היישום אינו מחובר לאינטרנט

להט"בים והזכות לפונדקאות

עבודה מס' 070626

מחיר: 389.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם הפנייה להליך הפונדקאות בחו"ל מהווה פגיעה בזכויות היסוד של זוגות להטבי"ם?

6,753 מילים ,30 מקורות ,2019

תקציר העבודה:

פונדקאות היא מצב שבו אישה נושאת ברחמה ויולדת תינוק שאותו היא עתידה למסור להורים אחרים מיד לאחר הלידה. עקב התפתחות הטכנולוגיה הרפואית בתחום הגברת הפריון, והקשיים בהליכי האימוץ, השימוש בטכניקות ההפריה וההולדה המלאכותית נהייה נפוץ יותר ויותר.
הזכות להורות נגזרת בעיקרה מיצר ההמשכיות, האינסטינקט הטבעי הטמון באדם ליצירת המשכיות למטענו הגנטי. יצירת ילד יש מאין, בהעדר זיקה גנטית, מהווה, במקרה הטוב, התגלמות הכמיהה להורות של אדם שנמנעה ממנו זכות טבעית זו, בהעדר דגש על צרכיו וזכויותיו של הצאצא.
במשך עשרות שנים מדינת ישראל שמרה על סטטוס קוו בכל הנוגע למבנה המשפחה היהודית, מתוך הכרה בחשיבות התא המשפחתי ומבנהו הבריא והשפעתו הברוכה על התפתחות תקינה ובריאה של ילדים. בשל כך מדינת ישראל לא הכירה רשמית מעולם בזוגות בני אותו מין, ולא נתנה כל מעמד משפטי לזוגות חד-מיניים על כל המשתמע מכך. תהליכים אלו התרחשו בעיקר בבתי המשפט, שאליהם הוגשו תביעות לזכויות שונות. כמה מן התביעות של זוגות חד-מיניים התקבלו ויצרו תקדימים משפטיים. בכך נקבעו נורמות שאינן מקובלות בהכרח על הכנסת, והמחוקקים נאלצו להידרש לנורמות אלו ולעגן אותן בחוק.
מדינת ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המערבי שהתירה את הפונדקאות בחוק כשאר בשנת 1996 נחקק בארץ חוק הסכמים לנשיאת עוברים, המסדיר את כל נושא הפונדקאות בארץ מבחינה חוקית. חקיקת החוק נעשתה בהתאם להמלצותיה של וועדה ציבורית שהיו בה רופאים, משפטנים, רבנים ונציגי ציבור המעורבים בעניינים אלו. הוועדה ישבה על המדוכה תקופה ארוכה כדי להציע חוק שיתמודד היטב עם הצרכים השונים של הזקוקים לפונדקאות בארץ מסיבות רפואיות, תוך מתן מענה לבריאותן ולכבודן של הנשים. בחוק נקבע כי התקשרות עם אם נושאת אפשרית רק לבני-זוג שהם איש ואישה - לא בהכרח נשואים, אך הטרוסקסואלים.
ב- 2010 בעקבות עתירה לבג"ץ של זוג הומואים ישראלים שביקשו להשתמש בשירותי פונדקאות בארץ ישראל הוקמה ועדה ציבורית " ועדת מור יוסף" ששינתה את המצב החוקי בארץ. הוועדה השתכנעה לגבי רצונם העז של זוגות בני אותו מין להביא ילדים לעולם, ושמעה כי הם רואים פוטנציאל גדול בפונדקאות כאמצעי לכך. הפונדקאות, לדידם של הזוגות שהופיעו לפני הוועדה, מהווה פתרון טוב לכך, לנוכח העובדה שהיא שומרת על הזיקה הגנטית לאחד מבני-הזוג מבלי לערב גורם נוסף בהורות עצמה. אך חשוב מאוד לציין שעם זאת החליטה הוועדה, משני טעמים, לא לפתוח לפי שעה באופן מלא את הפונדקאות גם לזוגות חד-מיניים.
הטעם האחד הוא שמדובר בהליך שמעורב בו גורם שלישי, הלא היא הפונדקאית, ויש לוודא שרק נשים המתאימות באמת לתהליך ישמשו פונדקאיות דהיינו לדבריי הוועדה ישנו חשש כי הגדלת הביקוש לנשים פונדקאיות עלולה לגרום להנמכת הדרישות, וכתוצאה מכך לאישור נשים שאינן מתאימות באמת לתהליך מורכב זה, אשר עלולות להיות מנוצלות או להיפגע ממנו. הטעם האחר הוא שפתיחת החוק הקיים למספר רב מאוד של יחידים שאינם סובלים בדרך-כלל מליקוי רפואי הפוגע בפוריותם, ואשר לגביהם הפונדקאות היא פתרון מרכזי ואפילו ראשון להבאת ילדים לעולם, תבוא בהכרח על-חשבון אותן נשים אשר להן ביקש החוק לתת מענה לכתחילה.
השאלה אם לפתוח את הליך הפונדקאות גם לבני-זוג מאותו מין הועלתה על- ידי השופט חשין בפרשת משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים, והאפשרות לא נשללה על הסף אולם גם לא אושרה.
ביולי 2018 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקנה את הצעת חוק הפונדקאות לפיה יורחב מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, אשר סובלות מבעיה רפואית שלא מאפשרת להן לשאת היריון. אבל לא הותרה פונדקאות בישראל לחד מיניים.
למעשה, עד לכתיבת שורות אלו אין חקיקה ישראלית מסודרת המאפשרת לזוגות חד מיניים להפוך להורים על ידי שימוש בהליך הפונדקאות בישראל.
בעבודה זו נבחן בהרחבה את נקודת המפגש של שתי טענות מתנגשות - מחד, זוגות להט"בים הרואים בפונדקאות כפתרון היחידי להגשמת חלומם לילד ומאידך, העדר חקיקה מסודרת בישראל המאפשרת לזוגות חד מיניים להפוך את תהליך הפונדקאות להליך שגרתי ומקובל. קונפליקט זה חושף לטעמי התנגשות מרתקת בין ערכים וזכויות יסוד חוקתיות משום שלצידו קיימת קבוצה חלשה הנפגעת קשות.
ולכן שאלת מחקר של עבודה זו היינה: האם הפנייה להליך הפונדקאות בחו"ל מהווה פגיעה בזכויות היסוד של זוגות להט"בים?
בחלקו הראשון של העבודה אסקור את המצב המשפטי הקיים בישראל ואבחן בהרחבה את הזכות לשימוש בפונדקאות כחלק מזכויות יסוד, ואפרט בהרחבה כיצד מניעה של הפנייה להליך פונדקאות בארץ ישראל פוגעת למעשה באוכלוסיית הלהט"בים בכל הנוגע לזכויות החוקתיות שלהם הבסיסיות.
בפרק ב' אעבור לבחינת הקונפליקט וההתנגשות שבין 2 זכויות אחל בבחינת מעמדה של הזכות להורות אל מול טובת הילד. אבחן גם את אפשרות הרחבת הנגישות לזוגות חד מיניים ועל ההתנגדויות הצפויות להרחבה זו.
בפרק ג' אסקור בהרחבה את פרשנות בתי המשפט לעניין הפנייה של ההליך לפונדקאות ע"י זוגות להט"בים וכיצד הוא מתמודד עם תופעה זו. לאחר מכן אפנה למשפט המשווה ונראה כיצד הם מתמודדים עם תופעה זו. לסיום נסכם את העבודה , ואביע את דעתי האישית
בחרתי לכתוב על נושא הפונדקאות בשל העניין הרב שהוא מעורר. מצד אחד הזכות להורות וכמיהה לילד היא בלתי ניתנת להסבר במילים, ומצד שני מאוד עניין אותי לראות כיצד מדינת ישראל ובתי המשפט מתמודדים עם תופעה סבוכה זו שבין הרצון להורות של קהילה שלמה שידם אינה משגת לילד במסגרת ההליך הפונדקאות בתחומי מדינת ישראל.

תוכן עניינים:
מבוא.
המצב החקיקתי בישראל.
בחינת הזכות למשפחה אל מול טובת הילד.
יישום חוקי היסוד על ההליך הפונדקאות לזוגות להט"בים בישראל- פרשנות בג"ץ.
הצעות חוק ושיפור פני העתיד
משפט משווה.
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהתירה פונדקאות כלכלית בחקיקה, בשנת 1996 כאשר חוקקה את חוק הסכמים לנשיאת עוברים(1).
הפריה חוץ גופית - מוסדר בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית)(2) בעבר כוון החוק בראש ובראשונה לזוג נשוי, כאשר היוצא מן הכלל התייחס להשתלת ביצית מופרית אצל אישה רווקה, אולם תוך הפלייתה לרעה לעומת נשים נשואות בשל דרישה לקבלת דין וחשבון מעובד סוציאלי שיתמוך בבקשתה(3). הוראה זו באה לפשר אחר הגורמים הדתיים והדרישות ההלכתיות המכירות בקיומם של יחסי הורות רק במסגרת משפחתית-נשואית. הוראת תקנה זו בוטלה בהחלטה שניתנה בעניין ורד וייץ(4) במסגרתה הורה הנשיא ברק לבטל את הסעיפים המפלים בעניין זה בין אישה נשואה לרווקה אך לא מטפל במקרים של זוגות חד מיניים.
תהליך ההסדרה של הסכמים לנשיאת עוברים בישראל החל בעקבות פסק דין נחמני(5) שבמהלכה עתרו בני הזוג נחמני נגד חוקיותן של תקנות אשר לא אפשרו הפריה חוץ גופית של הביצית והזרע שלהם לצורך השתלתם ברחמה של אם נושאת בקליפורניה(5).
פרשת נחמני הסתיימה בפשרה, אולם בעקבותיה מונתה ועדה ציבורית "ועדת אלוני" - שהתבקשה לבחון את נושא ההפריה החוץ גופית על כל היבטיו, שאחד מהם היה הסכמים לנשיאת עוברים(7).
"ועדת אלוני" - על שם השופט (בדימוס) שאול אלוני שעמד בראשה. תפקידה היה לבחון את נושא ההפריה החוץ- גופית מההיבטים האתיים, חברתיים, הלכתיים ומשפטיים של השיטות הטיפוליות הקשורות לנושא, מתוך התייחסות, בין היתר, להסכמים לנשיאת עוברים. הוועדה ישבה על המדוכה כשלוש שנים, וב-1994 פרסמה דין- וחשבון מקיף. ככלל, הועדה גרסה כי הזכות לקבלת טיפולי פוריות נתונה לכל אדם, אלא במקרים חריגים, שיוכרעו עפ"י שקול דעת ועדה רב-מקצועית שתוקם לעניין זה.

תגים:

הורות · פונדקאית · הורים · הורים · משפחה חדשה · משפחה · הומואים · לסביות · טרנסקסואלים · הפריה · חוץ גופית

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "להט"בים והזכות לפונדקאות", סמינריון אודות "להט"בים והזכות לפונדקאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.