חוק סדר הדין הפלילי (1) מכיל רשימה של טענות מקדמיות אשר יש בהן כדי לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתיחת הליך משפטי כנגדו. עד לשנת 2007, ההגנה מן הצדק לא הייתה בין טענות מקדמיות אלה, ומקור הדוקטרינה להגנה זו, הייתה פסיקה אנגלית בה נקבע כי לבית המשפט ישנה סמכות טבועה לבטל אישום שנעשה בצורה מנוגדת לצדק בנסיבות העניין, כפי שיפורט בהמשך.
דוקטרינה זו הובאה במשפט הישראלי לידי ביטוי בשני שלבים. הראשון היה במהלך פרשת רבר נ' מדינת ישראל , והשני בע"פ יפת נ' מדינת ישראל(3), כפי שיפורט בהמשך. השלב הראשון כאמור, בשנת 1974, בית המשפט הזכיר את טענת ה"הגנה מן הצדק", באומרו כי לבית המשפט סמכות טבועה לבטל אישום שנראה בנסיבות המקרה, להיות מנוגד לצדק. עוד קבע בית המשפט העליון, כי לנאשם עומדת זכות לתקוף את פעולת הרשות בבג"ץ ובכך למנוע מהתביעה לעשות שימוש לרעה בכוחותיה או לחילופין עומדת לזכותו האפשרות לפנות לבית המשפט הדן בתיקו הפלילי ולהוכיח כי התביעה עושה שימוש לרעה בהליכיו. החל מפרשת "רבר", בתי המשפט לא חידדו הגנה זו ולא נתנו לה תחולה רבה יותר במשך שנים. דוקטרינה זו החלה לתת ביטוי החל מחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומכאן, הכרתה בפרשת "יפת".
דוקטרינת ההגנה מן הצדק הוכרה במשפט הישראלי לראשונה בע"פ יפת נ' מדינת ישראל(4), כאשר היא הייתה מפעם לפעם מיושמת כעילה לביטול כתבי אישום במקרים כאלה ואחרים בהם בית המשפט מצא כי התנהגותה של הרשות כלפי נאשם פלוני הייתה לא ראויה במידה קיצונית ומקוממת. כמו-כן, קבע בית המשפט כי הגנה זו תתקבל רק במקרים קיצוניים ונדירים בלבד בהם התנהגות הרשות הציבורית מהווה התנהגות שיש בה משום רדיפה כלפי הנאשם.
בפרשת "יפת", שימוש נאשמיה בתפקידים מרכזיים בבנקים הגדולים בישראל. הם ועמדו לדין בגין אחריותם לפעילות וויסות מניות הבנקים, אשר הובילה לנפילה קשה של שערי המניות וגרמה לציבור רב של משקיעים נזקים כבדים ובלתי הפיכים. הנאשים טענו ל"הגנה מן הצדק", בטענה כי רשויות השלטון המנהלות את החיים הכלכליים של מדינת ישראל, היו בעלות מעורבות בתהליך הוויסות הנ"ל, ולא עשו דבר על מנת למנוע אותו. דיונם בטענת ההגנה הגיע עד לערכאת בית המשפט העליון, תוך שהם מצביעים על כך שהסתמכו על מצגים רשמיים של רשויות השלטון. במקרה זה דחה בית המשפט העליון את טענות הנאשמים, אולם הבהיר מפורשות כי טענת "הגנה מן הצדק" הינה טענה החלה במשפט הישראלי, ואף קבע עיקריים ליישומה של טענת הגנה זו: תוצאות טענת הגנה זו, משמעותן תהא כי לא יהי מקום יותר להעמיד את אותו חשוד לדין פלילי, הגנה זו תופעל רק במידה ולא תהא הגנה אחרת לטובת הנאשם, לבית המשפט שיקול דעת לעכב הליכים כאשר תהא פגיעה בהגינות ההליך וכן כי כל מקרה יבחן לגופו של עניין.
בשנת 2006, הובא על ידי ח"כ גדעון סער ומשה כחלון, תיקון להצעת חוק, לפיו ההגנה מן הצדק תעוגן ותעניק לבית המשפט סמכות לבטל כתב אישום, בכולו או בחלקו, במצב דברים בו הרשות פעלה בחוסר צדק קיצוני או לחילופין במצב דברים בו האישום שהוגש לוקה באי סבירות קיצונית וכן במקום בו ניהול המשפט מנוגד לאינטרס הציבורי.
הגנה זו מקנה לבית המשפט סמכויות קונקרטיות שבדין לפקח על הסבירות שבהגשת כתב אישום מטעם רשות, סמכויות שעד למועד הגשת תיקון זה, היו נתונות בידי רשויות התביעה או היועמ"ש, ולא בכוחם של בתי המשפט. זאת ועוד, עיגונה של ההגנה בחוק יאפשר פיקוח רב יותר ואף יבטיח כי רשויות התביעה ינהגו בנאשם על פי כללי הצדק ויפעלו בסבירות, בהגינות, במידתיות, באחריות ובתום לב מובהק.
יובהר כי טענה זו אינה מתייחבת לתוכן כתב האישום ולחומר הראיות, אלא, מתמקדמת בהתנהגות רשויות התביעה והחקירה ובנסיבות הגשת כתב האישום, משמע, בהליכים בהם נקטה הרשות לצורכי כתב האישום. כשם ששאר הטענות המקדמיות, העומדות לטובת הגנת הנאשם מועלות בהזדמנות הראשונה, כך גם טענה זו תועלה בהזדמנות הראשונה.
עד למועד תיקון חוק זה הוכרה ההגנה רק במקרים נדירים ובמספר מצומצם של עילות כגון אכיפה סלקטיבית של חוקים, שיהוי בהגשת כתב אישום, התנהגות פסולה של הרשות וכיו"ב. מטרת התיקון הייתה להכיר בהגנה ולאפשר שימוש בה גם במקרים ראויים נוספים(5).
כאשר נפתחים הליכים פליליים כנגד נאשם, על ידי תובע, ישנו חשש עצום לפגיעה במעמד שלו, בשמו הטוב ובקניינו, ומפה כוחה של הגנה זו. כמו-כן, היא מטילה על אותו הנאשם סטיגמה חברתית שעלולה להוביל לעוול שלילי מצד הציבור כלפיו מה שיביא בבוא העת גם לפגיעה בפרטיותו. במהלך המשפט הפלילי, מונחים חירותו, גורלו, שמו הטוב, משפחתו, פרנסתו ועתידו של אדם על כף המואזניים. מטרת הגנה זו היא להעמיד את כל הדברים הללו נגד עיניו של כל תובע כאשר הוא בא לבחון ולשקול האם להעמיד אדם לדין, במיוחד לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו(6).
תוכן עניינים:
א. מבוא
ב. תכלית הדוקטרינה, סמכותה ומשמעותה
1. סמכותו הטבועה של בית המשפט
2. תכלית הדוקטרינה ומשמעותה
3. ה"הגנה מן הצדק" כסעד חוקתי
4. המקרים בהם יעשה שימוש בהגנה זו
5. דוגמאות הלכה למעשה, בהן מחדלי חקירה ופגיעה ביכולת הנאשם להתגונן:
ג. התפתחות דוקטרינת "Abuse of Process" במשפט הפלילי האנגלי
ד. הגנות ה-" Outrageous Conduct", וה-"Entrapment by estoppel" שפותחו בפסיקה האמריקאית
1.הגנת ה" Outrageous Conduct"
2. הגנת ה"Entrapment by Estoppel"
ה. ה"הגנה מן הצדק" אל מול טענת "זוטי דברים"
ו. סיכום
ז. רשימה ביבליוגרפיה
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגנה מן הצדק", סמינריון אודות "הגנה מן הצדק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.