טענת הגנה מן הצדק

תקציר העבודה:

אחד מטיעוני ההגנה הפופולאריים ביותר כיום בהליכים פליליים הוא ה"הגנה מן הצדק". מטרתה של הגנה זו לשכנע את בית המשפט לבטל כתב אישום בגלל פגם במעשה או במחדל שהתגלה בהתנהגות המשטרה או הפרקליטות. התוצאה הנה קשה, משום שהעבריין לא יישפט על פשעו בעוד שהרשות תשלם על מחדליה. יש בכך אפקט מחנך, משום שבפעם הבאה תנהג הרשות כמו שצריך. הידיעה שיש סנקציה על המחדל תעקר להבא את התמריץ לעקוף ולכופף את הנהלים והחוקים.

דוקטרינת "הגנה מן הצדק", עוסקת, למעשה, בסמכותו של בית המשפט לבטל כתבי אישום ולעכב הליכים במקום שנשללת מהנאשם האפשרות לניהול הליך משפטי הוגן(1).

ה"הגנה מן הצדק" היא חלק ממהפכת זכויות החשודים, הנאשמים והמורשעים, שעוברת על המשפט הישראלי כחלק ממהפכת הזכויות שקידם החוק(3). ביטויי השינוי הזה הם, בין היתר, חוקי המעצרים הליברליים החדשים והגמשת עילות המשפט החוזר. ה"הגנה מן הצדק" נועדה לאתר תקלות אלה לפני המשפט ולא לאחר שאנשים כבר הורשעו וריצו שנים במאסר.

השימוש ב"הגנה מן הצדק", כמו השימוש הנפוץ מדי ב"כבוד האדם" וב"תום הלב", הופך לפופולארי אצל עורכי הדין, גם כשיש לכך מקום וגם כשלא. בכל מקרה, הטענה מחייבת שינוי דיסקט אצל השופטים - במקום להכריע בשאלות אשמה או חפות, עליהם להקדים להליך ביקורת שיפוטית על תקינות ההליכים של הרשות. מדובר במעבר משיטת משפט המעמידה את הערך של הטלת סנקציה על עבריין מעל קיומם התקין של כללים דיוניים, לשיטת משפט המחייבת ויתור על אכיפה מלאה כנגד מפירי חוק לטובת השמירה על כללי התנהגות ראויים של הרשות.

טענה זו נמצאת רק בתחילת דרכה. היא מהפכנית ורלבנטית במיוחד לאור העובדה שעתה נחשפים מקרים רבים של "שחיתויות" של הרשויות השונות "בדרך" להרשעות פליליות.
דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" מגדירה מצבים שבהם עקרונות ההגינות, השוויון והצדק מחייבים כי המדינה תהיה מנועה מלהשתמש ברשות השופטת כדי לפעול להטלת סנקציה פלילית, בין שמדובר באכיפה כנגד יחידים ובין שמדובר באכיפה כנגד תאגידים. הדוקטרינה, מצהירה למעשה ביסודה, כי אין לאפשר לרשויות המדינה להשתמש ברשות השופטת כל אימת שרשויות אלה פעלו באופן בלתי נסבל תוך הפרת כללי הצדק. במובן זה, ה"הגנה מן הצדק" יוצרת מעין פרדוקס משפטי. רשויות המדינה מבקשות להפעיל את המשפט כנגד מפרי נורמות החברה הכתובות בחוקיה, אך הן מנועות מלעשות כן מחמת פגיעה בעקרונות-על של המשפט, פגיעה הנובעת דווקא מפעולתן הן(4).
יש מקרים, שבהם ההתנהגות של הרשויות היא כה מקוממת, כה שערורייתית, כה בלתי מתקבלת על הדעת במצפון הציבורי, שאין מקום להמשיך בהליך הציבורי. זו מעין הגנה שבית המשפט אמור לתת, במקום שבו אין לסנגור שום הגנה אחרת. מדובר על מקרה שברור לחלוטין שהאדם אשם, אבל טענתו היחידה היא שהליך פלילי יהיה לא צודק.

השלכתה של הפעלת ההגנה מן הצדק לאחר הגשת כתב האישום הנה ביטולו, וזאת ללא קשר לאשמת הנאשם. במילים אחרות, אין בהפעלת ההגנה מן הצדק כדי לשלול אחריות מהנאשם, אלא יש בכך כדי לומר שמקומה של אחריות זו אינו באולמו של בית המשפט.
כיוון שלהחלתה של "הגנה מן הצדק" עלולות להיות גם השלכות בלתי רצויות מבחינתו של הציבור, גובשה התפיסה שדוקטרינה זו יש להפעיל במשורה ולהגביל את החלתה למקרים נדירים ויוצאי-דופן(5).
מן הראוי לציין, לעת עתה, כי לא נמצא לדוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" את הביטוי בספר החוקים.
כבסיס, אנחנו מעוניינים להגן על זכויותיו של האזרח ואחת מהדרכים היא ההגנה שנבנית מתוך ודרך פסקי הדין, שנקראת "הגנה מן הצדק".

תוכן העניינים
א. מבוא
ב. מהותה של דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" ובסיסה העיוני:
1. לידתה והתפתחותה של הדוקטרינה במשפט הפלילי האנגלי
2. התפתחות עקרונות הלכתיים בפסיקה האמריקנית אשר תכליתם מניעת אי צדק בהעמדה לדין:
* הגנת ה-"Outrageous conduct"
* הגנת ה-"Entrapment by Estoppel"
3. קליטת דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק" בישראל
1. שלב הקליטה הראשון של ה"הגנה מן הצדק" במשפט הישראלי:
* פרשת ובר
* פרשת יהודה
* פרשת בעל-טכסא
* ציוני דרך נוספים בפסיקה ובספרות המשפטית
2. שלב הקליטה השני של ה"הגנה מן הצדק" במשפט הישראלי.
4. הערכים העקרונות והאינטרסים המתמודדים בזירת הדוקטרינה.
5. המודלים התיאורטיים שניתן להציב בבסיסה העיוני של הדוקטרינה במשפט הישראלי:
* מודל ה"סמכות הטבועה" של ה"הגנה מן הצדק".
* המודל המנהלי של ה"הגנה מן הצדק".
* המודל החוקתי של ה"הגנה מן הצדק".
6. על ה"צדק" שב"הגנה מן הצדק"
7. "המקום הטבעי" - בית המשפט הפלילי
ג. הנסיבות העובדתיות המעוררות את ה"הגנה מן הצדק"
1. מעורבות הרשות במעשה העבירה נושא האישום :
* ההלכה האמריקנית.
* ההלכה האנגלית.
* ההלכה הקנדית.
* המצב במשפט הישראלי :
1. הדחת אדם לביצוע עבירה פלילית על ידי נציג הרשות.
2. השלכת מעורבות הרשות על ראויות ניהולו של הליך פלילי כנגד נאשם.
2. הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רשמי.
3. הגשת כתב אישום חרף התחייבות, מצג או החלטה בדבר אי העמדה לדין.
4. טיעון "דבר והיפוכו" מצד התביעה.
5. "הגנה מן הצדק" בנסיבות של כפל הדין העונשי :
* הגנת "כבר נשפטתי"
* טענת "סיכון כפול"
* טענת "מעשה בית דין"
* "הגנה מן הצדק" לנוכח קיומו של הליך פלילי קודם
6. שיהוי בהגשת כתב האישום.
7. הגשת כתב אישום מטעמים זרים והפליה בהעמדה לדין פלילי.
8. "הגנה מן הצדק" מחמת פגמים בשלב החקירה ובשמירת וגילוי חומר החקירה:
* הבאת אדם לתחום השיפוט שלא כדין.
* פגמים בהליכי איסוף הראיות.
* אי גילוי או אובדן של חומר חקירה החיוני להגנת הנאשם.
ד. סוגיות דיוניות וראייתיות
1. ה"הגנה מן הצדק" - לא טענה שיורית
2. הערכאה שתידון בטענת הגנה מן הצדק
3. הפרוצדורה שתינקט במסגרת הדיון בטענה
4. היבטים ראייתיים
5. תוצאת קבלתה של הטענה
ה. סיכום
ו. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

הגנה · פסיקה אמריקנית · מניעת אי צדק · העמדה לדין · ערכים · עקרונות · אינטרסים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "טענת הגנה מן הצדק", סמינריון אודות "טענת הגנה מן הצדק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.