היחס בין פטרנליזם ואוטונומיה ויישומו בישראל

תקציר העבודה:

דיני הנזיקין המיועדים לא רק להשגת הרתעה אופטימאלית, הם מיועדים אף להגשמת צדק מתקן בין המזיק לבין הניזוק. על-פי עקרונות הצדק המתקן, יש לתקן מצב שנוצר עקב עוולה של אדם בחברו כך שישוב לתפקודו כפי שהיה לפני הפגיעה בגין העוולה. תפיסת הצדק המתקן מתאפיינת בכך שהיא מתמקדת במאפיינים השונים של אירוע הנזק ובניסיון ללמוד מהם, אם הייתה הפגיעה בניזוק עוולתית. שיקולים הזרים ליחסי הצדדים, כגון קידום טובתה של החברה בכללותה או אופן חלוקת המשאבים בה, אינם רלוונטיים לקביעת האחריות הנזיקית, כמו גם שיקולים הנוגעים המזיק ובניזוק שאינם קשורים באירוע הנזק, כגון עשרו של האחד מול דלותו של האחר.
קיימות תיאוריות שונות המושתתות על הרעיון של הגשמת הצדק המתקן, וכולן מצדיקות הטלת אחריות על המזיק אם גרם נזק ברשלנותו.
לגבי הסיכון העצמי, עולה השאלה: האם הגדרת התנהגות כרשלנית על-פי תפיסת הצדק המתקן תלויה בסיכונו העצמי של המזיק? האם העובדה שנקיטת אמצעי זהירות הייתה מפחיתה את הסיכון העצמי של המזיק הינה רלוונטית לשיפוט המוסרי של התנהגותו? נראה שהתשובה הינה שלילית. רשלנות, על פי תפיסת הצדק המתקן, נבחנת בהתאם לסיכונים שיצר אדם כלפי זולתו, ולא בהתאם לסיכונים שיצר כלפי עצמו. יצירת סיכון עצמי היא אולי התרשלות עצמית, אך אין היא התנהגות בלתי מוסרית מן הסוג המצדיק הטלת אחריות כלפי הזולת. מבט שני, מעמיק יותר, מלמד שלא ניתן לשפוט את התנהגותו של המזיק מבחינה מוסרית מבלי להביא בחשבון את סיכונו העצמי, שהיה מופחת אילו היה נוקט אמצעי זהירות כלפי הזולת.
נקודת המוצא של טיעון זה היא של ניתן להגדיר התנהגות כרשלנית או כבלתי רשלנית, כמוסרית או כבלתי מוסרית, מבלי לבחון את הנטל שבו היה על המזיק לשאת. על פי נקודת מוצא זו, כל הגדרה של רשלנות, על פי כל לשם מניעת הנזק לזולת.
תיאוריה של צדק, נזקקת להשוואה בין המאמץ שנדרש מן המזיק לשם מניעת הנזק לבין גודל הסיכון לזולת שהיה נמנע או מופחת אילו אכן השקיע את המאמץ האמור.
למשל, אדם הינו רשלן כאשר היה יכול למנוע מן הזולת סיכון גדול במאמץ קל, ואדם אינו רשלן כאשר נדרש ממנו מאמץ גדול לשם מניעת סיכון קטן מן הזולת.
מנקודת-מוצא זו ניתן להגיע למסקנה כי הפחתת סיכונו העצמי של המזיק על-ידי נקיטת אמצעי זהירות הינה רלוונטית לשאלת רשלנותו. ניתן להציג את טיעון הסיכון העצמי כ"טיעון הוצאות המניעה נטו". טיעון הוצאות המניעה נטו מצידו להסבה ל"טיעון הנטל נטו". טיעון הנטל נטו משמע, שאם שאלת הרשלנות נענית על ידי השוואה בין נטל לבין סיכון, יש להשוות בין הסיכון לבין הנטל. כך, אם נדרש מאמץ מסוים לשם מניעת סיכון מסוים מן הזולת ומאמץ זה לא נעשה הרי שמדובר ברשלנות. אך במידה ומדובר במאמץ כבד מידי מול סיכון קטן יחסית אין כאן כל תביעה לרשלנות.

ראשי פרקים:
מבוא
1. תשתית תיאורטית
1.1 היחס בין פטרנליזם ואוטונומיה
1.2 פטרנליזם מוצדק ופטרנליזם שאינו מוצדק - הגישות השונות
2. היחס בין פטרנליזם ואוטונומיה בהכרעות בענייני קטינים חסרי ישע
2.1 טובתו וזכותו של קטין חסר הישע
2.2 רציונל המצדיק הגבלת זכויות של קטין חסרי ישע
2.3 זכויות האפוטרופוס/ההורה בנוגע לקטין חסר ישע
3. עקרונות יסוד בהכרעה בענייני קטינים בישראל
3.1 מקורות נורמטיביים
3.2 מגמות בפסיקה
4. הדין המצוי (חסרונות הדוקטרינה ויישומה) לעומת הדין הרצוי
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

זכויות הילד · אפוטרופוסות · הורים · קטינים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היחס בין פטרנליזם ואוטונומיה ויישומו בישראל", סמינריון אודות "היחס בין פטרנליזם ואוטונומיה ויישומו בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.