אוטונומיה בחינוך-הכשרת פרחי הוראה הלומדים במכללה

תקציר העבודה:

אוטונומיה בחינוך - השתמעויות להכשרת פרחי
הוראה הלומדים במכללה

תוכן הענינים hd2563

מבוא

פרק א' - "להיות מורה בעידן האוטונומיה" - דיון ספרותי

פרק ב' - הצגת פעילויות מתאימות להכשרת פרחי הוראה בנושא שנדון בפרק א'

פרק ג' - "תכנון לימודים והאוטונומיה של המורה" - דיון ספרותי

פרק ד' - הצגת פעילויות מתאימות להכשרת פרחי הוראה בנושא
שנידון בפרק ג'

פרק ה' - סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה
מבוא

החברה הישראלית עוברת שינויים בלתי פוסקים, וכן גם מערכת החינוך.
בראשית בנייתה של החברה הישראלית, לבש החינוך הממלכתי צביון ריכוזי
ואחידותי. המדיניות החינוכית אופיינה ע"י חתירה לאחידות ולאי מעורבות כמעט
מוחלטת של הקהילה בקביעת דרכה החינוכית. מגמות אלו באו לידי ביטוי בחקיקת
חוקי החינוך ותקנותיהם (חוק לימוד חובה תש"ט 1941, וחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג
1953) (אוניברסיטת ת"א,רשף 1984 עמ' 2, בן יוסף תשמ"א עמ' 14).

משנות ה70 - הולכת ומתגבשת תפיסה חינוכית החותרת לשינוי המערכת.
עיקריה הם: ביזור המערכת, וקידום העצמאות הפדגוגית של בית הספר והמורה, גיוון
תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה, והכרה גוברת והולכת בזכות הקהילה להשתתף
בקביעת המדיניות החינוכית של אוכלוסיתה.
תפיסה חדשה זו מתגבשת מתוך הכרה בפלורליזם התרבותי בישראל ומתן
לגיטמציה לו. בית הספר "הקונבנציונלי" מתקשה להתמודד עם בעיות של חברה
פלורליסטית ומשתנה ועם אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ומגוונות. (שם(
כדי שביה"ס של שנות ה80- וה90- יוכל למלא את תפקידיו עליו להיות אוטונומי
כלומר: בעל עצמאות פדגוגית מנהלית.(אוניברסיטת ת"א,עמ' 2) משמעותו
הבסיסית של המושג "אוטונומיה" הוא קביעת החוק בעצמו (ביונית:
אאוטוס=בעצמו נומוס =חוק).

מסיבות אלה נבחרו שני נושאים העונים לשתי מטרות עקריות. נושא ראשון- להיות
מורה בעידן האוטונומיה - שמטרתו פיתוח מודעות לשינויים בתפיסת תפקיד המורה
ולמעמד ההוראה כפרופסיה.
נושא שני - תיכנון לימודים והאוטונומיה של המורה שמטרתו - פיתוח גישה מקצועית
פרופסיונלית לתיכנון לימודים.
עבודה זו תנסה לענות על כמה שאלות הנשאלות בהקשר להוראת שני הנושאים
שהועלו.
א) כיצד יש ללמד את שני הנושאים שהוזכרו,במכללה להכשרת מורים?
ב) מהם ההדגשים שיש לשים במהלך ההוראה?
ג) באילו דרכים ואמצעי הוראה יש לנקוט בכדי להדריך ולהורות נושאים אלה
לסטודנטיות בשנה השלישית ללמודיהן?

מבנה העבודה
בכדי לנסות ולענות על השאלות שהוצגו יערך בתחילת כל פרק,דיון ספרותי על כל אחד
מהנושאים. לאחריו יוצעו פעילויות המתאימות להוראת הנושא.
בכל פעילות יוצעו המקורות ללימוד נושא הפעילות, תקבע מטרת הפעילות, ויוצגו דרכי
ההוראה ומסגרות ההוראה המתאימות להוראת הנושא.
הפעילויות שיוצעו ישקפו את רצף הנושאים המומלצים לעבודה בשני הנושאים "להיות
מורה בעידן האוטונומיה" ו"תכנון לימודים והאוטונומיה של המורה". וסדר
הפעילויות ישקף את הסדר שבו יש להקנות נושאים אלה.
תוכנית זו עדיין לא נוסתה ולא נלמדה במתכונת המוצעת, באף מכללה. היא תוצע כאן
לראשונה, בתקוה שבעתיד הנושאים שיוצעו יילמדו בדרך המומלצת.
דגש מיוחד יושם על גוון במסגרות ההוראה. וזאת מ2- סיבות:
א. על מנת להדגים לתלמידות את דרכי ההוראה הנדרשות מהן בכתת ההתנסות
שלהן כתלמידות,ובשנים הבאות כמורות.
ב. לגרום להן לגלות עניין בנושאים הנלמדים.

מקורות:

שני תרשימי זרימה של משרד החינוך המתייחסים למערך תיכנון הלימודים במערכת החינוך כיום . (בתוך, זילברשטיין, 1984, ע"מ 144-145).
התהליך במליאה:
הבהרת המערך הכולל של תיכנון הלימודים הממלכתי תוך הבחנה מפורטת בין:
מטרות-על; "תכניות לימודים"; "חומרי למידה" - "תכניות חובה, בחירה, רשות" ומתוך מודעות לחלקם של הגופים המקצועיים והמורים בכיתה במערך כולל זה.
בעבודה יחידנית:
תרגיל בזיהוי חמרים: זהוי "תכניות לימודים" ו"חומרי למידה" מתוך תצוגה בנושא זה.
פעילות מס' 5: כיצד בנויות תוכניות הלימודים הממלכתיות?
המטרה: הסטודנטית תדע כיצד בנויה תוכנית לימודים.
מקורות ידע:
1. חוזר מנכ"ל, מרץ 1986 - על הגדרות מושגי "חובה" "בחירה" ו"רשות".
2. תכניות לימודים: א. "לימודי המולדת וחברה", בכיתות ב-ו (תכנית מטרות מפורטת).
ב. "לשון וספרות" ב-ו; (תכנית מטרות מפורטת).
ג. "מקרא";
ד. "תכנית הלימודים בלשון לגן הילדים";
ה. "מוסיקה לגן-הילדים וביה"ס היסודי";
ו. "חינוך גופני בגן ובביה"ס היסודי";
ז. "עיצוב ועשיה" מדריך כללי.
3. "חוק חינוך ממלכתי" ו"מטרות החינוך הממלכתי".
התהליך:
הקבוצה נחלקת לצוותים. כל צוות מתמחה בבדיקה שיטתית של אחת מתכניות הלימודים הממלכתיות, כשהוא נעזר בהנחיות המפורטות להלן. בשלב הבא מרכיבים צוותים מעורבים ובהם מציג כל משתתף את התכנית שהתמחה בבדיקתה.
הנחיות לבדיקה:
א. הכרות עם מטרות התכנים:
1. נקודת מבט אישית - מטרות שכבר הנחו אותי בעבר בפיתוח נושאי לימוד ומטרות שעדיין לא הינחו אותי.
2. זיהוי התפיסה הרעיונית של התכנית בדיקה - אילו מן הערכים המופיעים במטרות החינוך הממלכתי מיוצגים בה.
3. הבהרת עמדות לגבי התכנית: בקורת או הזדהות עם המחברים ע"י הנמקה.
4. נקודת מבט אישית - מטרות שאני מסוגלת כיום לתרגם לפעילויות ומטרות שאינני מסוגלת עדיין לתרגם לפעילויות. הדגימי.
ב. הכרות עם עקרונות ודרכים בתכנית:
1. מנקודת מבט אישית - עקרונות ודרכים המוכרים לי וכאלה שאינם מוכרים לי.
2. זהוי התפיסה החינוכית המשתקפת בעקרונות המוצגים התכנית.
3. הבהרת עמדות: ביקורת או הזדהות עם מחברי התכנית.
ג. הכרות עם תכני הלימוד בתכנית:
1. מיון - נושאים המוכרים לי ונושאים שאינם מוכרים לי.
2. מיון - נושאים או היבטים שהנם חובה וכאלו שהנם בחירה.
ד. בדיקת חופש הפעולה של המורה במסגרת התכנית: הביאו הוכחות מתוך
התכנית לאפשרויות הקיימות בה למימוש חופש הפעולה של המורה - חובה, בחירה ורשות.
סיום התהליך: לאחר ביצוע השלבים השונים, תוטל על הלומדים משימה
קבועה, לשלב בדיקת תוכניות לימודים בפיתוח כל אחד מנושאי הלימוד בימי ההתנסות בהוראה.
הבדיקה תיעשה בעזרת טבלה זו.
לעיון ולדיון
מה לדעתכם חסר בתוכנית הלימודים הקיימת? פרטו: נושאים, תכנים, טיפוח מיומנויות, מטרות.
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכנית לימודים
פעילות מס' 6: קריטורונים להערכת חומר למידה.
המטרה: לפתח בסטודנטית שיקולי דעת בקבלת החלטות לגבי בחירת חומרי למידה מוכנים.
מקור הידע:
שבח אדן, קריטריונים להערכת חומר לימודים, משרד החינוך והתרבות, אגף לתכניות לימודים, תשמ"ה עמ' 26-19.
התהליך:
בקבוצה, חברו רשימת קריטריונים שיסייעו לכם להחליט בדבר בחירת חמרי למידה שונים לשם ניצולם בכתה.
שלב ב': בדיקה והעשרה של הקריטריונים שהוצעו בעזרת רשימת קריטריונים להערכת חומר לימודים הלקוח מתוך מקור הידע הנ"ל.
שלב ג': קריטריונים להערכת איכותם של חמרי-למידה. ע"מ להעריך את איכותם של חמרי-למידה יש להתייחס לשאלות כגון:
- האם המוקדים שנבחרו הם החשובים במקצוע?
- האם הפירושים למושגים נכונים?
- האם הנושא שייך לרעיונות ולמושגים הבסיסיים של המקצוע? (מבנה הדעת)
הערה: רוב המורים הכוללים שאינם מומחים במקצועות ספציפיים, יתקשו לענות תשובה מוסכמת על שאלות אלו ואחרות, אולם ניתן להעזר ברשימות מפורטות של מושגים ומיומנויות שמשרד החינוך מפרסם להשלמת תכנית הלימודים (ראה תכנית לימודי לשון וספרות ב1-).
פעילות מס' 7: אוטונומיה אישית בתיכנון לימודים.
המטרה: הסטודנטית תדע להבהיר את עמדותיה האישיות בהתיחסותה לאוטונומיה הנתבעת ניתנת למורה בתכנון לימודים.
מקור הידע:
בן אליהו ש. אוטונמיה אישית לבחירתך, הד החינוך (ב') כז' - 1982:
התהליך:
בקבוצה - הצגת בעיה לדיון: בעד ונגד מתן אוטומניה למורה בתכנון לימודים מתוך הדיון שיתקיים יש להגיע להסכמה על תשובה לשאלה: מה פירושה של אוטונומיה בתהליך תכנון לימודים?
פעילות מס' 9: הכרת חלקיה של תכנית הלימודים
המטרה: הסטודנטית תזהה כמה חלקים כוללת תוכנית לימודים ומהם.
1. הבחנו בתכנית הלימודים בשני חלקים:
א. הרציונאל - תפיסה הרעיונית של התכנית
ב. תכנון הלימודים - הרשימה המפורטת של התכנים והנושאים
2. פרטי בקצרה מה כולל כל חלק.
3. האם חשוב, לדעתך, למורה להכיר את התפיסה הרעיונית של התכנית?
פעילות מס' 10: תפיסת מהות המקצוע
המטרה: הסטודנטית תזהה את תפיסת המקצוע כפי שבאה לידי ביטוי
בתוכניות לימודים שונות.
התהליך:
1. עייני ברציונאל של התכנית ומצאי כיצד רואים (תופסים) מחברי התכנית את התכנית, ואת תחום הדעת שהם מטפלים בו - מה הם כוללים בו?
תוכלי לצטט מובאות מן הרציונאל.
פעילות 11: מקומו של המקצוע במכלול תכנית הלימודים של בית הספר
המטרה: הסטודנטית תדע לזהות את מקומו של המקצוע בתכנית הלימודים.
התהליך:
1. עייני ברציונאל ומצאי:
א. האם יש קשר בין המקצוע למקצועות שונים?
ב. מהי תרומתו של המקצוע לעיצוב אישיותו של הלומד.
פרק ה' - סיכום ומסקנות
הנושא "אוטונומיה בחינוך" הוא נושא רחב וניתן לעסוק בו מהיבטים רבים ושונים. עבודה זו עסקה בשני היבטים של הנושא:
א) להיות מורה בעידן האוטונומיה.
ב) תכנון לימודים והאוטונומיה של המורה.
החלטתי לשים דגש על היבטים אלה בשל היותם משמעותיים מאוד להוראת סטודנטיות לפני סיום הכשרתן כמורות ולפני צאתן לעבודת ההוראה בבתי הספר השונים בארץ.
כמובן שלשני נושאים אלה יש נקודות מנשק רבות ביניהן וגם בין הבטים אחרים המרכיבים את הנושא.
הפרקים הראשון והשני עסקו בהיבט הראשון שהוזכר והפרקים השלישי והרביעי עסקו בהיבט השני.
בפרק א' נערך דיון בנושא: להיות מורה בעידן האוטונומיה. נסקרו בו אפיוני המורה האוטונומי המבוקשים כיום בהשוואה לאפיוני המורה שהיו החל מקום המדינה ועד שנות ה- 70. צוינו היתרונות הרבים של מתן אוטונומיה למורה. הן היתרונות בתחום המקצועי והן בתחום האישי.
בפרק צויין, שהיתרונות בתחום המקצועי יביאו בסופו של דבר לתפיסת ההוראה כתפקיד פרופסיונאלי. והיתרונות שצוינו בתחום האישי יביאו להגשמת טבעו של המורה כאדם, ולנתינת ביטוי לאישיותו הפנימית והמיוחדת.
בצד היתרונות נסקרו הגורמים שיש להתחשב בהם כשדנים במתן אוטונומיה מלאה למורה, ובישומה הלכה למעשה. ישום זה לא היה נושא לדיון בשנות ה- 60 למשל, אלא רק בשנים האחרונות. רק בשנים האחרונות חל שינוי בגישה המירכוזית של קובעי המדיניות במערכת החינוך. במסגרת שינוי זה הובעה הדרישה לשנות את המבנה ההררכי
והכפוי של ביה"ס. בעקבות שינוי זה נשמעים כיום יותר ויותר מושגים כמו: "אוטונומיה פדגוגית "יוזמות חינוכיות" ויותר ויותר נשמע הצורך לחיזוק אחריותם של מחנכים. הרצון לשנות את הגישה שנכפתה על המורה באה מן האמונה שהתפתחותו של אדם אוטונומי צריכה להיות גולת הכותרת של החינוך. שכן, "על האדם האוטונומי
בעל כושר ההכרעה העצמית תוכל חברתנו לסמוך" (בן יוסף, תשמ"א, עמ' 14).
במהלך הפרק הראשון הובעה המשאלה שתמצא מידת האוטונומיה המתאימה והנכונה, למורה. רצון זה הובע מתוך ידיעה שאוטונומיה מופרזת כמו גם קונפורמיות מופרזת גרועות ליחיד ולחברה באותה מידה.
שימת הדגש במהלך הפרק על חשיבות פיתוח מורה שתדע להיות אוטונומית ולפתח לומד אוטונומי הובילה לבירור השתמעויות מאפיינים של מורה אוטונומית, להכשרת מורים. שכן, בשל חשיבות הנושא הכשרתה של מורה לחברה המעודדת אוטונומיה צריכה להתחיל בשנה הראשונה ללימודי הסטודנטית במכללה למורים, ולהגיע לשיאה בשנה
השלישית ללימודיה.
אך, כפי שהובהר במבוא, יש כיום במכללות הרבות בארץ השתמעויות בודדות בלבד להכשרת מורים. לנושא "האוטונומיה בחינוך" לא ניתן מקום של כבוד בתוכניות הלימודים השונות. במקרה הטוב הוא נכלל כתת נושא בנושא אחר, ובמקרה הגרוע יותר הוא איננו נכלל כלל.
עבודה זו קראה להרחבת נושא זה במכללות למורים, ולשימת דגש רב על פיתוח מיומנויות של מורה אוטונומית. הוראת הנושא בהרחבה, דורשת תכנון פעילויות אשר יקיפו את היבטי הנושא השונים ואשר תהינה מגוונות ומענינות.
פרק ב' בעבודה זו הציע פעילויות אלה. שתיים עשרה הפעילויות הובאו כהצעה למורה במכללה הרוצה ללמד את הנושא "להיות מורה בעידן האוטונומיה".
הפעילויות ניכרות בהתיחסותן להיבטים מרכזיים בנושא. מטרתן המרכזית היא: שהסטודנטית הלומדת בשנה השלישית ללימודיה תשאף להיות מורה אוטונומית, ושתכיר את הנושא לעומק בהיבטיו התאורטיים והמעשיים.
בפרק ג' נערך דיון תאורטי בנושא "תכנון לימודים והאוטונומיה של המורה".
בפרק נסקרו ארבע גישות שונות למעמדו של המורה בתכנון לימודים. הגישה הראשונה הציגה את המורה כפסיבי. מורה זה מקבל תוכנית לימודים וחומרי למידה מוכנים, ומבצע את הנדרש בתוכנית.
הגישה השניה - הציגה את המורה כבוחר. בגישה זו המורה מקבל יחידות לימוד מוכנות ובוחר מתוכן את המתאימות ביותר לצרכיו ולצרכי תלמידיו.
הגישה השלישית - התיחסה למורה כמעבד. הוא מקבל קוים מנחים לתוכן ולמבנה של יחידות הוראה ומעבד אותן.
הגישה הרביעית - ראתה את המורה כבונה - בגישה זו המורה מתכנן ובונה בעצמו תוכנית לימודים ואת יחידות ההוראה שלו.
במהלך הפרק הוגדר המורה האוטונומי כצרכן נבון של תוכניות לימודים.
כלומר מורה היודע לבחור ממבחר תוכניות הלימודים הקיימות את אלה המתאימות ביותר לצרכיו ולצרכי תלמידיו.
כמו כן, הובאו סיבות רבות לחשיבות בהענקת אוטונומיה רחבה למורה בתכנון הלימודים.
לקראת סיומה של הסקירה הספרותית הוצגה עמדת משרד החינוך והאגף לתוכניות לימודים בנושא תכנון לימודים והאוטונומיה של מורה. הודגש ששתי הרשויות השכילו שלא לחייב תוכניות לימודים הכפויות ומוכתבות מראש אלא, הם הפרידו בין החלק הקרוי תוכנית לימודים, אשר מחייב את בתי הספר,ובין חטיבות הבחירה והרשות,
הנקבעות בבית הספר עפ"י תחומי ההתענינות של המורים והתלמידים.
כמו בפרק הראשון כך גם בפרק זה נשאלה השאלה מהם ההשתמעויות של הנושא שנסקר, להכשרת מורים?
התשובה שניתנה היא שהכשרת המורים צריכה להתמקד בפיתוח סטודנט אשר יהפוך בעתיד מורה שהוא צרכן אוטונומי של תוכניות לימודים.
תשובה זו הובילה להצגת אחת עשרה הפעילויות המומלצות להוראת סטודנטיות בשנה השלישית ללמידתן. הפעילויות הוצגו בפרק ד'.
להצגת הפעילויות היו מספר מטרות מרכזיות:
א) להעשיר את ידע התלמידות בנושא.
ב) להתנסות במיפוי ובניתוח תוכניות לימודים שונות.
לסיכום כתיבת עבודה זו: הגעתי למספר מסקנות נראה לי חשוב ביותר שהמוסדות השונים אשר מכשירים מורים יתכננו יפעילו ויעריכו תוכניות חדשניות בהכשרת מורים, אשר תדגשנה את נושא האוטונומיה.
בתוכניות אלה תהיה לסטודנט זכות מסוימת לבחור מתוכנית ההכשרה מה שרלוונטי בעיניו. אני מאמינה שסטודנט מעורב בחינוך של עצמו יצמיח דמות מורה עצמאי המסוגל להעניק חוויות לימודיות לתלמידיו.
סטודנט אשר התנסה באופן אישי באוטונומיה כלומר, במהלך תהליך הכשרתו טיפח ופיתח את היכולות הדרושות לו לתפקידו האוטונומי זאת ע"י היותו שותף פעיל בהרכבת תוכנית הכשרתו, ובקביעת יעדים, קרטריונים, ודרכי הערכה של עצמו, ידע טוב יותר להכשיר תלמידים אוטונומיים.
קלקין דבורה (אוניברסיטת חיפה) (בתוך, לאה אדר, 1981) הציעה קווים לארגון הכשרת מורים אשר עקרונותיה דומים לעקרונות שהצעתי. היא הביעה תפיסה שכונתה פרסונליזציה בחינוך (תפיסה זו פותחה ע"י אוניברסיטת אורגן) על פיה לכל סטודנט תהיה זכות לבחור מתוכנית הלימודים השלמה, אותם חלקים או תחומים שהוא מוצא
לנכון - בתנאי שבסופו של דבר יוכיח תפקוד נכון ואחראי. הסטודנט יהיה רשאי לבחור את דרך השגת המטרות, סדר ההתנסות וקצב הלמידה.
בכדי לתכנן את מהלך לימודיו ולעמוד על טיב התרומה של כל שעור יבקר הסטודנט בשיעורים יתנסה ויקרא חומר מתאים.
כמובן שלא תינתן אוטונומיה מוחלטת (שחסרונותיה נסקרו בעבודה זו) אלא, יקבע מראש מספר מינימום של נקודות או שעות לימוד ומינימום היקף של הכשרה מעשית.
כאמור, תוכנית זו מוצגת כאן רק בקוים כלליים, אך קוים אלה עשויים לשמש את מורי המכללה שירצו לכתוב תכנית לימודים חדשה ומקיפה בנושאים שהוצגו בעבודה זו. כתיבת תוכנית זו תשמש כאתגר ותהיה משימה מענינת לכותב שיבחר בה. היא אף יכולה להציע, לאחר יישומה, כר נרחב למחקר שאוכלוסיתו תהיה פרחי הוראה. אחת
ממטרותיו עשויה להיות בדיקת השגתם של היעדים שהוצבו.
אני משערת שללימוד נושא זה במכללה בהרחבה, יהיו השלכות על מערכת החינוך כולה. פרחי ההוראה שיסיימו לימודיהם ויוכשרו כמורים יישמו את מה שלמדו בכיתותיהם. הם ידרשו ממנהליהם יתר אוטונומיה בקבלת ההחלטות שלהם, והם יפתחו בתלמידיהם יתר אוטונומיה. נושא האוטונומיה יהווה עבור מורים חדשים אלה עקרון
וערך. אני מניחה שהם יפעלו לאורו ואף יפיצו אותו למורים אחרים, הורים ותלמידים.
ביבליוגרפיה
1. אבינון י. "האם חופש הוא מטרה של החינוך" עיונים בחינוך, 19 , 1978.
2. אדן ש. "תוכניות הלימודים החדשות - עקרונות ותהליכים". מעלות, 1971.
3. אדר ל. "ההוראה בכתות הטרוגניות" דו"ח ועדה בראשותה 1981.
4. אוניברסיטת ת"א, המזכירות הפדגוגית - "אוטונומיה בחינוך משמעות ויישום", 1984.
5. בן יוסף י. "דמוקרטיה ואוטונומיה", הד החינוך, כרך נ"ו גליון יא', תשמ"א.
6. הרפז, מ. "אוטונומיה פדגוגית ומעמד המורה", הד החינוך נ"ו, 1982.
7. זילברשטיין מ. "מקום המורה בתכנון הלימודים בישראל", עיונים בחינוך 40: 1981.
8. לם, צ. "ההגיונות הסותרים בהוראה" ספרית פועלים, 1990.
9. מדרשי נ., שרה ציוני "כיצד לקרא תוכנית לימודים" בעריכת משה זילברשטיין, תדפיס (ללא תאריך, והוצאה).
10. משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית, אוניברסיטת ת"א - בית ספר לחינוך. "מי מפחד מאוטונומיה בחינוך" (תדפיס, ללא תאריך).
11. פור ד. "האוטונומיה בחינוך" הד החינוך, כרך י"ט גליון י', 1985.
12. פרנקל ר. שלומית ק. מודולה "האוטונומיה של המורה" סמינר הקיבוצים, תש"ן,
13. פרנקנשטין ק. - "אוטונומיה והטרונומיה בחינוך" - עיונים בחינוך, 1983.
14. צבר בן יהושוע, נ. "אוטונומיה על תנאי למורה בהכנת תכניות לימודים" מעריב 15.2.81 י"א אדר א' תשמ"א.
15. קאופמן ש., ר. פרנקל "להתנסות בהוראה". משרד החינוך והתרבות - המחלקה להכשרת עובדי הוראה תשמ"ח.
16. רוג'רס ק. "חופש ללמוד" ספרית הפועלים, 1977.
17. רשף, ש. "אוטונומיה בחינוך" - משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית, אוניברסיטת ת"א - בית ספר לחינוך, 1984.
18. שמרון, י. "למי נחוצה אוטונומיה בחינוך ולשם מה"? - עיונים בחינוך מס' 41, 1985.
1. Adelman, C. et all..." assessment and teacher Autonomy" Cambdridge Journal of Eduction, 20 123-135,1990.
2. Hayden, G., "Autonomy as an Aim of Education and the Autonomy of Teachers", Journal of Philosophy of Education, 17, 1983.
3. Inbar, D. "The Organizational Boundaries of Responsibility An Ethical Challenge".1990
4. Tamir, P., "Teachers Autonomy in Centrally Developed and Controlled Curriculum". An Israeli View . Scottish Educational Review, 18,1986.
5, Zicher, K., "Contradiction and Tensions in the professionalization of Teaching and Democratization of Schools", Tachers College Record, 92,1991.
1

תגים:

תוכנית · לימודים · חינוך · מכללה · הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אוטונומיה בחינוך-הכשרת פרחי הוראה הלומדים במכללה", סמינריון אודות "אוטונומיה בחינוך-הכשרת פרחי הוראה הלומדים במכללה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.