שאלת חשיפתם של גולשים אנונימים שביצעו, לכאורה, עוולת לשון הרע ברשת

תקציר העבודה:

מהפיכת האינטרנט, יצרה מציאות חדשה של פתיחות, תקשורת דינמית, עיתונות חוקרת, זמינות גבוהה ונגישות של אנשים למדיה. אתרי האינטרנט למיניהם מהווים כר נרחב לתקשורת חופשית, להחלפת מידע, שיתוף מידע והבעת דעות. בקלות רבה, ולרב ללא צורך להזדהות, יכול כל אדם לפרסם בלוג באינטרנט, להגיב באמצעות תגובית לכתבה שקרא, או לפרסם מידע לציבור, עובדות, הערכות, השגות ודיברי ביקורת. באופן זה, באה לידי ביטוי הזכות לחופש הביטוי באופן רחב. יחד עם זאת, השימוש באינטרנט מאפשר בקלות יחסית, הפצת דברים ואמירות באשר לבני אנוש, דמויות ציבוריות ואזרחים מן השורה, ששמם הטוב, יוקרתם האישית ועתידם הציבורי בחברה ובקהילה מונחים על כף המאזניים.
קורה שהדברים מושמעים ומופצים בלא מעט מהמקרים, ללא בחינה ובדיקה ראויים, בלא הרהור שני ובלי שיעשה חשבון הנפש ע"י הגולשים הפוגעים, שבמקרים רבים נהנים ממעטפת האנונימיות שמאפשרת הרשת.
הגולשים המבטאים את עצמם, רואים צידוק מלא לנהוג בדרכם, שהרי מממשים הם את הזכות החקותית המוכרת לחופש הביטוי. אחרים שוללים דעה זו, בסברם כי אין זה תקין שהזכות לחופש הביטוי, תהיה נחותה במעמדה החוקתי מזכות היסוד של כבוד האדם והשמירה על שמו הטוב.

ההתנגשות בין שתי זכויות אלה: הזכות להביע דעה ולהתבטא אל מול הזכות של כל אדם לשמירה על כבודו ושמו הטוב הולכת ומתעצמת כאשר מדובר בטוקבקיסטים ברשת. בניגוד לכתבי עיתונות או תחקירני טלויזיה אשר שמם ידוע ומפורסם ומחובתם לבצע בדיקה מעמיקה ותחקיר אחראי טרם פרסום מידע או דעה על אדם זה או אחר, בשל האחריות המוטלת עליהם ככלי תקשורת מסורתי, הרי שבכל הנוגע להשמעת דעות ברשת האינטרנט, על אף היותה כלי תקשורת המונים, הרי שהרשת מאפשרת קיומו של מסך אנונימיות. גולשים יכולים להביע את דעתם באמצעות תגוביות, בלוגים וכיו"ב. במקרים רבים באינטרנט, לא רק שלא נדרש מהגולשים לחשוף את זהותם, לחילופין הם יכולים להשתמש בזהות בדויה באין כל מפריע. התפוצה הרחבה של רשת האינטרנט, הזמינות של הרשת והאנונימיות כפי שתוארה לעיל, מעוררות סוגיות משפטיות כבדות משקל עת גולש זה או אחר מנצל את האנונימיות ברשת על מנת להוציא, בעילום שם או תחת זהות בדויה, דיבתם של אחרים תוך שימוש במלל בוטה אשר פוגע בשמו הטוב של נשוא כתבה זו או אחרת.
נפגע הטוען שתוכן הפרסום לגביו פוגע בשמו הטוב ומבקש לתבוע בתביעת לשון הרע -אינו יודע את מי לתבוע, שכן התגובה האנונימית איננה כוללת את שם הכותב אלא מסתפקת בכינוי שאינו מזהה. אתר האינטרנט שאליו פונה הנפגע בבקשת עזרה באיתור הגולש לרב משיב את פניו ריקם.
נשאלת השאלה האם ובאיזה תנאים יש לחייב חשיפתם של גולשים אנונימיים ברשת אשר הוציאו לכאורה לשון הרע. שאלה זו תהווה את שאלת המחקר שלנו בעבודה זו.
הסוגיה הגיעה לפתחם של בתי המשפט בישראל כאשר תובעים שונים סברו כי פרסומים לגביהם ברשת האינטרנט (לדוגמא, פרסום באמצעות תגובית) הינם בגדר לשון הרע. התובעים האמורים הגישו תביעה לבית המשפט, כאשר הנתבעים הם לעיתים ספקית הגישה לאינטרנט, ו/או אתר התוכן בו פורסמה הדיבה לכאורה, ומפיץ הדיבה. בשלב הגשת התביעה כונה מביץ הדיבה "פלוני" או אלמוני" הואיל ולתובע אין פרטים מזהים אודות אותו גולש אנונימי. במסגרת התביעות האמורות, התובעים ביקשו, בשלב הראשון, כי בית המשפט יוציא צו לספקית האינטרנט ו/או לאתר התוכן, לחשוף פרטים אודות הגולש האנונימי ובכלל זה את כתובת ה-IP אשר ממנה גלש הגולש האמור, במטרה לחשוף את שמו המלא ופרטיו המזהים.

עבודה זו מטרתה לבחון את הגישות השונות לסוגיה - האם ובאיזה תנאים יש לחייב חשיפתם של גולשים אנונימיים אשר הוציאו לכאורה לשון הרע ברשת.
העבודה תכלול סקירת רקע לגבי האינטרנט, שימושיו השונים והתרבות שהתפתחה סביבו. נסביר כיצד מתבצע החיבור לאינטרנט ,מדוע אי אפשר בקלות לחשוף את הגולש המעוול לכאורה, ומדוע יש צורך במעורבותם של ספקית האינטרנט ו / או אתר האינטרנט.
בשלב הבא נדון בזכויות האדם הבאות לידי ביטוי בסוגיה זו וכיצד מתבצע האיזון ביניהם. נתאר את זכויות האדם, ונדגיש את הגישות השונות בפסיקה לגבי שמירה על זכויות אלה ברשת.
מכאן, נתמקד בשאלת המחקר - האם ובאיזה תנאים יש לחייב חשיפתם של גולשים אנונימיים ברשת אשר הוציאו לכאורה לשון הרע. נציג את שלושת הגישות השונות לסוגיה, ננתח כל גישה, נעמוד על ההבדלים בין הגישות, על ביטויין בפסיקה, בהצעות חוק רלונטיות, ונתאר את הביקורת כלפיהן. נבדוק גם כיצד מדינות מערביות אחרות שמשטרן דומה למשטרינו בישראל מתמודדות עם הסוגיה. כמו כן, נייחד תת פרק לניתוח עמדתו הנוכחית של ביהמ"ש העליון בסוגיה, ונצביע על הביקורת כנגד עמדה זו.
אחר כך, נציע גישה מומלצת לדעתינו לשאלת המחקר, נתאר את המלצתינו ונספק נימוקים תומכים.
לבסוף יעשה סיכום של העבודה.

תוכן העניינים:
1. הקדמה והגדרת שאלת המחקר
2. רקע - רשת האינטרנט
2.1. השימושים העיקריים באינטרנט
2.2. החיבור לאינטרנט
2.3. תרבות האינטרנט
2.4. האינטרנט בישראל
3. השימוש בכתובת IP והגורמים המעורבים בתהליך איתור הגולש האנונימי
4. זכויות האדם המעורבות בסוגיה - עקרונות עיקריים
4.1. הזכות לשם טוב
4.2. הזכות לחופש הביטוי
4.3. הזכות לפרטיות
4.4. הזכות לאנונימיות
4.5. מורכבות האיזונים בהליך חד צדדי
5. שלוש גישות לסוגיה
5.1. גישה א' - חשיפה רק אם קיים "חשש של ממש" שבוצעה עוולה
5.2. גישה ב' - חשיפה רק במקרים בהם הפגיעה עשויה להקים אחריות פלילית על הנתבע
5.3. גישה ג' - חשיפה רק בתנאים מסוימים
6. פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת רמי מור
7. הגישה המומלצת לדעתנו
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

עבירות מחשבים · אינטרנט · לשון הרע · גולשים אנונימים · דיני מחשבים · פסיקה · משפטים · חופש הביטוי · פרטיות · אנונימיות · טוקבקים · תגוביות · בלוגים · אינטרנט · דיבה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שאלת חשיפתם של גולשים אנונימים שביצעו, לכאורה, עוולת לשון הרע ברשת", סמינריון אודות "שאלת חשיפתם של גולשים אנונימים שביצעו, לכאורה, עוולת לשון הרע ברשת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.