כלכלה בלתי פורמאלית כמדד ליכולת השליט לשלוט והשפעתה על שיעורי הצמיחה

תקציר העבודה:

החל מהמאה ה-15 ובעיקר במאה ה-19 החל להיווצר בעולם פער משמעותי בין מדינות עשירות, שקצב הצמיחה שלהן מהיר מאוד ומתמשך, לבין מדינות עניות שצומחות בקצב איטי בהרבה. הנתונים הסטטיסטיים המפורסמים מידי שנה על ידי הבנק העולמי מצביעים על פערים כלכליים עצומים שהולכים וגדלים עם הזמן. די להתבונן על הפער בין המדינה הענייה ביותר בעולם - קונגו עם הכנסה לאומית לנפש (GNI) של 310$ בשנה, לבין המדינה העשירה ביותר - לוקסמבורג עם GNI לנפש של 63,850$ . פער של יותר מפי 200.
תיאורית הצמיחה מתמקדת באופן מסורתי בהון פיזי ואנושי ובשינויים טכנולוגיים כגורמים עיקריים לצמיחה כלכלית. אולם, יתכן שאלה לא יכולים לענות על השאלה: מדוע חברות מסוימות צומחות מהר יותר מאחרות?

בעבודה זו אני מציע לבחון את מידת השליטה במדינה, אכיפת החוקים ומעמד החוק בה, ואת השפעת גורמים אלה על ההבדלים בין שיעורי הצמיחה של המדינות השונות. יתרה מזו, אני בוחן את השפעתם של משתנים אלה כאשר מפקחים על המשתנה המוסדי בלמים על השלטון ובאינטראקציה עימו, על מנת להבין את הקשרים בין השניים. אני משתמש במשתנה המודד את חלקה של הכלכלה הבלתי פורמאלית, קרי גודלו של מגזר שאינו משלם מיסים, שפעילותו לא מתועדת במשרדים ממשלתיים ובלשכות סטטיסטיות ולעיתים אף מנוגדת לחוק, כפרוקסי למידת יכולתו של השליט לשלוט. נצפה לראות שלכלכלה בלתי פורמאלית יש השפעה שלילית על שיעורי הצמיחה וכן כי במדינות שבהן הכלכלה הבלתי פורמאלית גדולה יותר, כלומר יכולת השליט לשלוט קטנה, תהיה למשתנים מוסדיים, כגון בלמים על השלטון, השפעה שלילית על התוצר, שכן במקרה זה הם יבטאו חולשה של השלטון וחוסר יכולת לשמור על זכויות הקניין.
אני מודע לכך שהמשתנה שבו אני משתמש למדידת יכולתו של השליט לשלוט בעייתי בשל היותו אנדוגני, בעיה שעימה אינני מתמודד במסגרת עבודה זו, מכאן שיש לקחת את תוצאות הרגרסיה במידה רבה של ספקנות. יחד עם זאת, מהתוצאות נראה כי יש למשתנה זה תפקיד חשוב בהסברת ההבדלים בשיעורי הצמיחה בין מדינות.

בעבודה זו אבחן את השפעת יכולתו של השליט לשלוט על שיעורי הצמיחה במדינות השונות כאשר מפקחים על משתנים מוסדיים, משתנים גיאוגרפיים ומשתנים כלכליים. לשם כך אתבסס על הספציפיקציות בעבודתם שלRodrik et al. תוך הוספת משתנה המתאר את יכולתו של השליט לשלוט, כאשר המדד למשתנה זה הינו נתח הכלכלה הבלתי פורמאלית בתמ"ג. ההנחה שלי היא שנתח קטן של כלכלה בלתי פורמאלית מבטא רמת שליטה טובה ומכאן צמיחה כלכלית ואילו נתח גדול של הכלכלה הבלתי פורמאלית מצביע על רמת שליטה נמוכה ושיעורי צמיחה נמוכים.

מה שיעניין אותי בעיקר הוא המקדם של משתנה האינטראקציה שעשוי להצביע על השפעתה של הכלכלה הבלתי פורמאלית על הצמיחה תוך פיקוח על המשתנה המוסדי.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. הבעייתיות הקיימת עם המשתנים המוסדיים הדמוקרטיים
3. מדידת היקף הכלכלה הבלתי פורמאלית
4. מסגרת מתודולוגית
5. נתונים
6. ממצאים
7. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

כלכלה · היסטוריה · פורמאלי · שחיתות · צמיחה · מוסדות · חוק · קניין · זכויות · הון · שליטה · דמוקרטיה · דיקטטורה · שלטון · חשמל · מזומן · מודל · רגרסיה · גלובליזציה · שוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כלכלה בלתי פורמאלית כמדד ליכולת השליט לשלוט והשפעתה על שיעורי הצמיחה", סמינריון אודות "כלכלה בלתי פורמאלית כמדד ליכולת השליט לשלוט והשפעתה על שיעורי הצמיחה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.