תחרות בלתי הוגנת בעידן האינטרנט

תקציר העבודה:

בשנת 1999 נפסקה בארה"ב פרשת Brookfield (1) שעסקה בשימוש שמות domains המוגנים כסימן מסחר. בית המשפט לערעורים קבע ששימוש בסימן מסחר של חברה מתחרה באמצעות תגי-מטה, בכדי לגרום לאתר "המתחזה" להופיע בתוצאות החיפוש הראשוניות, מהווה תחרות בלתי הוגנת על בסיס דוקטרינת initial interest confusion (2). פרשה דומה (3) של רישום תגי-מטה שאינן רלבנטיות לחיפוש הוכרזה כתחרות בלתי הוגנת בגרמניה. שבע שנים מאוחר יותר בית המשפט בישראל התמודד בפעם הראשונה עם סוגיית מנועי חיפוש וסימני מסחר בפרשת מתאים לי(4). באותו מקרה, חברת קרייזי ליין השתמשה בסימן המסחר "ml", השייך לחברת הבגדים המתחרה, כמילת מפתח (keywords) על מנת להפנות לדף תוצאות במנוע החיפוש, הכולל קישור פרסומי לאתר האינטרנט שלה. כצפוי, בהתבסס על הפסיקה הבינלאומית, פנתה החברה הנפגעת בבקשה להוציא צו מניעה כנגד השימוש בסימנה המסחרי, אולם מה רבה הייתה הפתעתה כאשר תביעתה נדחתה על שלל 10 עילותיה המשפטיות. הדים רבים וביקורות צולבות יצאו כנגד החלטת בית המשפט, שכן אין עוררין שמדובר בהתנהגות פסולה ובלתי מוסרית העולה לכדי תחרות בלתי הוגנת, אולם רוב המבקרים כלל לא העלו בדעתם שהפניית החיצים לעברו של השופט לא במקומה: בחקיקה הישראלית אין בנמצא עוולת תחרות בלתי הוגנת (5) היכולה להעניק תרופה כנגד מקרים מקוממים אלו ואחרים.

עד שנות ה-90 רשת האינטרנט לא עוררה עניין מיוחד במערכת המשפטית (12) שכן הערכים שאפיינו אותה היו קהילתיים-שיתופיים. המגמה החלה להשתנות בעשור האחרון עת הפך האינטרנט לזירה המסחרית המרכזית, ובד בבד עם המשך התעצמותה של חברת המידע (information society) ויישום טכנולוגיות מודרניות חדשות לבקרים. כל אלו הציבו את שאלת ההגנה על קניינו הרוחני של העוסק בסימן שאלה גדול: אמנם ככל שהטכנולוגיה מתקדמת הרווחה המצרפית והתועלתנות בעולם גדלים, אולם מנגד המתחרים המתוחכמים מנצלים "שיטות עבודה" שהדין לא יכול לצפות מראש באמצעות אותה טכנולוגיה ממש. במילים אחרות, עידן המידע מביס עצמו ומשמש כחרב פיפיות.

כיצד על מערכת המשפט להגיב? בישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם, אין בנמצא עוולה עצמאית של תחרות בלתי הוגנת. כותב שורות אלו ינסה להוכיח במסע קצר לעבר עולם האינטרנט מדוע פיתרון הכרחי הינו ביצוע רגולציה שתכניס את העוולה לחקיקה בשל מס' סיבות עיקריות: ההתפתחויות בפסיקה העולמית והישראלית, הספרות המשפטית הענפה ומודל המשפט העברי. סיבה מרכזית אף יותר, שתעבור כחוט השני לאורך המחקר, היא ההכרה בעובדה שהאינטרנט הפך את עולם העסקים המודרני לאגרסיבי ודורסני יותר מתמיד: נראה שבהיעדרה של העוולה ייאלצו השופטים לפנות לדרכים עקלקלות שלא תמיד יתאימו למציאות החדשה של סביבת המידע, ועוסקים "הוגנים" לרוב לא יזכו לסעד. ניווכח גם שאיזון אינטרסים אופטימאלי בדרך כלל לא מתקיים בפסיקה והמגמה הרווחת של ביהמ"ש היא נקיטת עמדה חד צדדית.

תוכן עניינים:
1 . הקדמה
2 . שאלת המחקר
3. עלייתו של האינטרנט כאמצעי למסחר אלקטרוני
3.א. היסטוריה: עוולת תחרות בלתי הוגנת
3.ב. הדין המצוי בישראל - פסיקה
3.ג. הויכוח באקדמיה ובספרות המשפטית
4.תחרות עסקית באינטרנט: מוכנות החקיקה הישראלית
4.א. הפרת סימני מסחר באמצעות שמות מתחם ברשת domain names))
4.א.1. התמודדות ביהמ"ש בישראל עם "גזל" שמות המתחם - האם קיימת יעילות?
4.ב. דואר זבל (spam)
4.ב.1. התמודדות ביהמ"ש בסוגיית דואר הזבל - האם קיימת יעילות?
4.ג. קישור ישיר (hyperlink) וקישור עמוק (deep linking)
4.ג.1. התמודדות עתידית של ביהמ"ש עם קישורים- כיצד והאם תתקיים יעילות?
4.ד. מנועי חיפוש (search engines)
4.ד.1. התמודדות עתידית של ביהמ"ש עם מנועי חיפוש- כיצד והאם תתקיים יעילות
5. עמדת המשפט העברי
6. המודל האנגלי
7. המודל הגרמני
8. המודל האמריקאי
6. סיכום ומסקנות
7. רשימה ביבליוגרפית

8. נספחים:
הצעת חוק לאיסור תחרות לא הוגנת, התשנ"ו-1996
דוגמא לגזל שם מתחם
דוגמא להטיית מנועי חיפוש
דוגמא לדואר זבל
דוגמא לקישור עמוק

קטע מהעבודה:

תגים:

עוולת · מתאים לי · העידן החדש · מנועי חיפוש · דואר זבל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תחרות בלתי הוגנת בעידן האינטרנט", סמינריון אודות "תחרות בלתי הוגנת בעידן האינטרנט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.