עסקאות עם בעלי עניין

תקציר העבודה:

בזמננו, כאשר המשק הישראלי מוצף בחברות רבות, בין אם ציבוריות ובין אם פרטיות, וכאשר הדינאמיקה הכלכלית משנה כיוון מיום ליום, ולעיתים אף כמה פעמים ביום בודד, חשיבותה של הרגולציה והפיקוח על עסקאות שעושה החברה עם בעלי עניין בה הינה גדולה ביותר. הפיתוי, שיכול לגרור דירקטור או כל נושא משרה אחר לגרום לחברה לאשר עסקה, שלו עצמו יש אינטרס אישי וברור בה הינו גדול גם כן. לכן ניתן לומר כי ההגבלות החלות על עסקאות עם בעלי עניין נגזרות מחובת האמון של נושאי המשרה בחברה. מפאת חשיבותן ומורכבותן של עסקאות אלה, מצא המחוקק צורך להקדיש להן חלק נפרד בחוק החברות(1) (להלן: "החוק"). הפרק על עסקאות עם בעלי עניין בחוק (להלן: "הפרק") נמצא בחלקו השישי של החוק בפרק החמישי, ומשתרע על פני סעיפים 268-284.
בעבר, נשללה כל אפשרות מנושא משרה או אורגן בחברה להיכנס למצב בו יכול להיות ניגוד בין עניין פרטי שלו לבין עניינה של החברה, ללא קשר לשאלה האם מדובר בעסקה הוגנת או לא (2). מסיבות שונות כגון החופש תחרותי, עולם העסקים הדינמי והתגברות האוטונומיה והרצון, החלו להתגלות סדקים בהלכה הקשוחה וכבר בתיקון 4 לפקודת החברות, נקלטו הוראות המאפשרות עסקה של חברה עם בעל עניין(3).
במשק הישראלי קיימים קונצרנים רבים וקיימת ריכוזיות כלכלית גדולה. לפיכך, עסקאות רבות נעשות בתוך הקונצרן ונכללות בגדר עסקאות עם בעלי עניין. נושאי המשרה אינם מודעים לרוב, כי לפי החוק יש צורך באישורים לעסקאות מסוג זה, ודוגמאות לכך ניתן למצוא למכביר. לא מזמן פורסם באתר "גלובס" כי רשות ניירות ערך הפסיקה גילתה כי חברת "טלכור - טלכום", נהגה לשלם את חשבונות הטלפון של בני משפחתו של בעל השליטה בה. מי שנהנה מחשבון טלפון על חשבון החברה הם רעייתו, המכהנת כדירקטורית בחברה, בנו העובד בתפקיד בקר הקבוצה, אשתו של הבן שכלל אינה עובדת בחברה, ובן נוסף של בעל השליטה, העובד בתפקיד מנהל תפעול ואשתו שגם היא אינה עובדת בחברה. תשלום הוצאות הטלפונים הסלולאריים של בתו של בעל השליטה, ובנות הזוג של בניו לא אושרו על ידי האורגנים המוסמכים של החברה(4).
לשיטתי, קשה לדון ולחקור את נושא עסקאות בעלי העניין ללא בחינה מוקדמת של נושא חשוב כשלעצמו, והוא חובת האמון. מפורסם הוא הדבר כי כל עסקה עם בעל עניין אשר מתבצעת בחברה, אינה יכולה להתרחש ללא הקפדה על קיומה של חובת האמון על ידי נושא המשרה או בעל השליטה אשר מעוניינים בקיום העסקה. לפיכך, בחרתי לבחון את נושא העסקאות עם בעלי עניין לא לפני שאבחן, במידת מה את נושא חובת האמון ואת הקשר הקיים בינה ובין נושא העסקאות עם בעלי עניין בפרק מספר 1. בנוסף בפרק מספר 1, אציג שלושת תתי החובות שאליהן חובת האמון מתחלקת. בהמשך אסקור, בזעיר אנפין, את תחולתה של חובת האמון בדין הכללי, בהקשרים שונים שלאו דווקא קשורים בדיני החברות, וכל זאת על מנת להציג ולהדגים את היקפה של חובת האמון בכל ענפי הדין והמשפט. לאחר מכן אסקור את חובת האמון כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק בכלל ובפרק בפרט. לבסוף, אתייחס בהרחבה לדין האמריקאי ותפיסתו את חובת האמון בדיני החברות שם.
בפרק מספר 2 אבחן את התהליך האבולוציוני אשר עבר המונח עניין אישי, בתקופה הקצרה יחסית מאז חקיקתו של החוק. המונח עניין אישי, אשר מופיעה (בהטיות שונות) 24 פעמים בפרק על עסקאות עם בעלי עניין, והינו מרכיב מרכזי בכל הקשור לנושא עסקאות עם בעלי עניין, הוגדר על ידי המחוקק בהרחבה יתרה ובאופן שלא השאיר ברירה לבית המשפט אלא לנסות ולתחם את מונח העניין האישי ולהציב לו גבולות. בית המשפט העביר ביקורת על המחוקק על כך שלא דאג ליצור הגדרה בעלת גבולות ברורים למונח עניין אישי. במקביל למלאכתו של בית המשפט, פעלה באינטנסיביות גם רשות ניירות ערך לתחום את המונח עניין אישי ובניסיונות שונים לנסות ולגרום למחוקק לפעול לשינוי הגדרת המונח עניין אישי. בהמשך פרק מספר 2 אציג את מבחן הזיקה העודפת, יסודותיו וכיצד הוא מוצג ומנותח על ידי בית המשפט. לבסוף אציג את מבחן הזיקה העודפת ומקומו כאשר מצידו האחד של המתרס מצוי כוחו של הרוב, דהיינו רצונו של נושא המשרה או בעל השליטה לבצע בחברה עסקה עם בעל עניין ומצידו האחר של המתרס מצוי המיעוט, כאשר זה מקבל לידיו את הכוח, לפי סעיף 275 להכריע בגורלה של עסקה עם בעל עניין לפי סעיף 270(4) לחוק.
בפרק מספר 3 אציג את האישורים הנדרשים בחוק לכל סוגי העסקאות עם בעל עניין. בהמשכו של הפרק אנתח את "דרישת השליש" ואציג את חשיבותה. אציג את השוני שיש במדינות אחרות ביחס ל"דרישת השליש" שלנו, ואת העובדה כי בשיטות משפט מובילות בעולם הדרישה הינה לרוב גדול הרבה יותר מאשר דרישת שליש בעלי מניות לאישור עסקה חריגה עם בעל עניין. בהמשך אסקור את פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בישראל בכל הקשור למונח עניין אישי בכלל ולדרישת השליש בפרט. לבסוף, אבחן את תפקידו של הדירקטוריון ותפקידה של ועדת הביקורת בחברה, כאשר הם נדרשים לאשר עסקה עם בעל עניין.
בפרק מספר 4 אסביר על ההבחנות השונות הקיימות בין עסקאות שונות עם בעלי עניין. ראשית, קיימת בין סוגי העסקאות על-פי סוג העסקה, האם היא עסקה חריגה אם לאו או האם יש פעולה מהותית בעסקה אם לאו. שנית, ישנה הבחנה בין סוגי העסקאות על-פי זהותו של בעל העניין האישי. ככל שבעל העניין האישי נמצא גבוהה יותר בסולם הדרגות בחברה, כך יצטרכו מוסדות החברה לשים לב יותר לעסקה עצמה ולבחון אותה וכדאיותה לחברה. שלישית, קיימת אבחנה לגבי עצם היותה של החברה ציבורית או פרטית. עסקה עם בעל עניין בחברה ציבורית תמיד נבחנת בצורה קפדנית הרבה יותר. בהמשך אציג את מידתיותו של ההסדר בנוגע לעסקאות עם בעלי עניין במשפט הישראלי. בסופו של פרק זה, אציג את ההקלות לפי חוק בעסקה עם בעל עניין, אשר יכול לזכות בהן נושא המשרה או בעל השליטה.
בפרק מספר 5, אציג את הסנקציות האפשריות שיכול להטיל החוק על המפר את חובת האמון ומי שפועל שלא לפי הליכי האשרור הקבועים בחוק לגבי עסקאות עם בעלי עניין. בפרק מוצגות שתי גישות שונות הבוחנות כיצד ניתן להתמודד עם המפר את הוראות הפרק על עסקאות עם בעלי עניין ועם העסקה הבלתי כשרה.

תוכן עניינים:
פתח דבר
1 : חובת האמון
1.1 מבוא
1.2 חובת האמון - מהי?
1.3 חובת האמון - בדין הכללי
1.4 חובת האמון בדיני החברות
1.5 חובת האמון בעסקאות עם בעלי עניין
1.6 חובת האמון בארה"ב
1.7 סיכום
2. המונח "עניין אישי"
2.1 מבוא
2.2 הגדרות
2.3 עניין אישי - מהו?
2.3.1 ענין אישי בראי הפסיקה
2.3.2 עניין אישי בראי רשות ניירות ערך
2.4 מבחן הזיקה העודפת
2.4.1 יסודות מבחן הזיקה העודפת
2.4.2 מבחן הזיקה העודפת בראי החוק
2.4.3 מבחן הזיקה העודפת כמרסן בין כוח הרוב לסחטנות המיעוט
3. האישורים הנדרשים בחוק לעסקה הנגועה בעניין אישי
3.1 מבוא
3.2 התנאים לאישור עסקה הנגועה בעניין אישי וסוגי העסקאות
3.3 סעיף 275 לחוק ודרישת השליש
3.3.1 דרישת השליש- מהי?
3.3.3.1 דרישת השליש - משפט משווה
3.3.2 עניין ערד - פסק הדין המנחה לעניין דרישת השליש
3.3.3 דיווח מיידי על עסקה לפי סעיף 275 לחוק
3.4 מוסדות החברה בהליכי אישור עסקה עם בעל עניין
3.4.1 הדירקטוריון
3.4.2 ועדת הביקורת
3.5 סיכום
4. ההבחנה שיוצר החוק בין סוגי העסקאות עם בעלי עניין
4.1 הבחנה בין סוגי העסקאות על-פי סוג העסקה
4.2 הבחנה בין סוגי העסקאות על-פי זהותו של בעל העניין האישי
4.3 ההבחנה בין עסקאות עם בעלי עניין של חברות ציבוריות לבין עסקאות עם בעלי עניין של חברות פרטיות
4.4 ההסדר ביחס לעסקאות בעלי ענין - הסדר מידתי
4.5 ההקלות בעסקאות עם בעלי עניין
5. הסעדים כנגד המפר חובותיו בעסקה עם בעל עניין
סוף דבר והמלצות
נספחים
נספח 1 : חשיבותו של הדירקטור החיצוני באישור עסקה עם בעל עניין
נספח 2 : תפקידו של מבקר פנים בחברה בנוגע לעסקאות עם בעלי עניין

קטע מהעבודה:

תגים:

חובת אמון · עניין אישי · דרישת השליש · משפט משווה · דירקטורים · שוק ההון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עסקאות עם בעלי עניין", סמינריון אודות "עסקאות עם בעלי עניין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.