תרומתה של העדפה המתקנת על שילובן של נשים בשוק העבודה

תקציר העבודה:

בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה של מדינת ישראל נקבע, כי "יקוים שוויון גמור ומלא של האישה, שוויון בזכויות וחובות בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים".
ראש הממשלה, הראשון דוד בן גוריון הוסיף אמר: "השוויון מגיע לאישה לא כפרס על השתתפותה בבנין הארץ ובהגנתה - אלא זהו צורך כבוד האדם, כבוד האדם במובנו העליון והוא צורך האישה והגבר גם יחד" (כרמל שלו, 1999).

במהלך רוב המאה התשע עשרה מצבן של הנשים בחברתנו היה בר השוואה לזה של השחורים על פי הקודים של העבדות בימי טרום מלחמת האזרחים. עבדים ונשים לא יכלו למלא תפקידים ציבוריים, לשבת בחבר מושבעים, או לתבוע בשם עצמם, מנשים נשואות נשללה באופן מסורתי הכשרות המשפטית להחזיק רכוש או להעבירו או לשמש כאפוטרופסיות של ילדיהן שלהן. ואם לשחורים הוענקה הזכות לבחור ב-1870, מנשים נמנעה אפילו זכות זו עד קבלת התיקון יובל שנים מאוחר יותר. עד אחרי סיום מלחמת העולם השנייה במדינות רבות בעולם המערבי הדמוקרטי, כגון צרפת ושוויץ, לא הוענקה לנשים אפילו הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לבחור (פרנסס רדאי, 1995).
והיום, יש המטילים ספק בדבר קיומה של אפליית נשים בתקופתנו ומשוכנעים שהאפליה נגד נשים ובני מיעוטים היא נחלת העבר ובאה על פתרונה בימינו.
למרבה הצער, אין מקום לספקנות מעין זו, נוכח המצב בארץ ובעולם.

אם כן, צירוף ההיסטוריה של אפליה רשמית ושיטתית נגד קבוצת הנשים ושל הדעות הקדומות והסטריאוטיפים השוררים עד היום כלפיהן, יחד עם הראיה הסטטיסטית, מוכיח מעבר לכל ספק סביר שעדיין קיימים מחסומי אפליה נגד קידומן.
נוכח מציאות זו, קשה להכחיש את השפעת האפליה על קידומן של נשים בחברה. השופט בך מצביע על החשיבות של חיסול האפליה נגד קבוצות וביחוד נשים, בישראל, בבג״צ נבו:
חברה אשר בה נוהגת אפליה איננה חברה בריאה, ומדינה שבה נהוגה אפליה לא תוכל להיקרא מדינה מתוקנת... נראה שלא תמיד קיימת ערנות מספקת לנושא האפליה כאשר זו פועלת נגד נשים (פרנסס רדאי, 1995).

כאמור, במקרים רבים מופלות נשים לרעה בהשוואה לגברים ומקרים אלה נפוצים במיוחד בעת קבלה לעבודה. באותם מקרים נדחית מועמדותן של נשים אוטומטית ובלא שיש לכך כל נימוק ענייני. מעבר להיותה בלתי מוסרית, משפילה ופוגעת מנוגדת הפליית נשים גם לחוק אשר קובע סנקציות חריפות כנגד כל הנוקט בה ומעניק סעדים מרחיקי לכת לנשים הנפגעות מכך.
העדפה מתקנת היא דרך שיטתית להיאבק נגד האפליה השיטתית.

בעבודתי זו אסקור את עקרון השוויון, את נושא אפליית הנשים בשוק העבודה, אבדוק מהי תרומתה של ההעדפה המתקנת על שילובן של נשים בעבודה ואנסה לעמוד על המאמצים שנעשו על מנת לשלב את הנשים בשוק העבודה ומה עוד ניתן לעשות למען צמצום אפליית הנשים בעבודה.

תוכן עניינים
מבוא
אפליית נשים בעבודה
עקרון השוויון
העדפה מתקנת מהי?
המאמצים שנעשו על מנת לשלב את הנשים בשוק העבודה
בחינת האפשרויות הנוספות לשילובן של נשים בשוק העבודה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: העבודה מסתמכת בעיקר על:
רדאי, פ. (1994). "על השוויון". משפטים כרך כ"ד.
רדאי, פ. (1995). "על העדפה מתקנת". משפט וממשל כרך ג'.

קטע מהעבודה:

תגים:

אפליה · אפליית נשים · שוק העבודה · שילוב נשים · עבודה · העדפה מתקנת · אי שוויון · פמיניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תרומתה של העדפה המתקנת על שילובן של נשים בשוק העבודה", סמינריון אודות "תרומתה של העדפה המתקנת על שילובן של נשים בשוק העבודה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.