מעמדה המשפטי של השפה הערבית

תקציר העבודה:

בעבודה זו נדון ונעסוק בסוגיית השפה הערבית ומעמדה המשפטי במדינת ישראל, וזאת תוך סקירת פסקי דין מנחים והעלאת סעיפי חוק רלוונטיים עוד מימי המנדט הבריטי. בפרקיה השונים של העבודה, נגלה כי עיגון חוקתי-על למעמדה הרשמי של השפה הערבית, אינו קיים וכי בית המשפט הוא זה שהעניק אותה דרגה עילאית דרך פרשנות משפטית רחבה. נביא גם סקירה היסטורית לסוגי הזכויות של מיעוטים במדינות העולם ובמדינת ישראל בפרט.

בפרק הראשון, נציין את התהוותו החברתית של המיעוט הערבי ואת הייחודיות שבו אל מול קבוצות מיעוטים אחרות, דבר המצדיק התייחסות מיוחדת גם לשפתו. בפרק זה נראה עד כמה המיעוט היליד הלאומי הערבי מהווה חלק בל יינתק מהחברה הישראלית במובנים שונים, שחלקם אינו נוגע אך ורק למספר נפשותיהם.

בפרק שני נמנה את סוגי הזכויות: זכויות קיבוציות ואישיות, נגדיר כל זכות מאלו, תוך שימת דגש על הזכויות הקיבוציות ככל שזה נוגע לזכויותיהם הקיבוציות של הערבים במדינת ישראל. זכויות אלו אינן עניין של מה בכך ונוגעות הן ללב ליבו של המיעוט הערבי בהיותו שכזה. לא למותר לציין כי זכויות אלו ניתנו במישורים רבים מכוח חוקים מפורשים, אך לעניין השפה ומחקרנו לא היה עיגון חוקתי ו/או חוקי עדכני למעמדה של השפה הערבית, ואילולא התערבות השופטים ופרשנותם, יכלה השפה הערבית לא לקבל כל רשמיות ומעמדה יהא כמעמדן של שפות אחרות בטריטוריה של המדינה.

בפרק השלישי, נתחקה אחרי לשון החוק מאז המנדט הבריטי וחוקים אחרים נלווים, שהיה בהם מעין הרשאה וכוח לחיזוק טענות שופטי בית המשפט העליון בפסק דין עדאללה. לא למותר לציין כבר בשלב זה, כי גם עם קבלת פסק דין מרחיב זה, לא השתנתה לשון החוק ואותו חוסר עיגון חוקתי מצוי עד ימינו, כולל אי עיגון הזכות לשוויון, באופן מפורש, כזכות חוקתית.

בפרק הרביעי, נעמוד בפירוט על פסק הדין "המהפכני", דרכו לא רק הוכרה השפה הערבית כשפה קיבוצית רשמית אלא גם הוטלה חובה על המדינה לדאוג למימושה ושמירה עליה; נמנה את גישותיהם השונות של כב' השופטים א' ברק, דורנר וחשין (דעת מיעוט); נסקור סוגיות משפטיות אחרות שנדונו קודם לפסק דין זה, כמו פסק דין ראם מהנדסים .

בפרק החמישי, נעלה את ההצדקות לקבלת פסק דין כגון זה של עדאללה המכיר רשמית ברשמיות השפה הערבית והמחייב שמירה עליה ומימושה במישורים שונים בחברה, כמו זכויות אחרות המוכרות במדינת ישראל ושמחייבות את המדינה, מכוח חוקים מפורשים. הצדקות אלו, מקורן במוסר, בהיסטוריה, בערכיות ויותר מכל במשפט עצמו.

בפרק השישי ולשם המחשת הסוגיה, לקחנו לדוגמה פסק דין קנדי הדן במעמדה של שפת האם בבתי ספר . בפרק זה נעמוד על הדין הקנדי בנוגע לשפות רשמיות ולא רשמיות, ונעלה מדינות מספר, בהן מיעוטים רבים מקבלים מעמד מיוחד וזכויות קיבוציות נרחבות.

לסיום נראה כמה קשה גם כן למדינה מבחינת אחרת, להתחייב על זכויות קיבוציות, דווקא אלו של המיעוט הערבי, בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית - קונפליקט שמלווה וילווה אותה עד אין סוף, שכן ההגדרה העצמית של המדינה וההיסטוריה להקמתה על גבם של מיעוט ערבי יליד, הולידה בדיעבד, התנגשות מהותית בין הדין לבין הצדק.

שאלתנו תהא: הלא הגיעה השעה להכרה במעמדה הרשמי של השפה הערבית, מכוח עקרון השוויון, במסגרת חוקתית מוסדרת !

תוכן עניינים:
מבוא
המיעוט הערבי במדינת ישראל
זכויות קיבוציות ואישיות
"המסגרת" החוקית לעיגון השפה הערבית כרשמית
פסק דין עדאללה והזכות לשפה הערבית
משפט משווה - זכות המיעוט לשפת אם
מדינת ישראל - מדינה יהודית ודמוקרטית
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

השפה הערבית · משפט משווה · זכויות קיבוציות · זכויות אישיות · עדאללה · פסק דין · school quebec · יהדות ודמוקרטיה · רוב יהודי · מיעוט לאומי · יהודית דמוקרטית · אפליה · ערביי ישראל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמדה המשפטי של השפה הערבית", סמינריון אודות "מעמדה המשפטי של השפה הערבית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.