סייגים לאחריות פלילית-אי שפיות הדעת

תקציר העבודה:

כשרותו הפלילית של האדם היא תנאי הכרחי לחבותו בפלילים.
עקרון זה קובע כי מהותה של העבירה מותנית, בין השאר, בעבריין, אשר מבחינת בגרות דעתו ותקינות רוחו היה מסוגל להבין את משמעותה של התנהגותו והיכולת לשלוט בה.
עיקרון נוסף קובע כי לא נוצרת עבירה ללא התנהגות מרצון, כלומר תנאי מוקדם להתהוות עבירה פלילית הוא, כי לאדם הייתה קיימת אפשרות בחירה מודעת לבצע את המעשה האסור או להימנע מעשייתו. היסודות הללו מהווים תנאי לאחריות הפלילית. כלומר, למרות שמבוצע מעשה אסור, המבצע אינו בר עונשין. לשם כך ישנם סייגים לאחריות פלילית. הסייגים הם כללים משפטיים, שבהתקיימותם נשללת אחריותו הפלילית של מבצע העבירה, מקום שבו, אלמלא התקיימותם, הייתה מוטלת על המבצע אחריות פלילית. ניתן לחלק את הסייגים במשפט הפלילי לשלוש קבוצות: סייגי פטור, סייגי מניעות ו"מעין סייגים".
סייגים מהסוג הראשון הם סייגים מעניקים פטור למוגן על ידם לאחר שכבר התגבשה חבותו בפלילים. כלומר, המואשם מועמד לדין על פי סדר הדין הרגיל- התביעה מוכיחה את התקיימות יסודות העבירה הנדרשים, כאשר ההגנה מבקשת לעורר ספק סביר בהתקיימותם. היה וצלחה התביעה במלאכתה, פתוחה הדרך בפני ההגנה לטעון כי התקיים סייג, הפוטר את הנאשם מאחריות פלילית, אם הוכח הדבר, מזוכה הנאשם.
סייגים מהסוג השני הם סייגים שלא מאפשרים מלכתחילה את התגבשות האחריות הפלילית. אם מוכחת התקיימותם, כלל לא נדונה אחריותו הפלילית של הנאשם והוא מזוכה. בית המשפט נדרש לסייגים אלה מייד עם תחילת המשפט ודן בהם תחילה ולעיתים ישנם סייגים שאינם מאפשרים את תחילתו של ההליך המשפטי.
קבוצת המעין סייגים מורכבת מקבוצת סייגים שבהתקיימותם נשלל עצם הפליליות שבמעשה, באופן שלמעשה אין קיימת עבירה כלל. אם אין עבירה אין אחריות פלילית. בקבוצה זו נמצא גם את סייגי הטעות, שבהתקיימותם נשללת התקיימות היסוד הנפשי של העבירה, ואת סייג זוטי הדברים, שבהתקיימותו נשלל קיומו של רכיב המעשה האסור שבעבירה. אחד הסייגים לאחריות פלילית הינו מצב של אי שפיות הדעת, כלומר מצב המונע מן האדם את היכולת להבין את אשר הוא עושה, או להימנע מעשיה אסורה.
מצב זה יכול להיגרם עקב מחלה נפשית או ליקוי שכלי. המחלה יכולה שתהא נפשית או פיזיולוגית שהנקודה המכריעה הינה התסמונת ולא האבחון, כלומר בחינת השאלה האם האדם נעדר כושר הבנה של משמעות מעשיו בשל המחלה, או שאין לו את היכולת להימנע מן ההתנהגות האסורה.
בעבודה זו אסקור את תהליך החקיקה והפסיקה הישראלית מראשיתה ועד היום ובהמשך אסקור את המצב הקיים במשפט המשווה בנוגע לאחריותו הפלילית של אדם החולה או הלקוי בשכלו.
עיקר בחינת דברי תהא לברר, האם כדי לפטור אדם מאחריות פלילית די בכך אם נגדיר אותו כחולה, או שמא צריכים גם להוכיח, כי במקרה הספציפי לא הבין את אשר הוא עושה, או לא יכול היה להימנע בעשיית המעשה כתוצאה ממחלתו. במילים אחרות האם די במחלתו כשלעצמה בכדי לפטור אדם מאחריות פלילית או שמא נדרש גם צורך להוכיח כי בגלל המחלה, לא יכול היה להבין את משמעות המעשה שעשה, ובכך לצמצם את חלותו של הסייג.

תוכן עניינים:
פרק 1: מבוא
פרק 2: הגנת העדר שפיות במשפט הישראלי-התקופה הראשונה-תקופת החקיקה המנדטורית
2.1: הפרשנות שניתנה למושג "מחלה שפגעה בצלילות דעתו"
2.1.1: הדרישה לקשר סיבתי בין המחלה והשפעתה לבין מעשה העבירה
2.1.2: נטל ההוכחה שנטענת טענת אי שפיות
פרק 3: הגנת העדר שפיות במשפט הישראלי-התקופה השנייה- הוספת המבחן הרצוני מבחן "הדחף לאו בר כיבוש"
3.1: אימוצו של מבחן הדחף הלאו בר כיבוש
3.1.1: הביקורת על הלכת "הדחף לאו בר כיבוש"
3.1.1.1: יישום ההלכה בבתי משפט לאחר פרשת מנדלברוט
3.2: סעיף 19 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977
פרק 4: הגנת העדר שפיות במשפט הישראלי- התקופה השלישית- סעיף 34ח לחוק העונשין
4.1: סעיף 34ח לחוק העונשין
4.1.1: נטל ההוכחה בטענת אי שפיות
4.2: השוואת יסודות סעיף 3300א(א) ליסודות סעיף 34ח
פרק 5: הגנת העדר שפיות במשפט המשווה
5.1: הגנת העדר שפיות באנגליה
5.2: הגנת העדר שפיות בארצות הברית
5.3: סיכום הגנת העדר שפיות באנגליה ובארה"ב
פרק 6: סיכום ומסקנות
6.1: סיכום
6.2: מסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

משפטים · פלילים · נורמאלי · עבריין · אשם · מפשע · מחלת · נפש · פסיכיאטריה · פסיכולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סייגים לאחריות פלילית-אי שפיות הדעת", סמינריון אודות "סייגים לאחריות פלילית-אי שפיות הדעת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.