המוסיקה המזרחית משנות החמישים עד שנות התשעים בתרבות הישראלית

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא בעיקר לבחון את מעמד המוסיקה הים תיכונית במפת תרבות הישראלית.
שיטת המחקר: אבחן על פי מאמרים, כתבות, ופרסומים באינטרנט הנוגעים לנושא של המוסיקה הים תיכונית את מעמדה ואפיוניה של מוסיקה זו מאז קום המדינה עד היום. שאלות נוספות שנוגעות לנושא הן: האם השינוי התדיר בשמה של המוסיקה הים תיכונית בא במטרה לשנות את מיקומה במפת התרבות הישראלית? מי הם הנושאים והנותנים על מעמדה של המוסיקה הים תיכונית? האם המוסיקה הים תיכונית השפיעה על טעם הקהל הרחב- מה שעשוי לסמל מפגש והתקרבות של תרבות המערב ותרבות המזרח בישראל - או האם המוסיקה הים תיכונית נשארה מוגבלת לקטגוריה תרבותית וחברתית אחת?

שאלת המחקר המרכזית של עבודה זו:
תפיסת המציאות של הפרט והחברה מושפעת באופן ברור ע"י המציאות המועברת באמצעי התקשורת. אמצעי התקשורת משמשים כנשאי תרבות לשינויים, לערכים ולתרבות החברה, נמצא שיש קשר הדוק בין הערכים הדומיננטיים בחברה לבין הנושאים המרכזיים שבהם עוסקים אמצעי התקשורת ובאמצעותם מועברים ערכים ועמדות המעצבים את השקפת עולמו של הפרט.
בעבודתי אבחן גם את יחסם של אמצעי התקשורת למוסיקה הים תיכונית, מתוך הנחה כי השתקפות הז'אנר במדיות השונות סייעה לדימוי שנוצר לו עם השנים. לחשיפה לאמצעי התקשורת השונים חלק מרכזי בעבודתי. אבקש ללמוד אם וכיצד נוצלו או שיתפו פעולה אמצעי התקשורת השונים, עם הצדדים שעומדים משני צידי המתרס (אשכנזים/מזרחיים, מוסיקת פופ/מוסיקה ים תיכונית).
נראה אפוא שהבניית המציאות בעידן המודרני קשה לביצוע ואף בלתי אפשרית ללא שימוש נרחב באמצעי התקשורת. אנסה לבחון את פועלם ותרומתם של הרדיו, הטלוויזיה, העיתונות, חברות התקליטים, עורכי התוכניות ועוד, וגם של האחראים באופן ישיר על היצירה של המוסיקה המזרחית: מלחינים, זמרים, מפיקים וכו', למעמדה של המוסיקה הים תיכונית במפת התרבות בישראל.
החברה הישראלית המתהווה בארץ מאופיינת בעיקר בקיבוץ גלויות רחב. מה שעשוי לדעתי, להסביר את הצורך במדיניות ההיסטורית של כור ההיתוך. אולם, למרות הסיסמאות "קיבוץ גלויות" ו"כור ההיתוך" נשא המפגש בין יהודי המזרח שהגיעו לישראל במהלך שנות ה- 50 וה- 60 לבין המציאות המקומית אופי של תביעה שהופנתה כלפי האחרונים להיטמע אל העבריות הצברית עפ"י טעמם וקביעתם של יהודי אירופה המזרחית.
תכניה ומשמעויותיה של עמדה תרבותית זו, אשר בשלב זה כבר התמסדה כתרבות הילידית-לאומית האותנטית והדומיננטית, היוו את המכלול שהמהגרים היו אמורים לאמץ ולהתאים את עצמם אליו.
הקושי, וגם ההתנגדות, להשיל באופן מיידי זהות תרבותית אחת, יחד עם הרצון להצטרף אל התרבות הילידית ולהיטמע בה, הניבו מבוכת זהות, ויש מי שיאמר אף משבר תרבותי מתמשך בקרב יהודי המזרח בישראל (רגב, מבוא לתרבות ישראלית 873).
העבודה עוסקת באחד השסעים הבולטים ביותר לאורך שנות המדינה - השסע העדתי- תרבותי, כלכלי. שסע שטומן בחובו נקודות חיכוך רבות בין העליות השונות.

ראשי פרקים:
1. רקע
2. מבוא
3. המישור התרבותי והאירגוני.
3.1. התייחסות הממסד והרדיו הלאומי למוסיקה הים תיכונית.
3.2 הפריצה הגדולה- פסטיבל הזמר.
4. מנגנון ההפצה של המוסיקה הים תיכונית - הקסטה.
5. שומרי הסף של המוסיקה הים תיכונית
6. מגמת הכניסה למיינסטריים
6.1 תעשיית הקליפים
6.2 רינגטונים מזרחים
6.3 המוסיקה הים תיכונית בפרסומות
7. סיכום ומסקנות.
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

תרבות · הים תיכונית · זוהר ארגוב · רדיו · קסטות · החברה השראלית · מיזרחיים · קולנוע · סרטי בורקס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המוסיקה המזרחית משנות החמישים עד שנות התשעים בתרבות הישראלית", סמינריון אודות "המוסיקה המזרחית משנות החמישים עד שנות התשעים בתרבות הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.