עמותת קו לעובד כמעצבת מדיניות בנושא העובדים הזרים

תקציר העבודה:

מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת אנו עדים לדעיכה מואצת של מדינת הרווחה האירופית ששימשה כדגם למדינות מפותחות ומתפתחות ברחבי העולם ביניהן גם מדינת ישראל. תהליכי גלובליזציה, לוקליזציה ודמוקרטיזציה מביאים להיחלשות המדינה הניכרת באיבוד הדרגתי של יכולתה לעצב את כלכלתה, חוקיה ותרבותה כפי שנהגה לעשות בעבר. במקביל, אנו עדים לתהליך אחר והוא היווצרותו של מאזן כוחות חברתי חדש, עליית החברה האזרחית למעמד של כוח חברתי עצמאי במגזר השלישי (בן אהרון, 2002, ע' 1). בעוד המדינה הולכת ומתפרקת מנכסיה הכלכליים והתרבותיים המוחזקים בידה, ומאבדת בה בעת את יכולתה לשמור על זכויות אנוש בסיסיות, יותר ויותר ארגוני מגזר שלישי ממלאים תפקיד מרכזי באספקת שירותים חברתיים וכשדולה למען האינטרסים החברתיים והסביבתיים של האזרחים ברמה הלאומית והקהילתית.
ארגונים וולונטרים במסגרת פעילותם בחברה האזרחית משמרים ומקדמים ערכים קיימים בחברה, פועלים כדי להשיג יעדים חברתיים חדשים ותורמים לפיתוחה של הדמוקרטיה, עם זאת יש הטוענים כי בתחום ההשפעה על מדיניות ציבורית עיקר השפעתם ניכרת ביכולת להעלות נושאים על סדר היום הציבורי ואינה מתבטאת ביכולת לקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות (גדרון, כץ ובר,
2000, ע' 21).
התבוננות מקרוב במצב החברתי במדינת ישראל אכן מעידה על קיומם של שני התהליכים הנ"ל. מחד מדינת ישראל מצויה על סף פשיטת רגל מתקדמת של מדינת הרווחה, ותפקודה בתחום התרבותי (שירותים), הפוליטי (חקיקה), והכלכלי (פערים) הגיע לאחת הנקודות הנמוכות בכל הזמנים (בן אהרון, 2002, ע' 5), מאידך צמצום זה של מדינת הרווחה בישראל מלווה כל העת בגדילה של המגזר השלישי ובהתרחבותו אל תחומי הפעילות שהיו קודם בידי הממשלה.
סוגיית העובדים הזרים ממחישה בצורה ברורה את האינטרקציה שבין שני התהליכים הללו. העובדים הזרים החלו לעבוד בישראל החל מ- 1993 כאשר הם מחליפים את שוק העבודה הזול שנשען על עובדים מהשטחים. מכיוון שהם הובאו לארץ כמענה זמני בלבד, הבאתם לארץ לא כללה היערכות מערכתית כוללת. למרות שקיימת מערכת חוקים שנועדה להקפיד על אופן העסקה מספק, אין אכיפה מלאה של חוקים אלה ונוצר מצב שהעובדים הזרים נותרים חסרי הגנה וחסרי יכולת להגן על זכויותיהם, כאשר הם "זוכים" ליחס של ניכור וניצול מצד הרשויות ומצד המעסיקים.
עמותת "קו לעובד" היא ארגון וולונטרי אשר קם להגן על זכויות העובדים החלשים במשק הישראלי, ומאז 1994 החל לרכז את פעילותו למען העובדים הזרים וזכויותיהם.
בעבודה זו נבקש לבדוק באיזה מידה הצליחה עמותת קו לעובד להשפיע על המדיניות הציבורית בישראל בנושא העובדים הזרים.
ההשערה היא כי בשל האמביוולנטיות הקיימת בתחום, מעורבותם של שיקולים כלכליים ורצונה של הממשלה לצמצם השלכות שליליות הנובעות מנוכחותם של העובדים הזרים בארץ (התבוללות, התגברות האבטלה הישראלית) הצלחת העמותה בלקיחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות תהיה נמוכה, עם זאת נצפה כי בתחום הספקת השירותים במישור הפרטני הצלחת העמותה תהיה מרובה יותר.
העבודה תחל בסקירת הרקע התיאורטי המסביר את מהות הארגונים שלא למטרת רווח ולאחר מכן נציג את הרקע לתופעת העובדים הזרים בעולם ובישראל. הפרק העוסק בעמותת "קו לעובד" יחולק לשניים, הראשון יתאר את העמותה ואת צורות הפעילות שלה, והשני יבחן את אופן ההשפעה של קו לעובד על המדיניות הציבורית בישראל בנושא העובדים בזרים, לבסוף יוצגו המסקנות.
לצורך המחקר נעשה שימוש במקורות שונים: ספרים, כתבי עת, עיתונות יומית,אתרי אינטרנט, חוקים, דו"חות, פרוטוקולים ובג"צים.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
מתודולוגיה
תופעת העובדים הזרים
עמותת קו לעובד
מסקנות ודיון
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמותת קו לעובד כמעצבת מדיניות בנושא העובדים הזרים", סמינריון אודות "עמותת קו לעובד כמעצבת מדיניות בנושא העובדים הזרים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.