ייצוגים של זהות לאומית מצרית בכתיבתו של נגיב מחפוז

תקציר העבודה:

מה לא נכתב כבר על אחד מגדולי הסופרים והאינטלקטואלים של מצרים בפרט והעולם הערבי בכלל. נגיב מחפוז אחד מעמודי התווך של הספרות הערבית והעולמית, אשר עוד בחייו הפך להיות סמל תרבותי. חוקרים רבים ביניהם "מחפוזולוגים" ישראלים כמו ששון סומך, מתתיהו פלד, מנחם מילסון ועוד כתבו מחקרים רחבים ומקיפים על האיש ורב פעליו. נגיב מחפוז שהלך לעולמו השנה, נולד ב-11 בדצמבר 1911 ברובע אל-גמאלייה הנודע אשר בקהיר למשפחה מהמעמד הבינוני. בהמשך חייו עוברת משפחתו לשכונת אל-עבאסייה, אף היא שכונה מרכזית ומפורסמת בקהיר. מחפוז מסיים את לימודיו לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת קהיר ולאחר מכן הוא עובד כפקיד בשירות המדינה ומכהן בתפקידים שונים במנגנוני התרבות והצנזורה עד לפרישתו בדרגת יועץ במשרד התרבות בשנת 1974. במקביל למשרתו הציבורית ולאחריה, כותב מחפוז עשרות רומנים ומאות סיפורים קצרים, כולם בשפה הערבית הספרותית התקנית. בין יצירותיו המפורסמות אשר הקנו לו גם את הזכייה בפרס נובל לספרות בשנת 1988 הן "הטרילוגיה הקהירית" "ובני שכונתנו". עוד יצירות מפורסמות שחשוב להזכיר הן "קהיר החדשה", ח'אן אל-ח'לילי", "הגנב והכלבים", פטפוטים על הנילוס", "מירמאר" ועוד רבות וטובות. חוץ מן הכתיבה הספרותית כתב מחפוז גם בעיתונות וכאינטלקטואל הייתה לו דעה וביקורת בכל נושא שעלה בדיון הציבורי במצרים ובעולם בכלל.
בעבודה זו אנסה לבחון את הפולמוס על הזהות הלאומית המצרית תוך עיון בכתביו של נגיב מחפוז. ברור שקצרה היריעה מלהכיל את כל יצירותיו ולכן אתמקד בשתי יצירות. האחת סיפור קצר בשם "אום אחמד" והשנייה רומן קצר בשם "היום שבו נרצח המנהיג". ראשית, בחירתי נובעת מתוך אהדה לסיפורים אלה. שנית, יש לסיפורים הללו קשר חזק להיסטוריה והתקופות המתוארות בהן יוצרות מעין המשכיות נרטיבית משנת 1919 ועד 1981. את הלגיטימציה התיאורטית להתייחס לסיפורים הללו כסוג של מקור היסטורי אני שואב מהחוקרת סמיה מחרז (Mehrez) שעומדת על הקשר בין ספרות להיסטוריה. אין עניין עבודה זו להסביר לעומק את התופעה אלא רק לצאת מנקודת ההנחה שגם היסטוריה וגם ספרות כתחומים חופפים חולקים את אותה מטרה בהעברה של מציאות/חיים לתוך מבנים של משמעויות. מחרז מציינת במחקרה בין היתר את נגיב מחפוז ומכנה אותו כ"היסטוריון מחתרתי", עוד היא גורסת שמחפוז מצליח ליצור מתוך הטקסט הספרותי זיכרון קולקטיבי כך יש בעצם קשר בין יצירותיו לבין סוג של היסטוריה חברתית.
מכאן אני יוצא לבחון את הסוגיה כאשר בפרק הראשון אגדיר את המושגים: זהות, זהות לאומית בתוך הקונטקסט הרחב של הלאומיות. משם אעבור להסביר מה היא זהות לאומית מצרית, מתי היא מתחילה, מי מעצב אותה, כיצד היא מונחלת וכדומה, כאשר אתמקד בקבוצת האינטלקטואלים שפעלה באינטראקציה עם כל המרכיבים המודרניים הללו. לאחר מכן אעבור לגוף העבודה בה אני אנתח בשני פרקים נוספים את היצירות שלעיל. חשוב לציין שהניתוח של שתי היצירות אינו זהה ולכל יצירה יש את הזהות שלה והייחוד. לבסוף ראוי להזכיר שלמחבר אין את הכלים הלשוניים לעסוק ביצירות של מחפוז בשפתן המקורית - ערבית, לכן אני לוקח בחשבון שהשימוש בתרגומים פחות מהימן מהמקור.

ראשי פרקים:
מבוא
פרק א - זהות לאומית במצרים
פרק ב - אום אחמד
פרק ג - היום שבו נרצח המנהיג
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

נגיב מחפוז · זהות · זהות לאומית · לאומיות · קהילה מדומיינת · מצרים · זכרון · האנפתאח · מהפכת 1919 · סעד זע'לול · ספרות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ייצוגים של זהות לאומית מצרית בכתיבתו של נגיב מחפוז", סמינריון אודות "ייצוגים של זהות לאומית מצרית בכתיבתו של נגיב מחפוז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.