מיליטריזם ועיצוב זהות לאומית לפני ששת הימים ואחריה

תקציר העבודה:

מאז 1948 ועד 1967 חי הישוב היהודי בארץ תחת תסמונת המצור. תסמונת זו נבעה מתחושת החנק שבה נמצאה ישראל כשמסביבה מדינות עויינות והחרדה הגיעה לשיאה ערב מלחמת ששת הימים, כאשר למרות עדיפותה הצבאית של ישראל על מדינות ערב השכנות, הוצג לאזרחים מצב שבו ישראל עומדת לפני כליה ושואה חדשה עומדת לפתח. הן בתקופה זו והן בתקופה שקדמה ל1948- היה הכוח הצבאי הגורם שעליו הסתמכה האוכלוסיה היהודית לגבי בטחונה. הדבר הוביל לתפיסה מיליטריסטית שראתה בפתרון הצבאי פתרון יחיד לבעיותיה הקיומיות של המדינה, כשבעיות אלו התמצו בעיקר בנושאי מצוקה ובטחון.
היהודים שהגיעו לארץ ממזרח אירופה בתקופה שקדמה למלחמת השחרור, כמו גם היהודים מהישוב הותיק, היינו מרצף העליות שהחל מראשית המאה והיהודים המעטים שישבו בארץ מזה דורות, היו בעלי זהות לאומית אחת שהושתתה על הטריטוריה של ארץ ישראל, ההיסטוריה המשותפת והשפה העברית שהפכה להיות שפת הישוב העברי ומאוחר יותר השפה הרשמית של מדינת ישראל. הזהות הלאומית היהודית התמזגה מכורח המציאות במצוקה הלאומית-בטחונית שאפפה את האוכלוסיה כל אותן שנים. היותה של ישראל הצעירה מדינה קטנה העומדת במבחן הקיום, הוביל לכך שנוצרה זהות בין הכוח הצבאי המגן, הלא הוא צה"ל, לבין הזהות הלאומית של היהודים בארץ. צה"ל הפך להיות לערך מקודש.
אם עד שנת 1967 התמצתה המתיחות באיום מתמיד מצד המדינות השכנות, בחדירות מסתננים ובהפגזות מטרידות מהגבולות השונים, כאשר לכך התווספה מלחמת סיני [מבצע קדש] ב1956-, הרי שערב מלחמת ששת הימים נוצרה תחושה שנתמכה על ידי מסרים רשמיים מההנהגה בישראל, כי מדינת ישראל בסכנת השמדה. החפיפה שבין זהות לאומית למיליטריזם גברה ורק נצחון סוחף של מלחמת ששת הימים הרגיע את הרוחות, אולם לא ביטל את תופעת המיליטריזם. נהפוך הוא. מלחמת ששת הימים העניקה בטחון רב לאוכלוסיה היהודית בארץ, אשר חשה כי עתה עומד לרשותה הכוח הצבאי הטוב ביותר שניתן לחלום עליו.
התלות בצבא ובכוחות הבטחון והיותם של כוחות אלה כוחות העם, כששותפים להם כלל התושבים היהודים בישראל, הובילה לכך שבמקום שהצבא יהווה כוח מגן הכרחי למדינה, הוא יצר סביבו את תחושת הזהות הלאומית, כש"כל העם צבא" והאומה היא "אומה במדים". הזהות הלאומית והכוח הצבאי התערבבו זה בזה ונוצרה ביניהם חפיפה. כל בעיה לאומית שעמדה על הפרק היתה בעיה מדינית ועם זאת בעיה בעלת פתרון צבאי. צה"ל לא היה רק לצבא העם, אלא גיבש את העם סביבו. לאחר הנצחון המרשים ב-1967, התווספה לזהות הלאומית, החופפת לצבא, מעין "גאוות יחידה", שבה כולם שותפים להישג הצבאי, כולם שייכים לצבא ולמעשה, לכולם חלק באותו הישג ובאותה עוצמה שהינה בעלת כוח משימה וכוח הרתעה כאחד. כאשר מדובר בכולם, מדובר כמובן באוכלוסיה היהודית.

בעבודה זו אציג את הגדרת המיליטריזם מחד והגדרת הזהות הלאומית מאידך, ובעקבות כך את הקשר שבין מיליטריזם וזהות לאומית, כלומר כיצד הגדרת המיליטריזם מובילה לעיצוב זהות לאומית. ההגדרות תופענה בפרק הראשון, כשבפרק השני אציג מסגרת תיאורטית של צבא וצבאיות כמגבשי זהות לאומית ולשם כך אביא דוגמאות ממדינות נוספות שבהן הצבא והצבאיות תרמו לזהות הלאומית, כאשר במקום שהעם יבנה צבא לצרכיו, מוביל הצבא ליצירת אומה.
בפרק השלישי אציג את הקשר שבין המיליטריזם והזהות הלאומית בתקופה שקדמה להקמת המדינה, מהקמת המדינה ועד מבצע קדש וממבצע קדש עד מלחמת ששת הימים. בפרק הרביעי אציג את הקשר בין המיליטריזם והזהות הלאומית שלאחר מלחמת ששת הימים. החשיבות בהצגה השונה של שתי תקופות אלו, הינה בשוני
המאפיין את החפיפה שבין המיליטריזם והזהות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים, שבה היתה תחושת מצוקה ומצור, ולאחר ששת הימים, כשתחושה זו התחלפה באופוריה. על שוני זה אעמוד בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': מיליטריזם וזהות לאומית - הגדרות המושגים וקשר תיאורטי ביניהם
1.1. הגדרת המיליטריזם
1.2. הגדרת הזהות הלאומית
1.3. הקשר שבין מיליטריזם וזהות לאומית

פרק ב': צבא וצבאיות כמגבשי זהות לאומית - מסגרת תיאורטית

פרק ג': תיאור כללי של המצב - דפוסי המיליטריזם והזהות הלאומית -לפני מלחמת ששת הימים
3.1. מיליטריזם וזהות לאומית משנות ה40-' עד מלחמת השחרור
3.2. מיליטריזם וזהות לאומית מתוכנית החלוקה (1947) ועד מבצע קדש
3.3. מיליטריזם וזהות לאומית מ-1956 ועד 1967

פרק ד': מיליטריזם וזהות לאומית לאחר מלחמת ששת הימים

סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנרי, א., "הנדון", העולם הזה 1538, 8.6.67, עמ' 12.
אבנרי, א., "הנדון", העולם הזה 1878, 9.10.1973, עמ' 12.
אילון, ע., (1988), הבט אחורה בבהלה מסויימת, עם עובד, תל-אביב.
אנדרסון, ב., (1999), קהיליות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
בכרך, צ., "אנטישמיות וגזענות בהשקפה הנאצית", בשביל הזיכרון 19, 1997, עמ' 16-22.
בלי, א., "כללים ושחקנים בזירה הבינערבית בעקבות משבר כווית", סקירה חודשית ל"ז(9), 1990, עמ' 19,30.
בן-אליעזר, א., (1995), דרך הכוונת, דביר, תל-אביב.
ברזילי, ג., "מלחמות והפרעות במערכת פוליטית דמוקרטית", בתוך: נויברגר, ב., ובן-עמי, א., (עורכים) (1996), דמוקטריה ובטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 138-152.
ויטל,ד., (1972), מדינות קטנות במבחן הקיום, עם עובד, תל-אביב.
טרבור-רופר, ה.ר., (1992), הוראות המלחמה של היטלר (תרגום: ח. שלח), מערכות, תל-אביב.
יניב, א., "שאלה של שרידות: צבא ופוליטיקה במצור", בתוך: נויברגר, ב., ובן-עמי, א., (עורכים) (1996), דמוקטריה ובטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 170-193.
לוי, י., "משטר הצנע", תיאוריה וביקורת 12-13, 1998, עמ' 39-45.
ליסק, מ., "צבא, חברה ומשטר בישראל", בתוך: נויברגר, ב., ובן-עמי, א., (עורכים) (1996), דמוקטריה ובטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 155-169.
מועד י., "איראן ולא עיראק: האוריינטציה מוצדקת כשהיתה", דבר, 26.4.1988, עמ' 10.
נקדימון, ש., (1968), לקראת שעת האפס, רמדור, תל-אביב.
פרי, י., "דפוסי הזיקה של צה"ל למערכת הפוליטית בישראל", בתוך: נויברגר, ב., ואחרים (עורכים), (1990), ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, קו (מקראה), האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 35-47.
פרי, י., "האמנם החברה הישראלית מיליטריסטית?", זמנים 56, 1996, עמ' 94-112, 118.
קימרלינג, ב., "דת, לאומיות ודמוקרטיה בישראל", זמנים 50-51, 1994, עמ' 116-131.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
Goldwert, M., (1972), Democracy, Militarism, and Nationalism in Argentina, 1930-1966, University of Texas Press, Austin London.
Luttwak, E.N., Horowitz, D., (1983), The Israeli Army 1948-1973, Art Books, Cambridge.
Niebuhr, R., (1960), Moral Man and Immoral Society, Charles Scribner's Sons, New York.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיליטריזם ועיצוב זהות לאומית לפני ששת הימים ואחריה", סמינריון אודות "מיליטריזם ועיצוב זהות לאומית לפני ששת הימים ואחריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.