היישום אינו מחובר לאינטרנט

תיירות תרבותית - מקדש הזהב באמריצר הודו

עבודה מס' 066718

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניתוח פרופיל התייר המבקר, תרמילאות למזרח והיבטים נוספים.

7,827 מילים ,26 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

תעשיית התיירות כיום הנה התעשייה המתפתחת ביותר בעולם ונחשבת לגורם מרכזי וחשוב בכלכלתן של מדינות רבות בעיקר בקרב מדינות מתפתחות.
על פי הערכה, גדלה תעשיית התיירות בשעורים שנתיים של קרוב ל-10%ולפיכך מכפילה עצמה כל 10 שנים.
תעשיית זו מורכבת ממספר ענפים, החל מענף התחבורה (יבשתית, ימית ואווירית), ענף הלינה והארחה על כל סוגיו, ענף ההסעדה וכמובן האטרקציות הטבעיות והמלאכותיות הנבנות ע"י האדם והנה בעלת חשיבות מרכזית כמקור ליצירת תעסוקה אפילו בתקופות של משברים כלכליים, מקור להכנת מטבע זר ומקור לעידוד ופיתוח של תשתיות ותעשיות נלוות, אך רגישה ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר והיא מונעת מכוח עיקרון הביקוש.
השיפורים הטכנולוגיים שיצרו מהפכה בכל העולם השפיעו רבות גם על תעשיית התיירות וכן השיפורים בתחבורה, נגישות לאתרי תיירות והשיפור ברמת החיים אפשרו להמוני תיירים ברחבי העולם לנוע ולהכיר מקומות חדשים וארצות רחוקות.
מדינות מתפתחות רבות בעולם, בינהם גם הודו, הכירו במהרה ביתרונותיה הכלכליים, התרבותיים והסביבתיים של תעשיית התיירות ופעלו ועודן פועלת בכדי ליזום, לתכנן, לארגן ולתקצב תוכניות פיתוח הקשורות בתעשייה זו.
בעוד שערכיה ויתרונותיה של התיירות הבינלאומית ידועים לשבח ומוכרים כמסייעים לשלום ולהבנה בין העמים, המציאות בשטח עשויה לפעמים להיות שונה בתכלית מן הדימוי האוטופי הזה במיוחד כאשר בבואנו לדון בפיתוח תיירות במדינות מתפתחות.
תיירות עשויה להביא עמה ברכה גדולה אך בפיתוח שאינו נכון ואינו מתאים לאופיו של המקום עלולים להגרם נזקים רבים לסביבה ולחברה שבמקום להביא ברכה נגרמת עוגמת נפש לאוכלוסיה המקומית ונהרסת הסביבה.
"אין כלל ספק כי בשנים האחרונות משקלו של פלח התיירות התרבותית הולך ומתעצם על חשבון סוגי תיירות אחרים שאף הולכים ומצטמצמים ונראה כי יותר מ - 94% מתיירות הפנים של הודו היא תיירות צליינית ותרבותית". (Harrison, David 2001).
לתיירות התרבותית פנים רבות ומאפיינים רבים וניתן להגדיר כמעט כל אתר תיירותי שהנו בעל אופי תרבותי.
תרבות נתפסת כמוצר יחודי ואותנטי של המקום, וניתן להשתמש בו כדי לזהות את המוצר התיירותי באזור מסויים או בארץ מסויימת.
האטרקציות התרבותיות צריכות להתחרות לא רק באטרקציות התרבותיות האחרות, אלא גם במגוון רחב ביותר של אטרקציות, אתרים ואפשרויות אחרות של בילוי.
בעבודה זו יוצג מקדש הזהב כאתר תרבותי רוחני המשמש מקום עלייה לרגל של מיליוני צליינים סיקים הנוהרים מכל רחבי היבשת למקום על מנת להתפלל ולחוות חוויה רוחנית והתרמילאים (בעיקר מהפן הישראלי) המגיעים לאתר כחלק ממסלולם בהודו.
יסקרו המניעים ליציאה לטיול תרמיל, אופיו של המקדש, ומה הוא מציע לשני פלחי שוק אלו.

תוכן עניינים:
מבוא
תיירות תרבותית
התיירות התרבותית ואופיה המשתנה
הודו - תרבות ודת
אמריצר
מקדש הזהב באמריצר
פרופיל התייר המבקר במקדש הזהב - אמריצר
סיקים
תרמילאים
זהות וצריכת התרמילאי הישראלי
זהות התייר המשתנה במהלך הביקור באמריצר(בעיר ובמקדש)
זהות התייר המשנה במהלך הביקור באמריצר(בעיר ובמקדש)
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תעשיית התיירות כיום הנה התעשייה המתפתחת ביותר בעולם ונחשבת לגורם מרכזי וחשוב בכלכלתן של מדינות רבות בעיקר בקרב מדינות מתפתחות.
על פי הערכה, גדלה תעשיית התיירות בשעורים שנתיים של קרוב ל - % 10ולפיכך מכפילה עצמה כל 10 שנים.
תעשיית זו מורכבת ממספר ענפים, החל מענף התחבורה ( יבשתית, ימית ואווירית ), ענף הלינה והארחה על כל סוגיו, ענף ההסעדה וכמובן האטרקציות הטבעיות והמלאכותיות הנבנות ע"י האדם והנה בעלת חשיבות מרכזית כמקור ליצירת תעסוקה אפילו בתקופות של משברים כלכליים, מקור להכנת מטבע זר ומקור לעידוד ופיתוח של תשתיות ותעשיות נלוות, אך רגישה ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר והיא מונעת מכוח עיקרון הביקוש.
השיפורים הטכנולוגיים שיצרו מהפכה בכל העולם השפיעו רבות גם על תעשיית התיירות וכן השיפורים בתחבורה, נגישות לאתרי תיירות והשיפור ברמת החיים אפשרו להמוני תיירים ברחבי העולם לנוע ולהכיר מקומות חדשים וארצות רחוקות.
מדינות מתפתחות רבות בעולם, בינהם גם הודו, הכירו במהרה ביתרונותיה הכלכליים, התרבותיים והסביבתיים של תעשיית התיירות ופעלו ועודן פועלת בכדי ליזום, לתכנן, לארגן ולתקצב תוכניות פיתוח הקשורות בתעשייה זו.
בעוד שערכיה ויתרונותיה של התיירות הבינלאומית ידועים לשבח ומוכרים כמסייעים לשלום ולהבנה בין העמים, המציאות בשטח עשויה לפעמים להיות שונה בתכלית מן הדימוי האוטופי הזה במיוחד כאשר בבואנו לדון בפיתוח תיירות במדינות מתפתחות.
תיירות עשויה להביא עמה ברכה גדולה אך בפיתוח שאינו נכון ואינו מתאים לאופיו של המקום עלולים להגרם נזקים רבים לסביבה ולחברה שבמקום להביא ברכה נגרמת עוגמת נפש לאוכלוסיה המקומית ונהרסת הסביבה.
"אין כלל ספק כי בשנים האחרונות משקלו של פלח התיירות התרבותית הולך ומתעצם על חשבון סוגי תיירות אחרים שאף הולכים ומצטמצמים ונראה כי יותר מ - 94% מתיירות הפנים של הודו היא תיירות צליינית ותרבותית". (Harrison, David 2001 ).
לתיירות התרבותית פנים רבות ומאפיינים רבים וניתן להגדיר כמעט כל אתר תיירותי שהנו בעל אופי תרבותי.
תרבות נתפסת כמוצר יחודי ואותנטי של המקום, וניתן להשתמש בו כדי לזהות את המוצר התיירותי באזור מסויים או בארץ מסויימת.
האטרקציות התרבותיות צריכות להתחרות לא רק באטרקציות התרבותיות האחרות, אלא גם במגוון רחב ביותר של אטרקציות, אתרים ואפשרויות אחרות של בילוי.
בעבודה זו יוצג מקדש הזהב כאתר תרבותי רוחני המשמש מקום עלייה לרגל של מיליוני צליינים סיקים הנוהרים מכל רחבי היבשת למקום על מנת להתפלל ולחוות חוויה רוחנית והתרמילאים ( בעיקר מהפן הישראלי ) המגיעים לאתר כחלק ממסלולם בהודו.
יסקרו המניעים ליציאה לטיול תרמיל, אופיו של המקדש, ומה הוא מציע לשני פלחי שוק אלו.

תגים:

תיירות תרבותית · הודו · אמריצר · מקדשים · תרבות ודת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיירות תרבותית - מקדש הזהב באמריצר הודו ", סמינריון אודות "תיירות תרבותית - מקדש הזהב באמריצר הודו " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.