התערבות בג"צ בהחלטות היועמ"ש- הפרדת הרשויות האומנם?

תקציר העבודה:

התיאוריה הנורמטיבית של הפרדת רשויות, הניחה כי חלקות הכוח הפוליטי ואופני העיצוב של האינטרס הציבורי הינם בהירים. כך למשל, הרשות השופטת מכריעה סכסוכים משפטים בין האזרחים או בינם לבין "המדינה", בעוד שהרשות המבצעת מוציאה לפועל את פסקי הדין וגזרי הדין. הרשות המחוקקת מצידה, קובעת את הפרוצדורה ובעיקר את הדין המהותי, באמצעות החקיקה. אך הליכים הפוליטיים מורכבים יותר, דיאלקטיים יותר, מוסווים יותר ובעייתיים יותר מכפי שעולה מתיאור הנורמטיבי פשטני זה. יחסי רשויות ממשל הפכו למורכבים ביותר: מחד גיסא, הרשות המחוקקת הפכה למעשה למוסד מפקח. מאידך גיסא, היא התקשתה להתמודד עם הרשות המבצעת, המרכזת סמכויות, משאבי אנוש, מידע ותקציבים בכמויות גדולות. הרשות המבצעת מצידה, נדרשת בעת בעונה אחת לתפקד באפקטיביות וליישב קונפליקטים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. בהקשר זה, מספקים המוסדות היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית את ההצדקה החוקתית להתערבות המדינה בכלכלה, בחברה ולהגנת הציבור מפני כוחה העולה וגובר של המדינה. מנגד, מוסדות משפטיים אלה מסיעים לממשל להשתמש במשפט כדי להתמודד עם משברים, כישלנותם, אי יכולת או אי רצון ליישב בעויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. מאחר ומערכת הענישה בדמוקרטיה קשורות בטבורן למבנה המדינה, הן משמעותיות למאבקי הכוח הציבוריים. השליטה במערכת הענישה מעניקה למדינה יכולת לממש את סמכותה לכפות את מרותה, לאכוף את דיניה, לממש את ריבונותה לפי פנים וחוץ(1). מכאן שהרי במערכת משפט ישראלית סמכותו של היעמ"ש הינה גוף הנושא "שני כובעים", כאשר כל אחד מהם בעל סמכויות שונות ונתון לביקורת ציבורית ומשפטית.
בהעדר חקיקה מפורשת בעניין מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה לא אחת עולה על סדר היום הציבורי הסוגיה בעניין היקף התערבותו של בג"צ בשיקולו של היועמ"ש. הביקורת השיפוטית על החלטת היועמ"ש מעוררת פעמים רבות סערה ציבורית וככל שהנושא מתוקשר כך לציבור עניין רב בסוגיה זו. בהקשר לכך עולה טענה שהתערבות שכזו נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות שהוא אבן יסוד לקיומו של משטר דמוקרטי יציב.
בתחילת שנות ה- 60 התגלו חילוקי דעות גלויים בין שר המשפטים דאז דב יוסף, לבין היועמ"ש דאז גדעון האוזנר בהקשר לסמכותו ולתפקידיו של היועמ"ש. משכך, הוקמה ועדת משפטנים בראשותו של השופט אגרנט(2). הועדה נדרשה להגדיר את תפקיד וסמכויות היועמ"ש, חוו"ד זו אומצה אז ע"י ממשלת ישראל. נראה היה שמעמדו של היועמ"ש כסמכות שאינה כפופה לכל גורם למעט החוק נתונה לו בהפעלת סמכותו האם להעמיד לדין משיקולים שנקבעו בהמשך בחקיקה לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (3). כשנראה היה שסמכותו של היועמ"ש הינה בלעדית ונטולת התערבות גורם חיצוני, החל מפנה בעובדה שבמקרים לא מעטים התערב בג"צ בשיקולי היועמ"ש והפך את החלטותיו. כך, למשל, בבג"צ שפטל(4), שבו אדון בהמשך העבודה, הפך בג"צ את החלטת היועמ"ש. בהמשך, בשורת פסקי דין נוספים, שהבולט ביניהם פס"ד גנור(5), שוב ניתן היה להבחין בהתערבות הבג"צ בהחלטת היועמ"ש. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, קבע בבג"צ נוף(6) כי "לעניין היקף התערבותו של בית משפט זה אין כל הבדל בין היועץ המשפטי לממשלה לבין כל נושא תפקיד ציבורי אחר".
בעבודתי זו, אציג את סמכויותיו, אופי תפקידו של היועמ"ש כהגדרתו בחוק מחד, ומאידך באלו מקרים יחליט בג"צ להתערב או לא להתערב בהחלטת היועמ"ש, עפ"י פסקי הדין של ביהמ"ש העליון (כדוגמת שפטל וגנור) וכן עפ"י מאמרים של האקדמיה המשפטית.
כאמור, התערבות בג"צ, השנויה במחלוקת, גורמת לסערה ציבורית, וכן יוצרת עניין וויכוח פוליטי, משפטי וציבורי. מטעמים אלה נושא זה סיקרן אותי באופן אישי ולכן החלטתי להתמקד בעבודתי בעניין זה. בסיכומו של דבר אחווה את דעתי בסוגייה, אם כי נראה שפתרון חד משמעי אינו בנמצא.

תוכן עניינים:
מבוא

חלק א'
היועץ המשפטי לממשלה - תפקידיו, סמכויותיו ומעמדו בשיטות משפט זרות
היועץ המשפטי לממשלה - תפקידיו, סמכויותיו ומעמדו בשיטת משפט ישראלית
דו"ח ועדת אגרנט
דו"ח ועדת שמגר
עמדתו המחייבת של היועמ"ש
סיכום ביניים

חלק ב'
הביקורת השיפוטית על החלטות היועמ"ש והיקף התערבות בג"צ בהחלטות היועמ"ש
מבג"צ שור ועד בג"צ גנור
האופי של הביקורת השיפוטית
ההיקף הראוי לביקורת שיפוטית
המשמעות של עילת הסבירות
ההשלכות של הרחבת הביקורת על היועמ"ש

חלק ג'
בג"צ שפטל - רקע
בג"צ גנור - רקע
ניתוח הביקורת על פסקי הדין שפטל וגנור
פרשת הרב מצגר
פרשת קצב

חלק ד'
הפרדת רשויות
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התערבות בג"צ בהחלטות היועמ"ש- הפרדת הרשויות האומנם?", סמינריון אודות "התערבות בג"צ בהחלטות היועמ"ש- הפרדת הרשויות האומנם?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.