התערבות ממשלתית במשק

תקציר העבודה:

ידוע הוא שהצורה הכלכלית הטובה ביותר לניהול משק הוא יוזמה פרטית ללא התערבות ממשלתית. כך נשיג את מירב התפוקה וכך נתפתח יותר מהר. אולם ישראל היא מדינה סוציאלית ולכן הממשלה רואה לנכון, כאקט הומניטרי ופוליטי כאחד להתערב במשק.
הבעיה אינה קלה לאור המצב המיוחד שבו נתונה ישראל.
מדינת ישראל קמה בסערה של מלחמת קיום ועוד לפני שהוכרעה סופית - הוחל במבצע העלייה ההמונית, אשר הכפילה את אוכלוסית היישוב היהודי תוך שלוש שנים.
ברור, שכושר הייצור לא יכול היה לגדול באותו קצב, וגם כספי התרומות הציוניות נתגמדו כמעט נוכח גודל המשימות. לא ייפלא איפוא, שמייד בראשיתה הנהיגה ממשלת ישראל- תחילה הזמנית ואחר כך בצורה יותר קבועה - משטר חירום כלכלי של קיצוב מטבע החוץ, קיצוב המזונות לצרכנים ופיקוח כללי על המחירים. השאלה הייתה, כמה זמן על משטר החירום הזה להימשך.
מבחינות רבות פרצה השגת הריבונות המדינית את המחסומים, אשר תיסכלו את המפעל הציוני בתקופת המנדט. עתה אפשר היה להגדיל במהירות את מספר החקלאים ואף את התוצר החקלאי, מאחר שנפתרה בעיית המחסור בקרקע ונפתח הפתח לטיפול במיגבלת המים. על רקע מגמות החשיבה והמדיניות הכלכלית, שהסתמנו אחרי מלחמת העולם השנייה, ניתן לטעון, כי התנועה הציונית, במפעל בניין הבית הלאומי בארץ ישראל, הייתה בין החלוצים שהקדימו בגיבוש המגמות הללו. שעה שברוב העולם עמדו הקשיים הכלכליים קצרי הטווח על הפרק בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ניהלה התנועה הציונית אומנם, בלי כלים של מדינה ריבונית, אלא בעזרת מסגרות התנדבותיות - מדיניות ברורה של פיתוח כלכלי (ותרבותי). המשאבים האנושיים וההון לצמיחה זאת באו, אומנם, כולם מחו"ל, ומרביתו של יבוא ההון היה פרטי, אך עם זאת גיבשה התנועה הציונית (מראשית שנות העשרים) מדיניות של הכוונת הפיתוח - בעזרת שליטתה ברוב רשיונות העלייה ורכישות הקרקע וזאת למרות ששלטה רק במיעוט ההון המיובא. העיקר כאן איננו בהצלחה - החלקית בלבד - של הכוונה כלכלית זאת, אלא בעצם העובדה שנוהלה מדיניות פיתוח באמצעות מדיניות של שילוב היזמות הפרטית והיזמות הציבורית, בבחינת סוג מיוחד של "משטר כלכלי מעורב". בחלקה נשענה הגישה על שיקולים אידיאולוגיים, בין סוציאליסטיים, בין בורגניים, מהסוג המטיל על המדינה משימות של שיפור פעולת מנגנון השוק ושל חלוקה מחדש של ההכנסות. שיטות המעורבות הממשלתית השתנו בחלקן, כאמור, אף התגוונו במשך הזמן, כך למשל האחד, נבנה מיגזר משמעותי של מפעלים בבעלות מלאה או חלקית של הממשלה, ובפרט במספר ענפי מפתח של המשק: מחצבים, אנרגיה, מים, תחבורה בינלאומית, חימוש לייעדים ספציפיים (כגון חקלאות או משכנתאות) על כך ראו מפלגות הפועלים בעידוד המפעלים והשרותים בבעלותה הישירה של ההסתדרות תחליף. במקום קיצוב ופיקוח נבנתה מערכת מסועפת מאוד של פקוח מחירים ושל השפעה על מחירים בדרכי עקיפין. בכלל אלה שערי החליפין האפקטיוויים השונים לסוגים השונים של יבוא ושל יצוא הון. אלה נעשו בראש ובראשונה למען הייעדים הלאומיים של עידוד ההשקעות, של פיתוח התעשייה והחקלאות, של פיזור האוכלוסייה, של עידוד הייצוא ושל הגנה על ייצור תחליפי הייבוא.
במשך השנים נוצר מן קונצנזוס בנדון.
הטיעון לקונסנסוס לאומי רחב, יכל להישען, בין היתר, על סקירת הנושאים, אשר - במהלך שנות החמישים והשישים- גרמו למשברים ממשלתיים או עמדו במרכזן של מלחמות הבחירות. שאלות המשטר הכלכלי נעדרו מאלה כמעט לחלוטין. טענות וטרוניות שהושמעו היו, בדרך כלל, מכוונות להרחבת מעגל הנהנים מן השיטה או להגדלת חלקן של קבוצות אלה או אחרות ולא לשינוי השיטה עצמה. ההתערבות הושגה גם באמצעות שליטה בשוק ההון (ע"י המפקח על הבנקים). הממשלה עודדה מאוד את החסכון הפרטי, בעיקר בצורות של חסכון חוזי (קופות הפניסה והתגמולים וביטוח חיים) ושל תוכניות החסכון ארוכות הטווח (לשיכון ולהשכלת הילדים), אך דאגה לשלוט בהזרמת הכספים הללו להשקעות ולכיסוי גרעונה היא וזאת על ידי דרכים שונות של הכוונת האשראי ושל גיוון שערי הריבית וכן על ידי הצמדת הנכסים הפיננסיים (של החוסכים) למדד או לשער החליפין, בעוד שההלוואות ניתנו בדרגות שונות של אי הצמדה או של הצמדה חלקית, אשר הפכה אותן חלקית למענקים (במידה שהיתה תלויה, כמובן, בקצב האינפלציה בכל פרק זמן).
מכל מקום אין ספק שמדיניות האשראי של הממשלה משפיעה על התעשיה משום שאשראי נרחב יותר וזול יותר גורם ליתר השקעות וחוזר חלילה.

תוכן העניינים:
1. הקדמה (הצגת הבעיה) יוזמה והתערבות ממשלתית בהקשר למדיניות ההשקעות במשק

2. סקירה היסטורית בחתך תקופות קיומה של המדינה
א. שנות החמישים
ב. שנות השישים
ג. שנות השבעים והשמונים

3. סיכום ומסקנות - "פרק אישי"

4. ביבליוגרפיה

מקורות:

כלכלת ישראל מאת יעקב קונדור. ירושלים 1986.(כלכלה מוניטרית בישראל)
דוח ועדת בייסקי בענין פרשת מניות הבנקים ותפקיד הממשלה בנדון.
נחום גרוס: יוזמה חופשית לעומת שוק מתוכנן סקירה חודשית 1986 עמוד 70-7. (צורת ההתערבות של הממשלה במשק).

תגים:

מיסים · מאקרו · השקעה · כלכלה · צריכה · אינפלציה · דיפלציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התערבות ממשלתית במשק", סמינריון אודות "התערבות ממשלתית במשק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.