מעצר עד תום הליכים באיזון מול זכויות הפרט וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו

תקציר העבודה:

בשנת 1992 אירעה (2) "מהפכה חוקתית", בעקבות חקיקת חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. תפנית חדשה הן בהיבט המהותי והן בהיבט הדיוני, השינוי העיקרי הנובע ממהפכה זו הינו העלאת רמתן הנורמטיבית של זכויות האדם לפסגת הפירמידה תוך הקניית מעמד של זכויות אדם למעמד על, חוקתי. תפיסות עולם מרכזיות של שופטים ופוסקים "גדולי דור" ופסיקות שפסקו קיבלו נופך אחר, חוקים שחוקקו קיבלו פרשנות שונה, משמעות אחרת בשאלת זכויות האדם. סדרת חוקי יסוד שנחקקו באותה שנה הביאו ללא ספק בשורה אחרת, על אף התקדמות הפסיקה עד לחקיקת חוקי היסוד ש"סימנה" את המטרה וסללה את הדרך לחוקי היסוד. חוקים ישנים פורשו ותוקנו על יסודות חוקי היסוד, חוקים חדשים נחקקו על אותה דרך, פסיקות בתי המשפט נפסקו ברוח חוקי היסוד, ולאחר 4 שנים באה הבשורה, החוק העיקרי, והפוגע ביותר בזכויות האדם הגיע לשלבי חקיקתו, הלא הוא חוק המעצרים החדש, הוא החוק הקרוב ביותר להמחשת הפגיעה בזכויות האדם. גדולים וחכמים ישבו על המדוכה בכדי ליצור חוק שוויוני, איזון בין זכות הפרט לאינטרס ציבורי על מנת להפחית ככל שניתן בפגיעה בזכויות האדם שנגרמות מאופי הפעולה של מעצר אדם. קונפליקט עצום יש בלתור אחר איזון שכזה, שכן נופלת השאלה עד היכן זכויות החשוד\ נאשם מול זכויות הקורבן והציבור? עם זאת נשאלה השאלה איך מאזנים? שכן החוק חובק זכויות של אנשים בטרם הרשעתם והרי, אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. ואם ייעצר חף מפשע לחקירה, דבר שיתכן בהחלט עד לתום בירור החקירה? והאם יש להבחין בין חשוד / נאשם בעבירה חמורה(3) לבין חשוד / נאשם בעבירה קלה יותר? ועוד שאלות כאלה ואחרות. בסופו של דבר, בשנת 1996 חוקק חוק המעצרים החדש ובשנת 1997 נכנס לתוקפו החוק, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו 1996 , יש הרואים בחוק זה מהפיכה חוקתית אמיתית, שכן הוא בא להבטיח כי זכויותיו היסודיות של האדם וצלם האנוש שלו ישמרו גם בהיותו מאחורי סורג ובריח(4). אולטימטיבי ככל שניתן ופוגע כמה שפחות בזכויות האדם. נדבך מהותי שונה בתפיסת החוק לפיו: בחוק המעצרים הקודם העיקר היה המעצר והחריג היה השחרור, לא עוד, המחוקק ציווה על כל העושים במלאכה לבחון ראשית את השחרור ורק משלא תמצא חלופה הולמת, רק אז לבחון את המעצר - זהו שינוי מהותי ויסודי בתפיסה עצמה. כל המטרה של החוק הייתה לצמצם למינימום את הפגיעה בזכויות האדם, ניקר היה, כי גולתה הנוסחה.
בעבודתי זו, שתכלול פסיקה, מאמרים, ספרות וידע אישי, אנסה לבחון את התוצאות לחקיקת חוק המעצרים החדש, בחרתי להתמקד בעניין מעצר עד תום הליכים, רציונל ומציאות השלכות ונגזרות בראי זכויות אדם מול אינטרס הציבור לשלומו ובטחונו, על ידי עריכת משפט השוואתי בין החוק הקודם לנוכחי, מרכיבים עיקריים ששונו מהחוק הקודם לא רק שלא הטיבו עם זכויות האדם, אלא, אף גרמו למצב הפוך וזכויות האדם נפגעו יותר ולכן אנסה לענות על השאלה: האם חוק המעצרים - מעצר תום הליכים פוגע או מגן על זכויות האדם והאם משרת את התכלית הראויה?.
---------------------------------------------------------------------
2. אהרון ברק " הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי". מחקרי משפט י"ג (תשנ"ו) להלן : מאמרו של הש' ברק.
3. ההגדרה של עבירה חמורה אינה פשוטה, הסיווג שמובא על ידי מתבסס ככל הניתן על סיווגו של המחוקק בסעיף 21 (א)(1)(ג) לחוק המעצרים.
4. עו"ד יורם סגי זקס "חירות ממעצר" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל, תשנ"ט - 1998.

תוכן העניינים:
פתח דבר- מבוא
1. חוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
א. "המהפכה החוקתית"
ב. התנודות בתחום המעצרים - היסטוריה חקיקתית
2 . הרקע לחוק המעצרים החדש לפני חקיקתו ועד תקופתנו
מבוא - היסטוריה
ב - 1992 - 1988
ג - 1997 - 1992
3. החידושים בחוק בהתייחסות למעצר עד תום הליכים
מעצר עד תום הליכים הלכה למעשה
5. הלכה ומציאות הנתונים הסטטיסטיים
6. מעצרים במדינות המערביות - מחקר השוואתי
העיר ניו יורק - השוואה
7. הביקורת על החוק
8. דיני המעצרים בישראל - פנים אל העתיד
סוף דבר
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעצר עד תום הליכים באיזון מול זכויות הפרט וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו", סמינריון אודות "מעצר עד תום הליכים באיזון מול זכויות הפרט וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.