מאפייני תהליך קבלת ההחלטות של ישראל בסיום מלחמת יום כפור בחזית מצרים.

תקציר העבודה:

חרף המכה הקשה שספגה ישראל בתחילת ימי הקרבות, תוצאותיה של המלחמה היוו הישג לצה"ל, שמנקודת פתיחה קשה ביותר הכריע לחלוטין את אויביו ובערוב היום האחרון של הקרבות מצאו עצמם חייליו כ-35 ק"מ מדמשק, בירת סוריה ו-101 ק"מ מקהיר, בירת מצרים, כשבין כוחות צה"ל לעיר הגדולה במזרח התיכון לא חוצצים כוחות מצריים. אולם, מבחינה פוליטית, היוותה המלחמה הישג למדיניותה של מצרים, שרצתה לשבור את התעקשותה של ממשלת ישראל, שלא לדון בגורל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים וכן חפצה לפגוע ככל האפשר בחיילי צה"ל(1).
המלחמה הכשירה את הקרקע להסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו שנים אחדות לאחריה, ובמסגרתם נסוגה ישראל מחצי האי סיני שנכבש מידי מצרים, וזאת בתמורה להסכם שלום בין ישראל למצרים. זו הייתה מטרתה של מצרים מלכתחילה, טען נשיאה אנואר סאדאת, שהושגה חרף הכישלון הצבאי, כאשר רוב מטרותיה הצבאיות של מצרים, מעבר לימי הלחימה הראשונים, לא הושגו.
מלחמת יום הכיפורים הייתה למעשה המלחמה האחרונה בה צה"ל נדרש להילחם בשתי חזיתות בו זמנית. מלחמה זו, שבה הופתעה ישראל , הציבה בפני הדרג המדיני והמטה הכללי במלוא חריפותן דילמות, שחייבו ניהול מדיניות חוץ וקבלת החלטות בעלות חשיבות אסטרטגיות(2).

מהי מדיניות חוץ?- מדיניות חוץ הנה שם כולל למקבץ יעדים פוליטיים, המגדירים את האופן שבו תנהג מדינה כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם. מדיניות חוץ מעוצבת באופן שיגן על האינטרסים הלאומיים של המדינה, ביטחונה הלאומי, יעדיה האידאולוגיים ועל שגשוגה הכלכלי. מדיניות החוץ עשויה לשקף עניין בשיתוף פעולה בינלאומי הנעשה בדרכי שלום, או בתוקפנות, במלחמה ובניצול של אומות אחרות.

על פי בריצ'ר, מערכת מדיניות החוץ מבטאת זיקה של רשת מבנים, או מוסדות המבצעים תפקידים שונים המפיקים החלטות, כאשר ההחלטות מוזנות חזרה אל המערכת כתשומות. בריצ'ר מסווג את כל הנתונים הנוגעים למדיניות החוץ לאחת משלוש קטגוריות כלליות: תשומות, תהליכים ותפוקות כאשר החוקר מציג באופן סכימתי תבנית מחקר לחקר מדיניות החוץ(3).

שאלת המחקר היא: מהם מאפייני תהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל בסוגיית סיום מלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית.

השערת המחקר: נוכח המעבר של כוחות צה"ל ממגננה למתקפה בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים התחזקו המגמות בממשלת ישראל בשבוע האחרון של המלחמה להמשיך בה עד אשר הופסקה בכפיה עקב לחצים חיצוניים.

מבנה העבודה כולל פרק בו אתן רקע כללי ואציין מספר מושגים חשובים, אחר כך אסקור את הרקע התיאורטי בו אתאר תהליך קבלת החלטות וכן את המודל של מיכאל בריצ'ר בו החוקר מציג באופן סכימתי תבנית מחקר לחקר מדיניות החוץ. פרק נוסף כולל רקע היסטורי הסוקר את הפרוזדור בין מלחמת ששת הימים עד ערב פרוץ מלחמת יום כיפור. ובהמשך- אנתח את הסביבה הביצועית והפסיכולגית, וכן את המשוב בין שתי הסביבות. כל אלו ילוו בדיון בתהליך קבלת ההחלטות בימיה האחרונים של הלחימה ובתהליך קבלת ההחלטות בנושא הפסקת האש.

שיטת המחקר: בעבודה זו אנסה לבחון את שאלת המחקר תוך ניתוח תוכן איכותי, אעשה שימוש במודלים, עדויות, תיאוריות ומושגים הרלוונטיים לעבודה זו.

תוכן עניינים:
1.מבוא
2. רקע תיאורטי
3. רקע היסטורי
4. הסביבה הפסיכולוגית - ישראל
4.1 הדרג המדיני בישראל במלחמת יום הכיפורים
4.2 יעדי ממשלת ישראל במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית
5. הסביבה הביצועית- מצרים
6. משוב בין שתי הסביבות
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מלחמה · יום כיפורים · קבלת החלטות · בריצ'ר · מצריים צבאג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מאפייני תהליך קבלת ההחלטות של ישראל בסיום מלחמת יום כפור בחזית מצרים.", סמינריון אודות "מאפייני תהליך קבלת ההחלטות של ישראל בסיום מלחמת יום כפור בחזית מצרים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.