מבנה המעמדות והשסע העדתי מתקופת הישוב ועד ימנו

תקציר העבודה:

העליה הגדולה של המזרחיים לישראל התרחשה במשך כמאה שנים, אולם לאחר קום המדינה החלו העולים להגיע בכמויות גדולות, דבר שיצר בעיה תעסוקתית ושיכונית (ADLER, 1983).
כמחצית מן העליה היהודית הגיעה מארצות אירופה ומחציתה מארצות אסיה ואפריקה. הגל הראשון הגדול של העליה היה מאירופה ובעיקר מפולין, בולגריה ורומניה וחלקה מבריה"מ. זמן קצר לאחר מכן התגבר גל העליה מארצות אסיה ואפריקה: מעירק, צפון אפריקה תימן תורכיה, ומספרים קטנים יותר משאר ארצות האיזור. עליה גדולה זו הגיעה בתקופה שבה ניצבו בפני המדינה יעדים דחופים ביותר והכרח היה להתמודד במהירות המירבית עם התמורות שחלו כתוצאה ממעבר למדינה ריבונית. במהלך מלחמה תוך הפרדות מן המשק הערבי פלשתינאי היה הכרח ליצב מערכת פוליטית ריבונית, להגן על הגבולות הארוכים שנוצרו בעקבות מלחמת השחרור, ולאכלס שטחים גדולים הריקים מאוכלוסיה יהודית, להקים מוסדות מדינה על מנת למלא את התפקידים שהיו נתונים קודם לכן בידי ממשלת המנדאט (משטרה, בתי משפט וכו').
מרגע הגיעה השתלבה העליה הגדולה בתהליכים אלו. מחד גיסא הטילו הצרכים המיידיים של העולים עומס נוסף אשר הקשה על התמודדות המדינה, אך מאידך גיסא היוו העולים עצמם אמצעי חיוני לקידום של יעדים דחופים. העולים היוו כח אדם הזקוק לעבודה ומגורים התלוי כמעט באופן מוחלט במוסדות המדינה. ניתן היה לכוון את עולים הזקוקים למגורים לאזורי ספר ולשטחים ריקים מאוכלוסיה יהודית. כמו כן ניתן היה להפעיל את העולים הזקוקים לעבודה ולהכנסה לעבודות תשתית, לשיקום החקלאות וכו', ולאפשר לאוכלוסיה הותיקה להתפנות ולאייש את מוסדות המדינה הקיימים.
העולים נקלטו בארץ, אולם מעמדם הסוציואקונומי של עדות שונות מקרב העולים, אז כהיום, נחות בהשוואה לעולים שהגיעו מארצות אירופה (להלן עדת האשכנזים), ולתושבי הארץ הוותיקים.
יצויין כי מושג העדה מתייחס למגוון של קבוצות והן נבדלות אחת מהשניה בדברים שונים. לכל עדה סימני היכר משלה.

היות והנושא השני בחשיבותו בסדר היום הציבורי, אחרי ביטחון המדינה, הוא מבנה ההזדמנויות החינוכיות, כלכליות וחברתיות בישראל, מטרת עבודה זו היא להציג את מעמדם הסוציואקונומי והחינוכי של היהודים שעלו מארצות המזרח (או שהוריהם עלו משם בשנות הארבעים וראשית שנות החמישים וכן בשנים לאחר מכן) ביחס ליהודים ממוצא אירופאי או אמריקאי (להלן אשכנזים).
תכלית העבודה הוא לברר מהן הסיבות לפערים בחינוך ובכלכלה ומה עושה הממסד לגישורם, ומדוע, כפי שמציג ינון (1995) להלן, הפערים רק מתרחבים.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. הקדמה- הצגת נתונים
3. רקע תיאורטי
טשטוש הניגודים
מה הסיבות להנצחת הפער?
4. אינטגרציה בחינוך מהי?
הזדמנויות למגע
התרבות החינוכית בישראל והאינטרגציה
אסטרטגית השיוויון הפורמאלי
אסטרטגיית הרפורמה והאינטגרציה
רקע רעיוני לשיוויון
אפליה מתקנת
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מזרחים · אשכנזים · תעסוקה · פערים · גזענות · עדות · עולים · וותקים · עולים · חדשים · עדתיות · אפליה · קיפוח · החברה · הישראלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מבנה המעמדות והשסע העדתי מתקופת הישוב ועד ימנו", סמינריון אודות "מבנה המעמדות והשסע העדתי מתקופת הישוב ועד ימנו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.