אינטליגנציה רגשית ככלי במקום העבודה

תקציר העבודה:

עד תחילת שנות ה- 90, הרעיון של אינטליגנציות מרובות בכלל, והמושג "אינטליגנציה רגשית" (EI - Emotional Intelligence) בפרט, קיבלו תשומת לב מעטה מאוד. המיקוד העיקרי של חוקרים התרכז בחשיבותה של אינטליגנציה קוגניטיבית (ז"א, יכולות של פתרון בעיות) ומדידתה באמצעות מבחני IQ.
בשנים האחרונות המגמה החלה להתהפך, ונראה שחוקרים רבים ואנשי מעשה מייחסים לאינטליגנציה רגשית כוח משמעותי יותר בהסבר שונות הביצועים של אנשים בחיים בכלל, ובעבודה בפרט.
חוקרים התומכים בחשיבותה ותרומתה של EI לביצועים, טוענים שלאינטליגנציה רגשית יש יתרון בולט לעומת IQ בתרומתה לקידום קריירה. למשל, מרטינז (Martinez, 1997) טוען שהצלחת הפרט בעבודה תלויה ב- 80% (!) ב- EI, ורק ב- 20% תלויה ב- IQ (1). לעומתו, Dulewicz and Higgs (1998) גילו ש- EI אחראית ל- 36% מהשונוּת הכללית בביצועים ארגוניים, ו- IQ - ל- 27% מהשונות, מה שמצביע על יתרון קל בלבד של EI לעומת IQ (2).
זאת רק דוגמא אחת מן הרבות המצביעות על חוסר אחדות דעים בכל הקשור ל- EI.
המחלוקות בין חוקרי EI מתחילות כבר בהגדרת המושג, מה שמוביל ל- 3 זרמים תיאורטיים שונים: מודל יכולות, מודל אישיות ומודלים מעורבים. המודלים האלה לא בהכרח מנוגדים אחד לשני, אך הם משקפים נקודות ראות שונות במידה מסוימת לגבי אופייה של EI.
ההגדרות השונות הובילו לבניית כלי מדידה שונים לאומדן רמת EI: מצד אחד, מבחני ביצוע המבוססים על אומדן של EI כסוג של "עיבוד מידע"; ומצד שני, שאלוני דיווח עצמי ודיווח משולב (דיווח עצמי ודיווח של אנשים אחרים) המבוססים על אומדן של EI כסוג של מיומנות או מקבץ של תכונות (trait EI).
ישנם חוקרים שמטילים ספקות בעצם ההגדרה של EI כסוג של אינטליגנציה, וטוענים שיכולות של EI הן חלק מתכונות אישיות. חוקרים אחרים טוענים שאין מספיק עדויות אמפיריות לגבי תרומתה של EI לביצועים, והם גם מעמידים בסימן שאלה את מידת מהימנותם ותוקפם של ממצאים התומכים בקשרים שבין EI למשתני ביצוע שונים.
בעבודה זו אפרט תחילה את המודלים התיאורטיים השונים והקריטריונים לסיווג EI כסוג של אינטליגנציה.
לאחר מכן אציג סקירה של ממצאים אמפיריים המחולקת ל- 2 חלקים: (1) השפעת EI של עובדים על תפוקות ועמדות כלפי עבודתם; ו- (2) EI של מנהלים והשפעתה על תפוקות ועמדות שלהם ושל כפופים להם.
לפני הסקירה של ממצאים נבחרים, אציג את המושג "Emotional Labor" (EL) כחלק מגישה בין-תחומית שמנסה לשלב בינו לבין חקר EI ולבחון את הקשרים ההדדיים ביניהם, בטענה שלא ניתן לאמוד ולפתח אינטליגנציה רגשית ללא הבנת ההקשר, כלומר ללא התייחסות לאופי ולדרישות העיסוק.
בכל המחקרים שבחרתי להציג בעבודה זו נעשה שימוש באמצעי מדידה שנבנו על סמך מודל יכולות של מאייר וסלוביי (פירוט המודל בעמ' 6), שהוא המודל המבוסס ביותר מבחינה תיאורטית, ואף זוכה להכרה מצד המבקרים כמודל ה"מבטיח ביותר" וכ"התחלה מעניינת" , לעומת שאר הגישות התיאורטיות שלא זכו להכרה.
---------------------------------------------------------------------
1. Johnson, P.R., Indvik, J. (1999). "Organizational Benefits of Having Emotionally Intelligent Managers and Employees", Journal of Workplace Learning. Vol. 11, No. 3, 84-88.
2. Nikolaou, I., Tsaousis, I. (2002). "Emotional Intelligence in the Workplace: Exploring Its Effects on Occupational Stress and Organizational Commitment", The International Journal of Organizational Analysis. Vol. 10, No. 4, 327-342.

תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי והגדרות של EI
* מודל יכולת
* מודל אישיות
* מודלים מעורבים
האם EI אכן מהווה סוג של אינטליגנציה?
* קריטריונים לסיווג EI כסוג של אינטליגנציה
EMOTIONAL LABOR - EL
סקירת ממצאים אמפיריים
* השפעת EI של עובדים על תפוקות ועמדות כלפי עבודתם
* השפעת EI של מנהלים על תפוקות ועמדות שלהם ושל כפופים להם
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מודל יכולת · מודל אישיות · מודלים מעורבים · EMOTIONAL LABOR · מבחן IQ · מבחן EQ · מודעות עצמית · מודעות חברתית · תפוקות · עמדות · מחויבות ארנוגית · לחץ תעסוקתי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אינטליגנציה רגשית ככלי במקום העבודה", סמינריון אודות "אינטליגנציה רגשית ככלי במקום העבודה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.