פרשת דרעי ופרשת וייצמן מבט השוואתי - בתקשורת הישראלית הכתובה

תקציר העבודה:

בשנות החמישים של המאה ה- 20, מאות ואלפי יהודים מצפון אפריקה ומארצות המזרח התיכון היגרו לארץ-ישראל. חזני(1993) טוען, כי מהגרים אלו הגיעו עם מערכת סמלים מסורתית אשר סיפקה להם תחושת נצחיות חזקה, מכיוון שהייתה משולבת ברעיונות ביולוגיים ותיאולוגיים יחדיו. אולם, תחת ההשפעה של התרבות הישראלית-מערבית, רבים ממהגרים אלו סבלו ממשבר סמלים קשה ביותר, משבר שבו הם איבדו את תחושת הנצחיות והפכו ל"ניצולים" של היכחדות מערכת סמלים ישנה. מצב העולים נעשה חמור עוד יותר בשל התערבותה של הבירוקרטיה הישראלית באותן שנים אשר הייתה מורכבת מאשכנזים(יהודים שמוצאם מארצות מערביות), ברובם לא-דתיים. המגמה של הבירוקרטיה והשלטון הייתה למחוק את התרבות ה"פרימיטיבית" של המהגרים המזרחיים וליצור "יהודי חדש" בין רגע (1). בנוסף, עוד מצא חזני,כי מהגרים אלו תפסו את עצמם לא רק כקורבנות של החברה האשכנזית, אלא גם כתוקפנים.
מחקר זה מבקש לברר, מדוע עדיין, במדינת ישראל של שנות האלפיים, הדיון בסוגיית האפליה העדתית בחברה הישראלית וטענת הקיפוח, שגור גם בפיהם של אלה אשר שייכים למעמד הכלכלי - חברתי והשכלתי גבוה. את השסע העדתי בישראל מזינים מקורות רבים ומגוונים כמו, המפגש התרבותי בישראל, משטר ותרבות פוליטיים הייחודיים לחברה הישראלית, תהליכים כלכליים, עימות אלים עם הפלשתינאים ומדינות ערב - כל אלה הולידו את גיוון הממד של הבעיה העדתית בישראל. ממדים פוליטיים, חברתיים, תעסוקתיים, ובמידה לא קטנה - גם תרבותיים. נושאים אלה עמדו בבסיס המחקר המוצג כאן; מחקר זה מתבסס על היבטים נרחבים של המציאות החברתית שנותחו מתוך פרספקטיבה התפתחותית והשוואתית. הכוונה לניתוח עיתונות אשר כחלק מהתקשורת ההמונית משקפת, מציגה ומדמה תופעות חברתיות בחיים הציבוריים. בישראל, במיוחד בגין התחרות המוגבלת של הטלוויזיה, נותר מקום מכריע לתקשורת הכתובה.
הסקירה העיתונאית הנרחבת של הפרשה והתגובות שבאו בעקבותיה, העלו שוב את נושא העדתיות על סדר היום הלאומי, במיוחד אחרי קבלת פסק-הדין והשוואתו לזה של נשיא המדינה עזר ויצמן, בין אם יש או אין מקום להשוואה. אך לא פסק-הדין והסיבות, המניעים והממצאים הפליליים של הפרשה הם מעניינו של מחקר זה, אלא תפקידו של העיתון כמעצב(ומשקף) את דעת-הקהל, והיותו אובייקטיבי או מגמתי.
עוד מבקש מחקר זה לבדוק, האם התיאורים הנכללים בסיקור הפרשה כוללים תיאור של אריה דרעי כמשתייך לעדה הספרדית(מזרחית)?, אם כן, באיזה אור מוצגת השתייכות זו?. בפרשת דרעי ישנם שני מרכיבים בולטים נוספים, שנקשרים בדרך עקיפה בסיקור העיתונאי למרכיב העדתיות: המרכיב הפוליטי- דרעי כמנהיג ש"ס, והמרכיב הדתי, מה שמקשה על בידוד המרכיב העדתי בהתייחסות אל הפרשה ואל דרעי.
מאחר ופרשת ויצמן נחשפה ונידונה על-גבי דפי העיתון בסמוך לפרשת דרעי, בחרנו לבדוק גם את הסקירה העיתונאית שעסקה בה, ולהשוות בין קטעי העיתונות של שתי הפרשות. העיתון שנבחר למטרת מחקר זה הוא "הארץ", עיתון שנחשב כבעל השפעה על חוגי הממשל ובין קוראיו נמנים אנשי הצמרת הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ.
מאחר ואורכה של פרשת דרעי מהגשת כתב-האישום נגדו ועד לביצוע גזר-הדין הוא כשבע שנים, התייחסותנו בעבודה היא רק לתקופה בין החודשים יולי עד אוקטובר 2000 כלומר, מהדיון בערעורו ועד לתגובות שבאו בעקבות גזר-הדין. לגבי פרשת ויצמן, התייחסנו לתקופה שבין ינואר ליוני 2000, מהפרסומים הראשונים אודות הפרשה ועד לתגובות שבאו בעקבות גזר-הדין. מדובר ביותר ממאה פרסומים, לכן לא ניתן היה לציין, בכל הבאת ציטוטים מאותן כתבות, את מקורם המדויק, כך גם לגבי ציון מקורם ברשימה הביבליוגרפית.
---------------------------------------------------------------------
1. להרחבה, ראה גם: ליסק, משה, (1996). "עדה ועדתיות בישראל בפרספקטיבה היסטורית", בתוך: ליסק, משה; קני-פז, ברוך, (עורכים). ישראל לקראת שנות האלפיים - חברה, פוליטיקה ותרבות, ירושלים 1996

תוכן עניינים:
1. מבוא
השערות המחקר
שיטת הבדיקה
2. מבנה העיתון
3. קטגוריות תוכן
4. ממצאים
5. סיווג הפרסומים על-פי דרגת חשיבותם
אזכור המוצא העדתי והכיוון בו הוצג(חיובי\שלילי)
6. דיון
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

קיפוח · עדתי · בתקשורת · הישראלית · עזר · וייצמן · אריה · דרעי · אפליה · עדתית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פרשת דרעי ופרשת וייצמן מבט השוואתי - בתקשורת הישראלית הכתובה", סמינריון אודות "פרשת דרעי ופרשת וייצמן מבט השוואתי - בתקשורת הישראלית הכתובה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.