הבעיה המוסרית בזיהום מים ע"י מפעלים פרטיים

תקציר העבודה:

"למרות מחאת הארגונים הירוקים והגברת העונשים על המזהמים, גם השנה נאלץ להתרחץ בים מזוהם.
דו"ח של עמותת "צלול" על מצב הים והנחלים המבוסס בין השאר על נתוני משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, מגלה כי מזהמי הים הגדולים הן עדיין הרשויות המקומיות המזרימות שפכי ביוב לים ואליהם מצטרפים התעשיות הגדולות.
כ-75% מזיהום הים בישראל כיום מקורו מהזרמת שפכי תעשיה ושפכים סניטאריים ישירות אל הים או דרך נחלים הנשפכים אל הים. על פי הערכות מדובר ביותר מ-150 מליון קוב מי ביוב בשנה. בין המפעלים המזרימים את הכמויות הגדולות ביותר של שפכים לים: בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד וחיפה כימיקלים"(1).

תוכן העיניינים:
1. הנושא: "הבעיה המוסרית בזיהום מים ע"י מפעלים פרטיים", הנושא מתרכז בדילמות המוסריות שיש למנהלי המפעלים לזהם את מקורות המים (ים או מקורות מי תהום), נשאלת השאלה האם אותם מנהלים לא ידעו מזה? לא איכפת להם מזה? (הרי מדובר במים שהם שותים, או מתרחצים או גרים ליד), אנסה להבין את הסיבות לכך מכיוון כוחות השוק, מהכיוון המשפטי, ומכיוון המוסריות. אבדוק האם יש אפשרויות אחרות שניתן לעשות (התפלה, אכיפה מוגברת וכו). הנושא יתמקד סביב הזיהום בנחל הקישון.

2.פירוט פרקי העבודה:
2.1. מבוא: תיאור המצב כיום בנחל הקישון, אתאר את הסיבות להידרדרות , תוצאות הזיהום, בייחוד לאחר שהתגלו חומרים מסרטנים בקרב אנשי הקומנדו הישראלי כמה שנים אחרי. אראה כיצד משתלבים המיתוסים: "העסקים כמו בעסקים", "מיתוס העסקים כמשחק".
2.2. כדאיות מבחינה כלכלית: מה הסיבה שמפעלים מעדיפים לזהם את המים למרות שישנם פתרונות אחרים. האם משתלם יותר מבחינה כלכלית לבחור בדרך הקלה. אבחן את הביקורות על הנחות היסוד של הכלכלה:
"הטובה העצמית של המפעל/חברה לעומת טובת הכלל": אבדוק האם אותם מפעלים באמת דואגים למקורות המים או רק לאינטרס הכלכלי (בעיית הנוסע החופשי), אבדוק האם הנחת ה"ידע המושלם" פועלת לטובתם, אבדוק את הנכונות לשיתוף פעולה.
"הנחת האגואיזם במבחן הניסיון": ההוגנות כאילוץ רווח, אראה זאת מתוך הראיה שהלקוחות הם אזרחי מדינת ישראל שצורכים את המים.
2.3. ריסון ע"י החוק:נראה כי קיים "ריסון ממשלתי" (ע"י חוקי מדינה), השאלה היא האם הם עובדים מתוך הגישה שגוף עסקי יבחר אם לציית לחוק סביבתי או לא, בהתאם לכדאיות הכלכלית.
אראה "שהחוק מגיב באיחור" בייחוד במקרה שלנו כאשר רוב הענישה נעשית לאחר מעשה, החוק תלוי בחלקו בדיווח של המפגעים עצמם ("הרוכב תלוי בסוסו"), ולפעמים לצערנו "הפרת החוק משתלמת" לעומת הנזק שנגרם.
אבדוק האם קיים ריסון פנימי? והקשיים בריסון עצמי ברמת הענף.
(דורית, 2002 ; אכיפת חוקי זיהום ים)
2.4. בדיקה מבחינה מוסרית - "יחסיות תרבותית" בנושא זיהום המים עקב מחסור באכיפה וטיפול במפעלים מזהמים בסופו של דבר עסק עלול להפסיד אם הוא ידאג לאיכות הסביבה, "מוסר חכם" מפעלים בודקים שיקולי עלות תועלת בביצוע שיפורים למען איכות הסביבה. אראה האם באמת יש "אחריות מוסרית לארגון" על זיהום המים.
אנסה לנתח את זיהום נחל הקישון ע"י חברות פטרוכימיות בעזרת מודל השלבים.
2.5. אחריות המנהל - אשאל את השאלה האם המנהל אחראי רק למקסם את ערך המניות של בעלי מניות החברה או שיש לו אחריות מוסרית כלפי נושאים אחרים כמו פגיעה באיכות הסביבה. אראה שמנהל מפעל כימי כזה יכול להיות תחת דילמה מוסרית קשה מאוד של שיקולים כלכלים, מה כדאי לעשות (תיקון המפגעים, השקעה בתשתיות התפלה יקרות) לבין שיקולים חברתיים, מה ראוי לעשות?.
2.6. סיכום, בסופו של עניין גם במקרה של נחל הקישון כולם יוצאים מופסדים, גם החברה נאלצת לשלם כספים רבים (הוצאות בתי משפט, כנסות על מפגעי העבר, מחויבת ע"י בית משפט לתיקון הנזקים) והקישון ממשיך להיות מפגע בריאותי, הים מזדהם ולצערנו עשרות חיילי הקומנדו הימי שאחרי שנים של אימונים במימי הקישון מתים ממחלות סרטן.
3. מקורות מידע

קטע מהעבודה:

תגים:

מיתוס · הרווח · ריסון · מודל · השלבים · תועלתנות · איכות · הסביבה · מזהמים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבעיה המוסרית בזיהום מים ע"י מפעלים פרטיים", סמינריון אודות "הבעיה המוסרית בזיהום מים ע"י מפעלים פרטיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.