תקוות ארץ ישראל וכזבה בסיפורו של י"ח ברנר "בין מים למים"

תקציר העבודה:

חיבור זה יעסוק ברומן של יוסף חיים ברנר "בין מים למים"(1). רומן זה הינו הראשון מבין הסיפורים הארץ-ישראליים של ברנר ועורר סערה ופולמוס נוקב.
לטענתי, סיפור זה מייצג את הקונפליקט הפנימי שהחל לתסוס בימי העלייה הראשונה לארץ ישראל בתוך העם היהודי. היה זה קונפליקט שבין ערכים, אידאות, אידיאלים ותפיסות עולם. ברנר שדגל בקולקטיביזם עברי בארץ ישראל, שבה תיגאל האדמה ותקום ישות יהודית חדשה ועצמאית, השונה בתכלית מהישות היהודית הגלותית שאפיינה את היהודים באירופה, כתב את "בין מים למים" ככתב קטרוג, הן כלפי היהודים בגולה שהעדיפו את סיר הבשר ונמנעו מלהקריב עצמם למען העם היהודי במולדת משלו והן כלפי ההתיישבות היהודית של האיכרים במושבות ארץ ישראל, שנתפסה בעיניו כמעוותת. משפחת גמזו מייצגת ברומן את הצד החיובי של היהודי הערכי המצוי במיעוט, בעוד משפחת בן גרשון מייצגת את הבורגנות האיכרית. בנוסף לשתי קבוצות אלו המקיימות ביניהן נקודות השקה באמצעות הנשים שבמשפחות, אשר הינן פחות קיצוניות בגישתן ועל כן מהוות מעין נקודת מפגש בין התפיסות המנוגדות, מצויה דמותו של דוד יפה. דוד יפה מייצג בסיפור את היהודי הניהליסט המהווה מקור כל רע. הוא אינו מוכן להקריב ואף לתרום למען ערכים לאומיים. התעניינותו מתמצית כמעט לחלוטין ברדיפת שמלות ויצירתו בכתיבה פורנוגרפית. הוא אינו רואה בציון מולדת ובסופו של דבר אף מפתה את אהובתו של שאול גמזו, הגיבור האידאליסט, לבגוד בו ולנטוש עמו את ארץ ישראל ולשוב חזרה אל הגולה.

בחיבור זה אטען, כי בדומה לסיפורים נוספים שלו, משמיע ברנר קול זעקה כנגד הסיאוב שבעם היהודי, המהווה סכנה להזדמנות שנוצרה עבורו להקים לעצמו בית לאומי במולדתו ההיסטורית. מכיוון שמדובר בקטרוג, הן על הפזורה היהודית והן על היהודים החיים במושבות הארץ, ניתן להבין את הזעם שעורר הרומן בקרב קיבוצים אלה. טענותיו של ביאליק ביחס לאיכותו הספרותית, היוו רק סיוע למקטרגים אלה בהצגת הסיפור כדל ערך וכבלתי אמין.

על מנת לתמוך בטענתי, אציג את גישתו הערכית של ברנר. אתייחס הן לעמדותיו והן לאופן הבלתי מתפשר שבו הוא מערער על נורמות חברתיות וקולקטיביסטיות, כאשר עקרונותיו האתיים עומדים מעל לכל. לאחר מכן אתייחס למשפחת גמזו, בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. זאת אבחן על פי הצבתם של בני משפחה זו, אל מול בני משפחת בן גרשון ומול דוד יפה, הן בכל הקשור לערכי העבודה, הן בסגנון חייהם של גיבורי הסיפור והן באיפיונם התרבותי. בטענותי אתמוך גם בחלק הבא שבו אדון בעיצובו של הרומן ובתפקידן של הדמויות השונות, כאשר ליבת הקונפליקט מצויה בין אהרון גמזו, המייצג את דמותו של ברנר, אל מול דמותו של דוד יפה - היהודי הציני, הנודד והנעדר שייכות לאומית או דתית.

תוכן העניינים:
1. הקדמה
2. הגישה הערכית של יוסף חיים ברנר
3. משפחת גמזו - היוצא מן הכלל המעיד על הכלל על פי ברנר
3.1. ניצול זרים לעבודה זולה על ידי האיכרים אל מול עבודה עברית ב"בין מים למים"
3.2. הסגנון הבורגני של איכרי המושבות מול סגנונם הפועלי של בני משפחת גמזו
3.3. מאפיינים תרבותיים גלותיים אצל איכרי המושבות מול מאפיינים תרבותיים ישראליים במשפחת גמזו
4. עיצובו של הרומן
5. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ציונות · עליה · חלוציות · ביאליק · מושבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תקוות ארץ ישראל וכזבה בסיפורו של י"ח ברנר "בין מים למים"", סמינריון אודות "תקוות ארץ ישראל וכזבה בסיפורו של י"ח ברנר "בין מים למים"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.