סודיות וחיסיון בהליך הגישור

תקציר העבודה:

החל משנת 1992 מסמיך חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (1) התשמ"ד-1984, החוק ממנו נובעות הסמכויות השונות של בתי המשפט בישראל, בסעיפים 79ג ו- 79ד את בתי המשפט להעביר תיקים לגישור. המטרה הייתה לאפשר מסלולים נוספים, לצד הליכי שיפוט, בוררות ופשרה ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. בפועל, בתי משפט החלו מפנים תיקים לגישור רק בשנת 1997 והם ממשיכים בכך עד היום(2). במקרה שבו מועבר תיק להליך גישור,מעוכבים ההליכים בבית המשפט לתקופה מוגדרת ובסיומה אם לא הגיעו להסכם, יתחדשו ההליכים באופן אוטמטי.
הליך הגישור בישראל מוסדר מבחינה משפטית בחוק ביהמ"ש ,בסע' 79ג ו-79ד,ובתקנות בתי המשפט (גישור) (3) ותקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) (4).הוראות חוק בתי המשפט והתקנות חלות רק על גישור עפ"י הפניית בית המשפט,ולא על גישור שנערך ביוזמת הצדדים עצמם ללא מעורבות של בית המשפט(5).
הגישור מוגדר בתק' 2 לתקנות הגישור כ-"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין,כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך,בין היתר ע"י בירור הנושאים שבמחלוקת,גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרות לפתרונו".
למעשה הליך הגישור הוא תהליך של משא ומתן בין הצדדים שנערך בסיועו של מגשר.
המייחד משא ומתן זה הוא היותו משא ומתן משתף,יישוב הסכסוך נעשה באופן שנותן מענה לצרכים הייחודיים של הצדדים המסוימים.המגשר צריך לסייע לצדדים להבין את האינטרסים האמיתיים שלהם, העומדים ביסוד העמדות שהציגו בכתבי הטענות.כדי שהמגשר יוכל לעמוד על אינטרסים אלה,על הצדדים לנהוג בכנות ובגילוי לב.גילוי כזה אפשרי לעיתים,רק בפגישה עם המגשר בארבע עיניים.ואכן סע' 79ג(ג) לחוק ביהמ"ש ותקנה 6 לתקנות הגישור מסמיכים את המגשר להיפגש עם כל צד בנפרד.בפגישה הנפרדת יכול כל צד להתבטא בחופשיות ובכנות ולגלות למגשר מידע שלא היה מוסר בפגישה משותפת.
מכאן גם חשיבותה הרבה של חובת הסודיות המוטלת על המגשר.בדר"כ,קשה יהיה לצדדים לתת אמון במגשר שאינו חב להם חובת סודיות.צדדים אלה יחששו ,כי דבריהם יהיו להם לרועץ בהליכים משפטיים עתידיים ,אם הסכסוך לא ייפתר בהסכם.או כלפי גורמים שלישיים שאינם צד להליך הגישור,אשר יבקשו לגלות את המידע.בהיעדר אמון יתקשה המגשר להביא את הצדדים לגלות לו את האינטרסים האמיתיים שלהם,אשר הבנתם עשויה להביא ליישוב הסכסוך.
תקנות הגישור מטילות על המגשר חובת סודיות בכל הנוגע למידע שנמסר לו במהלך הגישור,הן בין הצדדים בינם לבין עצמם והן כלפי צד שלישי.
לצד הוראות הסודיות שבתקנות הגישור עומד החיסיון שבחוק בתי המשפט. מקור החיסיון להליך הגישור בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט הקובע כי "דברים שנמסרו במהלך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".
סעיף 2 להסכם המצוי מוסיף עליו כי "בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות...".
דברים שהוחלפו במהלך הישיבה בכתב או בעל פה, הדעות שהובעו ע"י הצדדים או השופט המנהל את ההליך חסויים, הם אינם מובאים לידיעת השופט היושב בדין ואינם קבילים בהליך השיפוטי, אלא אם כן הצדדים מחליטים אחרת.

בעבודתי אבחן את ההבדל שבין סודיות לחיסיון,אדון בשיקולים המסבירים את הצורך בסודיות ובחיסיון בהליך הגישור, אציג את החריגים לחובת הסודיות ולכלל החיסיון, ואבחן את הסנקציות בגין הפרת חובת הסודיות וכלל החיסיון.
הערה כללית- הדוגמאות המובאות בסמינריון הן לצורך המחשה וניתן ללמוד מהן על דרך ההיקש.

תוכן עניינים:
מבוא
ההסכם המצוי בין בעלי הדין
ההבדל בין סודיות לחיסיון בהליך הגישור
השיקולים המסבירים את הצורך בסודיות ובחיסיון למידע שמקורו בהליך הגישור
חובת הסודיות של המגשר
החריגים לחובת הסודיות
הדרכים להבטחת הסודיות בהליך הגישור
כלל החיסיון
השיקולים לקיום חיסיון בין מגשר לבין צדדים לגישור
האם למגשר נתונה זכות עצמאית לחיסיון?
חריגים לכלל החיסיון
דיווח לביהמ"ש
חיסיון מוחלט וחיסיון יחסי
הסנקציה על הפרת חובת הסודיות והחיסיון
סיכום

קטע מהעבודה:

תגים:

הליך הגישור · סודיות · חיסיון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סודיות וחיסיון בהליך הגישור", סמינריון אודות "סודיות וחיסיון בהליך הגישור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.