מיסוי חברה שקופה(משפחתית) תוך השוואה להסדר האמריקאי

תקציר העבודה:

תיקון 32 לפקודת מס הכנסה הביא להקמתה של החברה המשפחתית {סעיף 64(א) לפקודה}, זאת במטרה לעודד נישומים להתאגד במתכונת של חברה ולא במתכונת יחיד, הכול על רקע רפורמת המיסוי הישיר שהונהגה בשנות השבעים. הדעה הרווחת היא כי תיקון 32 לפקודת מס הכנסה במסגרתו נחקק סעיף 64(א) לפקודה, בא בעקבות אותה רפורמה וזאת על מנת לעודד התנהלות עסקית באמצעות חברה(1).

הדין קובע שחברה הינה ישות משפטית נפרדת לכל דבר ועניין וגם לצורך דיני המס, לפיכך קיימת הפרדה בין בעלי החברה לחברה עצמה, וחבויות המס נפרדות מבעלי המניות. ואולם, קשה להתעלם מן העובדה שבכל זאת מאחורי הפרגוד קיימים בעלי מניות שיושפעו מבחינה כלכלית עלי ידי אופן המיסוי של החברה. אשר על כן, ניסה המחוקק למצוא איזון נאות בדין המס של החברה על מנת שלא יוטל מס כפול, פעם על רווחי החברה ופעם על רווחי בעלי המניות המחולקים כדיבידנדים. דבר זה נכון במיוחד לגבי חברה משפחתית, בה שיטת המס היא לפי נישום יחיד מייצג כפי שיובהר להלן.
מבחינה מיסויית, בחברה משפחתית אשר חבריה בני משפחה אחת לפי סעיף 76(ד)(1) לפקודה, נבחר נישום מייצג מתוך בעלי המניות, כאשר בניגוד לעבר, הנישום הנבחר חייב להיות בעל הזכות לחלק הגדול ברווחי החברה(2). הכנסותיה והפסדיה של החברה מיוחסים לנישום המייצג והחברה ממוסה כאילו הייתה עוסק פרטי, כלומר החברה נהנית מכל פטור או זיכוי במס שזכאי לו הנישום המייצג.

לכאורה, נראה, כי היה ניסיון ומאמץ מצד המחוקק לגרום לעוסקים פרטיים להתאגד כחברה משפחתית ולשם כך ניתנו הטבות מיסוייות כמוצג בסעיף 64א, בעקבות תיקון 32. ואולם, נוכל לראות שבפועל היה שימוש בסעיף לשם תכנוני מס לא לגיטימיים, וניצול הפטורים שניתנו לאותו נישום מייצג, כך שהנישום המייצג בעצם נבחר אך ורק לפי הקריטריון של גודל וסוגי הפטורים שהוא מחזיק באמתחתו. אמנם קיים התנאי שהנישום המייצג יהיה בעל הזכות לחלק הגדול ברווחים, אולם זהו תנאי כושל שכן ההחלטה על גודל הרווח שיהיה בידו של כל בעל מניות היא החלטה סובייקטיבית בידי הקבוצה(3), ולכן יכלה הקבוצה להחליט את גובה החלק של כל בעל מניות לפי גובה הפטור שקיים לכל אחד, ועד כמה יוכל לתרום לחברה מבחינת הקלות המס בהיותו נישום מייצג.

הבעייתיות שנוצרה הביאה בעצם לתיקון 132, בעקבות ועדת רבינוביץ, שביקשה לבטל את ההסדר של החברה המשפחתית. מכאן התחיל עידן חדש, עידן "החברה השקופה", אשר הביא לסיומם של תכנוני המס הלא לגיטימיים, שמילא לקונות שהיו קיימות בהסדר החברה המשפחתית, וכן עיגן את ההלכות השונות שנקבעו בפסיקה בחוק החדש(4).
בעבודה זו, אציג את המוסד הקודם בדמות החברה המשפחתית, שיטת המיסוי ותוצאותיה, תכנוני המס האפשריים והבעיות שעורר תיקון 32. כמו כן, אציג את עמדת הפסיקה ופרשנותה ללאקונות ולבעיות השונות שהציב תיקון 32. בנוסף אציג את המוסד החדש, החברה השקופה והשינוי שחולל תיקון 132 באשר לשיטת המיסוי ותוצאותיה. בין כל זאת נבחן מהם היתרונות והחסרונות שהיו גלומים בחברה המשפחתית מול החברה השקופה, וכן מה כדאי יותר.
בפרק המשפט המשווה, אציג בקצרה את ההסדר האמריקאי של ה- "s corporation" המקביל במהותו לחברה השקופה.
---------------------------------------------------------------------
1. ע"א 3574/92 פקיד השומה גוש דן נ' צבי פרג, מיסים יא/1 ה-55.
2. תיקון 44 משנת 1981 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה")
3. ש' חסידים, רו"ח ואח' "חברה משפחתית דה- יורה, אנדרלמוסיה דה- פקטו: מעבר לחברה השקופה", מיסים טז/4 (אוג' 2002) א-65, עמ' 70-72
4. א' ברזילאי, "חברה שקופה" ,הרפורמה במס במדינת ישראל בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, (תשס"ג 2002) עמ' 568

תוכן עניינים:
1 פתח דבר
2 החברה המשפחתית
2.1 הגדרה
2.2 כיצד הופכת חברה לחברה משפחתית
2.3 בחירת הנישום- תיקון 44
2.4 תכלית ההוראה
2.5 המשמעות המיסויית לפי סעיף 64א
2.6 תוצאות המס בגין הכנסתה החייבת של חברה משפחתית
2.6.1 אופיה של הכנסה בחברה המשפחתית- הלכת אורי פלזנשטיין
2.6.2 דין הפטור החל על היחיד- הלכת נטע עצמון
2.6.3 דינה של הכנסה מיגיעה אישית- הלכת יהושע הלוי
2.7 סוגיות נוספות בדין המס החל על חברה משפחתית
2.7.1 קיזוז הפסדים בחברה משפחתית
2.7.2 הפסדיו של נישום שנצברו לו לפני תקופת ההטבה:
2.7.3 הפסדיו של נישום שנצברו לו בתקופת ההטבה:
2.7.4 הפסדיה של חברה משפחתית שנצברו לה לפני תקופת ההטבה
2.7.5 הפסדיה של חברה משפחתית שנצברו לה בתקופת ההטבה
2.8 קיזוז הפסדים- מי קודם למי- הלכת צבי פרג
2.9 דינם של דיבידנדים בחברה משפחתית
2.10 פטור מתשלום מס מעסיקים
2.11 מכירת מניה בחברה משפחתית
3 תכנוני מס לא לגיטימיים
3.1 הזכות לבחור בנישום מייצג באופן סובייקטיבי
3.2 ניצול הפסדי עבר שנצברו לחברה
3.3 ניצול הפטור ממס מעסיקים
3.4 רישום הפסד כפול לזכות הנישום המייצג
4 החברה המשפחתית- סוף עידן התמימות
4.1 תיקון 132- המעבר לחברה שקופה
4.1.1 הוראות המעבר
5 החברה השקופה
5.1 הגדרה
5.2 תכלית ההוראה
5.3 תוצאות המס בחברה השקופה- סעיף 64א1(ב)
5.4 משמעות המונח "הכנסה חייבת"
5.5 ייחוס "הכנסה חייבת"
5.5.1 אופייה של הכנסה בחברה השקופה
5.5.2 דין הפטור החל על היחיד
5.5.3 דינה של הכנסה מיגיעה אישית
6 סוגיות נוספות בדין המס החל על חברה שקופה
6.1 קיזוז הפסדים בחברה שקופה
6.2 הפסד בעלי מניות לפני הקמת החברה השקופה
6.3 הפסד בעלי מניות לאחר הקמת החברה השקופה
6.4 הפסדי עבר של חברה שקופה בטרם הפכה לכזו
6.5 הפסדי חברה שקופה כנגד הכנסת בעל המניות שאינה מהחברה
7 סדר קיזוז הפסדים- מי קודם למי
8 דין חלוקת רווחים
9 מכירת מניה בחברה שקופה
10 פירוק ושינוי מבנה בחברה שקופה
11 משפט משווה
12 ביטול מעמד החברה המשפחתית- תוצאות הרפורמה -סיכום
13 בחירת המסגרת הארגונית- אז מה עדיף?
13.1 נקודות להשוואה:
סוף דבר
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מיסים · מיסוי · מיסוי בינלאומי · חברה שקופה · חברה משפחתית · תכנון מס · משפטים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיסוי חברה שקופה(משפחתית) תוך השוואה להסדר האמריקאי ", סמינריון אודות "מיסוי חברה שקופה(משפחתית) תוך השוואה להסדר האמריקאי " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.