מיסוי חברה משפחתית - יתרונות וחסרונות

תקציר העבודה:

מיסוי חברה משפחתית - יתרונות וחסרונות

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: חברה משפחתית ונגזרותיה בחוק
1.1. הגדרת חברה משפחתית
1.2. חברה משפחתית כחברה פרטית
1.3. מעמדה של חברה משפחתית
1.4. יתרונות וחסרונות של חברה משפחתית
פרק ב: מיסוי החברה ומיסוי השכר
2.1. מיסוי החברה ומיסוי השכר
2.2. מיסוי על שכר
2.3. מיסוי החברה המשפחתית משינוי ערך של ניירות ערך ובתנאי אינפלציה
פרק ג: מיסוי דיווידנדים
פרק ד: בחינת כדאיות לאור שינויי תקורה במיסוי חברות ומקרה בוחן
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
חברה היא ישות משפטית נפרדת ומכיוון שכך, הינה בעלת חבויות מס הנפרדות
מבעלי מניותיה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי מאחורי החברה
קיימים בעלי מניות שהשקיעו בה את כספם ולמס המוטל על החברה, השפעה
כלכלית על בעלי המניות. מצד אחד, יש להתייחס לחברה כישות נפרדת ומאידך, לא
ניתן להתעלם מהמציאות הנגזרת מהקשר שבין החברה ובעלי המניות שבה. מכיוון
שכך, נעשה ניסיון מצד המחוקק למצוא איזון נאות בין מיסוי החברה למיסוי בעלי
מניותיה ולהימנע עד כמה שאפשר מהטלת כפל מס, הנובע פעם אחת ממיסוי החברה
עצמה ופעם השניה ממיסוי הרווחים של בעלי המניות. אם דבר זה נכון לגבי חברות
בכלל, הרי שהוא רלוונטי במיוחד בחברות משפחתיות או חברות מעטים .1

עבודה זו תעסוק במיסוי חברה משפחתית, כלומר חברה שבעלי מניותיה הם בני
משפחה. בשנת 1978 קיבלה הכנסת את העיקרון של החברה המשפחתית. תיקון 32
לפקודה הוסיף את סעיף 64א הקובע, שחברה אשר חבריה הם בני משפחה אחת על פי
סעיף 76(ד)(1) רואים אותם כאדם אחד. מבחינת המיסוי, ניתן להתעלם מהאישיות
המשפטית של החברה ולבחור כנישום את החבר בעל הזכות לחלק הגדול ביותר
ברווחים ולמרות שמבחינה משפטית החברה המשפחתית נחשבת לחברה, הרי
שמבחינה מיסויית, ניתן לייחס לנישום את כל הכנסות והפסדי החברה .2

במסגרת הדיון במיסוי החברה המשפחתית אתייחס הן לזיקה הרבה
הקיימת, בין החברה לבעלי מניותיה ולאופן שבו הדבר מתבטא במיסוי החברה
והכנסות הבעלים והן לגבי חלוקת הדיווידנדים לבעלי המניות בחברה. בחברה
משפחתית נבחר אחד מבעלי המניות בתור "הנישום" והתייחסות שלטונות המס
לרווחים והפסדים של החברה הינה כאל רווחים והפסדים של עוסק פרטי, כאשר
לצורך השומה נכללים רווחיו והפסדיו של הנישום, גם כשאלה אינם במסגרת
החברה. משמעות הדבר, שהשומה הינה על מכלול הכנסתו של הנישום המוצהר,
ובכלל זאת הכנסות והפסדים של החברה. בעבר היה ניתן לבחור אחד מבעלי החברה,
ללא כל מגבלה, כנישום. במרבית המקרים, נוצלה אפשרות זאת לבחירת נישום
שהכנסותיו מועטות, או שאין לו הכנסות כלל, כמו למשל אישה שאינה עובדת או ילד,
וזאת כדי להנות מהמס השולי הנמוך. תיקון 44 לפקודת מס הכנסה, שתחולתו החל
משנת המס 1981, מחייב שהנישום יהיה בעל הזכות לחלק הגדול ביותר לרווחים
בחברה המשפחתית ואם יש מספר חברים בעלי זכויות שוות לרווחים שהן הגבוהות
ביותר, רשאית החברה לבחור אחד מביניהם3. בעבודתי ארצה לטעון, כי בעבר היתה
כדאיות בהקמת חברה משפחתית, שכן זו זכתה ביתרונות של עוסק פרטי ויתרונות
של החברה כאחת, אולם מאז תיקון 44 לחוק ולאחר שהפחיתו את מס החברות ל-
%36, שוב אין כדאיות רבה בהקמת חברה משפחתית וישנה לדעתי עדיפות, לפעול
במסגרת חברה רגילה, שאינה משפחתית. כאן ארצה להפריד בין שתי מגמות של
החברה המשפחתית: מגמה אחת, שבה החברה המשפחתית מייעדת רווחים
להשקעות ופיתוח בחברה ומגמה אחרת שבה רווחי החברה, מיועדים לחלוקת
דיווידנדים. במגמה הראשונה, היעדר הכדאיות בהקמת חברה משפחתית הינו ברור,
מכיוון שקיימת עדיפות לפעול במסגרת חברה רגילה, על פי מדרגות המס החדשות
(מס שולי של %36). במגמה השניה, שבה הרווחים מיועדים לחלוקה, עדיין יש
כדאיות בהקמת חברה משפחתית, כיוון שמדרגות המס של חברה קרובות מאוד
למדרגות המס של עוסק פרטי, כך שיכולה להיות כדאיות בהקמת חברה משפחתית
לצורך חלוקת דיווידנדים, אלא שבדרך כלל, כדאיות זו הינה מזערית.

על מנת לתמוך בטענותיי, אציג בפרק הראשון את החברה המשפחתית, הן מבחינת
הגדרתה והן מבחינת נגזרותיה בחוק, בהיותה במקרים רבים, גם בקטגוריה של
חברת מעטים וחברת בית וכן אעמוד על יתרונותיה וחסרונותיה של החברה
המשפחתית. בפרק השני אתייחס למיסוי החברה המשפחתית ומיסוי השכר, תוך
העמדת החברה המשפחתית בקטגוריה מיסויית של עוסק פרטי, כאשר על מיסוי
הדיווידנדים אעמוד בפרק השלישי. בפרק הרביעי אעמוד על הספק בכדאיות של
הקמת החברה המשפחתית המתכוונת להשקיע את רווחיה בפיתוח כיום, לאור שינוי
תקורת המס לחברות, כאשר אסייג אמירה זו, כמובא בטענתי, במקרה והחברה
מתכוונת לחלק דיווידנדים.

------------------------------------------------------------------------------------------------
1. י. גרוס, מיסוי חברות, (מהדורה שלישית), (המכון למחקר עסקים בישראל, אוניברסיטת תל אביב, ,(1987
עמ' .5
2. י. גרוס, דיני מסים פרקי הוראה, (דיונון, תל אביב, 1988), עמ' .208
3. גרוס, 1987, עמ' .217-218

מקורות:

אוחיון מ.מ. ולוי, י.מ., אחריות מנהלים בחברות, (עדכון מס' 2), בורסי,תל אביב, 1994.
גרוס, י., מיסוי חברות, (מהדורה שלישית), המכון למחקר עסקים בישראל, אוניברסיטת תל אביב, 1987.
גרוס, י., דיני מסים פרקי הוראה, דיונון, תל אביב, 1988.
כהן, י., דיני חברות, (חלק א), בורסי, תל אביב, 1988.
פלדמן, ז., "חברה משפחתית - הפסדים", מסים ב(6), 1988, עמ' ג7-ג8.
פליטר, ז. וכוכבי, ד., "היקף החבות במס של החברה המשפחתית", מסים י(3), 1996, עמ' א20-א29.
פלמן, א. ובר-מור, ה., דיני החברות בישראל, (כרך א), כרטא, ירושלים, 1994.
קריב, ג., "שוב: החברה המשפחתית או: צבי פרג נ' החברה המשפחתית", מסים יא(3), 1997, עמ' א53-א62.
שטראוס, י., "חישובים ונתונים לסוף שנת המס 1992", מסים ו(6), 1992, עמ' ד1- ד2.
Bond, H.J. Kay, P., Business Law, Blackstoup Press, London, 1990.
Gullick, J.M. Company Law Textbook, (3rd edition), HLT Publications, London, 1991.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיסוי חברה משפחתית - יתרונות וחסרונות", סמינריון אודות "מיסוי חברה משפחתית - יתרונות וחסרונות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.