אפקטיביות ביקורת המדינה בישראל, במועצות המקומיות והאזוריות

תקציר העבודה:

השלטון המקומי במדינת ישראל מהווה את אחד המגזרים הציבוריים המרכזיים והחשובים. מצויה בו עוצמה כלכלית; חברתית ופוליטית רבה, אשר משפיעה על רמת ואיכות חיי האזרחים ועל תחומים חשובים אחרים במישור הלאומי, כגון: חינוך, תרבות, רווחה וקליטת עלייה (ג'לג'ולי, 1999: 115).
במסגרת השלטון המקומי, פועלות כיום 266 רשויות מקומיות. קיימת אבחנה בין ארבע סוגים שונים של רשויות מקומיות מבחינת מעמדן המוניציפאלי: עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית ומועצה מקומית תעשייתית (אמרני, 1997: 14).
יצוין, כי בשולי המערכת המוניציפאלית פועלים מאות גופים נוספים: איגודי ערים למטרות שונות; מועצות דתיות וכ', שהרשויות המקומיות נוטלות חלק בהנהלתן ושתכלית הקמתן הינה לצורך ביצוע מגוון פעולות מוניציפאליות.
בעשורים האחרונים "מארג יחסי הגומלין שבין האזרח לרשות המקומית הולך ומתהדק. האזרח מודע כיום יותר ויותר לזכויותיו ולשירותים אותם אמורה הרשות המקומית לספק לאוכלוסייה המתגוררת בתחומה" (פרידברג, 1999: מבוא ה).
הרשות המקומית הינה גוף משפטי שנוצר ע"פ החוק, המאופיינת בשני גורמים מרכזיים אשר סותרים לכאורה האחד את השני. מצד אחד, הרשות המקומית מהווה ישות עצמאית שמוסמכת לפעול כרשות שלטונית ונושאת באחריות כלפי התושבים ומאידך, כפופה היא לשלטון המרכזי, סמוכה לרוב לשולחנו בתחומי התקציב ופועלת במסגרת הסמכויות שמוענקות לה בחוקים ותקנות.
המחוקק העניק לרשות המקומית סמכויות ניהול ואכיפה נרחבות, לרבות הסמכות להטיל מיסים; לגבות אותם; לפקח על אופן הפעלת השירותים הקהילתיים והמסחריים הפועלים בתחומה וכן הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים לניהול ענייני הרשות (טעונים אישור שר הפנים).
המקורות הכספיים העיקריים למימון פעילותה של הרשות המקומית אמורים להתבסס על ההכנסות העצמיות, כלומר על מיסים, אגרות והיטלים שונים אשר נגבים מהתושבים ומבעלי העסקים, ע"י הרשות המקומית. מקור מימון נוסף הוא תקציב המדינה, אשר ניתן כסיוע לביצוע פעולות שירותים ממלכתיים. משרד הפנים מסייע לרשות המקומית בתקציב לביצוע עבודות פיתוח והקמת מבני ציבור (אמרני, 1997: 15).
המעמד המשפטי של רשות מקומית הוא מעמד של תאגיד. בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981 ניתנה הגדרה לתאגיד: "גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות".
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בספרו חוק השליחות, מגדיר תאגיד "כתופעה משפטית שאינה בן אדם, שהדין מכיר בזכויות וחובות משלה, הנגזרות מהזכויות והחובות של אלה המרכיבים אותה" (אצל רובין, 1999).

מכלל הדברים שנאמרו לעיל, אנו למדים שהרשות המקומית אוחזת בידה עוצמה כלכלית-חברתית ופוליטית, דבר המחייב קיומם של מנגנוני הפיקוח; הביקורת והאכיפה על מערכת השלטון המקומי.

בישראל, מדובר בשלוש מסגרות ביקורת: ביקורת המדינה, ביקורת משרד הפנים - המתבצעת באמצעות האגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים ומתחלקת לשניים: הביקורת המנהלית-תפעולית וביקורת רואי-החשבון והביקורת הפנימית ברשויות המקומיות, באמצעות מבקרים פנימיים וועדות ביקורת ברשויות המקומיות (פרידברג, 1999: מבוא ו').

תוכן עניינים:
-מבוא
שאלת המחקר
השערת המחקר
שיטת המחקר
-הגדרת מושגים ומשמעותם:
הגדרת מושגי יסוד
ליקוי
אפקטיביות
הגדרת המשתנים
ביקורת המדינה בשלטון המקומי מהי
"אפקטיביות הביקורת"
הגדרת ממדי הביקורת
שכיחות הביקורת
נוכחות הביקורת
מכוונות הביקורת (אוריינטציה)
תיקון הליקויים והמעקב אחר תיקונם
פרסום דוחות לציבור
-ממצאי המחקר
שכיחות ונוכחות הביקורת
תיקון ליקויים ומעקב אחר תיקונם
-סיכום
רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

תגים:

ביקורת · דוחות · שלטון · מקומי · רשות · רשויות · מקומית · מוניציפלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אפקטיביות ביקורת המדינה בישראל, במועצות המקומיות והאזוריות", סמינריון אודות "אפקטיביות ביקורת המדינה בישראל, במועצות המקומיות והאזוריות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.