המתת חסד במשפט העברי

תקציר העבודה:

עמדת חכמי ההלכה לאורך הדורות שללה באופן נחרץ את המתת החסד. היות ומדובר בנושא הומני מן המדרגה הראשונה החכמים לא יכלו להתעלם מהנושא אך פסיקתם היתה ברוב המוחלט של המקרים נגד. איסור הרצח לפי התורה הוא איסור שבבחינת "ייהרג ואל יעבר" ומכאן ההליכה לחומרה בכל הקשור להמתתו של אדם גם אם מתוך סיבות של רחמים. לכאורה, האדם הוא הבעלים על גופו ובמידה וזו בקשתו כדי למנוע ממנו סבל, זו זכותו לשלוט בגורלו- אך לא כך הוא. נשמתו ורוחו של האדם, לפי התפיסה היהודית, שייכים לבורא, וייתכן כי היה זה רצונו של האל כי ימות פלוני תוך סבל כדי לחפר על חטאיו ולזכותו בעולם הבא.
למרות הדברים האמורים חכמי ההלכה גילו גמישות יחסית כאשר דובר על המתת חסד פסיבית ולא אקטיבית. ישנה הבחנה בין ניתוק אקטיבי ממכשיר החייאה ,שיביא לפטירתו המיידית של החולה, לבין ניתוק הדרגתי או אי- חיבורו מלכתחילה למכשיר כזה די למנוע ממנו סבל מיותר. כל זאת כמובן בהנחה כי החולה סופני, כי אין סיכוי לרפאו וכן כי זו בקשתו שניתנה מתוך דעה צלולה. להלן סקירה כרונולוגית של אזכורי הסוגיה במקורות המקרא, ההלכה והספרות המודרנית.

קטע מהעבודה:

תגים:

מוות · מתוך · רחמים · מיתת · חסד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המתת חסד במשפט העברי", סמינריון אודות "המתת חסד במשפט העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.