מדיניות החוץ של סוריה

תקציר העבודה:

אסד הבן איכזב את המערב והציפיות ממנו, כאשר מיהר לאמץ בפומבי את המשך מדיניות החוץ של אביו. הוא קרא לאחדות ערבית ככלי להפעלת לחץ על ישראל, תמיכה גורפת בצד הפלשתינאי בסכסוך הישראלי-פלשתינאי, כולל מתן לגיטמציה לפעולות טרור כצורת מאבק מקובלת מצד הארגונים הפלסטינים והכרזה כי לא ייערך כל משא ומתן לשלום עם ישראל ללא החזרה של כל שטחי הגולן ללא יוצא מהכלל לידי הסורים(3).

בשל התפניות הרבות שחלו במזרח התיכון במהלך חמשת שנות שלטונו של אסד ואשר מטילים צל כבד על סיכוייו לשמור על יציבות שלטונו בסוריה, פרשנים רבים נוטים להאמין כי אסד יצטרך לפתוח את דלתותיו אל המערב וליישר את ההדורים עם אירופה וארצות-הברית. אחת הדרכים העיקריות תהיה התנערות מגופי הטרור בהם משטרו תומך ופתיחת ערוץ משא ומתן עם ישראל. בנסיבות כאלה, רבים חושבים שאסד יצטרך לגלות גמישות רבה יותר ממדיניותו המוצהרת, של קבלת כל שטחי הגולן בחזרה מידי ישראל(6). פרשנים אחרים טוענים כי אסד עצמו כבול בתוך מערכת הדורשת ממנו דימוי לאומי מסויים הכולל חוסר פשרה בתמיכה במאבקים פנים-ערביים ונורמליזציה עם ישראל, כך שניסיון התקרבות למערב כדי למנוע איום חיצוני על משטרו, ייצור איום פנימי(7). בין שני איומים אלה אמור אסד לנווט את מדיניות הפנים והחוץ שלו ולייצב את שלטונו.

שאלת המחקר, אשר עולה גם בקרב ראשי המדינה בישראל, בעקבות שינויי המגמה שחלו במהלך שנות שלטונו של אסד הבן, והשפעתם על היכולת להגיע להסכם שלום בין סוריה לישראל: כיצד משפיעים השינויים בעוצמות הכלליות של סוריה (מול ישראל) על מדיניות החוץ של סוריה?
בעבודת מחקר זו אשתמש בשיטת מחקר איכותנית. על ידי שימוש בספרים ומאמרים אשר מנתחים את המצב הפוליטי של סוריה בעקבות השינויים שחלו באיזור (לרבות מלחמת המפרץ, הפלת השלטון בעיראק והנסיגה הכפולה של סוריה וישראל מאדמת לבנון), ובגישות תיאורתיות של יחסים בינלאומיים בין מדינות בכלל ומדינות במזרח התיכון בפרט, אנתח ואצפה כיצד הדבר יכול להשפיע על מדיניות החוץ של סוריה, בהתחשב בהשפעות הפנימיות והחיצוניות אשר תוחמות את גבולות היכולת של המשטר בסוריה לנהל מדיניות עצמאית שלא תערער את יסודותיו.
------------------------------------------------------------------
3. רבינוביץ, א. (1992). "היש אופציה סורית ומה מחירה?", בתוך: ב. נויברגר (עורך) מלחמות והסדרים: סוגיות נבחרות ביחסי החוץ של ישראל. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 549.
6. Perthes, V. (2004). Syria under Bashar Al-Asad: Modernisation and the Limits of Change. Routledge, part of the Taylor & Francis Group. p. 59.
7. Mufti, M. (1996). Sovereign creations: pan-Arabism and political order in Syria and Iraq. Ithaca, N.Y.: Cornell University Press. p. 203.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר והשערות המחקר
1.2 שיטת וגישת המחקר
2. העוצמה הכלכלית של סוריה
2.1 מלחמות המפרץ הראשונה והשניה
2.2 הנסיגה הכפולה מלבנון
2.3 הנסיגה מרצועת עזה
2.4 עוצמה כלכלית ומדיניות החוץ
3. העוצמה הצבאית של סוריה
3.1 עוצמה צבאית ומדיניות חוץ
4. עוצמות גיאו-אסטרטגית ואנושית של סוריה
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

פוליטיקה · מורגנתאו · עצמה · ריאליזם · ריאליסטית · ערב · דיפלומטיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות החוץ של סוריה", סמינריון אודות "מדיניות החוץ של סוריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.