דיני שעבודים - משכון חשבון בנק

תקציר העבודה:

מי שיבקש לבצע מחקר משפטי בנושא משכונו של חשבון בנק, יופתע לגלות כי האסמכתאות הדנות באופן ספציפי בנושא זה אינן רבות, חרף חשיבותו הרבה של הנושא לאור ייחודיותו של חשבון הבנק כנכס מרכזי וחשוב בחיי היום-יום. למעשה ניתן לומר, כי לא קיים ולו פסק דין ישראלי אחד הסוקר את הנושא באופן מקיף. למותר לציין, כי קיימת פסיקה וכן ספרות משפטית ענפה בענייני בנקאות באופן כללי, ואולם בנושא הספציפי בו נדון מיד ההתייחסות דלה למדי וקיימת למעשה רק בספרות המשפטית.

מטרתו של חיבור זה תהא אפוא להעניק לנושא הדיון את הבמה לה הוא ראוי. נפתח בשאלות מקדמיות כגון מהו הנכס הממושכן בענייננו והאם הוא בכלל בר משכון, ומשם נמשיך לשאלות מורכבות יותר, הן עיוניות והן מעשיות. במהלך מסענו נראה, כי סוגיות לא מעטות מעוררות מחלוקות רבות אשר לא ניתן להפריז בחשיבותן לאור השפעתן על הפרקטיקה המסחרית. ייאמר כבר עתה, כי אחת מהמסקנות הסופיות של הדיון תהיה, כי למען הסדר הטוב והוודאות המשפטית, נחוצה התערבותו של המחוקק בעניינים מספר אשר יועלו בחיבור זה.

החיבור בוחן את השאלות הבאות: 1. מהו הנכס הממושכן; 2. מה המצב המשפטי כאשר חשבון הבנק ממושכן לטובת צדדים שלישיים; 4. מה המצב המשפטי כאשר החשבון ממושכן לטובת הבנק בו מתנהל החשבון; 5. שכלול המשכון; 6. משכון חשבון בנק בבעלות משותפת.

קטע מהעבודה:

מקורות:

ת"א (ת"א) 1794/95 חייק נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2002(4) 820.
ע"ש (י-ם) 195/97 הי"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"מ תשס"ג(1) 481.
ע"א (ב"ש) 1175/01 מוצרי אספלט ואבן נ' אלקרינאווי (לא פורסם, ניתן ביום 30.05.2002).
ע"א (ת"א) 2539/01 יוסף עובדיה ובניו בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 08.03.2005).
ע"א (י-ם) 6049/05 קירמה נ' בנק יורוטרייד בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 06.06.2005).
פסיקה זרה
Joachimson (A Firm Name) v. Swiss Bank Corporation (1921), 125 L.T. 338.
National Westminster Bank Ltd v. Halesowen and Assemblies Ltd [1972] A.C. 785 (H.L.).
Re Charge Card Services Ltd [1986] 3 All E.R. 289 (Ch.).
Re Bank of Credit Commerce International SA (No. 8) [1996] 2 All E.R. 121 (C.A).
Re Bank of Credit Commerce International SA (No. 8) [1997] 4 All E.R. 568 (H.L.).
ספרים ישראליים
י' ויסמן "חוק המשכון, תשכ"ז - 1967" פירוש לחוקי החוזים (ג' טדסקי עורך, תשל"ה).
י' ויסמן דיני קניין - חלק כללי (תשנ"ג).
ש' לרנר "המחאת חיובים", דיני חיובים - חלק כללי (ד' פרידמן עורך, תשנ"ד) 24.
ר' בן-אוליאל דיני בנקאות - חלק כללי (תשנ"ו).
מ' דויטש קניין (כרך ב', תשנ"ט).
נ' זלצמן עיכבון (תשנ"ט).
נ' זלצמן, ע' גרוסקופף משכון זכויות (תשס"ה).
מאמרים ישראליים
י' זוסמן "חוק המשכון, תשכ"ז - 1967, מאת י' ויסמן" (ביקורת ספרים), הפרקליט ל (תשל"ה) 169.
ג' טדסקי "על מהות הפיקדון הבנקאי", ספר זוסמן (תשמ"ד) 209.
ג' טדסקי "על פגיעותה של זכות הנמחה מצד הממחה והחייב", משפטים יח (תשמ"ח) 5.
א' פורת "דיני הנזיקין", ספר השנה של המשפט בישראל - תשנ"ב-תשנ"ג (א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ד) 301.
ש' לרנר "חיובים מותנים בפשיטת רגל", משפטים כב (תשנ"ג) 219.
י' בהט "עכבון בזכויות בפקדון הבנקאי - בטוחה לא בטוחה", שערי משפט ב(1) (תשנ"ט) 17.
נ' זלצמן, ע' גרוסקופף "המחאה על דרך השעבוד ומשכון זכות", עיוני משפט כח (תשס"ד) 43.
ספרים זרים
R. M. Goode Legal Problems of Credit and Security (3rd Ed, 2003).
מאמרים זרים
R. Ben-Oliel, The Juridical Nature of the Bank Depositor Relationship, Thesis submitted for the degree "Doctor of Law", Jerusalem, 1977.
R. M. Goode "Charge-backs and Legal Fictions", 144 L.Q.R. (1998) 187.
* חיבור במסגרת הסמינריון "דיני שעבודים" בהנחיית פרופ' נינה זלצמן, אוניברסיטת תל-אביב (תשס"ה - 2005).
לסקירה מקיפה של הנושא ראו: ג' טדסקי "על מהות הפיקדון הבנקאי", ספר זוסמן (תשמ"ד) 209.
ראו, בין היתר: ע"א 251/62 א.מ "ניו רוטרדם" נ' אנפילד, פ"ד יז(1) 72, 77; ע"פ 515/75 כץ נ' מ"י, פ"ד ל(3) 673, 688 (להלן: עניין כץ); ד"נ 32/84 עיזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' Israel British Bank (London) Ltd. (in Liquidation), פ"ד מד(2) 265, 272-273 (להלן: עניין וויליאמס). יוער, כי הפסיקה
הישראלית מרבה להזכיר בעניין הנדון את פסק הדין האנגלי Joachimson (A Firm Name) v. Swiss Bank Corporation (1921), 125 L.T. 338.
ואולם ראו הערותיו של השופט ש' לוין בפסק דינו בע"א 776/80 Israel British Bank (London) Ltd. (in Liquidation) נ' עיזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל, פ"ד לח(3) 645, 654: "מערכת היחסים בין הבנק ללקוחו מעולם לא ניתנה להגדרה מדויקת בגדר אחת המשבצות המשפטיות המוכרות. כשלקוח מפקיד סכום כסף אצל הבנקאי שלו,
האם נוצר יחס של שמירה או של הפקדה בין השניים? האם נחשב הבנק נאמנו של הלקוח? האם רואים את הלקוח כמי שהלווה כסף לבנק?"; ברוח דומה ראו דבריו של הנשיא מ' שמגר בע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573, 590 (להלן: עניין טפחות).
ראו למשל: י' ויסמן דיני קניין - חלק כללי (תשנ"ג) 347; מ' דויטש קניין (כרך ב', תשנ"ט) 67.
ר' בן-אוליאל דיני בנקאות - חלק כללי (תשנ"ו) 155-156.
שם, ה"ש 24 בע' 156; כן ראו פרק ט' לחוק בנק ישראל, התשי"ד - 1954.
בהמשך נדון בסוג חשבון אחר, חשבון ניירות ערך. ראו להלן בע' 6-7.
ויסמן, לעיל הערה 4, בע' 347.
R. Ben-Oliel, The Juridical Nature of the Bank Depositor Relationship, Thesis submitted for the degree "Doctor of Law", Jerusalem, 1977, 338.
ראו בעניין זה סעיף 8יא לפקודת הבנקאות , 1941.
זאת על פי סעיף 2(ב) לחוק השומרים, התשכ"ז - 1967, ובהנחה, כי לא תחול הסיפא לסעיף הנ"ל.
השווו בעניין זה בין סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 והפסיקה הדנה בו, לבין הגדרת המונח "אירוע מסכל" בסעיף 195 לתזכיר הצעת חוק דיני ממונות.
ראו סעיף 4(2) לחוק המשכון, התשכ"ז - 1967 (להלן: חוק המשכון).
זאת על פי סעיף 4(3) לחוק המשכון.
ראו להלן בע' 25 ואילך.
רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 773, 792; ע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד נז(3) 580, 584.
ע"א 447/59 נאמן לעזבון ליכטנשטיין בפש"ר נ' שק"ם, פ"ד יד(1) 620, 621.
ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז(2) 673, 679-680.
בעניין זה ראו גם ע"א 263/70 בנק ליצוא בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד כד(2) 672, 674-675. פסק הדין הנ"ל עוסק בעסקת המחאה, ואולם ניתן להשליך מהאמור בו על ענייננו, בוודאי לדעת אלו הגורסים כי עסקת משכון הינה גם עסקת המחאה. ראו בעניין אחרון זה הדיון בע' 21 להלן.
ראו: עניין כץ, לעיל הערה 2, בע' 688.
ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5) 661, 670 (להלן: עניין גיברשטיין); ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 260-261 (להלן: עניין רחמים).
בהתאם לסעיף 4(2) לחוק המשכון.
ראו סעיף 24 לחוק המשכון, המגדיר ניירות ערך כ- "תעודה, שטר או מסמך אחר המוצאים לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכר, ומקנים לאוחז את הזכות הנדונה בהם".
ראו להלן בע' 17 ואילך.
סעיף זה קובע כי: "הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על העברת בעלות בנכס יחולו גם על משכונו".
בסוגיה זו ראו מאמרו המקיף ומאיר העיניים של י' בהט "עכבון בזכויות בפקדון הבנקאי - בטוחה לא בטוחה", שערי משפט ב(1) (תשנ"ט) 17.
ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' ד"ר י' גרוס כונס נכסים, פ"ד מד(3) 185.
ת"א (ת"א) 1854/91 מרכזי תעשיות (מ.ש.) בע"מ נ' ע.ק. מתכות בע"מ, פ"מ תשנ"ג(3) 59, 72.
ראו דיון נרחב בשאלה אצל נ' זלצמן עיכבון (תשנ"ט) 185-199. כן ראו בהט, לעיל הערה 26, בע' 27-30.
ראו סעיף 13 לחוק המיטלטלין, התשל"א - 1971 (להלן: חוק המיטלטלין).
ש' לרנר "חיובים מותנים בפשיטת רגל", משפטים כב (תשנ"ג) 219, 228-229.
ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177 (להלן: עניין הסתדרות הרבנים).
שם, בע' 198.
שם, בע' 200.
שם, בע' 202-204.
ראו: ע"א 1689/03 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(6) 126, 132; ע"א 4548/91 משקי עמק הירדן אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ נ' הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק), פ"ד נג(4) 8, 18. גם בספרות המשפטית לא חמקה גישתו של הש' גולדברג מביקורת. ראו: נ' זלצמן, ע' גרוסקופף
משכון זכויות (תשס"ה), ה"ש 191 בע' 169.
ראו למשל: ע"א (ב"ש) 1175/01 מוצרי אספלט ואבן נ' אלקרינאווי (לא פורסם, ניתן ביום 30.05.2002).
ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199, 240.
השוו: בהט, לעיל הערה 26, בע' 38.
עניין רחמים, לעיל הערה 21, בע' 259.
שם.
ראו סעיפים 39 ו- 62(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: חוק החוזים (חלק כללי)).
ע"א 4836/90 פמ"ר חב' לבנין ולעבודות ציבוריות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מח(2) 560.
שם, בע' 571-572.
ראה פסק דינו של הנשיא מ' שמגר בע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר, פ"ד מט(1) 369, 385.
ראו: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2), התשנ"ד - 1994.
עניין טפחות, לעיל הערה 3, בע' 603; א' פורת "דיני הנזיקין", ספר השנה של המשפט בישראל - תשנ"ב-תשנ"ג (א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ד) 301, 324-325.
ראו דברי השופטת ש' נתניהו בע"א 168/86 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' לה כודיאר בע"מ, פ"ד מב(3) 77, 82: "אך לבנק יש מעמד מיוחד ונכבד בחיי המסחר, ובין התפקידים שהוא ממלא נמצא גם ביצוען של עיסקאות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים אחרים. שיקולי מדיניות משפטית אינם מכוונים לעבר שחרורו של בנק מחובת
זהירות כלפי אותם צדדים. להיפך, הם מדברים בעד הטלת חובה כזו כלפי אלה שהוא יכול לצפות שייפגעו כתוצאה מרשלנותו".
ע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מה(5) 490. הלכה זו הרחיבה את תחולת סעיף 2(ב) לחוק המשכון וקבעה, כי עסקה ובה תניית שימור בעלות הינה עסקת משכון מוסווה.
רע"א 1690/00 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' א. אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני), פ"ד נז(4) 385.
שם, בע' 408.
שם, בע' 409.
שם, בע' 407-408.
עניין הסתדרות הרבנים, לעיל הערה 32, בע' 202.
להלן בע' 25.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 161. למצבים נוספים בהם לא יוכל לעשות הבנק שימוש בזכות הקיזוז אף אם הלקוח הינו בר פירעון, ראו שם בע' 162 ואילך.
ראו סעיפים 1(א), 2, 4(א), 5 ו- 7 לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967.
ראו דיון אצל דויטש, לעיל הערה 4, בע' 68.
ה"פ (ת"א) 915/86 רפאלי נ' עיזבון המנוח אברהם שניטמן ז"ל, פ"מ תשנ"ג(2) 133.
שם, בע' 143.
ראו לעיל בע' 3.
ע"א 73/78 בנק ישראלי לתעשיה בע"מ נ' טמקין, פ"ד לג(1) 673.
להכרה משתמעת באפשרות לביצוע העסקה נדוננו ראו למשל ע"א (י-ם) 6049/05 קירמה נ' בנק יורוטרייד בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 06.06.2005).
הצעות חוק 1209, י"א בחשוון תשל"ו 16.10.1975.
ש' לרנר "המחאת חיובים", דיני חיובים - חלק כללי (ד' פרידמן עורך, תשנ"ד) 21, 58.
יוער, כי באשר לסעיף 48 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 אומר פרופ' לרנר כי המדובר בטעות של המחוקק, שלא זיהה את הזכות על פי הפוליסה כנכס מסוג זכות.
בהט, לעיל הערה 26, בע' 49-51.
ד"ר בהט משווה הסוגיה דנן לדיני השטרות, בהם שטר הנאחז בידי עושהו פוקע בעת חלותו ולאחריה (סעיף 61 לפקודת השטרות [נוסח חדש]), ואולם דבר אינו מונע מהעושה-האוחז לסחר השטר. ביקורתה של פרופ' זלצמן על דברים אלו הינה כי אין הנדון דומה לראיה, שכן בשטרות מדובר בזכות המגולמת במסמך, בשונה מבענייננו.
ג' טדסקי "על פגיעותה של זכות הנמחה מצד הממחה והחייב", משפטים יח (תשמ"ח) 5, 28-31.
י' זוסמן "חוק המשכון, תשכ"ז - 1967, מאת י' ויסמן" (ביקורת ספרים), הפרקליט ל (תשל"ה) 169, 170.
לגישתם המיוחדת של אלו ראו: נ' זלצמן, ע' גרוסקופף "המחאה על דרך השעבוד ומשכון זכות", עיוני משפט כח (תשס"ד) 43.
י' ויסמן "חוק המשכון, תשכ"ז - 1967" פירוש לחוקי החוזים (ג' טדסקי עורך, תשל"ה) 32-33.
לרנר, לעיל הערה 65, בע' 32-33, 102-106.
ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ, פ"ד מו(5) 397, 405-406.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 166-168.
סעיפים 17(2) ו- 18 לחוק המשכון.
סעיפים 17(4) ו- 20 לחוק המשכון.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 168.
ראו לעיל בע' 17.
ערכאה אשר על אף שמה המטעה, מקבילה לבית משפט שלום.
Re Charge Card Services Ltd [1986] 3 All E.R. 289, 308-309 (Ch.) .
Re Bank of Credit Commerce International SA (No. 8) [1996] 2 All E.R. 121, 133-134 (C.A).
Re Bank of Credit Commerce International SA (No. 8) [1997] 4 All E.R. 568, 575-578 (H.L.).
National Westminster Bank Ltd v. Halesowen and Assemblies Ltd [1972] A.C. 785 (H.L.).
ראו הדיון לעיל בע' 9-10.
R. M. Goode "Charge-backs and Legal Fictions", 144 L.Q.R. (1998) 187.
R. M. Goode Legal Problems of Credit and Security (3rd Ed, 2003), 93-94.
ראו לעיל בע' 17.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 165.
להרחבה בעניין מוסד הליווי הפיננסי הבנקאי ראו: ע"א (ת"א) 2539/01 יוסף עובדיה ובניו בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 08.03.2005); ת"א (ת"א) 1794/95 חייק נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2002(4) 820.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 168-170.
שם, ה"ש 193 בע' 169 וכן ע"ש (י-ם) 195/97 הי"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"מ תשס"ג(1) 481, המוזכר שם.
עניין הסתדרות הרבנים, לעיל הערה 32, בע' 204-207.
בהט, לעיל הערה 26, בע' 40-41.
ראה הדיון לעיל, בע' 11-12.
ראו סעיף 9(ב) לחוק המיטלטלין וסעיף 59(ב) לחוק החוזים (חלק כללי).
ראו למשל: ע"א 679/76 סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר ז"ל, פ"ד לב(2) 785, 789; עניין גיברשטיין, לעיל הערה 21, בע' 667.
בן-אוליאל, לעיל הערה 5, בע' 176; זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 230. כן ראו סעיף 59 לחוק החוזים (חלק כללי).
ואכן טפסי פתיחת החשבון הנפוצים במקומותינו אינם מתייחסים לשאלה זו. ראו בן-אוליאל, לעיל הערה 5, בע' 176.
אף אם ערכו השותפים הסכם שיתוף ואחד מהם הפר אותו וביצע עסקה בחלקו היחסי בנכס עם צד שלישי, לא ייפגע האחרון מהוראות ההסכם אם לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומו - סעיף 9(ג) לחוק המיטלטלין.
זלצמן וגרוסקופף, לעיל הערה 36, בע' 231-233.
עניין גיברשטיין, לעיל הערה 21, בע' 669-670.
ראו ה"פ (י-ם) 3086/85 טייטלבוים נ' בנק צפון אמריקה, פ"מ תשמ"ז(3) 212, 218.
1
-30-
התחייבות הלקוח להשבת כספי החשבון הדביטורי,
המובטחת באמצעות משכון החשבון הקרדיטורי.
חשבון דביטורי
חשבון קרדיטורי
התחייבות הבנק להשבת כספי החשבון הקרדיטורי
בנק
לקוח

תגים:

בנק · זלצמן · חשבון · משכון · שעבודים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיני שעבודים - משכון חשבון בנק", סמינריון אודות "דיני שעבודים - משכון חשבון בנק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.