קדושת הגוף בהלכה

תקציר העבודה:

על פי ההלכה לגוף האדם קדושה, היות והאדם נברא בצלם אלוקים, ולכן אין לפגוע בו בשם צורה: לא להכותו, לא ליטול את חייו ולא לשנות את צורתו לחינם, או לפגוע בבריאותו. אין לאדם רשות להכותו ולא לצערו בשום צער, שאין נפשו של האדם קניינו אלא קניין הקב"ה(1). מעבר לכך- גוף איתן ובריא תלוי בנשמה איתנה ובריאה.
מקור מצווה הוא בתורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"(2). שלמה המלך כתב בספרו "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תישרפנה"(3). וכן "אם ילך איש על הגחלים ורגליו לא תכווינה". מעשים אלה (נתינת גחלים בין הבגדים והליכה על גחלים) גוררים בהכרח נזק, ואסור לו לאדם לסכן את עצמו. וחכמים מוסיפים שאסור לו לסכן את עצמו גם לא בתואנה שיעשה לו נס שנאמר: "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושים לי נס"(4). הגמרא מסבירה "שמא אין עושים לו נס" והוא מסכן עצמו לחינם.
חכמים מוסיפים ואומרים שעדיף לו לאדם לאבד ממונו ולא יסכן בריאותו. קל וחומר חייו: "לעולם ימכור אדם את קורות ביתו וייקח מנעלים לרגליו"(5). רש"י במקום מסביר שעל ידי כך ישמר מהמכשולים ומן ההצטננות.

מדוע חשוב גוף בריא?
גוף האדם ניתן, בין השאר, על מנת שיהיה משכן לנפש, וזוהי למעשה תכלית העבודה- תיאור חשיבות השילוב בין הגוף לנפש. יהודה בין תימא אומר: "הוי עז כנמר, קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"(6), וכן נאמר "כאשר גופו חולה גם נשמתו נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אף על פי שהוא נקי מעברות, ולכן צריך אדם לשמור על בריאות גופו תמיד"(7).
לגוף היהודי יש מעלה מיוחדת, כמו גם לנפש האלוקית בעבודת ה'. אי לכך עלינו לשמור על בריאות גופנו ונפשנו כדי שנוכל לקיים תורה ומצוות מתוך חיות ושמחה בגשמיות וברוחניות. לפי דבריו של הרמב"ם "נפש בריאה בגוף בריא"(8). ואכן כאשר אדם בריא, אברי גופו שלמים ומתפקדים. יהודי בריא בנפשו כאשר הנפש במהותה הטבעית עושה פעולות נאות וטובות והוא מקיים תורה ומצוות מתוך שמחה וחיות בעבודה ה'. גופנו אינו משהו שמותר לנהוג בו כרצוננו, גופנו שייך לקב"ה ולכן אנו מחויבים לשמור עליו כפליים(9).
כאשר אברי הגוף אינם מתפקדים כראוי יש לפנות לרופא שיבדוק את הגוף ויקבע מה גורם למחלה וכיצד להישמר ממנה. בנוסף לכך על הרופא לתת לחולה סמי תרופה שיבריאו את גופו. כך גם בחולי הנפש- כאשר יש לאדם חיסרון בכוחות נפשו או מידות רעות כמו גאווה וכעס יש לבדוק ממה נובעות מידות רעות אלו. יכול שחולי זה בנפש נובע מחינוך לקוי של האם או מחברה שלילית שהשפיעה עליו לרעה. לעיתים כאשר אדם אוכל מאכלות אסורות נפשו נפגעת ולא רק גופו. יוצא מכל זה שרק כאשר יודעים את גורמי המחלה ניתן יהיה למצוא דרכים להישמר ממנה.

מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את נושא השמירה על גוף האדם על היבטיו השונים: בריאות, הפלות, המתות חסד ובטיחות. שאלות המחקר הן:
1. מהו המקור לחובה לשמירת הגוף
2. מהו היקף האיסור של איבוד עצמי לדעת. מתי ניתן להתיר התאבדות
3. מהי המתת חסד וגדריה; מהי הפלה ומתי היא מותרת.
4. מהן החובות המוטלות על הרופא
העבודה מסתמכת על ספרות תורנית שנכתבה בנדון, ותכליתה הוא להעריך את הציווי האלוקי הנוגע לשמירה על הגוף.
-------------------------------------------------------------------
שולחן ערוך הרב, הלכות נזקי גוף ונפש, סימן ז.
1. דברים, ד, טו.
2. משלי, ו, כז.
3. תענית, כ, ע"ב.
4. תענית, קכ"ט ע"א.
5. אבות ה, כג.
6. "לקוטים יקרים" דף סב ע"ב, סימן רח וכן ב"צוואת הריב"ש", סימן קו, ברוקלין, ניו יורק, 1975
7. רמב"ם אבל יד,א
8. דרך ישראל ברפואה, מרגלית דוד, עמוד 18.

תוכן העניינים:
1 מבוא
2 מהות המצווה "נשמרתם לנפשותיכם"
3 נטילת החיים- איבוד עצמי לדעת
3.1 מה הוא איבוד עצמי לדעת
3.2 התאבדויות המוזכרות במקורות
3.3 תנאים להיתר התאבדות
3.4 יחס ההלכה לחיים
3.5 סיבות להתנגדות להתאבדות
3.6 איבוד עצמי לדעת כאשר אין איכות החיים
3.7 תפקידו של הרופא בהגדרת איכות חיים
3.8 הפסיקה ההלכתית
4 המתת- חסד
5 חובת הרופא לרפא ולהיזהר בתפקידו
6 הפלות
6.1 הפלה טבעית
6.2 הפלה מלאכותית
6.3 עובר ירך אמו
7 סיכום
8 רשימה ביבליוגרפית
8.1 ספרי יסוד
8.2 ספרות תורנית

קטע מהעבודה:

מקורות:

שהרפואה המודרנית מציבה בפניהם. התחבטות בבעיות מעין אלו היתה קיימת גם בתקופות קדומות יותר בהן מדע הרפואה היה פחות מפותח.
עבודה זו עוסקת בנושא זה מנקודת ראות של המסורת היהודית בתקופת ימי הביניים. גם אז וגם היום האחריות המוטלת על הרופא רבה מאוד ומחייבת תשומת לב ודריכות מתמדת.
השאלה העקרונית שנשאלה ע"י החכמים היהודים היתה האם מותר לרופא להתערב במעשי הקב"ה ע"י רפואתו. לעומת זאת המתרפאים מתלבטים בשאלה האם מותר לקבל טיפול רפואי והאם אין בקבלת טיפול רפואי משום חוסר בטחון בה'. חשש נוסף היה מהטיפול הרפואי עצמו שבהרבה מקרים היה אז מורכב ומסובך לאור הידע שהיה קיים.
ההלכה היהודית קובעת אמות מידה התנהגותיות ברורות ומפורטות בכל השאלות העומדות על הפרק ובתוכן גם בשאלת רשיונו של הרופא לרפא, האחריות הרפואית וחובתו של החולה להתרפא.
פסיקת ההלכה בנושא זה, כפי שבאה לידי ביטוי ב"שולחן-ערוך" (יורה דעה של"ו) מבוססת על כתביו של הרמב"ן בספר "תורת האדם". כישוריו של הרמב"ן הן כרופא והן כאיש הלכה הם שייחדו אותו להיות הפוסק המוכשר המשלב באופן כה נהיר וברור בין חובותיו של הרופא כאיש מקצוע לבין השקפת ההלכה על תפקידו ואחריותו של הרופא.
לסיכום ניתן לומר כי היהדות היא הדת המחמירה ביותר בנוגע לקדושת הגוף, אף לאחר המוות. אפילו דתות השומרות על גופו של האדם כבבת עינם, לאחר המוות הגוף אינו חשוב, כמו ביהדות המצווה על שמירת עצמות המת אף אלפי שנים לאחר פטירתו.

רשימה ביבליוגרפית
ספרי יסוד
תנ"ך
משנה.
תלמוד בבלי.
תלמוד ירושלמי.
ר' סעדיה גאון. אמונות ודעות.
שולחן ערוך, חלק יורה דעה.
ר' משה בן מימון. (הרמב"ם) היד החזקה; הלכות דעות.
ספרות תורנית
אורבך א.א, חז"ל פרקי אמונות ודעות, ירושלים: כתר
גשטטנר, נתן, "הפלת עובר טריפה", בשבילי הרפואה חוברת ג-ד טו מנחם אב תש"ם .
הרב ד"ר ישראל (עמנואל), יעקובוביץ. הרפואה והיהדות. תרגום מאנגלית: גאולה בת יהודה. מוסד הרב קוק. ירושלים, תשכ"ו.
הרב גרין יקותיאל קניין החיים רחובות, תשמ"ה.
הרב גרין יקותיאל, למען דעת כל עמי הארץ, כפר חב"ד, תשנ"א
הרב יהודה גרשוני, "מרגל לטובת הציבור שנתפש אם רשאי לאבד עצמו לדעת", אור המזרח, תמוז תשל"ב.
זילברשטיין, יצחק, "חיי האם או חיי העובר", בשבילי הרפואה, חוברת ז' אלול תשמ"ה.
כהן דוד, "גישות חיוביות ביהדות למוות", גרונטולויה, 1993,63 .
ליקוטי דיבורים הוצאת קרני הוד תורה כפר חב"ד תשנ"א.
מנחם שטרן, "התאבדותם של אלעזר בן יאיר ואנשיו במצדה והפילוסופיה הרביעית", זמנים 74.
מרגלית דוד, דרך ישראל ברפואה, ירושלים, תש"ל.
נ"ה טור סיני ספר איוב,תל-אביב,יבנה.
סולובייציק, חיים, "בדין עובר הרודף", מוריה שנה ח גל' י-יב סיון תשל"ט.
סינקלר, דניאל, "היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות)", שנתון המשפט העברי כרך ה תשל"ח.
ספר הכינוס הבין לאומי לרפואה, אתיקה והלכה עמ' 343 ואילך תמוז תשנ"ג ד"ר מרדכי הלפרין פרק "נוטה למות" -ד"ר אברהם שטינברג.
פייר וידאל נאקה, "יוספוס פלאויוס ומצדה", זמנים,13,1983.
פישר משה טוביה, החינוך לבטיחות לאור מקורותינו, ירושלים: המכון לאמצעי הוראה, תשל"ו.
פתגמי חסידים, מדברי הבעש"ט, רז שמחה, ירושלים: אח, תשמ"א.
קניין חיים הרב גרין יקותיאל, ירושלים, תשל"ז
רוזובסקי, שמואל, "דיני הצלה ופיקוח נפש בעובר". הלכה ורפואה כרך ה תשמח
ROSNER FRED,THE MEDICAL APHORISMS OF MOSES MAIMONIDES, NEW-YORK, 1971.
ROSNER FRED, MODERN MEDICINE AND JEWISH ETHICS, NEW-YORK 1986.
שולחן ערוך הרב, הלכות נזקי גוף ונפש, סימן ז.
דברים, ד, טו.
משלי, ו, כז.
תענית, כ, ע"ב.
תענית, קכ"ט ע"א.
אבות ה, כג.
"לקוטים יקרים" דף סב ע"ב, סימן רח וכן ב"צוואת הריב"ש", סימן קו, ברוקלין, ניו יורק, 1975.
רמב"ם אבל יד,א
דרך ישראל ברפואה, מרגלית דוד, עמוד 18.
פישר משה טוביה, החינוך לבטיחות לאור מקורותינו, עמודים ב- ד.
ליקוטי דיבורים א- ב ליקוט ד עמוד 123.
תניא, פרק ב, עמוד 33.
פישר משה טוביה, החינוך לבטיחות לאור מקורותינו, עמודים ב- ד.
למען דעת, עמוד 114.
בראשית, א, כו.
קל"ט ה.
גרין יקותיאל, קניין החיים, פרק ז.
תהילים, קד, ד.
גרין יקותיאל, קניין החיים, פרק ח.
שולחן ערוך, הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סימן ב סעיף ט.
פתגמי חסידים, מדברי הבעש"ט, עמוד 123.
תניא, תש"ד, עמודים 118-119.
שו"ע יו"ד שמה ב, עפ"י שמחות ב א;
אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך איבוד עצמי לדעת, עמוד 7.
שו"ת מבי"ט סימן קפ"ז
שו"ת מהרש"ל סימן כ' וכן שו"ת חתם סופר סימן שכ"ו
מסכת ברכות, דף כ"ג, עמוד א'
מסכת בבא בתרא, י', ב'
מסכת תענית כ"ט, עמוד א'
מסכת גיטין, נ"ז, עמוד ב'
מסכת גיטין, נ"ז עמוד ב.
פייר וידאל נאקה, "יוספוס פלאויוס ומצדה", עמוד 72.
יוסף בן מתיתיהו תולדות מלחמת היהודים ברומאים, עמוד 54.
מנחם שטרן, "התאבדותם של אלעזר בן יאיר ואנשיו במצדה והפילוסופיה הרביעית", עמוד 374
שם, עמוד 283.
ערוך השולחן, חלק יורה דעה שמ"ה, ה'
ערוך השולחן, חלק יורה דעה שמ"ה, ו.
סימן שכ"ו
רי"ף, עמוד קי"ב, סימן ב', הגר"א, יורה דעה, קנ"ז, סק"כ
שו"ת רב פעלים סימן כ"ט
שו"ת ציץ אליעזר ח"ה קונט' רמת רחל סי' כט.
מסכת ברכות, מ"ג, עמוד ב'
מסכת עבודה זרה דף ז' עמוד ב
סימן קי"ט
ספר שמואל ב' פרק א' פסוק י"ד
הרב יהודה גרשוני,"מרגל לטובת הציבור שנתפש אם רשאי לאבד עצמו לדעת", עמוד 220.
רבי משה יצחק אשכנזי נמנה על המפרשים האיטלקיים וחי בשנים 1821-1898. פירושו "הואיל משה" (א-ה', ליוורנו תר"ל- תרנ"ו) מקיף את כל ספרי המקרא
כהן דוד, "גישות חיוביות ביהדות למוות", עמוד 7.
יונה, ד', 8
א.א. אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, עמוד 196.
כהן דוד, "גישות חיוביות ביהדות למוות", עמוד 8
נ"ה טור סיני ספר איוב עמוד ע"ב
ספר הכינוס הבין לאומי לרפואה, אתיקה והלכה עמ' 343 ואילך תמוז תשנ"ג בעריכת ד"ר אברהם שטינברג
מתוך דבריו של פרופסור אהוד גרוסמן מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, בכנס השנתי לרפואה והלכה ירושלים תשנ"ט. יתד נאמן תשנ"ט, כנס שנתי לרפואה, גבולות "הרשות" של הרופא.
אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך טיפול נמרץ.
פרופסור שמעון גליק. כנוס הרופאים תשנ"ט.
רבי זלמן אפרים מרגליות בהקדמתו לשו"ת בית אפרים
שו"ת מנחת שלמה סי' צא אות כד.
הכינוס הבינלאומי לרפואה,אתיקה והלכה.תמוז תשנ"ג ,נשמת אברהם, עמ' 336
שו"ת מנחת שלמה סי' צא אות כד
מתוך מכתב ממרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בתוך יתד נאמן גבולות ה"רשות" של הרופא,כנס שנתי לרפואה והלכה
יתד נאמן (שם).
יתד נאמן יום ה יד בכסליו תשנ"ט עמ' 6.
יתד נאמן יום ג כג בחשון תש"ס.
יתד נאמן יום ה יד בכסליו תשנ"ט עמ' 7.
(שם)
אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך טיפול נמרץ.
הכנסת האחת עשרה, מושב שלישי.דעת, דילמות ערכיות.
לרפא בלבד, הרב ישראל מאיר לאו, דעת,דילמות ערכיות.
הרב שלמה זלמן אויערבך, תשובה לגבי חולה קשה, הלכה ורפואה, כרך ג'.
הרב שלמה זלמן אויערבך, טיפול בגוסס, הלכה ורפואה כרך ב'. אדם אינו אדון על גופו לוותר אפילו על רגע אחד.
ערוך השולחן, יורה דעה של"ט, א': "ואע"פ שאנו רואים שמצטער הרבה בגסיסתו, וטוב לו המוות, מכל מקום אסור לנו לעשות דבר לקרב מיתתו. והעולם ומלואו של הקב"ה, וכך רצונו יתברך".
ר"ן, נדרים מ, עמוד א'.
הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, חושן משפט 2, כרך ז', סימן ע"ד
נשמת אברהם, יורה דעה, סימן של"ט, סעיף קטן 4.
נשמת אברהם, יורה דעה, סימן של"ט, סעיף קטן 4.
שבת קנא עמוד ב' ושמחות א', ד'.
אגרות משה, חושן משפט ב' כרך ז' סימן עג, ג'
איגרות משה, חושן משפט ב', כרך ז' סימן ע"ג, א'.
איגרות משה, חושן משפט ב', כרך ז' סימן ע"ד, א'.
טיפול בגוסס, הלכה ורפואה כרך ב' ע' 131, שצריך להשתדל מאוד לשכנע את החולה שעדיף רגע אחד של תשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.
נשמת אברהם, יורה דעה סימן של"ט, סעיף קטן ג'.
הרב משה פיינשטיין, איגרות משה, חושן משפט ב', כרך ז', סימן ע"ה,א'.
שולחן ערוך, יורה דעה של"ט, א'.
רמב"ם הלכות דעות כ"ג
תוספתא בבא קמא ט', ג'
גיטין, ג',י"ג
שמות כ"א, כ"ז
בבא קמא ט',ג'
שו"ת ציץ אליעזר, חלק י סימן כה.
שו"ת ציץ אליעזר, חלק י סימן כ"ה.
שו"ת מנחת יצחק ח"ג, ק"ד
יעקובוביץ עימנואל, הרפואה והיהדות, עמוד 268.
יורה דעת,ר"ג, א'
ROSNER FRED, THE MEDICAL APHORISMS OF MOSES MAIMONIDES, 1971, PP.54.
יעקובוביץ עימנואל, הרפואה והיהדות, עמוד 270.
שו"ת ברכי יוסף כ"ג
יעקובוביץ עימנואל, הרפואה והיהדות,עמוד 270.
נידה ל"א ע"א
כהן, שאר-ישוב, "הפלה מלאכותית לאור ההלכה", עמוד פו.
יוסף, עובדיה, "הפסקת ההריון לאור ההלכה", עמוד 18.
רוזובסקי, שמואל, "דיני הצלה ופיקוח נפש בעובר", עמודים פ"ג- פ"ד.
רוזובסקי, שמואל, "דיני הצלה ופיקוח נפש בעובר", עמוד פ"ה.
סינקלר, דניאל, "היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות)", עמודים 177-187
גשטטנר, נתן, "הפלת עובר טריפה", עמוד צה.
זילברשטיין, יצחק, "חיי האם או חיי העובר", עמודים סט- נ.
סולובייציק, חיים, "בדין עובר הרודף", עמוד טו.
שו"ת בית יהודה ח"א אה"ע י"ד
א
1

תגים:

גוף · מצווה · הלכה · אדם · נפש · הפלה · המתת · חסד · רופא · אחריות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קדושת הגוף בהלכה", סמינריון אודות "קדושת הגוף בהלכה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.