הגורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי

תקציר העבודה:

בעבודה זו בחרתי לעמוד על טיבו של המיזם המשותף הבין לאומי כאחד מדפוסי הפעילות הנפוצים בעולם וככזה, המידע האקדמי בתחום זה הוא רב עקב מחקרים רבים המצביעים על גורמים המשפיעים על יציבותו, או אי-יציבותו של המיזם הבינ"ל.

המיזם הוא בד"כ דפוס החדירה המועדף על חברות רב לאומיות מתפתחות מארצות אסיאתיות כגון: דרום קוריאה, טיוואן, הונג-קונג וסינגפור. 75% מתוך 175,000 השקעות זרות בסין, בין השנים 1993-1979, התבצעו דרך מיזמים משותפים בינלאומיים. כאשר, החל משנות ה-90 הושקו ברחבי העולם יותר מחמשת אלפים מיזמים משותפים בינ"ל, כאשר 100 המיזמים הגדולים ביותר מפיקים לבדם יותר מ-350 מליארד דולר מכירות בשנה. (Yan & Zeng, 1999)
המיזם הוכח כפתרון אידיאלי להתרחבות בזירה הבינלאומית. שנים רבות היה המיזם הדרך היחידה להשקעת זרה במדינות מתפתחות. פיזור וחלוקת הסיכון הפיננסי , עלויות המחקר והפיתוח וכן קיצור זמן כניסה לשווקים (Time to Market) תרמו אף הם לאימוץ המיזם בידי החברות הרב לאומיות ולפופולריות שלו.
על אף האטרקטיביות בשימוש דפוס חדירה זה, מחקרים רבים מצביעים על שיעור גבוה יחסית של אי-יציבות במיזמים אלו.
פרק הסקירה הספרותית מהווה מקבץ של מודלים, תיאוריות, מושגים והגדרות הרלוונטיים לעבודה זו. הפרק בנוי כמעגל של נושאים המאורגנים מהנושא הרחב ביותר לצר ביותר ומתמקדים בסוגיות שונות.
ראשית, אעמוד על טיבן של שלוש תיאוריות המשפיעות על חברות רב לאומיות בבואן לבחור את דפוס הפעילות העיסקית הבין לאומית במדינה המארחת ובפרט את דפוס הפעילות מיזם משותף בינ"ל. לאחר מכן, יוגדר מושג המיזם המשותף הבינ"ל ובהמשך, אגדיר את המושג אי יציבות המיזם ואתן דוגמאות לגורמים המשפיעים על אי היציבות אולם, אתמקד בשני קשרים מרכזיים:
הקשר בין מבנה השליטה במיזם לבין יציבותו וכן, הקשר בין קונפליקטים ניהוליים לבין יציבות המיזם.

1.1 שאלת המחקר
מהם הגורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי.
* משתנה ב"ת: גורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי.
(מבנה שליטה במיזם, קונפליקטים ניהוליים)
* משתנה תלוי: יציבות המיזם המשותף הבין לאומי.
(ביצועים כלכליים של המיזם, אורך חיי המיזם).

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר
2. גורמים המשפיעים על בחירת דפוס פעילות
2.1 תיאורית עלויות עסקה- Transaction Cost
2.2 תיאורית כח מיקוח - Bargaining Power
2.3 תיאורית יכולת הארגון- Organization Capability
2.4 סינרגיה של התאוריות והשפעתן על בחירת דפוס הפעילות
3. המיזם המשותף הבינלאומי
3.1 הגדרת המיזם המשותף הבינלאומי
3.2 הגדרות אופרציונליות לאי- יציבות המיזם המשותף הבינלאומי
3.3 גורמים המשפיעים על יציבות מיזמים משותפים בינלאומיים
4. הקשר בין מבנה השליטה ולאי יציבות המיזם
5. הקשר בין קונפליקטים ניהוליים וליציבות המיזם
6. דיון וסיכום
7. השלכות וכיווני מחקר עתידיים
8. ביבליוגרפיה
9. נספחים

קטע מהעבודה:

מקורות:

מרכיב מבוסס הקשר הכולל את האלטרנטיבות העומדות בפני השותפים במיזם בזמן בחירת השותף, או ניהול המו"מ עימו.
החשיבות האסטרטגית שמהווה המיזם עבור כל תיק העסקים הכללי של כל שותף.
2) מקור כח מבוסס משאבים:
מקור המורכב מתרומת השותפים למיזם מבחינת מומחיות ומשאבים אסטרטגיים (טכנולוגיה, יידע ייחודי, מומחיות ניהולית, תמיכה גלובאלית, יידע מקומי, ערוצי הפצה, רכישת חו"ג ומשאבי הון).
3) שליטת ארגוני ההורים.
4) יחסי עבודה בין ארגונים, ביצועים.
החוקרים מצאו ששליטת ארגוני ההורים מתבטאת בשלוש דרכים:
ע"י מועצת המנהלים של המיזם.
שליטה תפעולית- שליטה של רמת הניהול הבכירה במיזם.
שליטה מבנית- כפיית פרוצדורות, תהליכים ורוטינות מצד השותפים על המיזם עצמו.
שליטה לא מספקת עלולה להגביל את יכולת ארגון ההורה לתאם באופן יעיל את פעילויותיו, לנצל משאבים, וליישם את האסטרטגיות שלו.
אולם, הצורך בשליטה אינה סימטרית. ארגוני ההורים (הן המארח והן הזר) מעוגנים בסביבות מוסדיות, תרבותיות, כלכליות וחוקיות השונות זו מזו. (Lou, Shenkar Nyaw, 2001)
(Lou et al., 2001) עושים אבחנה בין שליטה ספציפית לשליטה כללית:
שליטה ספציפית:
שליטה המדגישה את האיזורים אשר חשובים מבחינה אסטרטגית להשגת מטרות.
שליטה אשר מכוונת באופן ספציפי לשטחים פונקציונלים כגון: ייצור, שיווק, כספים, הפצה.
שליטה הנוטה לשאוף לתועלת האינדיבידואל (צד במיזם) כגון: יידע, טכנולוגיה.
שליטה כללית:
שליטה אשר תוכננה לנטר את מרחב פעילויות המיזם.
שליטה אשר מצריכה כח בקבלת החלטות של ההנהלה הבכירה.
שליטה אשר מחפשת אחר ביצועים נעלים של המיזם כגון: רווחיות, מוניטין והתייעלות בתהליכים.
עלות גבוהה יותר מהשליטה הספציפית במונחי זמן ניהול, תקציב ומשאבי מפתח אחרים.
לאור האמור, ארגוני הורים שונים במיזם, רואים את השימוש בשליטה הכללית והספציפית מפרספקטיבות שונות.
בנוסף, נטען שכאשר המטרות של השותפים במיזם אינן תואמות, צד אחד במיזם קרוב לוודאי יתנגד לשליטת האחר ויראה שליטה שכזו כמזיקה לביצועי המיזם. (Ibid)
החוקרים הגדירו שלושה משתנים המסבירים את הקשר בין שליטה וביצועי המיזם.
בעלות הון- השפעת ההון על יחסי בעלות. כאשר הביצועים הם פונקציה של זמינותם של מנגנוני שליטה וסוגים של יידע אשר מועברים ע"י הצד האחר במיזם.
סמכות ארגונית - התפקיד המקדם של הסמכות על יחסי בעלות-ביצועים הנובעים מכח המיקוח הנגזר מסמכות שכזו.
מרחק תרבותי - מרחק תרבותי הוא תבנית בעלת השפעה על אי וודאות פנימית במיזם. המרחק התרבותי בין אומות מרמז על הבדלים במנהגים ניהוליים, ערכים, הלך מחשבה, ונורמות.
כאשר המרחק התרבותי אינו זניח, השליטה הממומשת ע"י השותף הזר עלול להיות לא יעיל במובן שהוא ייכשל בהשגת התוצאות הרצויות. (Ibid)
איור 2 (ראה נספח) מסכם את האמור לעיל.
בפרק זה סקרתי את נושא מבנה השליטה וכיצד השפעתו באה לידי ביטוי על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי.
כאמור, בפרק הבא אעמוד על הקשר בין קונפליקים ניהוליים וליציבות המיזם.
5. הקשר בין קונפליקטים ניהוליים וליציבות המיזם
כפי שהוזכר במהלך העבודה, בעשורים האחרונים היה גידול משמעותי בכינון של מיזמים משותפים בינ"ל. שיתוף פעולה בין החברות הפך להיות חלק קריטי ומהותי באסטרטגיית הקואופרטיב. מיזמים משותפים בינ"ל עוזרים לחברות להתרחב ולהתפתח בשווקים חדשים, ליצור כלכלות חדשות, להפחית סיכונים, ללמוד כישורים וטכנולוגיות חדשות
והם מסייעים בשיתוף אפקטיבי של משאבים.
אולם, על אף התועלות, מיזמים בינ"ל גוררים אחריהם סיכונים תחרותיים וקשיים ניהוליים ביישום היחסים במיזם, דבר אשר יעכב ואולי אף ימנע את מטרות המיזם. (Lou Park, 2004)
לדעתי, קונספט מרכזי בחקר מיזמים בינ"ל צריך להיות שת"פ בין ארגוני ההורים. זה, בניגוד לאופורטוניזם, יושג ע"י אלטרואיזם, אמון, והתנהגות פרו חברתית. מתוך המחקרים שקראתי, רבים מהם מראים, שקונפליקטים בין ארגוני ההורים יזיקו לביצועי המיזם, כאשר אמון הדדי בין ארגוני ההורים במיזם נחשב ע"י חלק מהחוקרים כגורם
קריטי להצלחתו.
שת"פ מרמז על כך, שארגוני ההורים מעוניינים להשיג אינטרסים הדדיים יותר מאשר להתנהג באופן סתגלני. שת"פ גם מצביע על כך, שהשותפים כנים ומחוייבים להסכמים במיזם. אולם, השת"פ בין ההורים אינו מתרחש באופו אוטומטי.
השת"פ מתרחש כאשר אנשים, או קבוצות פועלים יחד בתאום פעולה בכדי להשיג מטרות זהות, או משלימות זו את זו, בניגוד לתחרות, התמודדות, כאשר הדגש הוא הנצחון והתעלות על ביצועי האחר מכיוון, שהשותפים מאמינים, שהגשמת מטרת האחד מפריעה להגשמת מטרת האחר. (Pearce,2001)
לעומת זאת, 1998) Buckley and Casson) מתוך (2004) Lou and Park ציינו, שלכל השותפים המעורבים במיזם יש למעשה זכות לשאוף להשיג את האינטרסים שלהם על חשבון האחרים.
(2002) Currall and Inkpen טוענים, שאמון הדדי הוא גורם חיוני להצלחתו של מיזם משותף בינ"ל.
(1998) Child and Faulkner מתוך Currall and Inkpen (2002) טענו, שהאמון הוא שביר במיוחד במיזמים משותפים בינ"ל, מכיוון שהסיכון הנורמלי ואי הוודאות הקיימים במיזמים משותפים מתגברים מאד בהקשר של הבדלים בין לאומיים השוררים בין ארגוני ההורים , מבחינת תרבות, חוק, פוליטיקה ומדיניות מסחר.
החוקרים המשיגו ומדדו את האמון במיזם משותף בינ"ל ברמת העובד, הקבוצה, והחברה, כאשר מחקרים קודמים על ארגונים הגדירו שני רעיונות בסיסיים:
רמת התיאוריה - רמה זו מתייחסת ליחידה (אדם, קבוצה, חברה) אותה החוקר מחפש בכדי לתת הסבר אודות אילו תכונות והכללות נעשו.
רמת המדידה- מקור המידע כגון ראיון אישי, סקרים בין הקבוצות וביצועים כלכליים של החברה.
קונפליקטים יכולים לפעול לרעת ביצועי המיזם ולהישרדותו במספר אופנים:
ראשית, קונפליקט ואמון יכולים לפעול זה כנגד זה במשוב שלילי. קונפליקט מתמשך וחוסר הסכמה עלולים להפחית את אמונו של ארגון אם אחד באחר ולגרום לתחושה, שצד אחד מתנהג באופן אופורטוניסטי ומנסה לקבל יתרון על פני השני וחוזר חלילה.
שנית, הנסיונות החוזרים ונשנים ליישב קונפליקטים יכולים לפגוע בפעולות של משימות עכשוויות.
חילוקי דעות תכופים נוטלים מאמצים ניכרים בכדי ליישבם ועלולים להגדיל את הזמן הנחוץ לקבל החלטות קריטיות.
חברי המיזם המתפקדים ברמות הניהול הבכירות יכולים גם הם להתייחס ליחסי הגומלין בין ארגוני ההורים כמורה דרך, אינדיקטור, להתנהגות שלהם עצמם.
ומכאן, התנהגות פנים ארגונית פוליטית וקונפליקטים בין ארגוני ההורים יתנו את הטון בהתנהגות הניהול במיזם. בסופו של עניין, הדבר יוביל להפחתת איכות קבלת ההחלטות במיזם וכן, יסיט את תשומת הלב מהצרכים האמיתיים של המיזם. (Steensma Lyles, 2000)
הסדרים שונים במיזם בד"כ שמים דגש רב בדרישתם לשיתוף פעולה בין ארגוני ההורים.
דרישה נוקשה זו בד"כ גוררת אחריה קונפליקטים. השיתוף במשאבים וביכולות וכמו כן בתועלות, השימוש וניצול הכח והתלות ההדדית הם קרוב לוודאי מקור לקונפליקטים במיזם. הצורך של צד אחד במיזם בשיתוף פעולה משתנה לאורך הזמן, ושינויים כגון:יכולת המיקוח (BP) וצורך אסטרטגי במיזם, מציבים לחץ על השותפות. (Sim Ali,
2000)
Ros ((1993 מתוך Lu (2006) מגדיר קונפליקט, כהבדל הבסיסי ביותר בין שותפים כאשר ויכוחים הם הבדלים ספציפיים המתגלים ומתרחשים בארוע מסויים.
הוגדר מודל למדידת נטייה, תכונה, זיקה של אינדיבידואל המורכב מחמישה סוגים:
שילוב -הכולל כנות, פתיחות, גילוי לב, חלוקת מידע ובחינת הבדלים במטרה להשיג פתרון יעיל המקובל על שני הצדדים.
שליטה- תכונה המתייחסת לאוריינטציית win-lose וכפיית התנהגות בכדי לזכות בתפקידו של האחר.
אדיבות - הנסיון למזעור הבדלים ולבטא הרמוניה, כך שהצד השני יבוא על סיפוקו.
הימנעות - מצבים של נסיגה, או הטלת אחריות על הצד האחר.
התפשרות- מצבים של קח-תן, כאשר שני הצדדים יוותרו על חלק מהדרישות שלהם במטרה לקבל החלטה אחידה ומקובלת.
(2006) Lu הציג מספר אסטרטגיות הנוגעות בבעיית הקונפליקטים בין ארגוני ההורים.
אסטרטגיית פתירת בעיות - מתייחסת למעורבות של העברת מידע אמיתית בבואה להשיג פתרון יעיל אשר יהיה מקובל על שני הצדדים. אסטרטגיה זו נוטה לבנות יחסים משביעי רצון בין השותפים במטרה להשיג את מטרותיהם.
אסטרטגיית התפשרות - אסטרטגיה זו מתייחסת להיבט התרבותי, בו האינדיבידואליזם והקולקטיביזם מהווים מימד חשוב ביותר. בתרבות אינדיבידואליסטית מדגישים את מה שהם יכולים לעשות, בניגוד לתרבות קולקטיביסטית בה נותנים דגש לאחריות חברתית יותר מאשר לאינטרסים אישיים.
אסטרטגיית אילוץ - אסטרטגיה זו מתייחסת למאמץ שמשקיע צד אחד בכדי לשלוט בתהליך קבלת ההחלטות.
אסטרטגיית חוק- אסטרטגיה זו מתייחסת לאנשים הנוטים להימנע מקונפליקטים עתידיים, או מפתרון של בעיות קיימות דרך שימוש בחוזה כתוב או בבוררות משפטית. זוהי הצורה הפורמלית בה ארגוני ההורים מתקשרים ביניהם.
(2004) Lou and Park מסבירים, שמיזם בינ"ל מתוכנן כך, שהוא יספק את המטרות, הן של השותפים במיזם והן את של הקולטיב בכלל. המיזם יצליח כאשר ערכן של התועלות יהיו מעבר לעלויות אופרטוניסטיות הנגרמות ע"י השותפים. המפתח למיזם מצליח הוא לקלוע לנקודת האיזון בין הגורמים התחרותיים של כל אינדיבידואל לבין שיתוף
פעולה בכדי להשיג את מטרות המיזם.
שת"פ בין ארגוני ההורים ימריץ ויביא להמשך שת"פ לאורך הזמן. כאשר צד אחד יהיה בעל רצון רב יותר לעבוד למען מטרות ואינטרסים תואמים, יעמוד בהתחייבויותיו ויהיה בעל גישה הוגנת ואמיתית, כך הצד השני ייטה יותר להתנהג בצורה הדדית.
בהתייחס למיזמים משותפים בינ"ל הבליט(2001) Pearce את נושא גמישות החלפת מידע, ואת פתרון בעיות משותפות כהתבטאות התנהגותית חשובה של שתוף פעולה בין ארגונית.
הגמישות משקפת את המידה בה צד אחד במיזם מתאים את התנהגותו שלו בכדי להסתגל לשאיפות ומטרות האחר. החלפת מידע משקפת את מוכנות השותפים לחשוף מידע שיכול להקל, לסייע ולקדם את פעילות האחר בניגוד לשמירת מידע ייחודי לחברה.
וכן, פתרון בעיות משותפות משקף את המידה בה השותפים חולקים מחוייבות, הן ע"י טיפול בבעייה והן ע"י שמירה על יחסים תקינים.
בהיבט של תיאוריית עלויות העיסקה, שת"פ בין ארגוני ההורים תורם להפחתת ניטור נטל ועול פוטנציאליים והגנה על עלויות בתוך המיזם, מפני שהשת"פ משוייך באופן חיובי לאמון ובאופן שלילי משוייך לתפיסות של התנהגות אופורטוניסטית. (Ibid)
(2004) Bamford, Ernst and Fubini שואלים במחקרם את השאלה: "מדוע הצלחת מיזם משותף הוא כה חמקמק"? הם טוענים, שחברות רבות אינן נותנות דגש על חלק קריטי במיזם, תכנון ההשקה וההוצאה לפועל. אע"פ, שחברות רבות ממושמעות בנושא רכישות ואינטגרציה, הן אינן משקיעות משאבים מספקים בהשקת המיזם.
שלב ההשקה,המתחיל בחתימה על זכרון דברים וממשיך דרך 100 הימים הראשונים של הפעילות, אינו מנוהל באופן מספק. חוסר שימת לב זו יכולה לגרום לקונפליקטים אסטרטגיים בין החברות האמורות להיקשר זו בזו, חסימת שליטה ופיקוח וסינרגיזם אשר לא יבוא לידי ביטוי.
6. דיון וסיכום
בעבודה זו ניסיתי לתת מענה לשאלת המחקר: "מהם הגורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי?".
במחקרו של (Lu, 2006) נבדקו מספר השערות. ראשית אוששו שתי השערות ואכן נמצא קשר חיובי בין אסטרטגית ההתפשרות לבין רמת יציבות המיזם וקשר שלילי בין אסטרטגיית החוק לבין רמת יציבות המיזם אולם, ההשערות בדבר קשר חיובי בין אסטרטגיית פתירת הבעיות לבין יציבות המיזם וקשר שלילי בין אסטרטגית האילוץ לבין יציבות
המיזם לא אוששו.
(Pearce, 2001) מתייחס למיזמים משותפים בינ"ל ומבליט את נושא גמישות החלפת, או המרת מידע ואת פתרון הבעיות המשותפות כהתבטאות התנהגותית חשובה של שתוף פעולה בין ארגונית. ההשערה בדבר קשר חיובי בין שת"פ בין ארגוני ההורים ליציבות המיזם אוששה.
במחקרם של Sim and Ali (2000) בדקו החוקרים את השערותיהם בדבר קשר חיובי בין מידת השליטה של כל שותף במיזם ומידת שיתוף הפעולה בין ארגוני ההורים לבין יציבות המיזם ומצאו, שאכן קיים קשר חיובי בין משתנים אלו.
כאמור, במחקרם טענו Steensma and Lyles (2000) שקונפליקטים בין ארגוני ההורים יזיקו לביצועי המיזם. אמון הדדי בין ארגוני ההורים במיזם נחשב ע"י חלק מהחוקרים כגורם קריטי להצלחתו.
ואכן השערתם, שקיים קשר חיובי בין יציבות המיזם לבין קונפליקטים בין ארגוני ההורים, אוששה.
בנוסף, ההשערה בדבר קשר חיובי בין מידת השליטה הניהולית של צד אחד במיזם לבין מידת הקונפליקטים בין ארגוני ההורים גם אוששה.
לעומת זאת, החוקרים שיערו שיהיה קשר חיובי בין חוסר איזון בשליטת בעלות ההון של השותפים במיזם לבין קונפליקטים בין ארגוני ההורים, אולם ההשערה לא אוששה.
הסבר לכך ניתן בעובדה, שלמידת הבעלות היחסית יש חשיבות מועטה עבור חברות מקומיות הנמצאות במדינה בה הכלכלה נמצאת בשלבי מעבר. הקשר בין רשויות החוק והשליטה נחלש במשך הזמן, עקב פיזור סמכויות ע"י הרשויות בקרב יישות ביורוקרטיות רבות וכך, כוח המיקוח אשר עוצב ע"י אספקת משאבים, לא בא לידי ביטוי כצורה העיקרית
להשפעת מידת הבעלות במיזם.
ככלל, נמצא, שהגורמים מבנה השליטה וקונפליקטים ניהוליים, כפי שהם משפיעים על אספקטים ניהוליים רבים, כוון השפעתם אינו תמיד חד חד- ערכי וביטוי לכך ניתן למצוא במסקנותיהם השונות של החוקרים השונים.
ישנם חוקרים הטוענים, שכיוון שלמיזמים יש מבנה שליטה דו מימדי ופוטנציאל לאי יציבות אשר טבוע במיזם, המיזמים שיש להם צד אחד השולט בו יהיה היציב ביותר והמצליח ביותר. בעיקרון, אם לצד אחד תהיה שליטת רב, החלטות יתקבלו ביתר קלות כאשר חלוקה שווה בשליטה בין ארגוני ההורים תוביל לבעיות תאום, הסדרים ועלויות
עסקה אשר בסופו של דבר יפחיתו את ערך המיזם.
לעומתם, נטען, שהימצאו של חלוקה מאוזנת של השליטה תוביל לתוצאות חיוביות בגלל רמות גבוהות של אמון ואיפוק הדדי.
בנוסף, ישנם מחקרים הטוענים, שקונפליקטים בין ארגוני ההורים יזיקו לביצועי המיזם. אמון הדדי בין ארגוני ההורים במיזם נחשב ע"י חלק מהחוקרים כגורם קריטי להצלחתו.
לעומת זאת אחרים טוענים, שלשותפים המעורבים במיזם יש למעשה זכות לשאוף להשיג את האינטרסים שלהם על חשבון האחרים.
7. השלכות וכיווני מחקר עתידיים
לדעתי, לאחר קריאת מחקרים רבים בנושא יציבותם של מיזמים משותפים בין לאומיים, על השותפים במיזם לנסות ולהבין במהלך המו"מ את מטרותיו האמיתיות והנסתרות של השותף. במקרים רבים, יתכן כי המטרות האמיתיות מתנגשות עם אינטרסים חיוניים של החברה ויפגעו בה בטווח הארוך. חלק ניכר מהמטרות נגזרות גם הן מתרבות הארגון
והמדינה של שני הארגונים.
בנוסף, קיימת תמימות דעים בין החוקרים, שיש להקים מיזם עם שותף עם רמת מוניטין זהה לשתי החברות. מוניטין זהה יאפשר תקשורת טובה, אמון הדדי, שתוף פעולה וכללי התנהגות דומים.
בכדי להבטיח יציבות ואת המשך קיומו של המיזם, יש לשים דגש על הניהול והמדיניות כלפי התפתחות יחסי שיתוף הפעולה בין שותפי המיזם ולבחור שותפים בעלי מאפייני תרבות,עסקים, ותקשורת דומים. ( (Sim Ali, 2000
יש להתייחס אל המונח אי יציבות כתהליך רב הבטים ולכן, על מחקרים אינטגרטיביים, אשר בוחנים את האינטראקציה בין המימדים הרבים של אי היציבות, לבנות מערכי מודלים יותר מתקדמים. כך למשל, על מחקרים עתידיים להסביר ולהבהיר את היחס בין מו"מ חוזי חדש ושינויים אסטרטגיים, לבין שינויים במבנה השליטה ועיצובו מחדש של
מבנה השליטה הניהולי של המיזם.(Yan Zeng, 1999)
בנוסף, טוענים החוקרים, שיש חשיבות רבה לגישה כלפי אי היציבות כמשתנה דינאמי מבוסס תהליכים. המחקרים כיום בנושא מיזמים שמים דגש רב הן על תחילת חייו והן על סופו של המיזם אולם, אמצע חייו של המיזם לא נחקר לעומקו. אחד הנושאים המרתקים בנושא זה, הוא לחשוף את התהליך, בו התפתחות המיזם מתגלה ומתבהרת וכך מציעה
תובנות על איך יש ליזום ולנהל שינויים ארגוניים על בסיס מתמשך.(Ibid)
(Bamford et al, 2004) טוענים, שכאשר חברות מתאחדות לידי מיזם משותף בינלאומי, הדבר יוצר סדרה של אתגרים:
בנייה ושמירה על מערך אסטרטגי לאורך היישויות הנפרדות במיזם, כאשר לכל אחת יש את מטרותיה שלה, לחצים מצד השוק ומצד בעלי המניות. אם האינטרסים האישיים אינם נאמרים במהלך שלב ההשקה, יתפתחו קונפליקטים באיזורים אסטרטגיים קריטיים. קונפליקטים כאלו יכולים להשהות את התפתחות המיזם ויכולים להוות את הבסיס להתפשרות
יקרה מצד כל אחד מהשותפים במיזם. השותפים במיזם צריכים לצפות איזורים פוטנציאלים להיערכות כושלת במהלך שלב המו"מ אך, הרבה קונפליקטים בעניין האינטרסים עולים עך פני השטח רק כאשר השותפים נמצאים עמוק בשלב התפעולי בהרצת העסק.
האתגר השני הוא, יצירת מערכת שליטה אשר תקדם קבלת החלטות משותפת. שליטה חלשה עלולה לעלות לחברות האם כסף רב ועלולה לחשוף אותן לסיכונים בלתי צפויים. הסוד לשליטה יעילה הוא איזון: הענקת שימת לב מספקת בכדי להגן על נכסים חשובים מבלי לדכא יוזמות שונות.
אתגר נוסף הוא, ניהול התלות הכלכלית ההדדית בין ארגוני ההורים לבין המיזם. בכדי להימנע מכפילות בעלויות, מרבית ההתקשרויות בין ארגוני ההורים הן מובנות, כך שארגוני ההורים ימשיכו לספק הון, כישורי כ"א, משאבים חומריים שיווק ועוד. חברות האם בד"כ שמות דגש על קווי המיתאר של ההיקף הנרחב של התלות הכלכלית ההדדית
בשלב המו"מ אולם, הן לעיתים קרובות אינן מכמתות את ענייני הכספים והמשאבים אשר אמורים לזרום מתוך ואל כל אחד מהשותפים עד אשר מתחיל תהליך ההשקה.
על מנהלי חברות רב לאומיות לבחון בזהירות את תרומתם ואת תרומת השותפים למיזם בבואם לתכנן את מבנה השליטה במיזם. רמה מסויימת של עקביות תהיה חיונית בכדי לשמור על יציבות המיזם. חברות רב לאומיות הבוחרות שותף בעיקר בשביל לעמוד בדרישות החוקיות המקומיות יותר מאשר להכיר בצרכים התפעוליים של המיזם, עליהם לאפשר
לשותף המקומי להביע דעה בהחלטות הפיננסיות בכדי לשמור על יציבות המיזם. (Barden, et al, 2003)
תוצאות המחקר של (Yan Gray, 2001) חיוניות להבנת הדינמיקה, שתלות הדדית ותחרות עלולים להתרחש באפן סימולטני בין השותפים במיזם. בכדי לשמור על מבנה שליטה מועדף, על השותפים לפתח אלטרנטיבות ברות קיימא ולהתחייב למשאבים קריטיים עתידיים, יחד עם משאבי הון.
(1983) Killing מתוך Yan and Gray (2001) מצא, כי למרות הבעלות המשותפת על המיזם, אין חובה כי הוא ינוהל במשותף. כאשר המיזם נוהל בצורה עצמאית ללא התערבות ארגוני ההורים היו ביצועיו הטובים ביותר וזאת, משום שהארגון אינו חשוף לקונפליקטים ולבעיות הניהול שהוזכרו. כמו כן, כאשר הניהול היה בידי אחד הארגונים
ביצועיו היו טובים יותר ממיזם שנוהל בצורה שוטפת ע"י שני הארגונים. עקב כך יש להימנע ככל הניתן מניהול משותף, ובמידה והוא הכרחי הרי שיש לוודא :
במיזמים בהם ארגון אחד דומיננטי בניהול אין לאייש משרות בכירות מן הארגון השני.
במיזמים בהם הניהול משותף, יש לאייש משרות ניהול משתי החברות כאשר התרבות היא קרובה דייה. בנוסף, יש לתכנן המיזם בקפידה בכלל זה איוש המשרות, אופן זרימת חומרי גלם, חלקי ייצור והמוצרים המוגמרים בין המיזם לארגונים הורים.
בהיבט של מנגנון פתירת קונפליקטים, לדעתי חוזה המיזם צריך להיות מפורט ברמת פירוט הנוחה לשני הצדדים עם התייחסות ופתרונות לקונפליקטים עתידיים. כדוגמא בולטת ניתן להתייחס להקפדתם של נושאים ונותנים אמריקאיים על שילוב עורכי דין בתהליך, לעומת הימנעותם בד"כ של אנשי עסקים יפניים משימוש בעורכי דין והתבססות על
יחסי אמון הדדי.
החוזה צריך להגדיר מהו חופש הפעולה של מנכ"ל המיזם ומתי יכולים ארגוני ההורים להתערב בשיקוליו והחלטותיו. החוזה אמור להגדיר במדויק מטרות ויעדים עם לוחות זמנים לביצוע של המיזם.
החוזה צריך להיות מסמך חי ונושם ולא נוקשה מידי, שכן מפעם לפעם יידרשו בו שינויים והתאמות לפי התפתחויות חדשות ובהתאם לצרכים השוטפים. ולכן חוזה גמיש ימנע פתיחה מחודשת של מו"מ מפעם לפעם.
8. ביבליוגרפיה
Bamford James, Ernst David, David G. Fubini.(2004). "Launching a World-Class Joint Venture". Harvard Business Review. Vol.82, Iss. 2;  pg. 90-100.
Barden Jeffrey, Steensma H. Kevin, Marjorie A. Lyles.(2005). "The influence of parent control structure on parent conflict in Vietnamese international joint ventures: an organizational justice-based contingency approach" Journal of International Business Studies. Vol. 36, Iss. 2; pg. 156-174. 
Brouthers D. Keith.(2002)."Institutional, cultural and transaction cost influences on entry mode choice and performance". Journal of International Business Studies.Vol.33, Iss.2; pg. 203-222
Curral C. Steve, Inkpen C. Andrew. (2002)."A multilevel approach to trust in joint ventures". Journal of International Business Studies. Vol 33, Iss 3; pg. 479-495.
Delios Andrew, Beamish W. Paul.(1999). "Ownership strategy of Japanese firms: Transactional, institutional, and experience influences".Strategic Management Journal. Vol.20, Iss. 10; pg. 915-929
Dhanaraj Charles, Beamish W. Paul.( 2004). "Effect of equity ownership on the survival of international joint ventures". Strategic Management Journal. Vol. 25,  Iss. 3; pg. 295-305 
Erramilli M. Krishna, Agarwal Sanjeev, Dev S. Chekitan. (2002). "Choice between non-equity entry modes: An Organizational capability perspective" Journal of International Business Studies. Vol.33, Iss.2; pg. 223-243
Kou Chia-chen.(2004). "Making appropriate decision on organizational boundary and creating organizational value of foreign investment of multinational enterprise (MNE)".Journal of American Academy of Business. Vol.5, Iss.1/2; pg. 278-285
Lou Yadong.(2001). "Determinants of entry in an emerging economy: A multilevel approach". The Journal of Management studies. Vol.38, Iss.3; pg. 443-473
Lou Yadong.(2002). Capability exploitation and building in a foreign market: Implications for multinational enterprises". Organization Science.Vol. 13, Iss.1; pg.48-64
Lou Yadong, Park H. Seung. (2004). "Multiparty cooperation and performance in international equity joint ventures". Journal of International Business Studies. Vol 35 Iss 2; pg. 142-156.
Lou Yadong, Shenkar Oded, Nyaw Mee-Kau (2001)."A dual parent perspective on control and performance in international joint ventures"Journal of International Business Studies. Vol 32, Iss 1; pg. 41-58.
Lu Lung-Tan.(2006) "Conflict resolution strategy between foreign and local partners in joint ventures in china". Journal of American academy of business. Vol 8, Iss 1; pg. 236-241
Palenzuela Valentine Azofra, Bobillo Alfredo Martinez. (1999)."Transaction costs and bargaining power: Entry mode choice in foreign markets". Multinational Business review..Vol.7, Iss, 1; pg. 62-76.
Pearce, j Robert. (2001). "Looking inside the joint venture to help understand the link between inter-parent cooperation and performance". Journal of management studies.
Vol 38, Iss 4; pg. 557-583.
Ping Deng. (2003). "Determinants of full-control mode in China: An integrative approach.".American Business Review. Vol. 21, Iss.1; pg. 113-124.
Shenkar Oded, Zeira Yoram.(1992)."Role Conflict and Role Ambiguity of Chief Executive Officers in International Joint Ventures". Journal of International Business Studies. Vol 23. Iss 1; pg. 55-76.
Sim,B.A, Ali M. Yunus. (2000)."Determinants of stability in international joint ventures: Evidence from a developing country context ".Asia Pacific Journal of Management . Vol. 17, Iss. 3; pg. 373-397 
Steensma H. Kevin, Lyles A. Marjorie (2000)." Explaining IJV survival in a transitional economy through social exchange and knowledge-based perspectives"Strategic Management Journal. Vol. 21, Iss. 8; pg. 831-851 
Taylor R. Charles., Zou Shaoming, Osland E. Gregory. (2000)."foreign market entry strategies of Japanese MNCs." International Marketing Review. Vol.17, Iss.2; pg. 146-157
Yan Aimin, Grey Barbara (2001). "Antecedents and effects of parent control in international joint ventures".Journal of management studies. Vol 38, Iss 3; pg 393-416
Yan Aimin,  Zeng Ming.(1999)." International joint venture instability: A critique of previous research, a reconceptualization, and directions for future research "Journal of International Business Studies.  Vol. 30, Iss. 2; pg. 397-414.
9. נספחים
איור מספר 1
איור מספר 2
34
_______________________________________________________________________

תגים:

גלובליזציה · ניהול · בינלאומי · בין · לאומי · מיקוח · עלויות · עסקה · מיזמים · משותפים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי", סמינריון אודות "הגורמים המשפיעים על יציבות המיזם המשותף הבין לאומי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.