עמדת הרמב"ן לגבי אחריות הרופא

תקציר העבודה:

מדע הרפואה החל להתפתח עוד בעולם הקדום, אולם לא תמיד הושם הדגש על נושא האתיקה ברפואה.
הדת היהודית מתייחסת בעיקר לרפואת הגוף אולם גם לרפואת הנפש. חייבת על פי הדת להיות רמה מוסרית גבוהה למטפל, מכח אחריותו כרופא ומכח אחריותו כאדם. בכל מקרה של ספק, קיים הכלל הגורף של "ואהבת לרעך כמוך", הפותר בעיות אתיות- היות והרופא מתנהג עם החולה באותה מידה שהוא מתנהג עם עצמו.
כללי התנהגות הרופא מושתתים על ספרות ענפה בנושא, ובעיקר על השולחן ערוך, ה"אורים ותומים" של ההלכה היהודית. כך סימן השולחן ערוך מדבר על 3 עניינים חשובים :
1. ניתן לרופא רשות לרפא.
2. אם ריפא ללא רשות וטעה חייב.
3. מותר לקחת שכר עבור ביטול זמן ועבור טרחה אולם אסור לקחת שכר החכמה והלימוד.
העבודה תתייחס פעמים רבות לחלק זה של השולחן ערוך, אשר את ההשראה לכתיבתו קיבל רבי יוסף קארו מכתבי 'תורת האדם' לרמב"ן .
מטרת עבודה זו היא לסקור את מושג האחריות הרפואית על כל היבטיה, הן ברפואה הכללית והן בהלכה היהודית תוך התמקדות על תורתו של הרמב"ן, שבין שאר כתביו כתב גם על אחריות הרופא, דברים יחסית חדשניים לדורו, בהתייחסות למוסר בתקופתו. ההסתמכות תהיה על ספרות הלכתית והגותו של הרמב"ן כפי שנכתבה בספר "תורת האדם".
העבודה תסקור את המושג של אחריות רפואית לפני תקופתו של הרמב"ן, בעולם הלא יהודי לאחר מכן את התייחסות רופאים יהודים לנושא. עיקר העבודה תהיה הצגת דעותיו של הרמב"ן, אולם יובאו גם דעותיהם של הוגי דעות אחרים.

ראשי פרקים
מבוא
המושג אחריות ברפואה לפני תקופת הרמב"ן
בעולם הרחב
אחריות ברפואה על פי השקפת היהדות
מעמד הרופא ביהדות
השבועה הרפואית כהתראה לרופא
סמכות הרופא
הפסיקות מתקופת הרמב"ן ולאחריו
רשות בית דין
בקיאות הרופא
טעות הרופא (רופא שהזיק; רופא שהמית)
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

תלמוד בבלי , מהדורת
תלמוד ירושלמי
שולחן ערוך
אגרות הקודש
ליקוטי שיחות
1. אברהם סופר אברהם, לב אברהם- הלכות רפואה לחולה ולשמשיו, חלק ב', פלדהיים, ירושלים, תשל"א.
3.אבינרי שלמה ,רשות הרבים, ירושלים, 1982.
4.אבן חן יעקב, הרמב"ן, ירושלים, 1976.
5.אונא הרב יצחק, רבי משה בן נחמן, ירושלים, תשי"ד.
6.בער י., תולדות היהודים בספרד הנוצרית, עם עובד, תל-אביב, תשי"ט.
7.הד דוד, אתיקה ורפואה, תל-אביב, 1989.
8.הוכהויזר רבקה, חיים בכל מחיר, שפרעם, 1992.
9.וכסמן מאיר, מורי הדורות, תל-אביב, 1973.
10.טובנהויז אפרים, גאוני ישראל ראשונים ואחרונים, תל-אביב, 1972.
11.יעקובוביץ עימנואל, הרפואה והיהדות, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ו.
12.כתבי הרמב"ן, ספר תורת האדם (חלק ב')
13.ליבוביץ יהושע, "נתונים רפואיים בספר תורת האדם לרבי משה בן נחמן", קורות, כרך א', חוברות ז'-ח', תשט"ז, עמודים 209-215.
14.מרגלית דוד, דרך ישראל ברפואה, ירושלים, הוצאת האקדמיה לרפואה, 1970.
15.פלק זאב, "קירוב המוות בהסכמת החולה", שנה בשנה, היכל שלמה, ירושלים, תשנ"ג.
16.קוטק שמואל,"טוב שברופאים לגהינם",אסיא, 4, 1976, עמ' 5-12.
17.רפואה שלמה, עצות והדרכות בעניני רפואת הנפש ורפואת הגוף, מלוקט ממכתבי כ"ק אדמו"ר שליטא מליובאוויטש", מוסדות אור זרוע, תשנ"ב.
18.שטיינברג אברהם (עורך), הלכות רופאים ורפואה, (ע"פ שו"ת ציץ אליעזר), מוסד הרב קוק, ירושלים, 1978.
19.שעוועל הרב חיים דב, כל כתבי רבי משה בן נחמן, ירושלים, 1967.
20.שפרן אבינועם בצלאל, רפואה ויהדות, תל-אביב, 1971.
21.AMUNDSEN D.W., "THE LIABILITY OF THE PHYSICIAN IN ROMAN LAW", INTERNATIONAL SYMPOSIUM ON SOCIETY MEDICINE AND LAW, AMSTERDAM, ELSEVIER, 1973, PP. 17-32.
22.AMUNDSEN D.W.,"THE LIABILITY OF THE PHYSICIAN IN CLASSICAL GREEK LEGAL THEORY AND PRACTICE",J. OF HISTORY OF MEDICINE,1977; 32: 172-203.
23.AMUNDSEN D.W.,"THE PHYSICIAN AS AN EXPERT WITNESS IN ATHENIAN LAW",BULLETIN OF THE HISTORY OF MEDICINE,1977; 51: 202-213.
24.AMUNDSEN D.W.,"VISIGOTHIC MEDICAL LEGISLATION",BULLETIN OF THE HISTORY OF MEDICINE, 1971; 45: 553-569.
25.AMUNDSEN D.W.,"MEDICAL DEONTOLOGY AND PESTILENTIAL DISEASE IN LATE MIDDLE AGES", J. OF HISTORY OF MEDICINE, 1977; 32: 403-421.
26.ROSNER FRED, JEWISH BIOETHICS, NEW-YORK, 1985.

תגים:

רפואה · יהדות · שולחן ערוך · הלכה · מוסר · אתיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדת הרמב"ן לגבי אחריות הרופא", סמינריון אודות "עמדת הרמב"ן לגבי אחריות הרופא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.