חשיבה של מורים (ידע, מסוגלות ואחריות) בדבר הזכות לחנך לערכים מחייבים

תקציר העבודה:

א. רקע ומטרה
מטרת עבודה זו לבחון ברמה התיאורטית וברמה המעשית את הקשר בין תחושת המסוגלות והאחריות (הכללית - חינוכית ולימודית) של המורים לבין תחושת המסוגלות והאחריות שלהם לחנך לערכים מחייבים.
לשם כך סקרתי ברקע התיאורטי את חשיבתם של מורים; ניסיתי להבהיר מהו "ידע המורה", הבהרתי מהי תחושת מסוגלות עצמית של המורה תוך הצגת מודל למסוגלות עצמית, דנתי בהרחבה בשאלת זכות המורים לחנך לערכים מחייבים.

ב. שאלת המחקר
האם קיים קשר בין תחושת המסוגלות והאחריות (הכללית- חינוכית ולימודית) של המורים לבין תחושת המסוגלות והאחריות שלהם לחנך לערכים מחייבים?

ג. השערות המחקר
* יימצא קשר בין רמת תחושת המסוגלות הכללית של המורים לבין תחושת המסוגלות שלהם לחנך לערכים מחייבים.
* יימצא קשר בין רמת תחושת האחריות הכללית של המורים לבין תחושת האחריות שלהם לחנך לערכים מחייבים.

ד. נבדקים
30 מורים ומורות שנבחרו באקראי משני בתי ספר מישוב אחד במגזר הערבי.

ה. כלים
שאלון למורים סגור במתכונת למחקר כמותי מתוך מאגר השאלונים במדעי החברה באתר
.http://www6.snunit.k12.il/projects/unit5/21.htm
על סמך השאלון הנ"ל התאמתי שאלון.


תוכן העניינים:
א. רקע ומטרה
ב. שאלת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. נבדקים
ה. כלים
ו. הגדרת המשתנים
ז. עיבוד
ח. תוצאות
מבוא
א. הרקע
ב. שאלת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. מטרת הסמינריון
רקע תיאורטי
א. חשיבת מורים
ב. ידע המורה
ג. תחושת מסוגלות עצמית של המורה
ד. מטרות החינוך
ה. זכות לחנך לערכים מחייבים - הפולמוס
ו. שאלת המחקר
ז. השערות המחקר
השיטה
א. נבדקים
ב. כלים
ג. הליכים
תוצאות
א. בדיקת התוצאות לגבי השערה ראשונה
ב. בדיקת התוצאות לגבי השערה שניה
ג. פילוח הממוצעים של כל שאלה ושאלה לגבי תחושת מסוגלות
ד. פילוח הממוצעים של כל שאלה ושאלה לגבי תחושת אחריות
דיון
א. כללי
ב. דיון בתוצאות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א' - שאלון למורה
נספח ב' - בירור ערכים

מקורות:

אבינון, י. (1978). על היסודות הפילוסופיים של החינוך. כרכים א-ב, תל אביב: דקל.
אדד, מ. (1987). שפיטה מוסרית ובלתי מוסרית והתנהגות האדם. ניב המדרשיה, 206-238.
אדד, מ.(1989).שפיטה מוסרית והתנהגות מוסרית. עיונים בחינוך, 50/49, 67-102.
אדן , ש. (1976). מטרות החינוך בישראל. תל אביב: מעלות.
אדן , ש. (1975). "מטרות חינוך פונקציונליות". עיונים בחינוך 6 , (שבט תשל"ה): 58-47.
אדר, ל. (1976). יסודות פסיכולוגיים של החינוך לערכים. תל אביב.
אוקו, ס. (1974). על האופי והטוב. ירושלים: מוסד ביאליק.
איליץ, א. (1973). ביטול בית הספר. רמת גן: מסדה.
אלוני, נ. (1992). "לקראת מה יחנך בית הספר העתידי?" הד החינוך כרך ט"ו, גליון ו', עמ' 21.
בן פרץ, מ., קרמר, ל. (1982). "תפיסת החינוך לערכים על ידי הורים מורים ותלמידים בבתי ספר תיכוניים בישראל". חוות דעת 15, 46-55.
ברזל, א. (1976). ערכים אדם עולם, תל אביב: עם עובד.
ברטל, ד. (1987). "הערכים בחברה הישראלית - המשכיות או תמורה". בתוך ערכים נוער ובטחון, נספח למערכות, ע"ע 313-312. משרד הביטחון.
בר-לב, מ. (1999). "חינוך לערכים- פיתוח שיקול דעת, הכרעה ובחירה", בתוך ערכים וחינוך לערכים עמ' 81-92.
ברנהולץ י' ופלג ח' (1988). ניהול דיוני דילמה עפ"י הגישה ההתפתחותית קוגנטיבית של קולברג. משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי.
דיואי, ג'. (1960). דמוקרטיה וחינוך. ירושלים: מוסד ביאליק.
וייטהד, א. (1958). מטרות החינוך, ירושלים: ביה"ס לחינוך - האוניברסיטה העברית, ניומן.
הרמן, ד. (1993). מהו חינוך אם לא שיווק, סטטוס 29, 32-31.
ויגודסקי, י. (1995). "מנהל בית הספר ינהיג את השנוי", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
זוזובסקי, ר. (1998). ידע מורים: חשיפה והמשגה - קורס מתקדם בהכשרת מורים בחינוך. בתוך: זילברשטיין מ', בן פרץ מ' וזיו ש' (עורכים) רפלקציה בהוראה - ציר מרכזי בהתפתחות מורה. מכון מופ"ת, עמ' 128 - 158.
זילברשטיין, מ. (1998). הוראה רפלקטיבית - הבהרה קונספטואלית לתכנית הכשרה והשתלמות. בתוך: זילברשטיין מ', בן-פרץ מ' וזיו ש' (עורכים) רפלקציה בהוראה - ציר מרכזי בהתפתחות מורה. מכון מופ"ת, עמ' 15 - 43.
זק, א והורוביץ, ח. (1985). בית הספר הוא גם עולמו של המורה. ת"א רמות.
טופלר, א. (1984). ה"גל השלישי". הוצאת עם עובד תל-אביב.
יזהר, ס. (1975). על חינוך ועל חינוך לערכים. עם עובד, תשל"ה.
לביא, צ. אתגרים בחינוך - לקראת בי"ס פתוח יותר. תל אביב: ספרית הפועלים.
לוי, י. (1995). "מערכת החינוך בישראל במפנה המאה", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
ליבוביץ, י. (1985). שיחות על מדע וערכים. תל אביב: משרד הבטחון.
ליוינגסטון, ר. (1960). חינוך בעולם נבוך. ירושלים: ביה"ס לחינוך -האוניברסיטה העברית, תש"ך.
לם, צ. (1973). דימויים של הוראה, מחקר דעות אידאולוגיות והשקפות של מורים ושל מועמדים להוראה. ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ירושלים, משרד החינוך.
לם, צ. (1976). ההגיונות הסותרים בהוראה. תל אביב: ספרית הפועלים.
לם, צ. (1987) התפתחות פרופסיונלית של מורים דפים 6: 4 - 6.
מוטעי, י. (1999). חינוך והוראה הלכה למעשה, המכללה הערבית לחינוך בישראל, חיפה.
מלאת, ש. (1997). המעבר מפרח הוראה למורה מתחיל, עבודת דוקטורט, בהנחיית פרופ' נעמה צבר בן-יהושע ופרופ' פנחס תמיר. אוניברסיטת תל-אביב.
מלאת, ש. (2001). "תמורות בהתפתחות "הידע הדידקטי" ו"הידע העצמי" של מורים מתחילים". מעוף ומעשה כתב עת של המכללה האקדמית אחווה 1.11.2001
מלמד, ע. (1993). "אורט לקראת שנות אלפיים", עיונים בטכנולוגיה, גליון 20, דצמבר.
מרנץ, ח. (1975). "מחשבות על חינו מוסרי". עיונים בחינוך 6 (תשל"ה): 31-38.
סימון, א.ע. (1983). הזכות לחנך החובה לחנך - מסות. תל אביב: האוניברסיטה העברית, ביה"ס לחינוך, ספרית הפועלים.
סלומון, ג. (1996). "אוטוסטרדת אינפורמציה או דפורמציה?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, דצמבר.
סלומון, ג. ואלמוג, ת. (1994). "הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך". ביה"ס לחינוך אוניברסיטת חיפה.
פוסטמן, נ. (1998), קץ החינוך, מאנגלית: אמיר צוקרמן. ספריית פועלים, סדרת "מחשבות על חינוך"
פיטרס, ר.ס. (1983). "ערכי הדמוקרטיה ומטרות החינוך". בתוך: זרמים חדשים בחינוך, ע"ע 222-204. בעריכת צבי לם. תל אביב: יחדיו.
פטקין ד. ומלאת ש. (1997). חשיפת ידע עצמי של מורים במתמטיקה - פרושה התמקצעות דפים 25 עמ' 84 - 100.
פלג ר. (1998). מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה עבודת דוקטורט האוניברסיטה העברית.
פלד, א. (1976). החינוך בישראל בשנות השמונים. הצעת תכנית משרד החינוך והתרבות, ירושלים: המשרד.
פרידמן, י. (1992). "התנהגות אוטונומית נורמטיבית של מורה ומנהל", אצל פרידמן, י. (עורך) אוטונומיה בחינוך, מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, מכון סאלד.
פרידמן, י. וקס, א. (2000). תחושת המסוגלות העצמית של המורה - המושג ומדידתו. מכון הנרייטה סאלד, ירושלים.
פרנקנשטיין, ק. (1987). אמת וחופש-ערכים בחינוך. תל אניב: ספרית הפועלים.
קולברג, ל., טרייל, א. (1972). "התפתחות מוסרית וחינוך למוסר". החינוך ה (תשל"ב): 437-401.
קומבס וחב' (1981). מהו מורה מעולה בתוך: חינוכם המקצועי של מורים. מסדה, גבעתיים: עמ' 15 - 24.
קליינברגר, א.פ. (1961). "הזכות לחנך לערכים מחייבים". מגמות י"א 4 (נוב'): 337-332.
קליינברגר, א.פ. (1980). מבוא לפילוסופיה של החינוך. תל אביב: יחדיו.
קליינברגר, א.פ. (1976 ). "מהו חינוך לערכים". עיונים בחינוך, 10 (תשל"ו): עמ' 16-5.
קס, א. (2000). "תחושת המסוגלות המקצועית של המורה - סקירת ממצאי הספרות בחלוקה תלת ממדית של המושג". מעוף ומעשה כתב עת של המכללה האקדמית אחווה גליון מס 6.
רוג'רס, ק. (1973). החופש ללמד. תל אביב: ספרית הפועלים.
רוטנשטרייך, נ. (1962). "לעניין ערכים מחייבים". מגמות י"ב(1) (מרץ): 61-48.
רוטנשטרייך, נ. (1964). סוגיות בחינוך. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות, תשכ"ד.
ריס, ב. (1994). "טכנולוגיה כיצירה מבוססת ידע", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21.
שטראוס, ס., שילוני, ת., מבורך, מ. וענבר, ע. (1993). המודלים המנטלים של מורים לגבי הלמידה של ילדים. תקצירי מאמרים, קונגרס בינלאומי, הכשרת מורים: מן המעשה אל התיאוריה, מכון מופ"ת ת"א, עמ' 160.
שפרירי, נ. (1992). קשרי גומלין במערכת ההתנהגויות הפרקטיות של המורה: זיקות בין "מרכיבי הידע הפרקטי האישי" של מורים המלמדים לוגו בכיתות יסוד. עבודת דוקטור אוניברסיטת תל-אביב.
תדמור י. (1996). "חובתם של המחנכים לחנך" במת המורה העל-יסודי, 18-24.
תדמור י. (1997). "ערכי הידברות ושלום בהוראה ובחינוך" בתוך פלדי, א, (עורך), החינוך במבחן הזמן. הוצאת רמות 266-277.
Bandura, A. (1997) Self Efficacy - The Exercise of Control. Freeman, USA.
Cherniss, C. (1993) Role of Professional Self Efficacy in the Etiology and Amelioration of Burnout. In: W.B. Schaufeli, C. Maslach, T. Marek: Professional Burnout, pp. 135-150.
Wright, D. (1982). "The pr ofessional approach to moral education". Journal of Moral Education 11(2) (Jan.): 82-88.

תגים:

אתיקה · מוסר · פילוסופיה · פרופסיה · חברות · תלמיד · בית · ספר · חינוך · לערכים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חשיבה של מורים (ידע, מסוגלות ואחריות) בדבר הזכות לחנך לערכים מחייבים", סמינריון אודות "חשיבה של מורים (ידע, מסוגלות ואחריות) בדבר הזכות לחנך לערכים מחייבים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.