דיני ערבות עם הפנים לצרכן

תקציר העבודה:

בעבודה זו אסקור את ההיבט הצרכני בארץ ישראל מבחינת החוק והמשפט ובפרט אתייחס לחוק הגנת הצרכן והיבטו המשפטי, לאחר מכן אפרט את דיני הערבות וההיבט הצרכני שבחוק הערבות והשוואתו לחוק הגנת הצרכן, גם מבחינת הצורה ומבנה החוק וגם מבחינת הפרשנות , אפרט את התיקון של חוק הערבות והיחס אל ההיבט הצרכני ואסכם את משמעות חוק הערבות מבחינה צרכנית והתרומה שלו לצרכן וכן משמעות ערב יחיד וערב מוגן.
שאלה משפטית נוספת היא האם יש הבדל בין הצרכן בישראל לבין ארה"ב או אירופה ? התשובה ברורה וחיובית לכן גם הערבות היא שונה , על כן מה ההבדל בין הערבות הצרכנית שבאירופה לבין ארה"ב וישראל ?
לשם הסקירה המשפטית אביא תחילה את ההיבט ההיסטורי והרקע לדיני הערבות.

קטע מהעבודה:

מקורות:

שיעור ריבית בשל איחור בפרעו וכן כל תשלום שיחוייב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב ואם לא יהיה גילוי ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות
הפרטים הנוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד נוגעים למערכת היחסים שבין הנושה לחייב העיקרי ובעיקר לחיוביו של החייב העיקרי בהתאם להסכם ההלוואה.
היות הערב ערב יחיד או מוגן ואם לא יגלה פטור הערב היחיד מערבותו
מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב. ואם לא יגלה , ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות.
היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. ואם לא יגלה , פטור ערב יחיד מערבותו.
שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א) (2) לחוק הערבות. ואם לא יגלה פטור הערב היחיד מערבותו.
* לתוצאות אי הגילוי יש סייג , נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות על הנושה להראות שהערב היחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22 לחוק הערבות , באם ירים נטל זה לא יחולו תוצאות הגילוי.
חובת מסירת העתק מחוזה הערבות הקבועה בסעיף 24 לחוק הערבות.
1.נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד ימסור לו העתק מהחוזה וין לו
הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו , וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה.
2. נושה ימסור לערב יחיד לפי בקשתו העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב.
חובת הודעה לערב על אי קיום החיוב על ידי החייב הקבועה בסעיף 26 לחוק הערבות
1. לא קיים החייב את חיובו יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 יום מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב. לא הודיע כאמור יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
2. ביקש נושה להעמיד לפירעון מוקדם הלוואה לפירעון בתשלומים , בשל איחור בפירעון יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש. לא הודיע הנושה כאמור לא יהיה הערב היחיד חייב בפירעון המוקדם.
3. הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים , רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן.
4. לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה , יהיה רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם .
9. ערבות בלתי מוגבלת בסכום - התייחסות למאמר מאת: רוי בר קהן.
במאמר זה מדובר על ההתפתחות הפסיקתית והחקיקתית של חוק הערבות וכן על תוקפה של הערבות הבלתי מוגבלת בסכום לאור תיקוני חוק הערבות. מסתבר כי יש להבין שיש 3 זמנים שאליהם צריך להתייחס . מצב משפטי לפני התיקון , לאחר תיקון שני ולאחר תיקון שלישי, החלת הדין תהיה לפי מועד מתן הערבות. לאחר תיקון תשנ"ב בפרשת
שלוש טען הערב כי הערבות שעליה חתם לא נועדה לשמש "ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום" אלא ערבות מיוחדת לאשראי דוקומנטרי ספציפי בגין עסקה ספציפית ומאחר שהעסקה לא יצאה לפועל טען הערב כי הערבות פקעה, בית משפט עליון לא מצא מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי אשר דחה את הטענה וקבע כי נותן אמון מלא
בעדויותיהם של פקידי הבנק.
למרות שהתיקונים לחוק הערבות פגעו בתוקפה של ערבות בלתי מוגבלת בסכום עדיין לא נעלמה לחלוטין ובנסיבות מסוימות יהיה לה תוקף מלא כלומר:
אם נותן הערבות הינו "ערב יחיד" כלומר מי שהוא בעל עניין , שותף או בן זוג של החייב העיקרי אין מניעה לקבל ערבות בלתי מוגבלת בסכום וערבות זו תקיפה.
אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לפני 22.4.92 ערבות כזו תהיה קצובה כדי שיעור החוב.
אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה בין 22.4.92 לבין 1.6.98 דהיינו בין מועד תיקון תשנ"ב לבין מועד תיקון תשנ"ח תיתכנה 3 אפשרויות:
פרשנות הבטלות המלאה
פרשנות התוקף המלא- מכוח תיקון תשנ"ב.
פרשנות התוקף החלקי - ערבות שתקיפה עד כדי גובה החוב במועד נתינתה.
ד. אם המדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום שניתנה לאחר 1.6.98 ערבות זו בטלה.
10. יחסי בנק לקוח.
בפרק זה אתייחס לפרשת ליפרט (להלן "פרשת ליפרט) שעסקה בעולה חדש אשר עלה לארץ בשנת 1983 . במהלך אותה שנה פגש העולה בשני אחים ממשפחת נקש וחתם העולה על ערבויות ל 2 הלוואות אותן נטלו האחים נקש מהבנק כדי לממן רכישת דירות . הדירות שאמורות לשמש כבטוחות להלוואות לא נרכשו , האחים נטלו את הכסף מהבנק וזה תבע
את הערב לתשלום ההלוואות . לא היתה מחלוקת כי הבנק ידע שמדובר בעולה חדש שאנו מדבר עברית וכי הוא לא קרא את חוזה ההלוואה, לא ידע מה יהיה גודל ערבותו ולא ידע מה יהיה הדין במידה ולא תהיה דירה לביטחון - עובדות אשר הנן, ללא ספק, מהותיות לצורך חתימה על הסכם ערבות.
השאלה המשפטית היא: האם הערב הינו לקוח לפי המשמעות של חוק הבנקאות (להלן "חוק הבנקאות")? אם כן משמעותו של דבר היא כי הבנק הפר את חובת הגילוי ולכן הערבות מבוטלת.
דעת הרוב בבית משפט עליון כי הוראות חוק הבנקאות אינן חלות במערכת יחסים בין בנק וערב ולכן יש לקבל את התביעה כנגד הערב, ערב אינו מקבל שירות אלא הוא ערב למקבל השירות לפי דעתו של כבוד השופט מצא וזאת כי הערבות לפי מהותה טפלה לחיוב העיקרי , הערב אינו ד לעסקת ההלוואה ומתן הערבות אינו יוצר יחסי משולש כלשהם,
אלא מהווה תנאי לקבלת ההלוואה . את הסעד המבוקש יכול הערב למצוא בדיני החוזים ובעקרון תום הלב.
הוראות חוק רלוונטיות בתיקון תשנ"ב ותיקום תשנ"ח המתייחסות לערבות בלתי מוגבלת בסכום:
סעיף 5(ד) לחוק הערבות בתיקון תשנ"ב- לפי הוראת הסעיף נקצבת הערבות הבלתי מוגבלת לגבי ערב יחיד מבחינת הנושה כלומר הערבות הבלתי מוגבלת בסכום להלוואת ולאשראי הופכת למוגבלת לסכום החוב כוון שכך הגדלת האשראי מעבר לסכום החוב הנקוב ללא קבלת בטוחה נוספת פרושו של דבר שאותו חלק של החוב הגדול מסכום החוב ליום
22.6.92 הוא חוב בלתי מובטח.
סעיף 5 (ד) בתיקון תשנ"ב קובע כי קציבת הערבות הבלתי מוגבלת בסכום חלה על ערב יחיד ללא כל סייג או תנאי נוסף.
הוראות פרק ב' לחוק הערבות שנוספו בתיקון תשנ"ב חלות בהתאם להוראות סע' 17 א(א) רק על "ערבות לחיוב" שנתן הערב היחיד לנושה ולא על כל ערב יחיד.
בתיקון תשנ"ח נקבעה הוראה קיצונית לפיה אם לא ננקב בחוזה הערבות סכום קצוב פטור הערב לחלוטין מהערבות. סעיף 21 (ב) לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח קובע כי :
ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.
לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור הערב היחיד מערבותו.
לשון החוק בתיקון תשנ"ב הוא לקצוב ערבויות בלתי מוגבלות בסכום , אשר ניתנו לפני כניסתו של התיקון לתוקף אך בלי לפגוע לכאורה בתוקפן של ערבויות בלתי מוגבלות בסכום אשר ניתנה לאחריו.
קיימות 3 אפשרויות:
ערבות כזו אינה תקפה כלל: לאחר התיקון הראשון, סעיף 17 ב לחוק הערבות- הרחבת הגנה על הערב. אך בפרשת עצמון הגיעו לידי תוצאה קשה לכן בחר ביהמ"ש לבדוק את תכלית החוק לאור התיקון.
ערבות תקפה. אין לפגוע בקניין של אדם ללא הוראת חוק מפורשת.
ערבות תקיפה לפי שיעור החוב במועד נתינתה, תוקף חלקי. תוצאה של איזון בין הצדדים ותואמת אתת תכלית החוק , מאזנת בין הנושה לערב.
נקודה חשובה היא גם לאחר תיקון תשנ"ח עדיין ניתן לקבל ערבות בלתי מוגבלת בסכום ובלבד שנותן הערבות אינו ערב יחיד לפי ההגדרה בתיקון תשנ"ח , ערבות זו תהיה בתוקף ולא תחול עליה הוראות סעיף 21 (ב) לחוק הערבות לאחר תיקון תשנ"ח.
פרופ' גנוסר בספרו על חוק הערבות כתב שלחקיקת חוק הערבות היו שלוש מטרות , להוסיף על הנושה חייב נוסף, הערב, להעניק לערב בטחונות מסוימים כלפי הנושה קרי הבנק, ולשמור על זכויותיו של הערב כלפי החייב בנוסף טוען כי החוק נכשל בשתי מטרות מתוך שלוש כי אמנם זכויותיו של הערב כלפי הבנק מופיעות בחוק הערבות אך מאחר
שהחוק הוא דיספוזיטיבי הרי שאין דמיון בין מסמכי הערבות של הבנקים להוראות הקבועות בחוק.גם זכויות הערב כלפי החייב לא תמיד נשמרות במסכי הבנק ומה שבאמת הצליח החוק לשנות הוא לתת לנושה עוד חייב עיקרי שהוא הערב.
פרשת מפעלי רכב אשדוד מעגנת את הפרשנות השמרנית של בתי המשפט בהקשר יחסי בנק-לקוח, פרופי סיני דוייטש טוען כי "אין ספק שתניית הפטור במקרה זה נובעת מניצול מעמדו הנחות של הערב לעומת הבנק" מכאן נוצר הצורך לחוקק חוק שיגן על הערבים במקרים של ערבות חינם ( תיקון תשנ"ח). פרשת ליפרט הוא המקרה הקלאסי המבהיר את
קשייו של הערב להלוואה בבנק המנסה לממש את הגנתו בבית המשפט, אמנם פסק הדין ניתן בהסתמך על חוק הבנקאות אך העילות הן חוזיות והיה ניתן לפתור זאת ולהגיע לאותה התוצאה גם באמצעות דיני החוזים.
בקורת חריפה של פרופ' גינוסר על חוק הערבות מתחזקת לפי דעת הרוב של בית המשפט העליון בפרשת קוט נ' קוט שם, נקבעה, בין השאר ההלכה שאין כל פסטל בכך כי הערב יהיה חייב אף יותר מהחייב העיקרי ושיהיו לא מט מקרים שבהם הערב לא יוכל לחזור לחייב העיקרי לשם מימוש זכויותיו.
11. סקירה עולמית :
בישראל קיימים חוקים צרכנים כפי שציינתי וישראל דומה בהסדר לאנגליה, היתרון בהסדר הוא לא כדי ליצור סטיגמה כי חוק ספציפי לצורך הגנה על הצרכן יוצר סטיגמה אבל אם בחוק הערבות למשל שהוא חוק פלילי יש הסדרים צרכניים הדבר רק נראה טוב יותר.
באנגליה הפוסקים פונים לממונה על הגנת הצרכן, הממונה מחייב את החברים באיגוד הצרכנים לתת לצרכנים מעבר למה שהחוק מחייב וכל נושא הצרכנות מפוקח על ידי הממונה להגנת הצרכן והסטנדרטים נקבעים על ידי החוק, באנגליה ההבנה היא שהמוניטין חשוב כי אז יבואו אלייך יותר.
בארה"ב הנושא הצרכני הוא נושא שמוסדר דרך הנושא של ההגבלים העסקיים דוגמא הצגת מצג נכון לצרכן וגילוי נאות בנושא האשראי , הגינות בפרסומת וכו'..
באירופה קיימות דרקטיבות שמחייבות את כל החברות בשוק האירופאי לחוקק חקיקה פנימית בהתאם לדרקטיבות, רק לאחר חקיקה הפנימית אותן דרקטיבות יחייבו בשוק הפנימי.
ישראל רוצה להיות חלק מהשוק האירופאי ולכן מנסה ליישם את אותן דרקטיבות גם בישראל.
בישראל בחר המחוקק להתערב בתיקון תשנ"ב ובתיקון תשנ"ח כוון שנוצר מצב כי אנשים מפחדים לחתום על הערבות , כתוצאה מכך נפגעים הבנקים והמשק הכלכלי לא מתפקד, התערבות זו באה לתת הגנה על הערבים שאינם מסחריים אלא ערבים כעסקת חסד למשל בני משפחה וחברים , מפה באה ההגבלה של הסכום בערבות. חשוב לציין שחוק הערבות
מלכתחילה היה חוק צרכני בעל מבנה כפול כלומר מבנה כללי ואח"כ הוראות צרכניות לגבי הערב היחיד והמוגן ולפני שהחוק נותן הגנה הוא בודק האם הערב חלש או חזק.
ההסדרים שחוק הערבות הישראלי אימץ אינם היחידים האפשריים ובשיטות משפט אחרות אומצו פתרונות הנוטים יותר להגנת הערב, יש שיטות משפט שבהן הערבות צריכה להיות לחיוב ידוע או לפחות ניתן לזיהוי אולם בהסדר שנקבע בסעיף 1 לחוק הערבות ויתרו על כל הגבלה בערבות בזמן,בסכום או בכל ענין אחר, לכן ניתן לקבל מערבים
ערבויות בלתי מוגבלות בסכום ובזמן אך מה קורה שהערב אינו מסחרי ? הסדר כזה הוא נוח לבנק אך פוגע קשה בערב.
התיקון בחוק הערבות לא פותר את כל הבעיה של הערב היחיד , בנוסף יש לציין במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח עדיין אולי צריך המעה מחודשת ושיפור במצב המשפטי ופיקוח על הבנק.
12.סכום:
לאור תיקוני חוק הערבות יש לשים לב כי המחוקק שואף להגן על אינטרס הנושה ועל זכותו להנות מריבוי החייבים שלפניו , שנית שואף להגן על אינטרס ההשתתפות דהיינו האינטרס הקיים לחייב אחד כלפי אחר, ואינטרס נוסף הוא האינטרס העומד לחייב אשר לו טענת הגנה כלפי הנושה.
התופעה של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחה , התפתחה באופן נרחב בשנים האחרונות, במקרים רבים החתימה על ערבות גרמה להרס כלכלי של הערבות, בעיקר כאשר הוחתמו על ערבות לסכום מסוים, וזה תפח לממדים עצומים. במקרים רבים נאלצו אנשים ערבים למכור רכוש וקניין שלהם ועדיין לא
היה בו כדי לפרוע את ערבותם. הבעיה היתה חמורה יותר כאשר היה מדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום. אנשים חתמו על ערות מתוך חוסר הבנה לתוצאות המעשה ומבלי להסביר את התחייבותם ומבלי להבין למעשה לאיזו התחייבות הינם נקלעים, מנגד הבנק הנושה פנה במישרין לערבים ללא עשיית מאמץ לגביית החוב מהחייב העיקרי. השילוב הזה
יצר מצוקה כלכלית בקרב שכבות נרחבות באוכלוסיה. ההרגשה לפיה "אין ברירה" ומוכרחים לתת ערבות , כיוון שזו למעשה השיטה ולעיתים מתחייבים בשל הכיכרות חברית או משפחתית באופן טבעי, התיקון בא למשעה לשחרר את הלחץ החברתי הזה וערבים שלהם היתה טענת הגנה טובה רו הסיכוי כי לא יאולצו לשלם ותיקון תשנ"ב לא מעניק דבר
שלא היה אלא לכל היותר מקצרות הליכים. בצורה זו אף מערכת הבנקאות החיונית למשק יכולה לפתוח במסע יחסי ציבור ולשפר את עמדתה בקרב שכבות האוכלוסייה המרגישות כי הנן נפגעות בכל צעד ע"י הבנקים שבלעדיהם לא נסתדר.
ואכן לאור תיקון חוק הערבות , תיקון תשנ"ח לא גרם לנזק לבנקים והינו תיקון צרכני מודרני לכל דבר. תיקון תשנ"ח בין היתר מטיל חובת גילוי אשר בצידן ניצבות סנקציות , מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות מתאימות וקובע קוגנטיות "חד סטרית" של הוראות חוק הערבות אשר נועדו להגן על הערב הצרכן. וכך כמו שמקובל
במדינות אחרות להתחשב בלקוח ובצרכן כך גם מדינת ישראל מושפעת מהגישה הצרכנית והמחוקק נענה לשיקול המודרני הצרכני והתערב בחופש החוזי ואישר את התיקונים למרות הביקורת החריפה .
למרות כל הנאמר כאשר מחוקקים מתערבים בחופש החוזים ומחוקקים חקיקה מתערבת עדיין צריך למצוא את האיזון הראוי .
כיום לאחר התיקון ולאחר המהפכה ששיתקה את השוק הכלכלי אנשים לא פוחדים לחתום על ערבות , כיום יש הגנה ובצדק , ואכן התיקון תרם כלכלית למשק , למרות שיש התחייבות כאשר חותמים על ערבות עדיין אין את הפחד שהיה קיים לפני התיקון , כיום זה יותר קל במעט .
13. ביבליוגרפיה
חקיקה:
חוק המכר (מכר טובין בינלאומי) תשל"א - 1971 , ס"ח תשל"א , עמ' 42.
חוק המכר, התשכ"ח - 1968 . ס"ח תשל"א , עמוד 186.
חוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1971, ס"ח תשל"א, עמוד 160.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981. ס"ח תשס"א, עמוד 125.
חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982. ס"ח תשמ"ד, עמוד 98.
חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973.ס"ח תשמ"א , עמוד 306.
חוק הערבות תשכ"ז - 1967.ס"ח 46. וס"ח 144.
תיקון תשנ"ב - ס"ח 1390 , התשנ"ב 14.00.1992 עמוד 144. (להלן תיקון תשנ"ב).
תיקון תשנ"ח , ס"ח 1637 , התשנ"ח, 14.11.1997. ( להלן תיקון תשנ"ח)
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2) , תשנ"ד - 1994. ס"ח 154.
פסיקה:
ע"א 219/76 דניאל אזולאי נ' בנק עצמאות לפיתוח ומשכנתאות , פ"ד לב(2) 370.
ע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ' אלן ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
ע"א 664/76 רמט בע"מ נ' פיוניר קונקריט [ישראל] בע"מ, פד"י לב' [1] 188 +
ת"פ 001326/02 מד"י נ' אובייקטיבי מחקרים, ז'ורבין בע"מ ורשפי יובל. 4.3.04
בר"ע 2512/90 סופר גז חב' ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חופני סער ואח' , פד"י מ"ה(4), 405.
ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל בישראל בע"מ, פד"י מח' [4], 463.
ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל בישראל בע"מ. פ"ד מח (4), עמ' 478-476.
ת.א. [ח"י] 8997/96 זיקאס נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פמ' תשנ"ב [ד] 150.
ע"א 395/87 שלוש נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מו(5) 529..
ע"א (ב"ש) 19/84 עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ (טרם פורסם)
ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
ע"א (ב"ש) 19/84 עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ (טרם פורסם)ץ
ע"א 764/65 שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד (מ.ל) בע"מ , פ"ד לא(3) 113.
ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
ד"נ 4/82 קוט נ' קוט, פ"ד לח(3) 197.
מקרא:
בראשית מג, ח-יד.
ספרות:
מ' אלון , המשפט העברי , ירושלים, תשמ"ח , עמוד 838- 839.
משה הרשקוביץ, יסוד הערבות בישראל- "כי עבדך ערב את הנער" , תשס"ה , גיליון 189.
ד"ר אורנה דויטש,"מעמד הצרכן במשפט", נבו הוצאה לאור בע"- תשס"ג, 2002.
ד"ר אורנה דויטש,דיני הגנת הצרכן, תשס"ג , 2003. עמוד 1-2.
א' ברק "שיטת המשפט הישראלית- מסורתה ותרבותה" הפרקליט מ (חוברת ג'), עמוד 197.
ג' טדסקי "על ההתחייבות לשיפוי וסביבתה" משפטים כ [תשנ"א] 343.
י' זוסמן, "תום לב ודרך מקובלת בדיני החוזים והזיקה לדין הגרמני" עיוני משפט ו (תשל"ח) 48.
רוי בר- קהן "ערבות בלתי מוגבלת בסכום-תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות", הפרקליט מד(ג), 574.
ש' גנוסר , חוק הערבות , תשכ"ז - 1967 (פירוש לחוק חוזים ג' טדסקי עורך,המכון למחקי חקיקה ומשפט השוואתי ע"ש הרי סקאר , תשל"ט 1979).
ס' דויטש, "יחסי בנק לקוח-אספקטים חוזיים וצרכניים," ספר זיכרון לגד טדסקי, תשנ"ב, (-י-ם) עמוד 163- 209.
מ' אלון , המשפט העברי , ירושלים, תשמ"ח , עמוד 838- 839.
בראשית מג, ח-יד.
חוק הערבות תשכ"ז - 1967.ס"ח 46.
משה הרשקוביץ, יסוד הערבות בישראל- "כי עבדך ערב את הנער" , תשס"ה , גיליון 189.
ע"א 219/76 דניאל אזולאי נ' בנק עצמאות לפיתוח ומשכנתאות , פ"ד לב(2) 370.
ע"א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ' אלן ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
תיקון תשנ"ב - ס"ח 1390 , התשנ"ב 14.00.1992 עמוד 144. (להלן תיקון תשנ"ב).
ע"א 664/76 רמט בע"מ נ' פיוניר קונקריט [ישראל] בע"מ, פד"י לב' [1] 188 + ג' טדסקי "על ההתחייבות לשיפוי
וסביבתה" משפטים כ [תשנ"א] 343.
תיקון תשנ"ח , ס"ח 1637 , התשנ"ח, 14.11.1997. ( להלן תיקון תשנ"ח)
להלן חוק הערבות - סעיף 1 .
א' ברק "שיטת המשפט הישראלית- מסורתה ותרבותה" הפרקליט מ (חוברת ג'), עמוד 197.
ד"ר אורנה דויטש,דיני הגנת הצרכן, תשס"ג , 2003. עמוד 1-2.
ת"פ 001326/02 מד"י נ' אובייקטיבי מחקרים, ז'ורבין בע"מ ורשפי יובל. 4.3.04
ד"ר אורנה דויטש,"מעמד הצרכן במשפט", נבו הוצאה לאור בע"- תשס"ג, 2002.
בר"ע 2512/90 סופר גז חב' ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חופני סער ואח' , פד"י מ"ה(4), 405.
י' זוסמן, "תום לב ודרך מקובלת בדיני החוזים והזיקה לדין הגרמני" עיוני משפט ו (תשל"ח) 48.
ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל בישראל בע"מ, פד"י מח' [4], 463.
ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל בישראל בע"מ. פ"ד מח (4), עמ' 478-476.
ת.א. [ח"י] 8997/96 זיקאס נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פמ' תשנ"ב [ד] 150.
רוי בר- קהן "ערבות בלתי מוגבלת בסכום-תוקפה וערכה כבטוחה לאור התיקונים לחוק הערבות", הפרקליט
מד(ג), 574.
ע"א 395/87 שלוש נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מו(5) 529..
ע"א (ב"ש) 19/84 עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ (טרם פורסם)
ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2) , תשנ"ד - 1994. ס"ח 154.
ע"א (ב"ש) 19/84 עצמון יהואש נ' לדיקו בע"מ (טרם פורסם).
ש' גנוסר , חוק הערבות , תשכ"ז - 1967 (פירוש לחוק חוזים ג' טדסקי עורך,המכון למחקי חקיקה ומשפט
השוואתי ע"ש הרי סקאר , תשל"ט 1979).
ע"א 764/65 שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד (מ.ל) בע"מ , פ"ד לא(3) 113.
ס' דויטש, "יחסי בנק לקוח-אספקטים חוזיים וצרכניים," ספר זיכרון לגד טדסקי, תשנ"ב, (-י-ם) עמוד 163- 209.
ע"א 1304/91 טפחות נ' ליפרט , פ"ד מז(3) 309.
ד"נ 4/82 קוט נ' קוט, פ"ד לח(3) 197.
1

תגים:

בטוחה · בנק · בנקאית · גילוי · דיני · הלוואה · הערבות · וערב · חובת · חוק · חקיקה · יחיד · יחסי · לקוח · מוגן · ערב · ערבות · צרכנית · תיקון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיני ערבות עם הפנים לצרכן", סמינריון אודות "דיני ערבות עם הפנים לצרכן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.