מבחן הדמוקרטיה במדינת ישראל בשסע הלאומי

תקציר העבודה:

יחסי ערבים יהודים במדינת ישראל הם מוקד לחקר החברה הישראלית בכללותה. שאלות על פלורליזם תרבותי, זהות ישראלית, שוויון חברתי וטיב המשטר הדמוקרטי. כל אלה אפשר ללבן היטב בהקשר הזה. המבחן האמיתי של דמוקרטיה הוא מידת הסובלנות שיש בה כלפי שוני תרבותי, מחאה חברתית ואי הסכמה, ולפיכך ערביי ישראל מעמידים את הדמוקרטיה הישראלית במבחן קשה ומתמיד. הכרה באזרחים הערבים כישראלים מחייבת ניתוק בין "יהודיות" ל"ישראליות", שהרי לא כל ישראלי הוא יהודי כשם שלא כל יהודי הוא ישראלי. הנוכחות הערבית קוראת אפוא תיגר על רצונם של היהודים לשמור את זהותם הישראלית לעצמם בלבד. יתרה מזאת, עצם קיומו של המיעוט הערבי מעורר תהיות בנוגע לעצם הגדרתה של ישראלית כמדינה דמוקרטית ויהודית. דמוקרטיה פירושה שוויון לכל, ואילו מדינה יהודית מחייבת להבחין בין יהודים ללא יהודים ולהעניק מעמד ייחודי וזכויות יתר ליהודים. שני עקרונות אלה סותרים זה את זה, ויש בהם כדי לעורר ספק אם ישראל היא אכן דמוקרטיה מערבית המושתתת על שוויון מלא לכל אזרחיה.
היחסים בין ערבים ליהודים בחברה הישראלית הם בראש ובראשונה יחסים בין מיעוט לרוב. ישראל כחברה שסועה סובלת לא מעט בעיות, קונפליקטים, אי שקט ואי יציבות, חייבת להתמודד עם בעיה פנימית זו, להשיג יציבות ולעשות צדק עם המיעוט.
ב - ה' באייר תש"ח, בעיר תל-אביב, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל:
"...אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל... שתהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." (מגילת העצמאות, תש"ח).
אם כן מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. הצהרה חגיגית זו הייתה יריית הפתיחה לויכוח ארוך בדבר אופייה של המדינה, בתהליך הפיכת המושג ההצהרתי למושג חוקתי- מושג המעוגן בחוקי היסוד המהווים מסגרת פורמאלית לפרקטיקת החיים הדמוקרטיים.
עד מלחמת ששת הימים היו ערביי ישראל מבודדים, נתונים למרות השלטונות, רחוקים מעינם ומלבם של היהודים. היום הם כבר אינם דמויות עלומות ושוליות, ונוכחותם כאזרחים ערבים במדינת ישראל בולטת באמצעי התקשורת, באירועים שונים ובחיי היום יום. קיפוח זכויותיהם ומאבקם הנמרץ לשוויון הפכו לנושאים לדיון ציבורי.
במחקרי זה אתמקד בשאלות:" האם מאפייניה היהודיים של מדינת ישראל ואופי המשטר בה, אינם שוללים את אופייה הדמוקרטי,בתוך השסע -ערבי יהודי"? והאם ישראל יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית"?
מבנה העבודה:
בעבודה זו אגדיר בפרק הראשון, את השסע הלאומי במדינת ישראל על כל היבטיו ע"פ פרופ' סמי סמוחה. בפרק השני, אבחן את התפישות המרכזיות בנושא השסע ערבי-יהודי, ובדבר מידת הדמוקרטיות של מדינת ישראל.
"מדינה אתנוקרטית -לא דמוקרטית" - אסעד גאנם, נדים רוחאנה, אורן יפתחאל, שטוענים כי ישראל אינה דמוקרטית משום כינונה כמדינה יהודית תחילה, השנייה "דמוקרטיה אתנית" ע"פ סמי סמוחה - כי ישראל הנה דמוקרטיה לא אזרחית, באיכות נמוכה, אך יציבה. והשלישית הטוענת כי ישראל הנה "דמוקרטיה ליברלית" הדומה לדמוקרטיות מערביות אחרות(אלן דואטי, יעקובסון ורובינשטיין). בפרק השלישי אציג תחושות סובייקטיביות של אישים במגזר הערבי כלפי הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. בפרק הרביעי, אבחן שלושה מודלים תיאורטיים (1."מדינת כל אזרחיה" 2."מדינה דו לאומית" 3."דמוקרטיה אתנית משופרת") לישוב המתח בין מדינה יהודית ודמוקרטית. בפרק האחרון אסכם את העבודה ע"פ התיאוריות והמודלים שהצגתי ואשער כי, "מדינת כל אזרחיה", ו"מדינה דו לאומית", הם מודלים לא ריאליים בהתבסס על גורמי השסע הלאומי במדינת ישראל : ביטחון המדינה, הציונות, הדמוקרטיה, הדומיננטיות הכוללנית של הרוב היהודי, זיקת ערביי ישראל לעם הפלסטיני ולאומה הערבית, והאסלאם.
המודל שמציע סמוחה, "דמוקרטיה אתנית משופרת", ריאלי יותר ויש לו סיכוי, רק אם ייפתר הסכסוך הישראלי פלסטיני.
השערת המחקר: מאפייניה היהודיים של מדינת ישראל ואופי המשטר בה אינם שוללים את אופייה הדמוקרטי.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית גם יחד.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א' - השסע הלאומי והשלכותיו על הדמוקרטיה במדינת ישראל ע"פ סמי סמוחה
פרק ב' - מידת הדמוקרטיות של מדינת ישראל בשסע הלאומי - תפישות מרכזיות
"מדינה אתנוקרטית - לא דמוקרטית"
"דמוקרטיה אתנית"
"דמוקרטיה ליברלית"
פרק ג' - תחושות סובייקטיביות של אישים במגזר הערבי כלפי הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית
פרק ד' - מודלים תיאורטיים לפתרון ולישוב המתח בין מדינה יהודית ודמוקרטית
מדינת כל אזרחיה
מדינה דו לאומית
דמוקרטיה אתנית משופרת
סיכום
מקורות

קטע מהעבודה:

מקורות:

גאנם, אסעד, "מדינה דו לאומית, פלסטינית ישראלית", בתוך: שרה אוסצקי לזר, אסעד גאנם ואילן פפה (עורכים), שבע דרכים: אופציות תיאורטיות למעמד הערבים בישראל, גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, 1999, ע"מ 271-303.
גביזון, רות ועסאם אבו ריא, השסע היהודי ערבי בישראל: מאפיינים ואתגרים, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999.
יעקובסון, אלכס, רובינשטיין, אמנון, "ישראל ומשפחת העמים", ירושלים-ת"א, הוצאת שוקן, 2003.
יפתחאל, אורן, "אתנוקרטיה, גיאוגרפיה ודמוקרטיה": הערות על הפוליטיקה של ייהוד הארץ, אלפיים, גיליון 19, 2000.
סבן, אילן, "אופציית גבול הפרדיגמה הציונית",בתוך: שרה אוסצקי לזר, אסעד גאנם ואילן פפה (עורכים), שבע דרכים: אופציות תיאורטיות למעמד הערבים בישראל, גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, 1999.
סמוחה, סמי, "המשטר של מדינת ישראל: דמוקרטיה אזרחית, אי דמוקרטיה או דמוקרטיה אתנית?", סוציולוגיה ישראלית, כרך ב' (2),2000.
סמוחה, סמי, "מגמות בחברה הישראלית", בתוך אפרים יער וזאב שביט, כרך א', האוניברסיטה הפתוחה, 2001.
"מגילת העצמאות", ה' באייר תש"ח, תל-אביב, 1948

תגים:

אתנוקרטיה · סמוחה · מיעוט · יהודית · ודמוקרטית · יפתחאל · פוליטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מבחן הדמוקרטיה במדינת ישראל בשסע הלאומי", סמינריון אודות "מבחן הדמוקרטיה במדינת ישראל בשסע הלאומי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.