אחריות נזיקית של צו עיקול זמני

תקציר העבודה:

הסעד של עיקול נכסים לרבות כספים, הינו סעד דחוף במהותו, והוא בא להבטיח את זכויותיו של מבקש העיקול, על מנת למנוע את האפשרות של הברחת נכסים אצל צד ג'.
סקירה של משמעותה של הלכה זו, התחקות אחר הרציונליזם אשר הוביל את השופטים להחלטתם, הנימוקים שניתן להעלות כנגדה.עיקול זמני הניתן לתובע על מנת להבטיח את זכויותיו, עד לדיון הסופי, ועד לביצוע הליכי הוצל"פ.
הסעד ההצהרתי זוכה בפסיקה הישראלית להתייחסות ביקורתית וחשדנית בלתי אוהדת בעליל. השופטים פועלים לאורה של השאיפה לצמצם את העומס המוטל על בתי המשפט בישראל בשל ריבוי ההתדיינויות. במסגרת זו הנטיה היא לנסות ולגרום לכך שרק הליכים "הכרחיים" אכן יגיעו לאולמי הדיונים.

תוכן העניינים:
מבוא
מסגרת נורמטיבית
מהות סעדים זמניים במשפט הישראלי
מטרת העיקול הזמני
היחס לסוגיית האחריות הנזיקית
השלכות הלכת סחר ים
המלצות לשינוי במישור הדיוני והמהותי
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

לשקול את ככל השיקולים והאיזונים הראויים במתן הצו. כך ישפר איזון נכון בין האינטרסים הראויים להגנה של התובע ושל הנתבע.
יצירתה של עילה עצמאית הנגזרת מן התפיסה הרואה בזכות הגישה לבית המשפט זכות יסוד חוקתית, וחיוב, וחיובו בפיצויים של המשתמש לרעה בזכות הגישה לבית במשפט.
כדבריו של דר' לוין;
"לדעתנו מאפשרת הקונצפציה הרואה ובזכות הגישה למערכת השיפוטית זכות יסוד חוקתית גם לפתח תורת פיצויים בשל השימוש בה לרעה. המסגרת הנורמטיבית לענין זה כבר קיימת וכל מה שנחוץ הוא מילוי המסגרת תוכן על ידי יצירת 'משפט מקובל' על ידי בית המשפט. ה'משפט המקובל' לא יהיה מבוסס על קיומה של עוולה אזרחית, החורגת
מגדרה של פקודת הנזיקין, אלא הוא יהיה תוצאה נגזרת מהמגבלות שהוטלו על כוחו של הפרט לתבוע או להתגונן במערכת השיפוטית עקב התנהגות זדונית של יריבו. הטלת מגבלות בלתי ראויות כאלה על בעל דין יריב, פוגעת בזכותו החוקתית לגישה אל המערכת השיפוטית ולפיכך הן מצדיקות הטלת חיוב בפיצויים עקב התנהגות בלתי ראוי כזו".
לגבי חובת תום הלב.
מצאתי שיש הסוברים כי אין להחיל את עקרון תום הלב במובנו הקלאסי בסדר הדין האזרחי. משום שהחלת עקרון תום הלב בסד"א אינה דומה להחלתו בתחומי משפט אחרים. לפי גישה זו החלת המבחן של עקרון תום הלב במשמעותו המסורתית על כללי הדיון האזרחי הינו מפגש טעון. הוא טעון במ... הנוצר במפגש בין נורמות שאין כמותן לשיקוף
משפחת הכללים. ולכן ראוי להתוות את יחסי הגומלין הללו תוך נקיטת גישה מאופקת ומתוחמת שתזקק ככל שניתן אמצעים הפנימיים שכללי הדיון מספקים ותפנה כמו שפחות לנורמות לבר-דיוניות, בעלות רקמה פחותה במיוחד, כעקרון תום הלב "המהותי". המשמעות המוצעת לעקרון תום הלב בהקשר של סד"א היא של הגינות דיונית בין בעלי דין
יריבית מבחן העזר המרכזי לבחינת התנהגותם של בעלי הדין יהא עד כמה התנהגותם משרתות את הצבת הפלוגתאות שבמחלוקת באמת ביניהם, מיקודן, בירורן והכרעה בהן. על פי גישה זו המבחן שמתאים יותר למסגרת דיונית זו הינו מבחן הפלוגתאות שבמחלוקות-עקרון ההגינות הדיונית:
בתקנה 362(ב)(2) נקבע, כי במסגרת שיקוליו בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין. ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". בדונו בסעד זמני מכהן בית המשפט כבית המשפט של יושר על כן עליו לשאול עצמו אם ישנם שיקולים שלא להיעתר
לתובע, דהיינו אם בא התובע לבית משפט ביושר ובניקיון כפיים או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מידיעת בית המשפט. אם כן, מכאן למדים, שעל הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט, ובעניינינו, עשויות להשפיע על עצם מתן מצו העיקול או על היקפו
ומשך הזמן עד לפקיעתו. הנחיה זו של מחוקק המשנה מגבשת את כללי היושר ודיני תום הלב שיושמו בפסיקה, בדיני סעדים זמניים. תום הלב שעליו מדובר אינו תום הלב הסובייקטיבי של תובע הסעד או פרקליטו אלא תום הלב במובנה האובייקטיבי שהפרתה אינה נמדדת רק במעשה זדוני אלא עשויה להתבטא גם ב"עצימת עיניים" ואף במחדל רשלני
מלבדוק כראוי את העובדות. סעיף 61(א) לחוק החוזים קובע שהוראות חוק החוזים יחולו כאשר אין הוראת חוק מיוחדת הקובעת אחרת, הוראה זו מבטאת את כלל הפרשנות הידוע בדר חוק מיוחד הדוחה חוק כללי. פסק דין סחר ים ניתן לפני תיקון תשס"א, וכבוד השופט מצא נזקק להתבסס על חוק החוזים. אולם משמצא את ביטויו עקרון תום הלב
בתקנות עצמן קיימת חובה על פי דין ולצידה ישנן הזכות של הצד שכנגד שיפעלו כלפיו על פי החוק, והכוח לאכוף את החובה לנהוג בתום לב, על ידי שיקול דעתו של השופט שלא להעניק את הסעד המבוקש אם לא ניתנה לו די אינפורמציה לשם גיבוש החלטה. החובה שקבועה בתקנות לנהוג בתום לה ובהגינות עשויה להוביל למסקנה שבמושבו על
כס השיפוט בית המשפט בחן שיקולים אלה ורק לאחר שהשתכנע שהמבקש עמד בנטל המציא את צו העיקול ולכן אין מקום לתביעה ברשלנות משום שבית המשפט כבר השתכנע בקיומו של תום לב אצל המבקש. אולם מנגד לתקנה זו חשיבות מיוחדת בבקשה למתן צו עיקול זמני מאחר והדיון בבקשה זו מתנהל במעמד צד אחוד, והמידע היחיד אותו מקבל
השופט מגיע ממבקש הצו, ולכן ישנו החשש שהמבקש יבחר מידע באופן מגמתי אשר משרת את מטרתו להשגת הצו. אומנם לגיטימי שבעל הדין יפעל לקידום ענייניו ויראה את האינטרסים שלו לנגד עיניו אולם החשש הוא מפני מצב כמו בפרשת סחר ים שבו בעל החוב חשוף לפגיעה שאינה מידתית ואינה הולמת את גודל החוב משום שהשופט אינו יכול
לערוך תחקיר מקיף אודות המצב האמיתי ומסתמך על תצהירו של המבקש. ומכאן שראוי שתהא אפשרות לתביעת נזיקין אשר תרתיע את המבקש מפני הפרת החובות המוטלות עליו.
בחינת התנהגות התובע על פי ערכים של תום לב מהותי, העומד בפני עצמו כנורמה חיצונית להליכי הדיון, מתעלמת מהתכלית הדיונית של הליכי הדיון האזרחי המגולמת במבחן הפלוגתאות שבמחלוקת, שהוא מבחן קוהרנטי לסדר הדין האזרחי ונוצר מתוכו. בשלב זה של ההכרעה השופט נקלע למצב מיוחד בו עליו להכריע בתנאים של אי-ודאות וגם
מתוך ידיעה חלקית בלבד אם להיעתר לסעד הזמני, שהוא פולשני מטבעו ופוגע בזכויות-יסוד חוקתיות, בטרם התברר הסכסוך העיקרי. בסיטואציה זו ניתן להחיל את מבחן הפלוגתאות שבמחלוקת - ולחייב את מבקש הסעד הזמני במעמד צד אחד לחשוף את עובדות שאינן נוחות לו אך הנן רלוונטיות למתן הסעד הזמני, על מנת שתהיה בידי השופט
תמונה כוללת יותר בטרם יכריע בדבר הסעד המשמעות של החלת הסעד הזמני יכולה למצוא את ביטויה בהיבטים שונים, למשל, על מבקש הסעד הזמני יהיה לחשוף את התביעה הרלוונטיות כולה, בין בעתירה לסעד במעמד צד אחד ובין בדיון במעמד שני הצדדים, בין בבקשה להאריך את תוקף הסעד ובין בבקשת הנתבע לביטולו. מכוח אותו מבחן יהיה
על מבקש הסעד לפרוש מלכתחילה את היריעה כולה ואף לחשוף עובדות שאינן נוחות לו, בניגוד לכאורה לקלאסיקה המקובלת של השיטה האדוורסרית. אף יהיה על מבקש הסעד לדורשו לשם תכלית ברייתו בלבד, דהיינו, אך ורק על מנת לאפשר את בירור המשפט ומימוש פסק דין פוטנציאלי לטובתו, אך לא כאמצעי טקטי ליצירת לחץ בלתי הוגן על
הנתבע, שיאלצו להיענות לתביעה או להתפשר על זכויותיו.
סיכום
עבודה זו עסקה בעיקול זמני הניתן לתובע על מנת להבטיח את זכויותיו, עד לדיון הסופי, ועד לביצוע הליכי הוצל"פ.
הסעד ההצהרתי זוכה בפסיקה הישראלית להתייחסות ביקורתית וחשדנית בלתי אוהדת בעליל. השופטים פועלים לאורה של השאיפה לצמצם את העומס המוטל על בתי המשפט בישראל בשל ריבוי ההתדיינויות. במסגרת זו הנטיה היא לנסות ולגרום לכך שרק הליכים "הכרחיים" אכן יגיעו לאולמי הדיונים. הקיבה אינה הוא הליך הכרחי היא קשה מעת
אבעה ובמידה מסוימת אף פטרנליסטית שהרי חזרה של בעל דין הבוחר להגיש תובענה לבית המשפט ולנהל במסגרתה התדיינות משפטית כי הוא סבור שזוהי דרך הפעולה הטובה ביותר עבורו. לו סבר כי ההליך אינו "הכרחי" לא היה משחית את כספו וזמנו בניהולו של ההליך.
נוכחנו שמסגרות נורמטיביות שונות הונחו בבסיס ההלכה שקבע בית המשפט, מסגרות אלו התמזגו אחת בשניה והשפיעו אחת על פרשנותה של השניה. הדינים הפרוצדוראליים של סדר הדין קיבלו פרשנות מהותית, בית המשפט עמד על הצורך לנהוג בתום הלב על גווניו השונים כאשר בעל דין מעוניין להשתמש בסעדים הדיוניים שהעניק לו המחוקק.
בייחוד כאשר על הפרק עומדת זכות יסוד חוקתית כזכות הקניין. הפגיעה בזכות יסוד צריכה להיות מידתית ולכן נדרש בית המשפט לערוך איזונים בין הזכויות של הצדדים השונים, על מנת שבית המשפט יוכל לעשות זאת נדרש מבעלי הדין שיפרשו בפניו את כל המידע הרלוונטי, אחרת הם עלולים לגרום להחלטה לא נכונה של בית המשפט ולעיוות
דין. בית המשפט פסע צעד נוסף וגזר מהחובה לנהוג בתום לב את קיומה של חובת הזהירות המושגית לפעול ביושר ובהגינות כאשר פונים לבית המשפט בבקשת סעד על מנת שידע בעל דין כי חשיפת הצד שכנגד לפגיעה שמקורה בעיוות דין חושפת אותו לתביעה נגדית ברשלנות. הנה כי כן בית המשפט בחן את הסוגיה בהיבט רחב וקישר בין ענפי
המשפט השונים, בית המשפט לא הסתפק בראיה צרה ובחינה של תקנות סדר הדין בלבד אלה, כייון לדעתו של המחוקק על ידי התחקות אחר התיקונים השונים וההתפתחויות השונות במשפט הישראלי ובכללם המשפט החוקתי. ניתן לראות בכך ביטוי לראייתו את הסעדים הזמניים כאמצעי משפטי ככל אמצעי אחר, אומנם בבסיס הסעד הזמני עומד הרצון
לשמור על המצב הקיים ולכן ניתן לטעות ולפרש אמצעי זה כאילו אין לו משמעות או חשיבות רבה, אך ההתייחסות השיפוטית הראויה היא שאין הבקשה למתן סעד זמני בחינת "שביל צדדי" בלבד ביריבות בין הצדדים, אומנן אין הסעד הזמני קובע את ההחלטה המשפטית בעניין, ואינו מסיים את ביריבות מנגד במישור המעשי ראינו שהחלטה בבקשה
למתן סעד זמני עשויה לגרום לנזקים, ולעיתים אף להכריע את הכף בתובענה עצמה. עיקול זמני שמוטל על נכסים עסקיים עשויים להשבית את הפעילות העסקית של החברה או אף לגרום להוצאתה מהתחרות בענף, בכך העיקול הזמני אינו מקפיא או מצב אלא גורם לשינוי משמעותי. אפילו ששינוי זה עשוי שלא להשפיע על הסוגיה שבמחלוקת אין
מחלוקת שאופייה של הפגיעה מחייב זהירות רבה מצד בית המשפט בנקיטת צד זה ומנגד זהירות רבה של מבקש הסעד על מנת לוודא שפגיעתו בקניינו של הנתבע תהיה מידתית. לאחרונה התקבל פס"ד בהסתמך על פרשת סחר ים, באותה פרשה החליט בית המשפט שנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד הזולת, ללא כל בסיס חוקי, היא בגדר עוולת רשלנות.
באותו הקשר נקבע שניתן לחייב את המדינה בגין רשלנות של ראש ההוצאה לפועל זאת למרות החסינות המוקנית לו בשל היותו בתפקיד מעין שיפוטי. מכאן ניתן להקיש לעניין העיקול הזמני, ולומר שאדם שנוהג בחוסר תום לב בפנייתו לבית המשפט או שעוצם את עיניו לעובדות או שמתרשל בהבאת כל העובדות בפני בית המשפט אינו פועל בהתאם
לחוק ומעשיו הם בגדר עוולת הרשלנות. זאת למרות שהצו הוצא באופן חוקי על ידי בית המשפט. סעיף 39 לחוק החוזים מחיל את עקרון תום הלב לגבי קיום חיובים (אמנם הסעיף מכוון לחיובים שבחוזה, אך סעיף 61 האמור מרחיב את התחולה לכל פעולה משפטית) ניתן לטעון שאדם שחייב כסף או נכס ואינו עומד בהתחייבותו פוגע בקניין,
ומלכתחילה פגע בהגינות על ידי התעלמות מהחוב הרובץ עליו, המחזיק דבר שלא שלו בידיו אינו נהוג בדבר מקובלת ובתום לב. בעל החוב זכאי לכל הגנה במסגרת החוק על מנת שחובו-קניינו יושב מידי החייב, והמחוקק אכן מקנה לו כלים על מנת לגבות את חובו, זאת באמצעות ההוצאה לפועל ובאמצעות כלים משפטיים נוספים. אולם יש
להבחין בין בעל חוב פסוק ובין מבקש הסעד הזמני שתביעתו נמצאת עדיין בהליכי ברור, אומנם על המבקש מוטל נטל לא פשוט, עליו להצהיר על היקף הנכסים / הכספים שברצונו לעקל בהתאם להיקף החוב והיקף הפעילות של הנתבעת, עולם נראה שזהו הרע במיעוטו לעומת פגיעה בלתי הפיכה בבעל דין אשר חובתו עדיין לא נקבע כאשר ישנה
פלוגתה בין שני בעלי דין, ביהמ"ש הוא המכריע בין הצדדים ועד להכרעתו הסופית ניתנת האפשרות להמציא צו עיקול זמני כסעד מן היושר על מנת להקפיא את המצב בלבד, ולכן ההגנה על זכויותיו של הנתבע חשובה ביותר.
לדעתי מבחינת המוסרנות המשפטית אכן יש לבחון את התנהגותו של התובע תחת המסגרת של תום הלב. שהרי ראוי לצפות מהמבקש סעד מבית המשפט שיהיה כן וישתף פעולה לשם גילוי האמת, אחרת איזו הצדקה יש לאותו תובע להשתמש בכוחו של בית המשפט, אם אינו פועל לפי אותם כללי מוסר שיפוטי של בית המשפט ואף מטעה אותו. יתרה מכך
לדעתי מבקש צו עיקול זמני אשר פוסע בדרך של הטעית בית המשפט יש לשקול אף להאשימו בביזיון בית המשפט שכן בזבז את זמנו היקר. זאת בנוסף לסעד אותו יש להעניק לנתבע שנפגע מפעולה זו של התובע. כאמור בפס"ד גורדון ניתן לערוך הבחנה בין החלטת בית המשפט ובין התובע שבפעולתו הביא את בית המשפט לתת החלטה פוגעת מעבר
למידה.
ביבליוגרפיה
ספרות
גורן אורי, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג-2003, הוצאת סיבא
גידרה תמר "עיקול זמני" הפרקליט תשנ"ה, מ"ב.
זוסמן יואל סדרי הדין האזרחי מהדורה שישית ירושלים: אמינון 1991.
זלצמן נינה, מעשה בית דין בהליך אזרחי אוניברסיטת תל-אביב: רמות, 1996.
לוין ש., (1996) תורת הפרוצדורה האזרחיים , תל-אביב, הלכות
מדינה דק, "תביעה לסעד הצהרתי- האומנם הליך סרק", משפטים, כ"ד, תשנ"ה.
שגב שי "על היחס שבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותי לבין תקנות סדר הדין האזרחי בכלל והסעדים הזמנייים בפרט" המשפט ב (התשנה"ה) 53
שוורץ ד (1996), "סעדים זמניים- קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטית" מחקרי משפט, יג, תשנ"ז, 1996.
שוורץ ד., "תחולתו של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי", עיוני משפט כ"א(2) 331-295, 1998 עמ' 329
פסקי דין
רע"א 1565 סחר ושירותי ים בע"מ נ' חברת שלום ויינשטיין בע"מ, פ"ד נד(5) 638.
ע"א 533/87 ארנון מושבי הפועל המזרחי נ' ולך, פ"ד מג(2) 864, 872ו'.
ע"א 4360/90 בר חן נ' כוכבי, פ"ד מז(2) 311, 320ה',.
ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל - זכרון יעקב פד"י לח(2) 652, 645ב.
המ' 3/52 קובץ נ' קובץ, פ"ד ו 115, 112
ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד ל"ט(1) עמ' 113
ע"א 303\57 רייך נ. המר פ"ד יא 1363
ת"א (חי') 96/48 אלקדעי נ' בלנגה ובניו, פ"מ ג-93
ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה -גייגי לטד, פ"ד כט 597 (1)
ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון פד"י ל"ט(1) עמ' 113
ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין תק-על 2000(4),
על"ע 663/90 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פ"ד מז (404, 397 (3,
רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב (453, 289 (4))
על"א 669/89ל, פלוני נ' הוועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פ"ד מ"ז (3) 397, 404
רע"א 8420/96 מרגליות נגד בנק הפועלים תקדין עליון 97 (2) 342
ע"א 007753/00 דניאל אברהם נ' אכרם משולם, טרם פורסם ובנוסף ראה פרשת מרגליות, שם
ע"א (חיפה) 239/93 סחר ושירותי ים בע"מ נ' חב' שלום, תק-מח 95(1), 753
בש"א (כפר-סבא) 3019/02 פלונית נ' פלוני תק-מש 2003(1), 144, עמ' 151
רע"א 1407/94 (swiss S.A.) Mediterranean Shipping Co.S.A.v Credit L Yonnais פ"ד מה(5) 122
רע"א 2508/98 מתן י' מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת, פד"י נג(3) 26
בית המשפט השלום (י-ם) א 007753/00 עו"ד דניאל מילנוב נ' אכרם משולם פסה"ד ניתן ב 14.11.02
ע"א 533/87 ארנון מושבי הפועל המזרחי נ' ולך, פ"ד מג(2) 864, 872ו'.
ע"א 4360/90 בר חן נ' כוכבי, פ"ד מז(2) 311, 320ה', כשם שהחייב או המחזיק אינם רשאים להבריח נכסים כך נאסר עליהם לרוקן מתוכן את הזכויות בנכס המעוקל.
ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל - זכרון יעקב פד"י לח(2) 652, 645ב.
תקוות סדר הדין האזרחי (תיקון מספר 6), התשס"א-2001, ק"ת 6119, מיום 8.8.01, ע"מ 976. (להלן: התקנות/תקס"א)
אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג-2003, הוצאת סיבא עמ' 427
חוק זה כולל את ההוראות שהיו בעבר בפקודת הרשמים, ובהם ס' 89 הקובע כי רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני
תקנה זו מחליפה את תקנה 360 הקודמת. תקנה 360 איגדה בתוכה את הוראותיהן של שלוש תקנות נפרדות, שנכללו בעבר בתקנות תשכ"ג
המ' 3/52 קובץ נ' קובץ, פ"ד ו 115, 112
תקס"א, בחלק הכללי של הסעדים הזמניים
למשל מסמך בתובענה החייבת ראיה בכתב
להבדיל מהבקשות האחרות באותו פרק, אשר נדונות במעמד שני הצדדים ככלל, ובמעמד צד אחד כחריג
תקנה 366 לתקסד"א
לפני התיקון היו קיימות הודאות מיוחדות בעניין ערובה בסעד המצומצם של עיקול זמני, ראה דיון נוסף בהמשך
זוסמן יואל סדרי הדין האזרחי עמודים 18-36
1968 cal 345 p.2d 438
1972, 9, 12, (new Nevada credit ra.... Inc v. williams)
פקודת הנזיקין פרשת סחר-ים, עמ' 673 לפס"ד של השופט מצא. פסה"ד התייחס לתקנה 360 הקודמת, אולם אין מניעה שהוא יחול גם על התקנות [נוסח חדש], תשכ"ח-1968
ד"ר תמר גידרה הפרקליט תשנ"ה/ו, כרך מ"ב עמ' 126
ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד ל"ט(1) עמ' 113
סחר ים עמ' 284
גורדון 126
זלצמן נינה, מעשה בית דין בהליך אזרחי עמודים 3-9
זלצמן נינה, מעשה בית דין בהליך אזרחי עמוד 118
ע"א 303\57 רייך נ. המר פ"ד יא 1363
זלצמן נינה, מעשה בית דין בהליך אזרחי עמודים 34-49
זלצמן נינה, מעשה בית דין בהליך אזרחי שם
זוסמן יואל סדרי הדין האזרחי עמוד 56-61
669/9 על"א, פלוני נ' הוועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פ"ד מ"ז (3) 397, 404
דודי שוורץ תחולתו של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי, עיוני משפט כ"א(2) 331-295, 1998 עמ' 329
דודי שוורץ 329
זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה 5, ע' 533, סעיף 465, ובנוסף ע"א 743/81 פד"י לט 12 (1)
פס"ד סחר ים עמ' 770
תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי
רע"א 8420/96 מרגליות נגד בנק הפועלים תקדין עליון 97 (2) 342
ע"א 007753/00 דניאל אברהם נ' אכרם משולם, טרם פורסם ובנוסף ראה פרשת מרגליות, שם
דב"ע נו/3-100, שמעון פריזנט נגד קוינאמטיק קנדה אינק ואח' (לא פורסם בפד"ע - ערעור על פסה"ד בתב"ע (ת"א) נו/9-23).
ת"א (חי') 96/48 אלקדעי נ' בלנגה ובניו, פ"מ ג-93
שם. עמ' 95-96
ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה -גייגי לטד, פ"ד כט 597 (1)
ובהסתמכו על מקורות אנגליים, הוסיף שמעולם לא נפסקו באנגליה פיצויים על הנזק שנגרם לבעל דין על ידי צו מניעה תמידי שבוטל
פסק דין ארנס, , 645 אומנם לא דובר ישירות בצו עיקול זמני אולם ניתן ללמוד מפס"ד זה על המגמה השיפוטית, שכן מדובר בסעד זמני, וניתן למצוא קודי אופי דומים לסעדים בזמניים באשר הם, למשל העובדה שהחלטת בית המשפט ניתנת לפני שנפסקה ההחלטה בפרשה
ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון פד"י ל"ט(1) עמ' 113
ואם כן האם הסתמכותה של רשות כזאת על נתוני מחשב, שסופקו לרשות ע"י משרד הרישוי היא בגדר רשלנות? השאלות הנוספות שנידונו הן האם הטרדה גרידא כתוצאה מהגשת תביעה, יכולה להיות נזק בר פיצוי? והאם נזק הנובע ממעצה בעקבות פסק דין שניתן בשל אי התייצבות הינו רחוק מידי כלפי הרשות שפעלה לקבל את פסק הדין
פקודת הנזיקין סעיפים 35-36
ובהתקיים יתר התנאים הנדרשים זכאי הנפגע ממהלכיה של הרשות לתבוע מידה את נזקיו על יסוד עוולת הרשלנות;
גורדון ברק 144 ראה
בפרשת גורדון נפסק, כי עוולת הנגישה אינה יוצרת "הסדר שלילי" ביחס לתחולתן של עילות תביעה אחרות (אם נתמלאו התנאים הנדרשים להקמתן), ובכלל זה אין היא שוללת את זכותו של בעל דין, שניזוק כתוצאה מהליך שיפוטי, לתבוע את נזקיו על יסוד עוולת הרשלנות (אם התקיימו יסודות העוולה)
ש' לוין, "תורת הפרוצדורה האזרחיים" עמ' 47
פרשת סחר ים, הערה 3 עמ' 768
רע"א 1565/95 סחר ....... ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין תק-על 2000(4),
ראה ..... סחר ים עמ' 736
בהמשך נידונו יתר יסודות העוולה ובהן שאלת חברתה הקונקרטית של המשיבה (הנושה בפרשת וכן נקבעו מבחנים .... ואינדיקציות מעשיות שונות בעניין זה
כלומר פקודת הנזיקין. נימוק נוסף הוא כי יש לפרש את התקנות על פי תכליתן החקיקתית עמ' 764 ראה גם: על"ע 663/90 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פ"ד מז (404, 397 (3, ורע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב (453, 289 (4)) לדעת בית המשפט לאור
הפירוש התכליתי אין לראות בתקנות כמהוות הסדר שלילי. שכן הפירוש הראוי להסדר החקיקתי הינו כי יש לאזן בין אינטרס החייב ובין אינטרס הנושה ועל מנת לעשות זאת יש להעניק לנתבע שכנגדו הוצא צו העיקול הזמני, אפשרויות הגנה נוספות על קניינו, ראה דיון בהמשך.
תקנה 362, כיום תקנה 366 לתקס"א
פרשת סחר ים עמ' 775,
בש"א (כפר-סבא) 3019/02 פלונית נ' פלוני תק-מש 2003(1), 144, עמ' 151
י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין, עורך( בעמ' 587
פרשת גורדון עמ' 135
פרשת סחר ים, פסה"ד של השופטת שטרסברג-כהן
ע"א (חיפה) 239/93 סחר ושירותי ים בע"מ נ' חב' שלום, תק-מח 95(1), 753
שם, עמ' 762
ש' לוין, עמ' 51
רע"א 1407/94 (swiss S.A.) Mediterranean Shipping Co.S.A.v Credit L Yonnais פ"ד מה(5) 122
אורי גורן סוגיות בסדר דין האזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, 2003, עמ' 403
פסק דין שפר, ראה הערה 30
דודי שוורץ עמ' 318. על פי מבחן זה התכלית הדיונית מתמצאת בהצגתן, מיקודן, והכרעה בעובדות שבמחלוקת. דהיינו התנהגותו של בעל הדין נבחנת על פי תכלית זו, קרי, עד כמה התנהגותו מקדמת את העמדת הפלוגתאות שבמחלוקת באמית מיקודן, בירורן והכרעה בהן
שי שגב "על היחס שבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותי לבין תקנות סדר הדין האזרחי בכלל והסעדים הזמנייים בפרט" המשפט ב (התשנה"ה) 53
חובה דומה מוצעת מפורשות בנוגע לסעד של צו מניעה זמני. הדרישה לניקיון כפיים בצו מניעה זמני מזמעותה גם חשיפת העובדות הרלוונטיות לסעד ובכללן עובדות שאינן נוחות לו בהכרח. ראה העש' 23, שוורץ עמ' 330
נזק כלכלי בפרשת סחר ים
רע"א 2508/98 מתן י' מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת, פד"י נג(3) 26
בית המשפט השלום (י-ם) א 007753/00 עו"ד דניאל מילנוב נ' אכרם משולם פסה"ד ניתן ב 14.11.02
שם, בפסק דינו של השופט מילנוב (עמ' 34 ואילך) נדונה השאלה האם החסינות המוקנית לראש ההוצל"פ הינה דיונית או מהותית, הוכרע שבשל היותה דיונית הרי שהמדינה חבה באחריות כמעבידה בשובה מאחריות שופטים אשר חסינותם הינה מהותית ולכן לא רובצת עליהם אחריות וגם לא למדינה כמעבידה
כמו כן הצו הוא לפי תקנה בר ביטול אך צמצום על ידי פניה לבית המשפט לפי תקנה 367
1

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אחריות נזיקית של צו עיקול זמני", סמינריון אודות "אחריות נזיקית של צו עיקול זמני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.