היישום אינו מחובר לאינטרנט

דילמות אתיות של רואי חשבון

עבודה מס' 064427

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: כיצד ראוי שיתחלקו ההיבטים השונים של נאמנותו של רו"ח.

5,239 מילים ,18 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודה זו ננסה לבחון האם פעולותיו של רואה החשבון אינן מוסריות? והאם ניתן לפתור את ניגוד האינטרסים באופן שונה מזה המקובל בענף.

שאלת המחקר:
כיצד ראוי שיתחלקו ההיבטים השונים של נאמנותו של רו"ח? האם ראוי שיהיה נאמן יותר לפירמה אותה הוא מבקר וממנה מקבל את שכ"ט ואשר בקלות יתרה יכולה לפטרו, או שמן הראוי כי יהיה נאמן יותר למחויבותו המקצועית לביקורת ודוחות אמיתיים ואובייקטיבים.

בעבודה זו אדון בניגודי האינטרסים בעולמם של רואי החשבון, תוך התייחסות לתפקידו של רו"ח המבקר. אסקור את אמצעי הריסון הננקטים במטרה למגר את ניגוד האינטרסים הנוצר. אמשיך ואבחן את ניגוד האינטרסים אל מול עקרונות המוסר ולסיום ננסה למצוא פתרונות לניגוד אינטרסים זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הגדרת תפקיד רואה החשבון החיצוני בישראל והצגת הדילמה המוסרית
3. ניתוח הדילמה
3.1. ריסון החיצוני
3.2. ריסון הפנימי- מדיניות ארגונית ודרכים ליישום
3.3. תיאוריות והתנהגיות מוסריות בראיית חשבון
4. הצעות לטיפול בדילמה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בזמן שבמהלך השנים האחרונות נצפו שערוריות אתיות מדאיגות בכל סקטור בחברה, "אנרון" ושערוריות פיננסיות אחרות העלו דאגות מיוחדות במיוחד לגבי הכישלון האתי של ראיית החשבון ומקצוע הביקורת החשבונאית .
ראיית חשבון/ הביקורת החשבונאית הינה כלי חיוני מאחר והמערכת הכלכלית לא יכולה לשרוד בלעדיה. עסקאות בשוק הפיננסי נכשלות, אלא אם כן השווי הפיננסי של הישויות הנסחרות מדווח בצורה מדויקת.
דו"חות חשבונאים כספיים צריכים לקדם הופעה יעילה של כלכלה לאומית ובינלאומית בכך שיספקו מידע אשר יגדיל את הסבירות של יעילות בהקצאת המשאבים בשוק ההון .
ביקורת חשבונאית יכולה להיות פונקציה חסרת תועלת, אלא אם כן הציבור מאמין באחריותו של רואה החשבון המבקר לבהירות של הדו"חות הכספיים. אם הציבור יחשוד שאי תלותו של מבקר החשבונות אינה מתקיימת בצורה מלאה כלפי הלקוח, אמונו יכורסם.
רואי חשבון והעוסקים במקצוע מצויים תחת אש כתוצאה מהתמוטטות ופשע בתהליך הדיווח הפיננסי. מחסור גלוי בהתנהגות מוסרית מופגן על ידי מקבלי ההחלטות מהווה שטח מרכזי לבעיה .
תאגיד אנרון הפך לסמל לתופעה שבה רואי חשבון נכשלים לחשוף הונאות מסיביות בראיית חשבון. בכתב האישום נגד ארתור אנדרסון, משרד רואי החשבון המבקר של תאגיד "אנרון", הואשמו בהפרת חוקים פדראליים היות והם "ידעו, היו מודאגים, אך עדיין טייחו, או התעלמו מהונאות חשבונאיות של אנרון". אנדרסון לא מילאו אחר חובתם ואחריותם המקצועית בהקשר לביקורת החשבונאית של הדו"חות הכספיים של אנרון או את חובתם להביא לידיעת מועצת המנהלים או ועדת הביקורת או הביקורת הפנימית את דבר העסקאות עם צדדים קשורים .
סוגיית ניגוד האינטרסים לפיה שכרם של רואי החשבון נקבע ומשולם ע"י הגורמים או החברות אשר על דו"חותיהם הכספיים הוא אמור לחוות דעתו , תפסה תאוצה על רקע החקירה נגד אנרון, נטען שאנרון היה הלקוח השני בגודלו של ארתור אנדרסון, שהניב בערך 50 מיליון דולר שכר טרחה בשנה, חברת רואי החשבון לחצה על השותף ממשרדה אשר מבצע את הביקורת החשבונאית לשדל ולשווק שירותי יעוץ משתלמים לאנרון, והתוצאה היתה ניגוד אינטרסים.
הסקנדלים הפיננסים בתאגידים בשנים האחרונות מראים שהמערכת הנוכחית הנשענת על חברה- המעסיקה רואי חשבון לבקר את הדוחות הכספיים אינה עובדת. מבלי להתחשב בשאלה האם הם ראויים להיות אשמים, רואי חשבון מבקרים נכשלו במקרים אלה במניעת עלייה משמעותית של אי-דיוקים פיננסים בדו"חות הכספיים .
החשש מאובדן מלא של האמון בשוק ההון הביא להרחבה ניכרת של סמכויות רשות ני"ע (SEC), להקמת ועדה מפקחת על משרדי רואי חשבון ובעיקר לחקיקה מזורזת של חוק Sarbanes Oxly, שהחמיר מאוד את הדרישות מהחברות הציבוריות. על כך אפרט במסגרת יתרונותיו וחסרונותיו של הריסון החיצוני.

בעקבות הסקנדלים הפיננסים בתאגידים בשנים האחרונות, עלינו לבחון מה גרם להתרחשויות אלו בעולמם של רואי החשבון. האם מדובר בנורמה חברתית או שמה מדובר באדם לא מוסרי בקהילה מוסרית.

מקורות:

הפרת החוק משתלמת- האם התנהגותם של משרד רו"ח ובתוכם רו"ח משתלמת? במקרים רבים מעדיפים משרדי רואי-החשבון להפר את החוק הכתוב בעיניים פקוחות ולשאת את העונש הכרוך בכך, כיוון שרווחיהם מהפרת החוק גבוהים יותר מהקנסות אותן אין נאלצים לשלם. בדוגמת מקרה מפולת 'אנרון'- האם היה כדאי למשרד רו"ח אנדרסון להפר את
החוק הכתוב או להפר אותו תמורת קבלת שכ"ט של מיליון דולר בשבוע?
אומנם, החוק הוא מכשיר ריסון אפקטיבי אך אינו יכול לתפקד כראוי כאשר נורמות התנהגות מוסרית ואישית של רו"ח פועלות ברוח שונה מזו של המחוקק. עדות לכך שוב ניתן למצוא במאמרו של Chan, Peter K.M ששם נאמר שהשערוריות הכספיות הגדולות הן לא כשל החוק או התקנות כמו שהן כשל בהתנהגות. ועל כך נפרט מיד.
ריסון עצמי:
ראינו שהחוק אמנם מספק מסגרת להסדרת הפעילות הכלכלית, אך אינו מבטיח יצירת אמון שהוא הבסיס למערכת יחסים יעילה, יציבה ומתמשכת בין העסק לבעלי העניין שלו.לכן הריסון הפנימי צריך לבוא מרצונם של משרדי רואי החשבון ורואי החשבון, צורך זה מבטא את ההכרה הפנימית של משרד רו"ח במחויבותו ללקוחות, לבעלי המניות,
למלווים ולציבור המשקיעים המסתמך על הדו"חות הכספיים. כפי שכבר נאמר בתחילת העבודה, לשקיפותם המלאה של הדו"חות יש השפעה ישירה על איזון/ביטחון השוק, פגיעה בשקיפות הדו"חות תערער את אמון הציבור בדו"חות הכספיים דבר אשר יוביל לזעזוע כלל עולמי.
האם מדובר בתפוחים רקובים או מדובר על סלים רקובים? התשובה לכך שנויה במחלוקת, מחד, "נראה כי אין מדובר במספר מצומצם של תפוחים רקובים אלא נפוץ בקרב משרד רו"ח או מאושר ע"י חברים בכירים של המשרד". כפי שאחד הפרשנים ציין "אין מדובר בכשל החוק או התקנות כמו שמדובר על כשל בהתנהגות". מגיסא, אומנם תופעה זו
מתקיימת אך לא התפשטה בקרב כל העוסקים במקצוע, מדובר במקרים בודדים, זאת אומרת, מדובר ב"תפוחים רקובים".
מעבר להוראות החוק האמורות, יש לציין כי קיימים ארגונים המקפידים הן על יצירת מערכת אכיפה פנימית בארגון -המהווה תוכנית כללית להגברת הציות והשמירה על הכללים מתוך החברה פנימה -והן על יצירת קוד אתי ארגוני. נציין כי מערכות פנימיות אלו עדיין שכיחות בישראל.
מנהל מחלקת התאגידים ברשות לני"ע, דר' אייל סולגניק ציין כי הרשות מצפה ממשרדי רואי החשבון להפנים הערותיה והנחיותיה לכל רוחב עבודתם. "המשרדים הגדולים מטפלים כל אחד בעשרות רבות של חברות ציבוריות. אנו מצפים שאם אנו מעירים בנושא מסוים בתיק אחר, המשרד יפנים בתיקים האחרים" אמר, "יותר מכך, איננו רואים בעין
יפה מצב בו רואה חשבון טוען בהתלהבות לשיטת טיפול אחת על פני האחרת ובאותה התלהבות לטובת השיטה האחרת בתיק אחר. חשבונאות, שלא כמו דברים אחרים,אינה עניין של גיאוגרפיה או אישיותו של השותף ואנו עומדים על ראייה משרדית אחידה."
תיאוריות והתנהגויות מוסריות בראיית חשבון
תיאוריות מוסריות שיצוינו בהמשך ידגישו כיצד הם עשויות להתייחס לראיית חשבון.
עקרון התועלתנות:
על פי עקרון התועלתנות, מעשה יש להעריך אך ורק על פי תוצאותיו. למניעי העושה אין חשיבות ואין מעשים אותם אסור לעשות. כל מעשה המביא לתוצאות טובות נתפס ככשר. ביסוד תורת התועלתנות עומד עקרון "האושר המרבי" - מכל המעשים האפשריים במצב נתון נבחר במעשה שיביא את כמות האושר הגדולה ביותר לכלל בני החברה.
עפ"י עקרון התועלתנות, האם הפעולה מוצדקת?
כתוצאה מניגוד האינטרסים, יש תרומה לאושר של החברות שמטות את הדו"חות הכספיים שלהם עפ"י צורכיהם האישיים. המגמה היא בד"כ לשפר תפיסתן בשוק. ורו"ח שזוכים לקבל שכ"ט ותמריצים גבוהים בעבור שירותיהם.
אך ניגוד אינטרסים זה פוגע קשות באושרם של המלווים, המשקיעים כמו גם בציבור המשקיעים. כפי שנאמר בפרקים הקודמים, כתוצאה מכך נפגע מעמדם מבחינה כלכלית והתנהגותית מערערים את אמון ציבור המשקיעים בביטחון השווקים, כלכלת השוק נפגעת, זעזוע כלל עולמי.
לכן, למרות ההשפעה החיובית על אושרם של החברות, ההשפעה השלילית של פגיעה כלכלית (בטווח הקצר ו/או ארוך), חברתית ברמת ציבור המשקיעים שמעמדם יתערער היא משמעותית יותר ולכן בסך הכל יש פגיעה באושר הכללי ולכן, על פי התועלתנות, התנהגותם של משרדי רו"ח בעיוות הדו"חות הכספיים אינה מוצדקת מבחינה מוסרית.
בהקשר זה יש לחדד ולהתייחס להבדל בין תועלתנות אקט לתועלתנות כלל:
תועלתנות אקט שואלת מהו המעשה שתרומתו לתועלת החברה היא הרבה ביותר. התנהגותם של משרדי רו"ח בעיוות הדו"חות הכספיים ייתפסו כאינם מוצדקים מבחינה מוסרית.
בתועלתנות כלל, לעומת זאת, השאלה היא מהו הכלל המוסרי שיביא למרב התועלת אם רוב בני החברה ינהגו לפיו. כלל זה פוסל את כשרותם של מעשים כגון עיוות דוחות כספיים.
בעוד שבגרסת תועלתנות אקט ערכו המוסרי של המעשה נקבע במישרין עפ"י תרומתו לאושר הכללי, ולכן מצדדי תועלתנות אקט יראו בהתנהגות רו"ח כמעשה אינו מוצדק מבחינה מוסרית, כפי שהוסבר לעיל. הרי שבגרסת תועלת כלל המעשה מוערך בעקיפין עפ"י התאמתו לכלל מוסרי מסוים, ששמירתו מבטיחה את טובת החברה. הדוגלים בתועלתנות כלל
יטענו, שללא שמירת כלל כמו תחרות הוגנת (אשר לא כוללת עיוות דו"חות כספיים של בחברה), נשמט הבסיס מתחת ליחסי אמון ושיתוף פעולה בין בני אדם, ובלעדיהם אין שחר לדיבור על אושרה של החברה. ולכן מצדדי תועלתנות כלל לא יתפסו את התנהגותם של רו"ח בעיוות דו"חות כספיים כמעשה מוסרי.
עקרון צדק
צדק כהוגנות לפי רולס: ביסוד דיונו של רולס עומדת התפיסה של החברה האנושית כשותפות בין בני אדם שווים וחופשיים הפעולים לפי שיקולים רציונליים לשם מירוב תועלתם האישית. שיתוף הפעולה מאפשר לכל אחד להשיג יותר משהיה יכול ע"י פעולה עצמאית, אך גם מוליד ניגודי אינטרסים שמקורם בשאיפת כל פרט ליהנות מחלק גדול
יותר של העושר החברתי. בני אדם יגיעו להסכמה מלאה על עקרונות חלוקה המבטיחים את האינטרסים של כל פרט אם המו"מ ביניהם יתקיים בתנאי שוויון ואי פניות.
רולס מגדיר שני עקרונות שעליהם יסכימו בני האדם בשלב ראשוני:
עקרון החירות לפיו לכל אדם יש זכות שווה למכלול הנרחב ביותר של זכויות יסוד ואסור שזכות זו תתנגש בזכות דומה של הזולת.
עקרון ההפרשיות לפיו אי השוויון בתחום הסוציו אקונומי יוסדר כך שהוא ישפר את מצב כולם ובמיוחד את מצב המקופחים ביותר ויקוים התנאי של שוויון הזדמנויות הוגן, כל המשרות והתפקידים יהיו פתוחים לכולם.
המקרה שלנו נוגד את עקרונותיו של רולס, שכן ציבור המשקיעים כמו גם המלווים והמשקיעים הם קורבנות להונאה מצד רו"ח המפרסמים דו"חות כספיים שקריים. מתקיים חוסר שוויון בין הפירמות שמעסיקות את רו"ח למשרדי רו"ח, מאחר והראשונות הם אלו שמשלמות את שכ"ט של רו"ח ובכל רגע נתון יכולות לפטרם.
הצדק כחופש ע"פ נוזיק: שוללת הן את השוויוניות והן את התועלתנות, שכן שתיהן מצדיקות פגיעה בזכויות יסוד של היחיד בשם טובת הכלל ואינן רואות פגם מוסרי בניצול מקצת בני החברה למען הגדלת תועלת אחרים.לפי עקרון הצדק כחופש, תפקידו של השלטון המדיני במימוש הצדק הוא למנוע יחסי תן וקח מאונסים, ובדיעבד -לדאוג
לתיקון עוולותיהם. "מדינה מינימלית" , שאינה יותר ממנגנון שיטור נגד מפירי חוק.
על פי נוזיק אין כל רע בחוסר השוויון בין ציבור המשקיעים, המלווים והמשקיעים לבין משרד רו"ח שמפרסם דו"חות כספיים מעוותים לפירמה, כל עוד שציבור המשקיעים, המלווים והמשקיעים אינם משקיעים את כספם מאונס אלא מבחירה.
בניגוד למצב בו מופעל לחץ על רו"ח לפרסם דו"חות כספיים מעוותים מצד הפירמות שמעסיקות את רו"ח, דבר שלפי נוזיק פוגע בעקרון החופש.
עקרון הסגולות הטובות:
מנהל בעל סגולות טובות שואל לא רק מה היא הפעולה המתחייבת מעקרון זה או אחר בסיטואציה הנידונה אלא גם מהי הפעולה שמבטאת את תפיסת חייו. כך גם על רו"ח לראות את הקונפליקט ולהציע פתרון הולם או לפחות אופטימלי לטובת כל בעלי העניין.
אחת הבעיות העיקריות בה נתקל רו"ח בעל הסגולות הטובות היא בעיית ההתרצות- זהו מצב בו רו"ח מודע לכוחם של דיווחיו ומכיר בחובתו המוסרית אך מתקשה לקיימה בעקבות הפיתוי החומרי והגבלות מעסיקיו.
על רו"ח לזכור את השפעותיו ומחויבותו כלפי הפעילות התקינה של השוק. יש לראות בבעיה זו כמשפיעה על הטווח הארוך הכולל את אמון המשקיעים בשווקים.
עקרון האגואיזם:
עקרון כולל של האגואיזם הוא ש"אחד חייב/צריך תמיד לפעול עפ"י האינטרס האישי שלו". איש מקצוע בראיית חשבון לא תמיד יכול להתנהג כאגואיסט, פעולה לתועלת אישית יכולה לעיתים קרובות ליצור סתירה/לעמוד בניגוד לדרישת המקצוע לפיה "יש לפעול בדרך בה זה ישרת את אינטרס הציבור".
במבחן המעשה, ניתן לראות שאגואיזם נכשל כתיאורית מוסרית מספקת עבור רואי חשבון.
הציווי המוסרי עפ"י קאנט:
תורת המצוות של קאנט מכירה בכך שקבלת החלטות של הבריות לפעול צריכה להיעשות לא רק להגשמת כוונות או רצונות אלא צריכה להתבסס על חובה ובחירה מוסרית. אחת הבעיות של רואי חשבון הנשענת על תורת המצוות היא כיצד להתמודד בקונפליקט של חובות. אם שתי החובות מחייבים במידה שווה, כיצד עלינו לפסוק בין השתיים? בסופו של
דבר, נראה כי גם תורת המצוות חייבת לקחת בחשבון תוצאות אשר גורמו לחזרה לברירת המחדל של בעיות האגואיזם ותועלתנות .
לסיכום, כל אחת מהתיאוריות המוסריות בצורה מוזרה נכשלה להדריך במידה מספקת את מקצוע ראיית החשבון בכל סיטואציה מוסרית.
הצעות לטיפול בקונפליקט:
בישראל, התופעות הבסיסיות בשוק ההון שונות משמעותית מהשוק בארה"ב ולכן ההשלכות ודרך ההתמודדות הינן שונות. אולם, בכל זאת יש מקום לשיפורים נוספים במטרה לקידום שוק ההון כמקום אמין להשקעות וכאמצעי חשוב לגיוס מקורות לחברות ציבוריות. להלן מספר צעדים נדרשים למטרה זאת:
ממשלה, רגולטור, רפורמטור שמינה את עצמו-
הממשלה, על-ידי העברת סרברנס-אוקסלי, עשתה מאמץ נמרץ למען פתרון בעיות דיווח חשבונאי. חוק סרברנס-אוקסלי שנכנס לתוקפו בארה"ב, קובע קנס של עד מיליון דולר, מאסר של עד 10 שנים או שילוב של השניים על מנכ"ל, מנהל כספים שאישרו ביודעין דו"ח כספי שגוי.
"את המסקנות הרגולטוריות מפרשות ההונאה הגדולה, ובהן וורדקום וכמובן אנרון, הסיקו האמריקאים בתוך פחות משנה בדמות חוק סרבנס-אוקסלי. כדרכם של בני דודינו מעבר לים, גם במקרה הזה הלכו האמריקנים מקיצוניות לקיצוניות, והטילו על החברות ועל נושאי המשרה חובות מוגזמות ויקרות."(איתמר לוין, גלובס, 2005)
במאמרם Steven Brenner ו- Lance Moir טוענים שאף אחת מהגישות עד היום לא התעסקה עם מפתח הבעיה- שכ"ט של רואה החשבון משולם הפירמה אותה הוא מבקר- ובמציאות, הבחירה של רואה החשבון נעשית ע"י ההנהלה הבכירה של החברה המבוקרת.
לדעתם, הגישות הקיימות לא הרחיקו לכת וצעדים נוספים לעתיד דרושים להטיל שמי נושא בהוצאות או זה שיתן את הטון.
עסקים-
לעסקים בוודאי שיש תפקיד בהשפעה על התנהגות מוסרית בתוך מקצוע ראיית החשבון. מנהיגות, התנהגות אישית של ההנהלה ובסופו של דבר חברי מועצת המנהלים, קריטיים ליצירת תרבות ארגונית מוסרית. בנוסף לקביעת דוגמא אישית טובה להתנהגות מוסרית ולקביעת הצביון הנכון בראש, חברות מספקות לימודים לפי נחיצות מוסרית של
עסקיהם, לעתים קרובות עם ציות למערכת אשר דורשת לעבור מבחן על החומר.
חברות רואי החשבון
למשרדי רואי חשבון ולמקצוע ראיית החשבון יש תפקיד חשוב בעידוד התנהגות מוסרית בתוך מקצוע ראיית החשבון. למנהיגים יש את האחריות לעצב את תרבות הפירמה, לקבוע את האווירה המתאימה ולהתנהג כמודל לחיקוי עבור אותם ערכים שהחברה תומכת בהם.
חברות רואי החשבון צריכות לאפשר דיונים פתוחים בנושא אתיקה, עקביות בין מדיניות וביצוע, פיקוח ותשומת לב ההנהגה לעקרונות המוסר, מאמצים לגלות הפרות, חופש להטיל ספק בסמכות, לתגמל על התנהגות מוסרית, ענישה להתנהגות לא מוסרית, מעקב על דיווחים של ענייני מוסר ויחס הוגן.
אוניברסיטאות
קריאות רבות נעשו להשמת דגש על אתיקה בתוכנית הלימודים של ראיית חשבון וכהמשך לדרישות קבלה ללימודים. למרות האווירה הזועקת לעליית הדגש החינוכי על אתיקה עבור סטודנטים בראיית חשבון, קיימת הסתייגות חזקה ללימוד אתיקה.
יש לדאוג להכנסת האתיקה והשקיפות כמוטיב מרכזי בכל תחומי ההוראה. יש להדגיש את האחריות הכרוכה בקבלת החלטות עסקיות ואת הצורך בשקילת ההשלכות, עבור אחרים, שיש להחלטות אלה.
לדעתי האישית, עדיף ואולי רצוי ללמד אתיקה מוקדם, ההשפעה בהתחלה בוודאי טובה יותר ומועילה יותר.
ענישה-
גורם הענישה חייב להיות מרתיע בכדי לחולל שינוי בתחום הביקורת החשבונאית.
ללא ענישה אפקטיבית פנים ארגונית ומחוץ לה, לא ייתכן שינוי משמעותי בהתנהלות המקצוע. השינוי חייב לבוא גם מראשי החברות המעסיקות את רואי החשבון וגם מהחברות המבוקרות על ידיו אשר מפעילות עליו לחץ רב.
סיכום ומסקנות:
בעבודה זו הצגתי את הדילמה האתית של רו"ח, תוך כדי סקירה כללית של תפקידו וניגוד האינטרסים התמידי בו הוא מצוי, תוך ניסיון לפתור את הקונפליקט.
הצגתי את ההשפעות הנוצרות כתוצאה מניגוד אינטרסים זה, את הפגיעה בציבור המשקיעים, בכלכלת השוק המקומי וההשלכות על כלכלת העולם.
ניגוד האינטרסים העיקרי בתפקידו של רו"ח בא לידי ביטוי בתלותו בחברות אותן הוא מבקר. חברות אלו שמעסיקות ומשלמות את שכר טרחתו ובקלות יכולות לפטרו, הן אלו שיכולות למנוע ממנו לפרסם חוות דעת אמיתיות ואובייקטיביות אודותיה ודו"חותיה הכספיים. כל דיווח אחר שונה מרצונם של מנהלי החברה יכול להיות סיכון מקום
עבודתו של רו"ח.
נוכחנו לראות כי ברוב המקרים שבהם התגלו בעיות בדיווח, המעמד, השכר טרחה והיוקרה שיחקו תפקיד חשוב.
על אף ניסיונות החקיקה הנמרצים, קיים קושי רב לכפות על רו"ח לחוות דעה אובייקטיבית כאשר מופעל עליו לחץ וקיים תמריץ כספי חזק עבורו לא לעשות כך.
בבואנו לנתח את הדילמה, הצגנו תחילה את האופן בו מתמודדות הרשויות בישראל ובארה"ב עם קונפליקט תפקידי זה והפתרונות אותם הציעו. מנינו, בנוסף לכך, את מגבלות הריסון החיצוני המצביעות על הצורך בריסון פנימי בנוסף. מכאן בחנו את אפשרויות הריסון הפנימי שהוצעו עד כה תוך הבחנה בין תפוחים רקובים וסלים רקובים.
מצאנו כי ברמה האקדמאית קיים פתרון שהולך ומשתכלל לאורך השנים למניעת ניגוד האינטרסים של רו"ח באמצעות חקיקה מרסנת ונמרצת, תקנים והוראות מקצועיות הנקבעים ע"י הרשויות המחוקקות וע"י אנשי המקצוע בתחום ראיית החשבון, אבל יחד עם זאת, נוכח ההיתקלות בפרשיות חוזרות ונשנות של דו"חות פיננסים מעוותים ושל חוות דעת
לא אמינות אודותיהם, עולה הספק האם מדובר ב"תפוחים רקובים" או ב"סלים רקובים".
המסקנה שנגזרה מבחינת הריסון הפנימי והחיצוני היא כי התרבות ההתנהגותית הנהוגה ואופי היחידים הפונים לתפקיד ראית החשבון מונעים את יישומו של הריסון הפנימי והחיצוני באופן שיצור שינוי לטובה בקונפליקט המוסרי של רואה החשבון המבקר.
לאחר אלו בחנו את הקונפליקט המוסרי ע"פ עקרונות לקבלת החלטות מוסריות בארגון, לפי גישות שונות המופיעות בעולם העסקים בפרט ובתרבות הארגונית בכלל.
המסקנה המתבקשת היא כי כל אחת מהתיאוריות המוסריות בצורה מוזרה נכשלה להדריך במידה מספקת את מקצוע ראיית החשבון בכל סיטואציה מוסרית.
רואי חשבון לא יכולים יותר להתעלם מהתגוששות ישירה יותר עם אתגרים אתיים טבועים בראיית החשבון.
אם אדם מקבל שרואי חשבון נמצאים בעמדות רבות עצמה ולהחלטות שהם מקבלים יש השלכות רחוקות מלכת, אז ההיבט המוסרי הוא חשוב.
פתרון הקונפליקט של רואה החשבון צריך לבוא מכל הצדדים גם יחד:
מצד משרד רו"ח המעסיקה אותו - עליה לראות בו ככלי לשירות הלקוחות ולא ככלי שיווקי להשיא את ערך הפירמה, שהרי אמרנו שלמנהלי הפירמה יש אינטרס להציג את הדו"חות כך שישאירו רושם טוב של צדדים שלישים, כמו משקיעים שישקיעו בחברה ומלווים שיאשרו הלוואות.
מצד הפירמות המעסיקות את רו"ח - עליהם להפסיק להשתמש בכוח ליצירת לחץ המונע פרסום אובייקטיבי.
מצד רואה החשבון - עליו להבין את כובד השפעתו על שוק ההון ולפעול לטובת השוק תוך כדי אובייקטיביות אופטימאלית בסטנדרטיים מקצועיים בסיסיים.
מצד המשקיעים - עליהם להיות ערים לניגוד העניינים ולתת לכך משקל רב יותר בהתייחסותם לדוחות הפיננסים.
עד אשר כל הגורמים האלו לא יפעלו יחדיו לאותה המטרה לא ניתן יהיה לפתור את הקונפליקט התפקדי של רואה החשבון, ופעולותיו ימשיכו להיות לקויות באופן מוסרי וריסון חיצוני לא יועיל במקרה זה.
בכדי להחזיר את האמון והכבוד, על אנשי המקצוע לבנות את המוניטין על היסודות היסטוריים של יושר ומוסר.
ביבליוגרפיה:
גבע א, (2000), מוסר ועסקים, האו"פ
"עונש כבד הוטל על ארתור-אנדרסן", Ynet, 16/10/02. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2183874,00.html
Staubus J. George, 2005,"Ethics Failures in Corporate Financial Reporting"; Journal of Business Ethics 57: 5-15
Brenner Steven, Moir Lance, 2004, "Paying the Piper and Calling the Tune: Reflections on the Inherent Conflicts in Auditing", The Journal of Corporate Citizenship; 16;
Chan, Peter K. M. "Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, 2004, Vol. 9 Issue 2, p347, 47p;
Copeland, Jr., James E, 2005, "Ethics as an Imperative".. Accounting Horizons, Vol. 19 Issue 1, p35-43, 9p;)
Goldman, Arieh; Barlev, Benzion, "The Auditor-Firm Conflict of Interests: Its Implications for Independence", Accounting Review, Oct74, Vol. 49 Issue 4, p707, 12p
Haywood, M. Elizabeth; Wygal, Donald E.,2004, "Corporate Greed vs. IMA's Ethics Code". Strategic Finance, Vol. 86 Issue 5, p45-49, 5p, 1 chart;
Kaplan, Richard L., "The Mother of All Conflicts: Auditors and Their Clients" Journal of Corporation Law, Winter2004, Vol. 29 Issue 2, p363, 21p
Ketz, J.E., and P.B.W. Miller. 1997, "Some Ethical Issues about Financial Reporting and Public Accounting and Some Proposal." Research on Accounting Ethics 3; 49-77
Koehn, Jo Lynne, 2005; "Accounting Ethics", Business Ethics Quarterly; Jul2005, Vol. 15 Issue 3, p521, 9p
Kulzick S. Raymond, 2004, "Sarbanes-Oxley: Effects on Financial Transparency", S.A.M. Advanced Management Journal. Cincinnati: Vol.69, Iss.1; pg. 43, 7 pgs
Lindberg L. Debora and Beck d. Frank, 2004, "Before and After Enron: CPAs' Views on Auditor Independence", The CPA Journal; 74, 11 pg. 36
Millon David, 2003; "Who "caused" the Enron debacle? ", Washington and Lee Law Review, Vol.60, Iss. 1;pg. 309
O'Leary Barbara, 2001, "The power struggle between accountants and marketers and its consequences for business ethics in the U.K.", ????? Vol.10, No.2
Siegel, Arthur; McGrath, Susan; Morris, Thomas W, "Recognizing and addressing conflicts of interest", CPA Journal, Apr2003, Vol. 73 Issue 4, p6, 5p
Shafer E. William, Lowe D. Jordan Fogarty J. Timothy, 2002,"The effect of corporate ownership on public accountants' professionalism and ethics", Accounting Horizons; Vol. 16; Iss. 2; pg. 109
Venkataraman M Iyer, Dasaratha V Rama, 2004, "Clients' Expectations on Audit Judgments: A Note", Behavioral Research in Accounting. Sarasota: Vol. 16; p. 63
Copeland, Jr., James E, 2005, "Ethics as an Imperative".. Accounting Horizons, Vol. 19 Issue 1, p35-43, 9p;)
Ketz, J.E., and P.B.W. Miller. 1997, "Some Ethical Issues about Financial Reporting and Public Accounting and Some Proposal." Research on Accounting Ethics 3; 49-77
Haywood, M. Elizabeth; Wygal, Donald E.,2004, "Corporate Greed vs. IMA's Ethics Code". Strategic Finance, Vol. 86 Issue 5, p45-49, 5p, 1 chart;
Millon David, 2003; "Who "caused" the Enron debacle? ", Washington and Lee Law Review, Vol.60, Iss. 1;pg. 309
Kaplan, Richard L. (2004);"The Mother of All Conflicts: Auditors and Their Clients" Journal of Corporation Law, Vol. 29 Issue 2, p363, 21p
Chan, Peter K. M. (2004);"Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347, 7p;
Haywood, M. Elizabeth; Wygal, Donald E.,2004, "Corporate Greed vs. IMA's Ethics Code". Strategic Finance, Vol. 86 Issue 5, p45-49, 5p, 1 chart;
Goldman, Arieh; Barlev, Benzion, "The Auditor-Firm Conflict of Interests: Its Implications for Independence", Accounting Review, Oct74, Vol. 49 Issue 4, p707, 12p
Siegel, Arthur; McGrath, Susan; Morris, Thomas W, "Recognizing and addressing conflicts of interest", CPA Journal, Apr2003, Vol. 73 Issue 4, p6, 5p
משה טרי בכנס משותף ללשכת רואי חשבון ולרשות הי"ע: מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו, מאת: יותם זיו.
Lindberg L. Debora and Beck d. Frank, 2004, "Before and After Enron: CPAs' Views on Auditor Independence", The CPA Journal; 74, 11 pg. 36
Chan, Peter K. M. (2004);"Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347, 7p
Siegel, Arthur; McGrath, Susan; Morris, Thomas W, "Recognizing and addressing conflicts of interest", CPA Journal, Apr2003, Vol. 73 Issue 4, p6, 5p
משה טרי בכנס משותף ללשכת רואי חשבון ולרשות הי"ע: מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו, מאת: יותם זיו.
משה טרי בכנס משותף ללשכת רואי חשבון ולרשות הי"ע: מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו, מאת: יותם זיו.
Copeland, Jr., James E, 2005, "Ethics as an Imperative".. Accounting Horizons, Vol. 19 Issue 1, p35-43, 9p;)
פרופ' אורגלר יאיר, 2003, "שקיפות ואתיקה בשוק ההון-לקחים", ניהול שקוף, גיליון 5
Staubus J. George, 2005,"Ethics Failures in Corporate Financial Reporting"; Journal of Business Ethics 57: 5-15
גבע א, (2000), מוסר ועסקים, האו"פ, עמ' 70-75
פרופ' גרוס יוסף, 2003, "חדירת עקרונות אתיים לעולם העסקים" , ניהול שקוף, גיליון מספר.
Kulzick S. Raymond, 2004, "Sarbanes-Oxley: Effects on Financial Transparency", S.A.M. Advanced Management Journal. Cincinnati: Vol.69, Iss.1; pg. 43, 7 pgs
פרופ' גרוס יוסף, 2003, "חדירת עקרונות אתיים לעולם העסקים" , ניהול שקוף, גיליון מספר.
איתמר לוין,18.7.2005,"לסתום פרצות",גלובס
Chan, Peter K. M. (2004);"Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347, 7p;
Kaplan, Richard L. (2004);"The Mother of All Conflicts: Auditors and Their Clients" Journal of Corporation Law, Vol. 29 Issue 2, p363, 21p
Chan, Peter K. M. (2004);"Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347,
Chan, Peter K..M. (2004) Breaking The Markets Dependence on Independent: An Alternative to The Independent Outside Auditor, Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p362
פרופ' גרוס יוסף, 2003, "חדירת עקרונות אתיים לעולם העסקים" , ניהול שקוף, גיליון מספר 5.
משה טרי בכנס משותף ללשכת רואי חשבון ולרשות הי"ע: מבין כל שומרי הסף תפקידם של רואי החשבון המבקרים הוא המרכזי והחיוני לתפקודו של השוק כולו, מאת: יותם זיו.
גבע א, (2000), מוסר ועסקים, האו"פ
גבע א, (2000), מוסר ועסקים, האו"פ
Koehn, Jo Lynne, 2005; "Accounting Ethics", Business Ethics Quarterly; Jul2005, Vol. 15 Issue 3, p521, 9p
Koehn, Jo Lynne, 2005; "Accounting Ethics", Business Ethics Quarterly; Jul2005, Vol. 15 Issue 3, p521, 9p
Brenner Steven, Moir Lance, 2004, "Paying the Piper and Calling the Tune: Reflections on the Inherent Conflicts in Auditing", The Journal of Corporate Citizenship; 16;
Koehn, Jo Lynne, 2005; "Accounting Ethics", Business Ethics Quarterly; Jul2005, Vol. 15 Issue 3, p521, 9p
Chan, Peter K. M.(2004), "Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347,47p;
Chan, Peter K. M.(2004), "Breaking the Market's Dependence on Independence: An Alternative to the `Independent' Outsider Auditor", Fordham Journal of Corporate Financial Law, Vol. 9 Issue 2, p347,47p;
Koehn, Jo Lynne, 2005; "Accounting Ethics", Business Ethics Quarterly; Jul2005, Vol. 15 Issue 3, p521, 9p
O'Leary Barbara, 2001, "The power struggle between accountants and marketers and its consequences for business ethics in the U.K.", ????? Vol.10, No.2
Copeland, Jr., James E, 2005, "Ethics as an Imperative".. Accounting Horizons, Vol. 19 Issue 1, p35-43, 9p;)
עמוד 25 מתוך 26
כיצד ראוי שיתחלקו ההיבטים השונים של נאמנותו של רו"ח, האם ראוי שיהיה נאמן יותר לפירמה אותה הוא מבקר וממנה מקבל את שכ"ט ואשר בקלות יתרה יכולה לפטרו, או שמן הראוי יהיה נאמן יותר למחויבותו המקצועית לביקורת ודוחות אמיתיים ואובייקטיבים?

תגים:

אתיקה · חשבונאית · מוסר · ריסון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דילמות אתיות של רואי חשבון", סמינריון אודות "דילמות אתיות של רואי חשבון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.