סף סובלנות לפיתוח תיירות במג'דל (אשקלון)

תקציר העבודה:

בבואנו לחקור את נושא התיירות בעיר אשקלון, התפתחותה ומגמותיה לעתיד, נוכחנו לדעת כי קיים בעיקר חוסר איזון בין המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות לבין תושבי העיר.
בחרנו להתמקד בהקשר זה ב"סף הסובלנות לפיתוח" של תושבי העיר ביחס לאזור מג'דל אשר מהווה את הגרעין הוותיק - ההיסטורי של העיר. הדיון לפיתוח אשקלון ייסוב על בעיות העיר השונות לשם בנית פרוגרמה חדשה לפיתוח, המשלבת את חולשות העיר השונות, שילוב ההון האנושי בה בתכנון ובביצוע, ובנית מערך של מטרות ויעדים ברורים לטווחי זמן שונים.

שאלת המחקר: בחינת "סף הסובלנות" לפיתוח תיירות של תושבי אשקלון, תוך כדי התמקדות בכוונותיה של העירייה לפיתוח מג'דל, שיתוף האוכלוסייה המקומית, מידת האמון שנותנת האוכלוסייה המקומית לאפשרות להקים פרויקט שימור, ומידת יכולתו של הפרויקט להוות מקור לשיפור כלכלי, חינוכי, תרבותי וחברתי בעיר.
השערת המחקר:
א. תושבי העיר אשקלון, חלקם מעורבים בכוונות העירייה לביצוע פרויקטים בכלל ופרויקט שימור בפרט, אל מול חלק אחר שאינו מתעניין בתחומים המוניציפאליים.
ב. לדעתנו, המחקר יציג מגוון דעות, בדבר האמון והאופטימיות שיש בפרויקט כזה על מנת לשפר את חזות העיר, פיתוחה הכלכלי והחברתי - מגוון שינבע מפערים בגיל, באזור המגורים וברמת ההשכלה.

שיטת המחקר: על מנת לבחון את נושא "סף הסובלנות" לפיתוח, בכוונתנו להתמקד במספר דרכי מחקר; ראשית נחקור את הרקע ההיסטורי של אשקלון בכלל ושל מג'דל בפרט, נסקור את הפעילות המוניציפאלית הקיימת, תוך התמקדות בפעילות עם אוריינטציה תיירותית; נבצע ראיונות עם אישי ציבור ותושבי אשקלון - נתונים ששולבו במחקר לאחר ניתוח בחתך נושאי. בנוסף, בחינת מוכנות אוכלוסיית העיר לנושא "סף הסובלנות" לפיתוח - תרומה כלכלית, חינוכית ופוטנציאל לפיתוח תיירותי, תוך כדי שימוש בשאלונים, הגשת פרוגרמה ובה המלצות לפיתוח עתידי.
בבואנו לחקור את אוכלוסיית אשקלון, נדגום, בסקר שדה, כ- 60 תושבים לפי מס' ההתפלגויות: 1) גיל. 2) אזור מגורים בתוך העיר אשקלון ומידת הקרבה לאזור המחקר. 3) רמת השכלה.

תוכן העניינים:
פרק א' - מבוא
· מבוא.
· העיר אשקלון ומג'דל (מיגדל) -רקע היסטורי.
· שאלת המחקר (ושאלות מגמתיות שהנחו אותנו).
· השערת המחקר.
· מתודולוגיה - שיטות המחקר.
· רקע תיאורטי וסקירה ספרותית:
1. הדיון בתופעת השימור.
2. התיירות כמשאב.
3. התיירות כמוצר.
4. על הקשר בין הפיתוח התיירותי והאוכלוסייה המארחת.
5. המודל של Doxey.
6. המודל של Butler.
7. כוח הנשיאה.
8. תמיכת התושבים המקומיים בפיתוח התיירותי.
9. עמדות התושבים כלפי פיתוח תיירותי עתידי ביישובם.

פרק ב' - אשקלון - תהליכים עכשוויים ועתידיים ובניית כרטיס תיעוד למג'דל
· אשקלון 2002. פעילות מוניציפלית בפועל, קשיי פיתוח ומגמות לפיתוח - מתוך ראיון עם ס' ראש עיריית אשקלון - מר אלי שבי.
· מג'דל - מיקומה ואיתורה במרחב אשקלון - תיאור פיזי.
· פרוגראמה לפיתוח תיירותי באשקלון ובמג'דל בפרט, תוך התייחסות לתוכניות פיתוח העיר תל אביב-יפו כמודל.

פרק ג' - בחינת "סף הסובלנות לפיתוח"
· ראיונות עם בעלי תפקידים ותושבי אשקלון
· ראיונות עם אוכלוסיית אשקלון שנענתה לשאלונים
· נתונים העולים מן המחקר.

פרק ד' - סיכום
מסקנות.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
נספחים.

הערת מערכת: לא בכל העבודה צויינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

מקורות:

עדותו של שמואל איל:
"...היינו כח קטן, ואת הלילה בילינו במשטרה. ב- 01:00 לפנות בוקר התחלנו להתקדם. כשהגענו למג'דל, התברר שלא נשארו בה חיילים מצרים. האזרחים שנשארו היו מפוחדים והסתגרו בבתים. כמה תושבים יצאו החוצה, נושאים דגלים לבנים. ראש העיר עצמו ברח. גדוד 54 קיבל הוראה לעשות סדר בשטח. אירגנו שמירה, המשימה העיקרית
הייתה לעשות סדר כלשהו בעיר, לשמור על ניקיון ולמנוע ביזה. הגיעו כוחות מיוחדים שטיפלו בנושא. היה עלינו לוודא שהעיר לא ממוקשת ואם נותרו חיילים מצרים בסביבה. בשלב הראשון נסוגו המצרים עגד יד מרדכי, ואחר כך עד מחסום אדז. בשבת הראשונה אחרי הכיבוש הגיע לביקור שר האוצר הראשון, אליעזר קפלן. קיבלתי את פניו
ולקחתי אותו לסיור במג'דל."
עדותו של יוחנן שרפשטיין:
שירתתי בגדוד 52, חטיבת "גבעתי". מתיתיהו איתן (אחיו של רפאל איתן) היה מפקד הפלוגה שלי. ערב אחד שכבנו בעמדה קדמית בכפר חמאמה, בצפונה של מג'דל, והפגזנו באש בכל הכלים שהיו לנו. פתאום נעשה שקט, ולא נראו ערבים בשטח. כשהשקט נמשך, החליט יהושע טרטנר להיכנס למג'דל בראש עשרה אנשים. יצאנו דרך הכפר והפרדס
לכיוון מג'דל. בדרך נקע מישהו מהקבוצה את רגלו, שלחנו אותו חזרה לחמאמה עם חבר ונשארנו רק שמונה. עברנו בתחנת נסיונות ממשלתית-בריטית (כיום כפר סילבר), ובין בתים שנאסר עלינו להיכנס אליהם מחשש מיקוש. נכנסנו למשטרת אשקלון בדרך הישנה. ירינו לכיוון המשטרה, ולא היתה תשובה.ראינו דגל לבן מעל למשטרה. התברר
שמג'דל כבר נכנעה יום קודם לכן, כאשר "שועלי שמשון", רכובים על ג'יפים, נכנסו לתוך העיירה, והערבים שנשארו בעיר הניפו דגל לבן לאות כניעה. מול המשטרה, בבית ארוך, נתקלתי בערבי. הוא טען שהוא מורה והציע לנו את מכוניתו. חששנו ממלכודת ודחינו את ההצעה. כיצד יכולים שמונה חיילים לשמור על מג'דל? העמדנו לוקסים
(פנסי תאורה) בפינות כל הרחובות והצבנו לידם ערבים בתור שומרים האחראים לסדר. אמרנו להם שאם משהו יתרחש - הם יהיו הראשונים שייפגעו. בבוקר הגיעו שוטרים ממשטרת רחובות. הם הזהירו לא להיכנס לבתים מחשש מלכוד, אך נהג "אגד", גרשון שמו, בעט בדלת שהיתה ממולכדת, והפיצוץ קטע את רגלו. נשארנו שלושה-ארבעה ימים
במג'דל, ובעיתונים פורסם: "שמונה אנשים שמרו על כל מג'דל והערבים נכנעו לשמונה".
עדותו של איתן מתתיהו:
"היינו בעמדות "הבית הלבן" מדרום לניצנים, והמצרים היו בתחנת הניסיונות (כפר סילבר). הם ירו לעברנו אש חזקה ומרוכזת, ופתאום הם השתתקו. לקחתי איתי כיתה, שמונה חברה, והתחלנו להתקדם לכיתת הניסיונות. בדרך לא פגשנו נפש חיה. מרחוק ראינו יחידה נוספת, שהתקדמה מכיוון אחר. זו היתה מחלקה מגדוד 54 "גבעתי". בהתחלה
הם חשבו שאנחנו מצרים. תיאמתי שאני אכנס למג'דל מצד הגורן, והם מצד המשטרה. נכנסנו ועברנו דרך הגורן, והשארנו סימנים בשטח, כדי שכוחותינו ימצאו את נתיב התקדמותנו. היינו רק שמונה, לכן נקטנו אמצעי זהירות: כל מי שפתח חלון - ירינו לעברו. הגענו עד לבית העירייה, התגודדו שם חברי מועצת העירייה ועוד ערבים מספר,
כולם נרגשים. גם בעל בית המרקחת, זכריה, היה שם. חברי מועצת העירייה שאלו שאלות, ואני אמרתי שכוחותינו יושבים מחוץ לעיר ועומדים להיכנס בכל רגע התכוונתי לשמונת החברה שהיו בבניין המשטרה. הם הציעו לנו אוכל וקפה. אחר כך הם הדליקו פנס ויצאו לשחוט תרנגולות כדי להכין לנו ארוחה. ליווינו אותם במסגרת "כבדהו
וחשדהו!" בינתיים נפוצה השמועה על בואנו. אנשים עברו ברחובות וצעקו "צבא ישראל הגיע!" היתה ממש "חגיגה". התושבים הגיחו מבתיהם והפגינו שמחה גדולה, כביכול. בזמן כיבוש מג'דל הוציא אבא קובנר, שהיה קצין התרבות של גבעתי., דף קרבי. היתה בו תמונה של דלת של חנות נעולה במנעול גדול, ומתחתיה כתוב: "לא פרצנו אף
לחנות אחת במג'דל".
עדותו של דוד אפל:
"אני רוצה לדבר עם המושל - לבדי". פנייה מוזרה זו מפיה של ערבייה קשישה, תושבת השכונה הערבית, היתה לפליאה בעיני. לא הצלחתי לדובבה ולברר מה יש לה לספר למושל בארבע עיניים. האישה הישישה נתקבלה אצל עשהאל צוקרמן, וכעבור דקות מספר בקעו קולות בכי מחדרו. כשעזבה קרא לי עשהאל, ובפיו סיפור מדהים: "אישה זו היא
יהודייה, שהגיעה בראשית שנות העשרים עם בעלה ואחותה מפולניה. כעבור שנים מספר, כשלא הצליחו להסתדר בתל אביב, הגיעו שתי האחיות עם בעליהן, האחד חייט והשני נפח, למג'דל הערבית. בפרעות 1929 עזבה משפחת הנפח את העיר, והחייט נשאר במקום בחסות שכניו. שני הבנים שלהם היגרו לארה"ב. כאשר נפטר בעלה, המשיכה האלמנה
להתפרנס כתופרת, ובפי כולם נקראת "המוסקוביה". (כך כינו הערבים את חלוצי שנות העשרים לפי מוצאם הרוסי.) האישה התחתנה עם ערבי, מוצאה נשכח, והיא נחשבת לערבייה לכל דבר. היא התאלמנה שנית לפני מלחמת השחרור". עשהאל המשיך וסיפר שהקשישה דיברה אליו ביידיש, מלמלה ברכות וגילתה פרטי-פרטים על השתוללות ה"שבאש"
המקומי בחורף 1947, כאשר רקדו בחוצות מג'דל עם הראשים הכרותים של ארבעת חברי קיבוץ ניצנים. היא אף ידעה לנקוב בשמם של אחדים מהמפגינים. בעקבות סיפור זה נעצרו כמה צעירים על ידי המשטרה. הגילוי הדהים את כולנו בממשל הצבאי ומיד דווח עליו למטה. המושל הורה להוציאה מהשכונה הערבית ולהעמיד לרשותה דירה בקרב
המתיישבים. היא נרשמה בשמה היהודי- פייגה רחל לינדנבוים. הממשל דאג לכל צרכיה, ומאוחר יותר זכתה לטיפול מלא של משרד הסעד. היא נפטרה בשיבה טובה בשנות ה- 50 המוקדמות בביתה שברחוב צה"ל המג'דל."
(העדויות לקוחות מהספר - אשקלון - 4000 ועוד 40 שנה חלק ב' עמ' 28-39.)
דוגמה לשאלון לתושבי אשקלון
שלום רב !
הננו סטודנטים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן. נודה לך אם תסכים לענות על מספר שאלות המתייחסות לנושא שימור ופיתוח באשקלון. שאלון זה מיועד לנשים ולגברים כאחד.
נודה לך מראש על שיתוף הפעולה.
חלק א'
גיל: ______.
מין :
זכר
נקבה
מהי השכלתך הפורמלית ?
יסודי.
תיכון.
על - תיכונית.
אקדמית.
האם אתה תושב אשקלון ?
כן
לא
האם אתה מתגורר :
א. קרוב למג'דל ( מרחק הליכה ממג'דל ).
ב. רחוק ממג'דל ( מרחק נסיעה ).
בתוך מג'דל.
כמה שנים הנך תושב אשקלון ?
פחות מ - 5 שנים.
5 - 10 שנים.
10 - 20 שנים.
מאז ומתמיד.
מהו מקור הפרנסה העיקרי שלך ?
שכיר.
שכיר, זמני.
עצמאי.
אינני עובד.
חלק ב'
אנא סמן את התשובה הקרובה ביותר לעמדתך:
1= במידה אפסית.
2= במידה מועטה.
3= במידה בינונית.
4 = במידה רבה.
1
2
3
4
עד כמה הנך מוכן להיות מעורב בפיתוח העיר מבחינה תרבותית ?
1
2
3
4
עד כמה הנך מוכן להיות מעורב בפיתוח הכלכלי של העיר ?
1
2
3
4
עד כמה הנך מוכן להיות מעורב בפיתוח העיר מבחינה עסקית ?
1
2
3
4
באיזו מידה הפיתוח החינוכי חשוב
לך ?
1
2
3
4
באיזו מידה הנך מוכן לפתח את העיר מבחינה חברתית ?
1
2
3
4
באיזו מידה תתמוך בפיתוח תשתיות במג'דל ( הרחבת הרחוב, בניית מדרכות, שיפוץ, תאורה
וכו' ) ?
1
2
3
4
האם לדעתך פיתוח מג'דל יתרום לתיירות באשקלון ?
1
2
3
4
באיזו מידה אתה כתושב מג'דל
( עובד במג'דל או מבקר בה ), היית רוצה להיות שותף בתהליך שיקום חלק זה של העיר?
1
2
3
4
באיזו מידה לדעתך יכולים תושבי העיר אשקלון ( גם כאלה שאינם מתגוררים במתחם מג'דל ) לתרום לפיתוח התיירות בעיר ?
1
2
3
4
באיזו מידה היית מעוניין להתגורר במג'דל ?
1
2
3
4
מה מידת היכרותך עם ההיסטוריה של מג'דל ?
1
2
3
4
האם אתה מגדיר עצמך כאשקלוני גאה ?
תודה רבה על שיתוף הפעולה !
תודתינו נתונה למספר רב של אנשים, הן מהאקדמיה והן מהעיר אשקלון, אזרחים ואנשי ציבור, על שתרמו מזמנם והביעו נכונות ורצון לתרום מהידע הרב שלהם.
בעיריית אשקלון:
אבי ויזל - מנהל מחלקת עסקים בעיריית רמת גן, רישוי עסקים
איריס לייבוביץ' - מקדמת תעשייה
ד"ר הלן מרכוס - מנהל התכנון האסטרטגי בעיריית רמת גן
רמי נתנאל - מנהל מחלקת ארנונה
שרי - משרד הדוברות
שמעון הרם - מחלקת אירועים ותיירות
שלמה נהרי - אדריכל העיר.
אלי שבי - סגן ראש העיר
בעירית תל אביב:
חגית אלוצמן - מינהל ההנדסה
אורלי אוראל - מנהלת צות פיתוח מרכז
ציונה רז - מנהלת הארכיון והסיפרייה
אריה יצחקי- מדריך ישראל השרון דרום מישור החוף וצפון הנגב עמ' 105.
רפי עגיב- אשקלון - 4000 ועוד 40 שנה, עמ' 8
רפי עגיב- אשקלון - 4000 ועוד 40 שנה, עמ' 58.
Doxey, G.A, "Causation thory of visitor - residents irritants: methodology and research inference" in the impact of tourism Sixth Annual Conference Proc of the Travel Research Association (1975). From: Getz D. (1994), "Residents attitudes towards tourism, A longitudinal study in Spry Valley,
Scotland", Canada.
מתוך - Butler R. "Tourism as an agent of change" in Tourism as a factor in National and Regional Development Occasional paper 4, Department of Geography, Trent University, Peterborough (1975). From Getz D. (1994), "Residents attitudes towards tourism, A longitudinal study in Spey Valley,
Scotland", Canada.
מתוך - Resident support for tourism development, R. Richard, T. Patrick, A. Lawrecnce, U.S.A.
אפלבאום ל. וניומן ד., התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי, מכון פלוסהיימר למחקרי מדינות, ירושלים, 1997.
73
39

תגים:

קיימא · כושר · נשיאה · פנאי · ונופש

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סף סובלנות לפיתוח תיירות במג'דל (אשקלון)", סמינריון אודות "סף סובלנות לפיתוח תיירות במג'דל (אשקלון)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.