מקובלות חברתית אצל ילדים עם ליקוי למידה ואצל ילדים מחוננים בכיתה

תקציר העבודה:

קבוצות חריגות באוכלוסיה היוו מאז ומעולם מוקד לחקירות סוציולוגים, פסיכולוגים ואנשי מחקר שונים מכל קצוות הקשת המקצועית. קבוצות אלו הושוו עם קבוצות אחרות, מוינו לתת קבוצות ודורגו עפ"י כללים שנקבעו לצורך העניין. אחדות מהקבוצות הללו, אולי המדוברות ביותר, הן קבוצת הילדים המחוננים וליקוי הלמידה קבוצות אלו הן קבוצות של ילדים השונים משאר האוכלוסיה בנקודות רבות ובכללן במנת המשכל שלהן (אצל מחוננים), בתפיסת עולמן ובהתנהגותן הפסיכולוגית.
שאלת המחקר היא האם יש דמיון בין שתי קבוצות התלמידים: המחוננים וליקוי הלמידה. מטרת העבודה היא לבדוק האם קיימים מאפיינים משותפים מבחינת המקובלות החברתית.
חשיבות הנושא היא בכך שכשרים חברתיים עשויים להשפיע הן על המקובלות החברתית ומכאן על הישגים בלימודים. גם הביטחון העצמי מושפע מכך, והתפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד. כישורים חברתיים הוא מושג מרכזי בכל תיאוריות האישיות. מספר התאוריות וההתייחסות אליו הוא רב, ומושגים שונים קשורים למושג זה: קבלה עצמית, הערכה עצמית, ערך עצמי ועוד. הבדידות החברתית יכולה להוביל, במקרים הקיצוניים, לדיכאון, אולם במקרים חמורים פחות היא גורעת מיכולת ההסתגלות של הילד הרך לבית הספר, ויכולה אף לפגוע בכשריו הלימודיים. אי לכך לנושא זה חשיבות רבה. המורה, כגורם מרכזי בפעילות הגומלין בכיתה, יכול לסייע למקובלות החברתית של התלמיד ולשילובו החברתי, במיוחד כאשר מדובר בילדים רכים.

העבודה תסקור כמה מחקרים שנעשו על ילדים אלו: מחקרים אמפיריים, מחקרים תיאורטיים, מחקרים השוואתיים וכו'. המחקרים מראים כי הבעיות בשילוב החברתי של המחוננים דומים לאלו של ליקוי הלמידה- שניהם חריגים באוכלוסיה ולכן קבוצת הילדים הרגילה מתייחסת אליהם בהתאם.
בפרק א יוצגו ההבדלים בין ליקוי למידה ומחוננים וכן המאפיינים שלהם. ההגדרות, כי שנרה, רבות, ולכן יובאו חלקם. כמו כן המאפיינים ידונו בקצרה.
הפרק השני יסקור את המקובלות החברתית החשובה כל כך לתלמידים ואת הבעיות של ילדים מחוננים וליקוי למידה בשטח זה. הפרק השלישי יתמקד ביתר פרוט בבעיות של שתי קבוצות האוכלוסיה ואילו הפרק הרביעי יבחן האם הבדלים בין תלמידים מקבוצות אלו ששולבו בכיתות רגילות לבין כאלו שלא שולבו. מסקנות העבודה יכללו את כלל המחקרים והתאוריות שהובאו.

תוכן העניינים:
תקציר
1. מבוא
2. פרק א'- ליקוי למידה ומחוננים- הגדרות ומאפיינים
2.1 הגדרות
2.2 מאפיינים
2.3 קשיי התמודדות
3. פרק ב'- מקובלות חברתית כתופעה חברתית
3.1 מהי מקובלות חברתית
3.2 הבעיות בחוסר מקובלות
3.3 דימוי עצמי
3.4 בדידות וחברה
4. פרק ג'- בעיות חברתיות בקרב ילדים ליקוי למידה ומחוננים
4.1 נכונות קבוצת הרוב לשילוב מחוננים
4.2 נכונות קבוצת הרוב לשילוב ליקוי למידה
4.3 עניינם של המחוננים בשילוב
4.4 עניינים של הילדים ליקוי הלמידה בשילוב
4.5 בעיות של מחוננים שהם ליקוי למידה
5. פרק ד'- השילוב במסגרת הרגילה- בעד ונגד
5.1 תאור השיקולים
5.2 תכנית העשרה
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אלגום, ד לוין (1989) "יצחק דמיון: עובדות, הגדרות, שיטות" מגמות, כ"ד פברואר.
בר-און דנה (2001) מרכז קהילתי טיפולי לנערות במצוקה - הערכת תכנית חברתית ירושלים: משרד העבודה והרווחה.
ברוך, מ. (תשנ"ג) הומור בספרות ילדים - ספרות ילדים ודרכי הוראתה במוסדות להכשרת עובדי הוראה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - גף להכשרת עובדי הוראה - מכון מופ"ת - מחקר ופיתוח תכניות.
גולדמן ד (1995), אינטליגנציה רגשית, תל-אביב: מטר
גיספאן ר., (2000) דימוי עצמי של תלמידים ליקוי למידה הלומדים בכיתות מקדמות (בתי ספר רגילים)בהשוואה לזה של תלמידים לקוי למידה הלומדים בבית ספר מיוחד עבודה לשם קבלת תואר מוסמך בחינוך: ירושלים- מכללת ירושלים לבנות.
דוד ח. (1999) "חמישה ילדים מחוננים בכתה אחת" הגיגי הגבעה
הבר ד. (1991), לא הואב לקרוא, אוניברסיטת תל-אביב.
היימן ט (2000) ליקוי למידה- מדריך למידה, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
היימן ט. (1998) "הסתגלות חברתית של תלמידים ליקוי למידה", בתוך היימן ט., ואחרות (עורכות) התמודדות עם ליקוי למידה: היבטים חדשניים, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה
וייסמן, נ. (1995) כניסה מוקדמת של ילדים מחוננים לבית הספר עבודת מ.א. אוניברסיטת תל-אביב.
זיו א. (1993), פסיכולוגיה בחינוך, תל-אביב: יחדיו.
זיו, א. (1976) תת הישגיות אצל ילדים מחוננים, אוניברסיטת תל-אביב.
זיו, א. (1990) מחוננים ירושלים: כתר.
זיידנר מ ושלייר א. (2000) "השפעת אפקט הדג הגדול באגם הקטן על תפישת עצמי מבחינה אקדמית". פנים 23
כהן א. (1997), "להיות החלום של עצמנו... דמיון, פנטזיה, חלימה בהקיץ ויצירה בחינוך ובטיפול", בתוך פלדי איתן (עורך), החינוך במבחן הזמן, אוניברסיטת תל אביב: עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך.
לנדאו, א (1973) יצירתיות, תל-אביב: גומא.
לנדאו, א. (1990) האומץ להיות מוכשר תל אביב: דביר.
לרר זאב (1994), הפסיכולוגיה של ההגירה, ירושלים.
מאיר שמעון, (1990) מקובלות חברתית של ילדים מחוננים, אוני' בר אילן, רמת גן.
מוס ר., (1990) תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל אביב.
מור מ. (1996) התערבות קבוצתית אצל מתגברים לקוי למידה לשיפור מצבם במישורים הקוגניטיבי, חברתי והרגשי, אוניברסיטת תל אביב- : בית הספר לחינוך.
מרגלית, מ' (1984), "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך.
משוניס א. א (1994) סוציולוגיה, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
נויברגר ביר שלי (1996) כשירות חברתית, בדידות וקוהרנטיות בקרב ילדים עם "הפרעות בלמידה" אוניברסיטת תל אביב: בית הספר לחינוך.
ניב, ד' (1987), רמות ליקוי שמיעה, מסגרות חינוכיות וקבלת נכות ובית-ספר, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.
סימפסון ש. (1985), פגיעה מוחית וליקוי למידה, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
סימפסון ש. (1995) הילד לקוי הלמידה בבית ובבית הספר תל-אביב: הוצאת ד. חוקת ובניו.
סנדרס מ. (1989),הערכה קלינית של קשיי למידה, ת"א.
ספקטור נ. (1989), שיקום ליקוי למידה, תל-אביב: מסדה.
פייטלסון,ד. "פיתוח משחקי דמיון בבני הגיל הרך כגישה אפשרית לעידוד יצירתיות" .הד הגן, אדר תשל"ו
פרץ א. (1999), הוראת מתמטיקה לילדים ליקוי למידה, אוניברסיטת ברמינגהם, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך בחינוך.
קדרון ר. (1976) (עורכת), לקות למידה, אפיון אבחון וטיפול, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
רולו מ (1995), גילוי ההוויה- על הפסיכולוגיה האקסיסטנציאלית, תל-אביב: רשפים.
רונן ח. (1990), "ילדים בלי תלויות",הד החינוך, ס"ה.
רנה ש. ונבון ד. (1990), הכנסת מחשבים למערכת החינוך, דוח מחקר, מרץ 1990.
Alfred D (2003) :Aseseing The Psychological Presentation Of Gifted And Talent Client Counseling Psycholog Quarterly 16(3)
BARBERO G. J., MORRIS, M,G. REFORD, M.T. "MALIDENTIFACTION OF MOTHER - BABY- FATHER RELATIONSHIPS EXPRESSED IN INFANT FAILURE TO THRIVE". THE NEGLECTED BATTERED CHILD CYNDROM. NEW-YORK: KARGER, 1963.
Cais J., (1983), "Socialization And Verbal Behavior: An Israeli Example", Intenational Journal Of Sociology Of Language, 41.
Dirks, J. (1979). "Parents' reactions to identification of the gifted". Roeper Review, 2 (2
Ernst E (2002) The Social And Emotional Adjustment Of Gifted Children Who Experience Asynchronous Development And Unique Educational Needs" Dissertation Abstract International Section
Higham, S., Buescher, T. M. (1997). "What young gifted adolescents understand about feeling different". In T. M. Buescher (Ed.), Understanding gifted and talented adolescents (pp. 26-30). Evanston, IL: The Center for Talent Development, Northwestern University.
Kearney, K. (1999). "Home schooling gifted children". Understanding Our Gifted, 1 (3), pp. 1, 12-13, 15-16.
Kline, B. E. Meckstroth, E. A. (1995). "Understanding and encouraging the exceptionally gifted". Roeper Review, 8 (1)
Zaharna R.S., (2000) "Self Shock: The Double- Binding Challenge Of Identity", International Journal Of Intercultural Relations, 13, Pp.501-525.

תגים:

קבוצה · חברות · בדידות · ילדים · לימודים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקובלות חברתית אצל ילדים עם ליקוי למידה ואצל ילדים מחוננים בכיתה", סמינריון אודות "מקובלות חברתית אצל ילדים עם ליקוי למידה ואצל ילדים מחוננים בכיתה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.