תפיסת ההיסטוריה אצל אחד העם

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': רקע - סביבה, תקופה והתעוררות לאומית
פרק ב': מהתפיסה ההיסטורית לציונות הרוחנית
סיכום
ביבליוגרפיה

אחד העם נולד כ-אשר גינצבורג בשנת 1856, היה אחד מעמודי התווך של רוח היהדות הלאומית, הוגה דעות ובין החלוצים שעוררו תחיה לאומית, שבאה לידי ביטוי ברוח הציונית ובלשון העברית1. בשנת 1882 נוצרה שמועה שהיה בין מייסדי החברה לישוב ארץ ישראל באודסה, אולם דברים אלה מוטלים בספק.2 מכל מקום, אחד העם היה אחד הסופרים המעטים בזמנו שחינך את הדור וסלל את הדרך לתחיית התרבות העברית3, כאשר חלק ממפעלו הספרותי היה גם תרגום של כתבי הוגים נוספים, כדר' יהודה ליב פינסקר שפרסם את הספר "אל בני עמו". 4
אחד העם ראה את הדת ואת התרבות היהודית ראיה היסטורית. הוא העריץ את קדשי העבר, אך שאף לתרבות עברית חילונית. הוא מצא בכל תולדות העם היהודי את עקבות ההתפתחות ההיסטורית וטען כי שורשי העתיד נעוצים, לדעתו, בעבר. מכיוון שכך, קרא לחידוש החיים ולחידוש המחשבה, כאשר טען כי התרבות העברית החדשה צריכה להיות חלק אורגאני מן התרבות העברית שבכל הדורות ולהיות היורשת של כל הטוב והנעלה שביהדות העתיקה והישנה. יחד עם זאת ראה את התרבות העברית כזקוקה להתפתחות חופשית, בהתאם למושגי הזמן ולצורכי העם בהווה. רעיונות של תחיית התרבות העברית היו לחלק בלתי נפרד מהציונות הסינתטית של דורנו.5

עבודה זו תדון בתפיסת ההיסטוריה אצל אחד העם, אך כדי להבין תפיסה היסטורית זו, יש צורך להתייחס אל הרקע ההיסטורי והלאומי של היהודים במאה ה-19, כעם היושב בגלות ואת המהפך שעברה יהדות גרמניה ומזרח אירופה באותה תקופה מההווי הדתי, שהיה מקובל בקרב החסידים מחד ומתנגדיהם הליטאים מאידך, בעת שהחלו להופיע בעם ישראל גם זרמים רעיוניים וחברתיים ששורשיהם נעוצים בסביבה שבה חיו היהודים. זרמים אלה לא זו בלבד שלא המשיכו את המסורת היהודית הקדומה, אלא שבמידה מרובה אף מרדו בה6. תהליך היסטורי-גיאוגרפי זה אמור לספק את הרקע לתופעות הלאומיות שהחלו לבלוט באותה תקופה וככל הנראה, גם תרמו לתפיסת ההיסטוריה של אחד העם.
מטרת עבודתי תהיה לברר כיצד תופס אחד העם את ההמשכיות ההיסטורית של העם היהודי, מה יחסו לדת, לגלות, לציונות, והאם מדובר בהמשך החיים ההיסטוריים של היהדות מאז שהמכנה המשותף היו החיים הדתיים ועל פי חוקי הדת נהגו דורות של יהודים במסגרת הקהילתית, המשפחתית והפרטית, כאשר חוק המדינה שבה ישבו היווה כורח, או לחילופין, שהגיע שלב בהיסטוריה של העם היהודי שבו צפויה לו תקומה במדינה שאינה מתבססת על ההיסטוריה הדתית-יהודית, אלא על מוסדות מדיניים הנהוגים במדינת לאום, שבה יהיו זכויות ליהודים במדינתם ללא אפליה וקיפוח.
בעבודתי ארצה לטעון כי תפיסת ההיסטוריה של אחד העם הינה תפיסה לאומית, ונובעת מתוך רצון לחזק את האחדות הלאומית על ידי עבודה משותפת, כאשר הדת בלבושה הגלותי הופכת להיות שולית. לטענתי ראה אחד העם סכנה באיבוד חייה העצמיים של היהדות בגולה ובמקרה הטוב ביותר תפסיד היהדות את אחדותה הלאומית, היינו תתפצל לסוגי יהדות שונים, בעלי תכונות שונות ודפוסי חיים שונים, כמספר הגלויות. משמעות הדבר, שתפיסת ההיסטוריה של אחד העם התבססה על שורשי המסורת, אך לצורך תקומה לאומית ראה כורח להתייחס להתפתחויות החברתיות של הזמן החדש, כדי להקים ליהודים ארץ מולדת - מדינת לאום בעלת אמנציפציה חברתית שבה יהיו שווי זכויות על פי הרגש האנושי, בזכות ולא בחסד.

לשם כך אציג בפרק הראשון את הרקע התקופתי, החברתי והלאומי לזרמים הרעיוניים החדשים שהחלו להופיע בעם ישראל. בפרק השני אציג את הגותו של אחד העם, תוך התייחסות למצב היהודים בשלהי המאה ה-19 ואת מסקנותיי אביא בסיכום.
--------------------------------------------------------------------------------
1. מ.ז. סולה, יוצרים והוגים, הוצ' ניב, תל-אביב, תשכ"ו, עמ' 55. אחד העם (מתרגם מאידיש) "קול קורא אל בני עמי מאת יהודי רוסי" [נדפס לראשונה ב"ספר פינסקר", ירושלים, תרפ"א], בתוך: כל כתבי אחד העם, דביר, תל אביב, תש"ז, עמ' תקי-תקיב.
2. י. קלויזנר, בהתעורר עם, הספריה הציונית, ירושלים, 1962, עמ' 206.
3. א. פוירשטין, אנציקלופדיה של אישים, הוצ' בצלאל, תל-אביב, 1959, עמ' 9.
4. קלויזנר, 1962, עמ' 254.
5. פוירשטין, 1959, עמ' 9.
6. ב. מזר, מ. דייוויס, ח.ה. בן ששון, תולדות היהודים, המכון להוצאה לאור בישראל, ירושלים, 1964, עמ'
269.

מקורות:

אחד העם, "מדינת היהודים וצרת היהודים", על פרשת דרכים, חלק ב', כל כתבי אחד העם, דביר, תל-אביב, תש"ז, עמ' קלה-קמ
אחד העם, "תחית הרוח", על פרשת דרכים, חלק ב', כל כתבי אחד העם, דביר, תל-אביב, תש"ז, עמ' קעג-קפז.
ש. דובנוב, דברי ימי עם עולם, הוצ' דביר, תל-אביב 1952.
מ. וורמברנד, ב.ס. רות, עם ישראל תולדות 4000 שנה, הוצ' מסדה, רמת-גן - גבעתיים, 1966.
י. יפה, הקונגרס, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תש"י.
ב. מזר, מ. דייוויס, ח.ה. בן ששון, תולדות היהודים, המכון להוצאה לאור בישראל, ירושלים, 1964.
ש. נאמן, "ראשיתה של הציונות כתנועה חברתית: ביל"ו", זמנים 4, 1980, עמ' 40-52.
מ.ז. סולה, יוצרים והוגים, הוצ' ניב, תל-אביב, תשכ"ו.
א. פוירשטין, אנציקלופדיה של אישים, הוצ' בצלאל, תל-אביב, 1959.
י.ל. פינסקר, "קול קורא אל בני עמי מאת יהודי רוסי", (תרגום מאידיש: אחד העם, ספטמבר 1882), כל כתבי אחד העם , דביר, תל-אביב, תש"ז, עמ' תקי-תקיב.
י. קלויזנר, בהתעורר עם, הספריה הציונית, ירושלים, 1962.
א. רובינשטיין, מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל-אביב, 1997.
א. שבייד, "המדינאי במלכות הרוח", מולד י"ד (99-98), 1956, עמ' 427-432.
א. שבייד, "'תיאולוגיה לאומית' בציונית", בר-אילן כב-כג, תשמ"ח, עמ' 391-408.
א. שבייד, "השפעת הרמב"ם בהגות היהודית של המאה העשרים", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ט' חלק ב', תש"ן, עמ' 293-324.
ב. שוחטמן, "אחד העם והמהפכה הרוסית הראשונה", מולד י"ד (99-98), 1956, עמ' 439-442.
י. שלמון, "הציונות הדתית ומתנגדיה: מסורת ומודרניות משיחיות ורומנטיקה", זמנים 14, 1984, עמ' 60-69.
A. Shapira, "Herzl, Ahad Ha-`Am, and Berdichevsky: Comments on Their Nationalist Concepts", Jewish History Vol. 4(2), 1990, pp. 59-69.
J. Reinharz, "Ahad Ha-`Am In The Eyes of the Story", Jewish History Vol. 4(2), 1990, pp. 49-58.
Y. Goldstein, "Ahad Ha-`Am: A Political Failure?" Jewish History, Vol. 4(2), 1990, pp. 33-48.

תגים:

לאומיות · גלות · הוגה · דעות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפיסת ההיסטוריה אצל אחד העם", סמינריון אודות "תפיסת ההיסטוריה אצל אחד העם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.