כלכלת המזרח התיכון - מלחמת איראן עיראק

תקציר העבודה:

מלחמת איראן עיראק (משבר האנרגיה השני), שהתחילה בספטמבר 1980, זכתה להתייחסות מועטה מצד החדשות ומומחים לתחום המזרח התיכון. למרות זאת, השפעותיה הכלכליות, הפוליטיות והאסטרטגיות בעלות השלכות מרחיקות לכת. בעבודה זה נשפוך מעט אור ונתמקד בהשפעות וההשלכות הכלכליות של מדינות המריבה על מדינות אחרות במזרח התיכון ועל שוק הנפט העולמי.

תוכן העניינים:
מבוא והקדמה
מלחמת איראן-עיראק, סקירה היסטורית ומהלכתית
ההשפעות הכלכליות בעקבות המלחמה:
השפעת המלחמה על כלכלת איראן
השפעת המלחמה על כלכלת עיראק
השפעת המלחמה על שאר מדינות המזרח התיכון
השפעת המלחמה על שוק הנפט העולמי
סיכום
נספחים:
נספח 1 - אופ"ק
נספח 2- הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדיו השונים
נספח 3 א'- נתוני אופ"ק על שעורי ייצוא המדינות החברות
נספח 3 ב'- נתוני אופ"ק על תל"ג המדינות החברות
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

מקורות:

התפוקה הממוצעת בשנת 82' הייתה 2 מח"ל בהשוואה ל-1.3 מח"ל בשנת 1981. הרווחים מייצוא הנפט בשנת 82' עמדו על 19.4$ מיליארד, כמעט כפול מרווחי המכירות בשנת 81'. המצב הכלכלי באיראן- השתפר בצורה קיצונית.
השינוי במדיניות הנפט לא היה אירוע מבודד. נראה כי בשנת 82' המשטר הגדיר לעצמו מדיניות כלכלית מעשית יותר. ניתן דגש על שיפור וייעול בייצור ונעשו ניסיונות להשיב אנשי מקצוע מיומנים בחזרה למשק. הרבה מהטכנאים המערבים שעזבו בשנים 78'/79' הוחלפו בידי אסיאתים. התקציב השנתי שנקבע לתחילת 83' עמד על 42$ מיליארד
וכלל השקעות בחקלאות, תעשייה, השכלה וחינוך, שרותי בריאות, רווחה וכדומה. למרות שבמונחים ריאליים, היה תקציב זה נמוך יותר מהסכומים שהוקצבו בשנים קודמות, היה תקציב זה גדול יותר משנים 79'-81', ולפחות בעל התייחסות לרווחת האזרחים. ישנם מס' אינדיקאטורים לכך שבשנת 82' הייתה קיימת צמיחה כלכלית בסקטורים השונים
מסקטור הנפט ושהאבטלה, למרות שיעוריה הגבוהים, התחילה במגמת ירידה. יתרה מזאת, שער החליפין וערך רזרבות המט"ח שבידי איראן עלו מחצי מיליארד דולר בתחילת 82' ל-2.5$ מיליארד בשנה לאחר מכן.
העלייה ברמת החיים, ההשקעות בפיתוח ובפרויקטים והשמירה על המאמץ המלחמתי - דרשו תשואה והכנסה גבוהה יותר ובכך גרמו למדיניות של עלייה בכמויות הייצוא של נפט לרמות חדשות. בינואר 83' השר לענייני נפט הכריז כי היעד הוא 3 מח"ל בייצור וכמו כן על תוכנית רחבה לשיקום רזרבות הנפט. היעד של תוכנית ייצוא הנפט הוכרז
לפני פגישת אופ"ק במרץ 83', במהלכה הוכרזו מחירים נמוכים יותר בחמישה דולרים פר חבית.
דבר זה מעיד על הצורך של איראן להעלות את הכמות המיוצאת אפילו מעל ליעד כדי להתאים למצב הכלכלי אליו היא מכוונת ובמצבה דאז, היה קיים ספק גדול שאיראן הייתה מסוגלת להגיע ליעד זה.
כיום, מצבה של איראן מוגדר כיציב מבחינה כלכלית- ( הנתונים עבור שנת 2004)
חוב הממשלה
התפלגות התמ"ג
שיעור אבטלה
שעור צמיחה שנתי ממוצע
תמ"ג
27% מהתוצר
חקלאות- 11.2%
תעשייה- 40.9%
שירותים- 48.7%
11.2%
6.3%
$516.7 מיליארד
נפט - נתונים לשנת 2004
רזרבות
ייצוא
צריכה
תפוקה
130.8 מיליון חביות
2.5 מיליון חביות ליום
1.4 מיליון חביות ליום
3.962 מיליון חביות ליום
למרות ההבנה כי כלכלת המדינה נשענת על מקורות הנפט וכי דבר זה איננו אופטימאלי ומבסס יציבות, כיום- הנפט הוא עדיין החלק העיקרי מסה"כ הייצוא של איראן. כ- 80% מסך הייצוא שייך לתעשיות הפטרוכימיות וכ- 20% מיוחסים לפירות, אגוזים, יבולים, כימיקלים ומוצרי נפט שעובדו.
השפעת המלחמה על כלכלת עיראק
אם מצבה של איראן, הן כלכלי והן צבאי, השתפר מאז 82', הרי שהדבר אינו נכון עבור עיראק. כלכלת עיראק הייתה בתנופה וצמיחה כלכלית במהלך שנות ה-70' כפי שמעידים הרווחים מיצוא הנפט. התשואה ממכירות הנפט עלו בצורה חדה ממיליארד $ בשנת 72' ל-8.2$ מיליארד ב-75' ועד ל-21.3$ מיליארד ב-79' (בעקבות המהפכה האיראנית).
במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנות ה-80' (המלחמה התחיל ב-22 בספטמבר), התשואה מיצוא הנפט עמדה על 25$ מיליארד. כמו במדינות יצואניות אחרות של ענף הנפט, העלייה החדה ברווחים הביאה עמה גידול פיסקאלי בלתי נמנע בשירותים ורווחה.
בשנת 1975 היה גרעון ובשל כך ירידה ברזרבות המט"ח, דבר אשר שימש כסיבה מספקת עבור הורדת מחירי הנפט במטרה להביא לעלייה במכירות וברווחים. עיראק אכן הצליחה בשנת 75' להעלות את תפוקת הנפט של ב-14.7% בעוד שבאופ"ק (להוציא את עיראק)- הייתה ירידה בתפוקת הנפט ב-13.1% בהשוואה לשנת 74'.
עליית המחירים העצומה שהתרחשה במהלך שנת 79'/80' הביאה לעליית בתשואה העיראקית מנפט ל-21.3$ מיליארד בשנת 79', בהשוואה ל-10.8$ מיליארד בשנה הקודמת. התקציב השנתי עבור שנת 80' עמד על יותר מ-30$ מיליארד והתקציב עבור 81' (הוכרז אחרי תחילת המצב העוין) היה גדול מהתקציב הקודם ב-10$ מיליארד.
נוסחה תכונית רחבת אופק בנוגע להכשרה ופיתוח בענף החקלאות, התעשייה, ענפים נוספים והעלאת רמת חיים. היעד המוצהר היה להפחית את תלות הכלכלה העיראקית בייצוא הנפט ולפתח ענפים נוספים. תוכנית זו הצליחה להביא עת ענף החקלאות לצמיחה ושגשוג, מ-200$ מיליון בשנת 72' ליותר מ-2$ מיליארד בשנת 80'. למרות השפע באדמה
ומים, עיראק ייבאה כחצי מסה"כ מקורות המזון שלה.
נסכם עד כה בקצרה: היעדים האמביציוזיים, הן האזרחיים והן צבאיים, הביאו לעלייה חדה בהוצאות ובייבוא. דבר זה התאפשר בעקבות העלייה בתשואות מהנפט- דבר שעמד בניגוד מוחלט לרצון להפחית את משקל הנפט בכלכלת עיראק. התוצאה אם כן, הייתה הפוכה לחלוטין, עיראק הייתה תלויה ברווחים מנפט גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת
יבוא שירותים ומוצרים.
ברם, השילוש במחירי הנפט בשנת 79'/80' אפשר לעיראק לצבור רזרבות מט"ח בגודל מעורך של 30$-37$ מיליארד בערב פתיחת המלחמה, בהשוואה ל6.7$ מיליארד בסוף שנת 77'.
המלחמה פגעה בעיראק בעיקר בענף הנפט. הקו הראשי של עיראק לייצוא עבר דרך המפרץ, שנסגר בעקבות המלחמה. עד 76' רוב הנפט העיראקי יוצא דרך מערכות ניתוב וצינורות שעברו בסוריה. כתוצאה מויכוח על נתיב העברה ישיר זה, נסגר הנתיב והוחלף בנתיב צפון מזרחי בעיראק בעל קיבולת נמוכה יותר דרך טורקיה. מהלך זה, הציב את
עיראק שוב כנתונה לחסדיה של סוריה, אשר הרשתה לה שימוש מוגבל בנתיב בשנת 81'. באביב 82' האיראנים שילמו וקנו את הסכמתה של סוריה לסגור נתיב זה בתמורה לנפט במחיר מוזל. דבר זה הותיר את העיראקים עם מקור ייצוא אחד בלבד- הנתיב שעבר דרך טורקיה. דבר שהביא לכך שהייצוא העיראקי ירד בחדות מ- 3.4 מח"ל לפני המלחמה
ל- 0.6 מח"ל לאחר פרוץ המלחמה. מיותר לציין שהתשואה מיצוא הנפט צנחה גם ל-10$ מיליארד בשנת 81', וב-82' לפחות משליש מהתשואה לפני המלחמה.
במקרה של עיראק - קשה לשים את האצבע על ההשפעות ארוכות הטווח כתוצאה מהמלחמה כיוון שלאורך השנים עיראק מסובכת באופן עקבי במלחמות. בינואר 1991 (כשנה- שנתיים לאחר מלחמת איראן-עיראק) פרצה מלחמת המפרץ הראשונה אשר זעזעה שוב את כלכלת עיראק, ובשנת 2003 פרצה מלחמה נוספת בהשתתפותה של עיראק כנד ארה"ב, מלחמה
אשר זכתה לכינוי מלחמת המפרץ השנייה.
כיום מצבה הכלכלי של עיראק אינו מנבא טובות: (הנתונים נכונים לשנת 2004).
חוב הממשלה
התפלגות התמ"ג
שיעור אבטלה
שעור צמיחה שנתי ממוצע
תמ"ג
230% מהתוצר
$125 מיליון
חקלאות- 13.6%
תעשייה- 58.6%
שירותים- 27.8%
בין 25% ל- 30%
52.3%
$54.4 מיליארד
נפט - נתונים לשנת 2004
רזרבות
ייצוא
צריכה
תפוקה
112.5 מיליון חביות
1.49 מיליון חביות ליום
383,000 חביות ליום
2.25 מיליון חביות ליום
הפוטנציאל הכלכלי של עיראק גבוה מאוד בעיקר בשל עושר הנפט שלה, אך בפועל מצבה הכלכלי של עיראק הוא גרוע ביותר, עד כדי כך שקיים מחסור במוצרים בסיסיים, בתרופות, רמת השירותים הניתנת לאזרח היא נמוכה ביותר, אבטלה גבוהה ורמת חיים נמוכה. מהסתכלות על מצבה הנוכחי של עיראק ניתן לומר כי מצבה הכלכלי של המדינה תלוי
בראש ובראשונה בייצוב השלטון ובשקט הפנימי ביטחוני.
השפעת המלחמה על שאר מדינות המזה"ת
כמעט בלתי אפשרי להתייחס למלחמה מבלי להתייחס להשפעותיה על שאר מדינות הנפט באזור המפרץ, אשר תפסו תנופה באביב 1981. במילים אחרות, אם מחירי הנפט היו ממשיכים לעלות והביקוש לנפט היה ממשיך לגדול, ההשפעה הכלכלית של המלחמה על מדינות שכנות הייתה פחות עוצמתית. למעשה, מחירי הנפט היו במגמת ירידה (במונחים
נומינליים ואפילו בירידה גדולה יותר במונחים ריאליים) - מאז אביב 1981. הביקוש לנפט (הביקוש אשר הוגדר על ידי חברי אופ"ק כולל איראן), אשר עמד על 24-25 מח"ל בין השנים 76'-79', ירד ל-21.1 מח"ל בשנת 80', 17.6 מח"ל ב-81', 14.1 מח"ל ב-82' ואפילו פחות ברבעון הראשון של 83'.
התפוקה של ערב הסעודית, שעמדה על 10 מח"ל בין השנים 79'-81' ירדה דרסטית בשנת 82' ודווח על 4-5 מח"ל בתחילת 83'. תפוקת כווית אשר עמדה על 2.6 מח"ל ב-79', הייתה בממוצע 850 אלף חביות ליום בשנת 82' ופחות לקראת סוף השנה. האמירויות ירד מ-2 מח"ל בשנת 77' ל-1.2 ב-82'.
יש לציין כי לקראת סוף 82', הורידו מדינות הנפט את מחירי הנפט (חוץ מערב הסעודית) עוד לפני פגישת אופ"ק במרץ 83'- אשר הכריזה על ירדה של 5$ פר חבית. בתחילה, הסירו המדינות את העמלות והריביות, וכשזה לא הספיק, המשיכו והורידו את המחירים בצורה ישירה - בין היתר על ידי מתן אשראי זול ובתנאים נוחים מאוד.
במהלך שנות ה-70', יצואני הנפט הגדילו רווחים בצורה חדה, במגמה מתמשכת עד ל-82'. השקעות גרנדיוזיות ותוכניות עתירות משאבים היו פופולאריות בקרב אותן מדינות, אשר שמו דגש על פיתוח ומודרניזציה של הכוחות הצבאיים, רמת החיים ועזרה כלכלית למדינות העניות.
יצואניות הנפט במזה"ת- כמו השאר- צפו עלייה בביקוש וכמו כן עליית מחירים- דבר שהעלה את סטנדרט החיים גבוה וגבוה יותר. מימוש ציפיות גבוהות אלה גבה מחיר יקר מהמדינות. ההוצאה על תקציב הביטחון בכלל והתעשיות הצבאיות בפרט גדל בצורה חדה- בין היתר בגלל הפחד מהמפכה האיראנית. הפחד, שמא תידפק המהפכה על גבולותיהן,
הביאו את ערב הסעודית וכווית להגיש תמיכה כלכלית לעיראק.
ככול שהתמשכה המלחמה - נפגעה כלכלת עיראק- מחסור באוצרות טבע, הרווחים הצונחים, הירידה במחירי הנפט- כל אלה גרמו לתלות עיראק בסיוע.
המלחמה, וניצחונות הצבא האיראני משנת 82'- הגדילו את פחדיה של ערב הסעודית אשר הגדילה את תקציב הביטחון בצורה ניכרת בין השנים מ-10.5$ בשנת 78'/79' עד ל-27$ בשנת 82'/83'.
חלק מהמדינות הערביות העניות, הרוויחו גם הן מהשגשוג בתעשיות הנפט. בין השנים 75'/80', המדינות העשירות העניקו חסות ועזרה פיננסית לחלק מאותן מדינות עניות. למרות הסכום "הקטן" יחסית אשר הוענק כסיוע (בשנת 80', המענקים שהעבירה ערב הסעודית היוו רק 3% מסה"כ רווחי הנפט)- הייתה זו עזרה משמעותית. מלחמת
עיראק-איראן - ככול שהתרחבה והמשיכה, השפיעה על אותם משאבים של ערב הסעודית וכווית אשר הופנו למדינות העניות, אשר הצטמצמו עם הירידה ברווחי הנפט עד שנעלמו בכלל.
נקודה כלכלית נוספת הראויה לציון- רבים מהעובדים המועסקים בארצות הנפט "שלחו" הביתה סכומים יפים באותם ימים, כאשר כוח העבודה העיקרי שהועסק היו עובדים זרים מארצות אחרות. כך למשל, על פי דיווחים, שלחו הפועלים המצריים 2.8$ מיליארד בשנת 80'.
השפעת המלחמה על שוק הנפט העולמי
מחיר הנפט, כמו כל מוצר כלכלי אחר, נקבע לפי הביקוש וההיצע למוצר. מקור התנודות החריפות במחיר הנפט (כפי העולה מן הגרף) היה בדרך כלל זעזועים בצד ההיצע. מחיר הגז הטבעי, שהינו מוצר תחליפי לנפט, מושפע כמובן ממחיר הנפט, אם כי בפיגור מסוים. מחיר הפחם מושפע פחות ממחיר הנפט, שכן ההתקשרויות הן בדרך כלל דרך
חוזים ארוכי טווח.
באביב 1980 סממנים להיחלשות שוק הנפט - החלו להופיע. כשהמצב נהפך להיות עוין בספטמבר 80', כלכלנים ואנשי מקצוע רבים חזו את העלייה החדה במחירי הנפט - תחזית שהתבססה בעיקר על הירידה הדראסטית בכמות ייצוא הנפט העיראקי. כפי שציינו קודם לכן- איראן קיצצה גם היא את כמויות הנפט המיוצא עוד לפני המלחמה לכדי- 1
מח"ל, דבר שלא השתנה רבות במהלך השנה הראשונה למלחמה. לעומת זאת, הייצוא העיראקי עלה בחדות לפני המלחמה עד ל- 3 ורבע מח"ל, ואפקט המלחמה היה קיצוץ בכמות המכירות ביותר מ-2.5 מח"ל. ברם, המחירים עלו בצורה מתונה מאוד.
הכוחות הכלכליים שפעלו עוד מלפני פרוץ המלחמה, המשיכו את מגמת הפיתוח וחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים. כוחות אלה בשיתוף עם הפיתוחים במדינות המתועשות המודרניות - שימשו כקטליזאטור לירידת המחירים אשר התחדשה באביב 81' וצברה תאוצה. מאז 82', ההשפעות העקיפות של המלחמה ליבו ושמרו על רמת מחירים נמוכה.
כלכלת איראן כבר הייתה מצויה בהתדרדרות עוד כשנתיים לפני פרוץ המלחמה. בעקבות המלחמה, אשר החריפה את המצב, שוכנעו מנהיגי איראן לשנות את גישתם בנושא מדיניות הנפט. מאז תחילת 82', החלה איראן להגדיל את כמויות הנפט שהיא מייצאת בצורה מתמשכת וקבעה מחירים הנמוכים מאלו שהכריזה עליהם אופ"ק. בפגישת אופ"ק,
הדוברים האיראנים קראו להדק את החגורה סביב מחירי הנפט - כל עוד מתחריהם לא שינו את מחירי הנפט, היה נדרש מאיראן שינוי קטן במחירים כדי להגדיל את מכירותיהם.
כפי שכבר ציינו, כל עוד המצב העוין של המלחמה נמשך, לא הייתה עיראק מסוגלת להשתמש בצינור ההעברה שעבר דרך סוריה, וגם לא במפרץ. מצב זה הותיר את עיראק עם ייצוא מקסימאלי של 650 אלף חביות ליום, כחמישית מהכמות שלפני המלחמה. עיראק הפכה להיות תלויה בתמיכה הכספית שקיבלה בעיקר מערב הסעודית ומכווית. הקיצוץ החד
ברווחי הנפט של עיראק החל לייצר בעיות ואפקט המלחמה החמיר זאת. עיראק, קטר והאמירויות מצאו עצמן
ניצבות בפני בעיה, במיוחד לאחר ההכרזה על הורדה של חמישה דולרים לחבית בידי אופ"ק בפגישה במרץ 83'- והמרוץ אחר הגדלת כמויות הנפט לייצוא החל.
בשנים שלאחר המלחמה, הצליח קרטל אופ"ק לשמור על מחיר הנפט הגבוה בשל כמה סיבות: המחיר הגבוה גרם להתייעלות השימוש באנרגיה, ירידת ביקושים כתוצאה מהאטה בפעילות הכלכלית במדינות המייבאות נפט וחריגת המדינות החברות באופ"ק ממכסותיהן. הפסקת ויסות הפקת הנפט על ידי ערב הסעודית הובילה לירידה חדה במחיר אף מתחת
ל-10$ לחבית במחצית שנת 1986.
המחירים שבו לעלות ב-1990 עם פלישת עיראק לכווית, כאשר מחיר חבית הגיע בשיא המשבר לכדי-29$. מחיר הנפט, שמיד לאחר מלחמת המפרץ, שב ועלה בשנים 1995-1997, בעקבות עליה בביקושים שנלוותה לגאות הכלכלית בארה"ב ובמדינות המתעוררות. עלית מחיר הנפט נבלמה כאמור עם פרוץ המשברים הפיננסיים באסיה ואי התאמת תפוקת אופ"ק
לירידה בביקושים. מחיר חבית נפט ירד במהלך 1998 עד לכ-10$ לחבית. החל מחודש מרץ 1999, עם הכרזת אופ"ק על קיצוץ במכסות ההפקה, שב מחיר הנפט לעלות, כשברקע גם האצה בפעילות הכלכלית בעולם. מחיר החבית נסק עד ליותר מ-35 דולר לחבית. למרות ההכרזה של אופ"ק על מחיר יעד של 22-28$ לחבית, ולחץ מצד יבואניות הנפט על
אופ"ק להגדיל מכסות, המחיר נותר זה זמן רב מעל יעד זה. כאמור, בסוף דצמבר המחיר ירד לכדי 23 $ לחבית.
במהלך שנת 2000 הגיע מחיר הנפט לשיא של 15 שנים - 36$ לחבית. מרבית ההערכות הן בטווח הארוך וצפויה ירידה מסוימת במחיר הנפט אל מתחת ל-30$ לחבית. ארגון אופ"ק נראה מאוחד יותר מבעבר וגם בביקושים לא ניכרת האטה, כך שמרבית החזאים לא צופים ירידה חדה במחיר הנפט לרמות של 1998.
סיכום
במלחמה כמו במלחמה, כל הצדדים נפגעים. מלחמת איראן- עיראק נרשמה בדפי ההיסטוריה כמלחמה שלמעשה הסתיימה באותה נקודה בה היא התחילה. שום מדינה לא זכתה לניצחון צבאי למעט הניצחון הפסיכולוגי והעובדה כי נהרגו בה למעלה ממיליון אנשים.
מלחמת איראן-עיראק זכתה בערבות הימים לכינוי "משבר האנרגיה השני". משקלה בהיסטוריית שוק הנפט העולמי משמעותי ובעל השלכות ארוכות טווח. ללא ספק, היוותה המלחמה זעזוע.
בראייה לוקאלית, איראן ועיראק - מדינות המריבה, יצאו שתיהן עם נזק כלכלי כבד. מלבד המחיר הכלכלי הישיר אשר גבתה המלחמה כתוצאה מהרס תשתיות, דילול האוכלוסייה, פגיעה בשווקים שונים, הרעה ביחסי המסחר עם מדינות צד שלישי בסכסוך וההשלכות הפוליטיות, ספגה כל אחת מהמדינות נזק עקיף אשר הקרין לטווח הארוך. האופוריה
ששררה בעקבות גילוי הזהב השחור וההכנסות העצומות בעקבות שילוש המחירים בין השנים 79'-80' הביאו את שתי המדינות לתכנון תקציבי לקוי אשר עם השלכותיו היה עליהן להתמודד במרוצת השנים.
באיראן, להוסיף חטא על פשע, המדיניות הכלכלית לאחר המהפכה הפונדמנטליסטית- מנעה ועיכבה את התאוששות הכלכלה, דבר אשר "תוקן" ושונה רק בשנת 82'. נקודה נוספת הראויה לציון היא רצון המדינות להפחית את תלות כלכלותיהן בשוק הנפט, דבר אשר התברר כפרודוקסאלי - העמדת יעדים אמביציוזיים הנשענים על הכנסות מייצוא נפט.
איראן אומנם הצליחה להתאושש ולשקם את כלכלתה במהלך השנים, אבל עיראק לעומתה נקלעה למצבי עימות נוספים בכללותם מלחמה עם ארה"ב וזאת מבלי להתעלם מהאמברגו אשר הוטל עליה מס' שנים אחרי מלחמת איראן- עיראק על ידי האו"ם ושהביא לתמורות כלכליות נוספות בממלכה.
בראייה גלובלית, חוסר היציבות בשוק הנפט העולמי והשימוש בנפט כנשק פוליטי גרמו לכך שיבואני הנפט החליטו להקטין את התלות בייבוא נפט מן המזה"ת. הצעדים שננקטו היו רבים ומגוונים ועד היום נעשים מאמצים שונים על מנת לקדמם ולפתח דרכי מוצא ופתרונות אחרים:
הקמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בראשות ארה"ב, שתבטיח מלאי של נפט לשלושה חודשים לפחות למקרה של שיבושים בייצוא נפט מהמזה"ת.
הפחתת השימוש בנפט ומעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים. לדוגמא - חזרה לשימוש בפחם, הגברת השימוש באנרגיה הידרואלקטרית, בניית כורים גרעיניים להפקת חשמל.
חיפוש אחר עתודות נפט באזורים אחרים בעולם כמו הים הצפוני, אלסקה, ים סין, אפריקה ועוד.
צמצום השימוש באנרגיה (למשל מעבר למכוניות חסכוניות יותר).
נספח 1
אופ"ק (באנגלית: OPEC - Organization of the Petroleum Exporting Countries)
ארגון המדינות המייצאות נפט. מורכב מהמדינות אלג'יריה, אינדונזיה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וונצואלה; משנת 1965, המטה הבינלאומי שלו ממוקם בוינה, אוסטריה. מטרת הארגון היא לקבוע עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, מחיריו, וזיכיונות עתידיים. בעזרת שיתוף
פעולה זה אופ"ק מעוניין לווסת את קצב הפקת הנפט ובכך לשלוט במחירו, בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות.
המדינות החברות באופ"ק מחזיקות בערך 75% מעתודות הנפט של העולם. הן מפיקות שליש מהנפט המופק בעולם ומהוות כחצי מיצוא הנפט העולמי. תודות לאופ"ק, המדינות החברות מקבלות יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. בשנת 2004, 11 החברות באופ"ק קיבלו 338 מיליון דולר הכנסות מייצוא נפט, עלייה של 42% משנת 2003.
הארגון הוקם ב14 בספטמבר 1960 בוועידה בבגדד על ידי ערב הסעודית, איראן, עיראק, כווית וונצואלה. חברות אופ"ק מהוות קרטל שמטרתו היא להסכים על הכמות הנפט שהמדינות ייצאו והמחיר שלו.
עד מלחמת יום הכיפורים היה אופ"ק ארגון חסר השפעה ממשית. במלחמת יום הכיפורים הכריזו המדינות הערביות (שהן הרוב באופ"ק) על חרם הנפט שגרם לעלייה דרמטית במחירו (משבר האנרגיה הראשון). אופ"ק שמר על כוחו הרב עד אמצע השמונים של המאה העשרים כאשר הוא מעלה ומוריד את מחירי הנפט כרצון החברות בו.
החל באמצע שנות השמונים החל אופ"ק להיחלש, בשל גילוי הנפט בים הצפוני שהקטין את תלותו של העולם בנפט המופק על ידי החברות. היחלשות נוספת הייתה בעקבות מלחמת המפרץ שהפכה את מדינות המפרץ הפרסי לתלויות בארצות הברית
נספח 2
הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדיו השונים
הנפט מובל במכליות ליעדיו השונים בעולם. המכליות הקטנות יכולות לעבור במפרץ סואץ וכך לקצר את דרכן לאירופה ואמריקה הצפונית, אך המכליות הגדולות יכולות לעבור במפרץ סואץ רק כשהן ריקות (כלומר בדרך חזרה למפרץ הפרסי) ולכן עליהן לעקוף את כל אפריקה.
במערכת הובלת הנפט מתערבים גם שיקולים פוליטיים. כאשר מסתכלים על מסלולי צינורות הנפט ניתן לראות מאוד בקלות את הסכסוכים הקיימים במזרח התיכון - צינורות מהמפרץ לא עוברים בישראל בגלל הסכסוך הערבי-ישראלי, צינורות נפט מעיראק לתורכיה לא פעילים יותר בגלל החרם על עיראק בעקבות פלישתה לכווית ב-1991 ועוד. גם
בעתיד מתוכננים צינורות חדשים שמטרתם תהיה להשתחרר מהתלות במצרי בב-אל-מנדב, תעלת סואץ ומצקי הורמוז, שכולם רגישים מאוד מבחינה פוליטית.
בעקבות כל שיקולים אלו, התקבלת מפת צינורות סבוכה: מצד אחד הצורך להוביל נפט משדות הנפט אל נמלי הים לשם יצוא לארצות המערב ולאסיה ומצד אחר האזור סובל מאי-יציבות, מאיומים, מסכסוכים וממלחמות. המערכת הסבוכה של הצינורות נראית חסרת היגיון כלכלי, אבל הרווחים הגבוהים מהנפט מצליחים לכסות גם על חוסר היגיון זה.
ביבליוגרפיה
שבדרן, בנימין. תשל"ו 1975. נפט המזרח-התיכון: ברכה ואיום. תל-אביב: עם עובד ומכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב.
קורדסמן- אנתוני ה', וגנר- אברהם ר'. 1998. מלחמת איראן-עיראק: לקחים של מלחמה מודרנית. [תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם; עריכה והפקה: צבי עופר]. תל-אביב: מערכות.
מאמר: "מגמות במשק האנרגיה בעולם ובישראל",כתב העת הכלכלי של בנק הפועלים, ינואר 2001, גיליון 136.
Kanovsky, Eliyahu, 1997. The Middle East economies: the impact of domestic and international politics. Ramat Gan : Begin-Sadat Center for Strategic Studies, Bar-Ilan University.
Kanovsky, Eliyahu. 1983. The Iran-Iraq war: its economic implications. Tel Aviv: Shiloah Center for Middle Eastern and African Studies, Tel Aviv University.
Lengyel, Emil. 1960. The Changing Middle East. New York: The John Day Company.
www.worldbank.org - אתר הבנק העולמי.
www.opec.org - האתר הרשמי של ארגון אופ"ק.
www.cia.org
שאט אל עראב הנו נהר שבו מתלכדים הפרת והחידקל וזורמים יחדיו לאורך של כ 200 ק"מ עד שנשפכים למפרץ הפרסי, לכל אורכו מהווה שאט אל עראב גבול בין עירק לפרס.
בסוף שנות ה-70 נאלצה עיראק להשלים עם העובדה שהיא השנייה במעלה, אספקת הנשק האמריקני והמערבי לשאה מ-1969 העניקה לו יתרון איכותי על הנשק שהיה בידי עיראק מברית המועצות וצרפת. איראן הקדישה כמות משאבים גדולה ליבוא נשק.
3 ראה נספח 2 - הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדיו השונים.
ראה נספח 3 - נתוני אופ"ק.
5 הנתונים והגרף לקוחים מתוך כתב העת הכלכלי של בנק הפועלים, ינואר 2001 , גיליון 136 , מתוך המאמר: "מגמות במשק האנרגיה בעולם ובישראל".
1
מחיר חבית נפט
במונחי $ של שנת 2000
הנתונים לקוחים מתוך :OPEC Annual Statistical Bulletin 1999
נתונים אופ"ק על שיעורי ייצוא במדינות החברות בארגון
נספח 3 א'
נתוני אופ"ק על תל"ג המדינות החברות בארגון
נספח 3 ב'

תגים:

איראן · המזרח · התיכון · כלכלה · כלכלת · מלחמה · נפט · עיראק · כווית · מפרץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כלכלת המזרח התיכון - מלחמת איראן עיראק", סמינריון אודות "כלכלת המזרח התיכון - מלחמת איראן עיראק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.