תיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' הווארד גרדנר

תקציר העבודה:

בעבודה זו אנסה לעמוד על עיקרי תיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' גרדנר וכן על היישומים החינוכיים השונים שהיו לתיאורייה מאז פורסמה לראשונה לפני למעלה מחמש עשרה שנה. אנסה לבדוק האם יש בכל-זאת חידוש בשיטת הוראה המבוססת על התיאוריה או שמא זו עוד שיטת חינוך חלופית שמתווספת לקומץ השיטות החלופיות שקדמו לה. כמו כן אנסה לעמוד על עיקרי הלמידה הפעילה שמיושמים בבתי-הספר הפועלים ברוח השיטה ואת הקשר ההדוק בין בתי ספר אלה לקהילה.
תחילה אציג את הרקע התיאורטי שבבסיס תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר ואת עקרונותיה העיקריים ואחר-כך אציג את השיטות המוצעות על-ידי גרדנר לזיהויין והערכתן של האינטליגנציות השונות ואת השיטות ללימוד לקראת הבנה. לבסוף אנסה לראות כיצד מספר מסגרות לימוד הפועלות ברוח השיטה מיישמות, כל אחת בדרכה, את עקרונות התיאוריה.

תוכן העניינים
1. הקדמה
2. מבוא
3. תיאוריית האינטליגנציות המרובות -רקע תיאורטי
3.1 אינטליגנציה מהי?
3.2 מבחני המשכל
3.3 תיאוריית האינטליגנציות המרובות
3.4 שמונה האינטליגנציות
4. הערכת תלמידים לפי גרדנר
4.1 הרפורמה החינוכית
4.2 המסלול ההתפתחותי
5. ההשתמעויות החינוכיות של התיאוריה
5.1 בית-הספר האידיאלי על-פי גרדנר
5.2 שיטות הוראה ברוח תיאוריית האינטליגנציות המרובות
5.3 לימוד בשמונה דרכים שונות
5.4 בית-הספר הקהילתי
5.5 מוזיאון הילדים
5.6 למידה לקראת הבנה
6. היישום החינוכי של תיאוריית האינטליגנציות המרובות
6.1 פרוייקטים
6.2 בתי-ספר
7. שיטת המחקר
7.1 מערך המחקר
7.2 משתני המחקר
7.3 השערות
7.4 כלי המחקר
7.5 אוכלוסיית המחקר
7.6 הליך המחקר
7.7 שיטת הניתוח
8. תוצאות המחקר
8.1 תוצאות המשתנים
8.2 השערות המחקר
9. דיון וסיכום
10. ביבליוגרפיה
11. נספח- דוגמאת השאלון

קטע מהעבודה:

מקורות:

-0.11
-0.91
0.35
0.27
0.01
0.08
הפרשים
לגבי אינטיליגנציה בין אישית המצב יותר טוב מקודם היות והממוצעים כבר יותר גבוהים. להלן הצגה גרפית:
השערות המחקר
יש הבדל ברמת אינטיליגנציה הבין אישית בקרב הנערות הדתיות לחילוניות
את ההבדל בוחנים ע"י מבחן א בין שתי הקבוצות.
t-Test: Two-Sample Assuming Unequal Variances
Variable 2
Variable 1
 
3.565217
2.791667
Mean
0.802372
0.95471
Variance
23
24
Observations
45
df
-2.83093
t Stat
0.003457
P(T =t) one-tail
1.679427
t Critical one-tail
0.006915
P(T =t) two-tail
 
2.014103
t Critical two-tail
P 0.05 ולכן ההבדל מובהק
יש הבדל ברמת האינטיליגנציה התוך אישית בקרב הנערות הדתיות לחילוניות.
את ההבדל בוחנים ע"י מבחן א בין שתי הקבוצות.
t-Test: Two-Sample Assuming Unequal Variances
Variable 2
Variable 1
 
4.166667
3.230769
Mean
0.57971
0.744615
Variance
24
26
Observations
48
df
-4.07322
t Stat
8.64E-05
P(T =t) one-tail
1.677224
t Critical one-tail
0.000173
P(T =t) two-tail
 
2.010634
t Critical two-tail
P 0.05 ולכן ההבדל מובהק
מכאן אנו רואים כי יש הבדל בין שני הקבוצות.
דיון וסיכום
עבודה זו עסקה בנושא האינטיליגנציות המרובות על פי גרדנר והתמקד באינטיליגנציה הרגשית.
בעבר הסתמכו על מבחני הIQ- על מנת לנבא את מנת המשכל של האדם. אולם כבר שנים רבות ישנם החולקים על כך.
יש לא מעט חריגים מן הכלל האומר שמנת במשכל מנבאת הצלחה- יש יותר חריגים מאשר מקרים התואמים את הכלל. במקרה הטוב ביותר, מנת המשכל תורמת בערך 20 אחוזים לגורמים הקובעים את ההצלחה בחיים, ופירוש הדבר ש80- האחוזים הנותרים לכוחות אחרים. אפילו אנשים המייחסים חשיבות ראשונה במעלה לIQ- מכירים בכך כי יש לה
מגרעות. כפי שהם מציינים: יתכן שסטודנט שנה א' שהתוצאה שלו במבחן במתמטיקה היא 50 יטיב לעשות אם לא נסה להפוך למתמטיקאי מקצועי, אבל אם הוא רוצה לנהל עסק משלו, להיות סנטור או להרוויח מיליון דולר אל לו לוותר על חלומותיו. הזיקה בין תוצאות המבחנים לבין הישגים אלה מתגמדת לעומת הטוטליות הכוללת של מאפיינים
אחרים שהוא מביא אל החיים.
עיקרי תורתו מתמקדים באינטיליגנציות שהוא מצא:
לשונית:
מתמטית-לוגית:
מרחבית:
מוזיקלית:
בין אישית
תוך-אישית:
נטורליסטית:
אדם יכול להצטיין באחת או יותר מהאינטיליגנציות הללו, דבר המסביר את הכישלון של אחד בנושא מסוים והצלחתו באחר.
במחקר שנערך להלן על 54 נשאלים נמצא כי האינטיליגנציה הבין אישית והתוך אישית של נערות אינה גבוהה. לא זו אף זו, האינטיליגנציה הבין והתוך אישית של נערות חילוניות נמוך משל הנערות הדתיות.
לסיכום אציין כי קובובי מציינת ארבעה תהליכים ביבליותרפיים היכולים להגביר את האינטיליגנציה הבין אישית והתוך אישית (קובובי, 1992):
1. הזדהות עם הדמויות המשמעותיות בסיפור כאשר יש תגובה רגשית חזקה של הסכמה או אי הסכמה עם הגיבור בסיפורים. הקורא שואל את עצמו מה היה עושה במקום הדמות או "מייעץ" לדמות מה לעשות. בהזדהות עם אחת הדמויות בסיפור או בשיר הקורא חש כי אינו לבד- קיימים עוד יצורים אשר חשים מועקה כמוהו ואמורים להתמודד עם קשיים.
ההזדהות יוצרת אצלם יכולת להתמודד עם קשיים מדומים ופתרונם מעודד אותם. הדמויות איתן ניתן להזדהות שונות מגיל לגיל.
2. הסיפור אינו מחייב להזדהות עם הבעיה או לפתור אותה ומשאיר לו את הברירה. בשלב הקתראזיס מעלה הקורא כלפי גיבור הסיפור את הקונפליקטים שלו ומשחרר מתח תת הכרתי המביא לפורקן היצר. בשל שחרור המתח עשוי הפרט להשיג הארה חדשה של בעייתו באמצעות עיבוד הפנימי של המתרחש בה.
3. הקורא יכול לכתוב את המשך היצירה או יצירה חדשה ובכך לפרוק רגשות סמויים וגלויים. בכתבה יצירתית באים צרכים פסיכולוגיים פנימיים על סיפוקם, וכך ניתן גם להגשים חלומות ומאווים שלא ניתנים ליישום בחיי היום יום. הכתיבה גם מאפשרת להעלות קשיים שלא היה מודע להם- הוא חייב לאמץ את מוחו על מנת למצוא בעיה בסיפור
ולפתור אותה וכך הוא פותר את בעיתו.
4. דרך הכתיבה ושמיעת הסיפור המטפל יכול לאבחן בצורה טובה את בעיותיו של הקורא. כאשר נוצר דו שיח וקירבה בין מטפל לקורא נפתח יותר לבעיותיו והשיחה קולחת יותר מאפשרת להגיע לפתיחות ורגישות גבוהים יותר מאשר בשיחה רגילה. הסיפור נותן לגיטימציה לתחושות או חששות גם לגבי נושאים שבדרך כלל מתקשים לדבר עליהם- ע"י
שיוכם לגיבור הסיפור. המטפל יכול גם הוא להיחשף ולספר לקורא על ילדותו, חסרונותיו ועל כך שגם הוא לא היה קורא מושלם, אולם, ראה זה פלא, הוא הגיע להיות מטפל טוב ומוצלח.
ביבליוגרפיה
ארמסטרונג, ת., אינטליגנציות מרובות בכיתה, מדריך יישומי, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה ומשרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים, 1996.
בוסקאליה, ל., האהבה, הוצאת זמורה-ביתן, תל-אביב, 1985.
ברוך, נ., אינטליגנציה אנושית, כרך א', בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1997.
גולדברגר, ד., בית-הספר הקהילתי, בהוצאת קו מחשבה בע"מ, 1991.
גרדנר, ה., אינטליגנציות מרובות, התיאוריה הלכה למעשה, אסופה, בהוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה ומשרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים, 1996.
לוי, י., ז'אן ז'אק רוסו, "אורים", הוצאת ספרים פדגוגיים, תל-אביב, 1957, עמ' 13). בוסקאליה
ניל, א.ס., סאמרהיל, גישה רדיקלית לגידול ילדים, הוצאת יהושוע צ'צ'יק, תל-אביב, (אין תאריך).
רונן, ח., סוגיות בחינוך מיוחד, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 2 3+, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב, 1990, עמ' 9-10.
Eisner, E.W., "Multiple Intelligences: The Theory in Practice by Howard Gardner - Commentary: Putting Multiple Intelligences in Context: Some Questions and Observations", Teachers College Record, vol. 95, 4, 1994, pp. 555 - 560
Gardner, H., Boix-Mansilla, V., "Teaching for Understanding in the Disciplines-and Beyond", Teachers College Record, vol 96, 2, Winter 1994, pp. 198-219.
Gardner, H., Hatch, T., "Multiple Intelligences Go to School, Educational Imlications of the Theory of Multiple Intelligences", Educational Researcher, vol. 4, Nov, 1989, pp. 4-9.
Gardner, H., "Reflections on Multiple Intelligence", Phi Delta Kappan, vol 77, 3, 1995, pp. 200-209.
Gardner, H., Frames Of Mind, New York, 1983.
Gardner, H., Multiple Intelligences, The Theory in Practice, A Reader, New York, 1993.
Gardner, H., The Unschooled Mind, How Children Think How Schools Should Teach, New York, 1991.
http://edweb.cnidr.org/edref.mi.th.html, 1999 - MI - The Theory.
http://edweb.cnidr.org/edrt.mi.th8.html, 1999 - Naturalist Intelligence.
http://edweb.cnidr/org/edref_mi_histschl.html, 1999- Traditional Intelligence in Education.
http://newhorizons.org/art_miclsrm.html, 1999 - New Horizons for Learning, Electronic Journal, Multiplying Intelligence in the Classroom, by Bruce Campbell.
http://www.pz.harvard.edu/Research/Research.htm , 1999 - Project Zero Research Projects.
http://swopnet.com/ed/TAG/7_Intelligences.html, 1999 - Howard Gardner: Seven Types of Intelligence.
http://thomasarmstrong.com/multiple_intelligences.htm, 1999 - Multiple Intelligences
http://weac.org/resource/june96/under.htm, 1999 - Teaching for Understanding: Educating Students for Performance
Indianapolis Public School - http://www.headlines.ips.k12.in.us/
New City School - http://www.newcityschool.org/ 1999
נספח- דוגמת השאלון
תלמיד נכבד
במסגרת לימודי התבקשתי לבחון התנהגות תלמידים בנושאים הקשורים לחיים.
אין תשובה נכונה ולא נכונה- כל מה שתסמנו נכון.
אודה לעזרתך באם תקדיש/י במילוי מספר שאלות. חשוב להשיב על כל שאלה על פי סדר הופעתה, בבהירות ובכנות ככל שניתן.
עם מילוי השאלון, אודה לך באם תחזיר/י בהקדם
לידיעתך , השאלון חסוי לחלוטין. ולכן לא צריך לרשום שם על השאלון.
תודה על שיתוף הפעולה
צייני באיזו מידה הסעיף מתאר באופן נכון את חשיבתך או הרגשתך לגבי עצמך:
מסכימה מאוד
מסכימה
מסכימה חלקית
לא מסכימה
לא מסכימה כלל
אני מרגישה מתי אני מתרגזת. (אינטליגנציה תוך אישית)
כשאני עצובה אני יודעת למה.
לעיתים קרובות אני רוצה להיות משהו אחר.
אני נוטה לשפוט עצמי עפ"י מה שאחרים חושבים עלי.
אני בטוחה באילו תחומים/מקצועות אני טובה יותר מחברותי.
אני לא מאמינה ביכולת שלי לשנות דברים.
מרגישה מוזר במצבים שונים עם אנשים ולא יודעת מה קורה איתי.
מציבה לעצמי מטרות שאני בטוחה שאשיג אותן.
אני מתקשה לשוחח עם חברות שאינן שותפות לדעותיי. (אינטליגנציה בין אישית)
אני מסוגלת להבחין ברגשות הזולת ע"י כך שאני מתבוננת בעיניהם.
בד"כ אני מרגישה מה הזולת מרגיש כלפי.
אני יודעת מתי אדם קרוב אלי מדוכדך.
אני מקשיבה היטב לכל מי שאני משוחחת איתו.
אני נמנעת להביע רגשותיי.
אני משבחת את חברי כשמגיע להם.
אני מתיידדת בקלות בחברה חדשה.
1

תגים:

לשונית · מרחבית · מוסיקלית · מתמטית-לוגית · תנועתית · בין-אישית · תוך-אישית · ונטורליסטית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' הווארד גרדנר", סמינריון אודות "תיאוריית האינטליגנציות המרובות של פרופ' הווארד גרדנר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.