היישום אינו מחובר לאינטרנט

בן ציון דינור

עבודה מס' 064017

מחיר: 603.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האיש, משנתו, ביקורות מפי אורי רם וביקורות נוספות.

14,680 מילים ,25 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודתי זו אתייחס למחקריו של ההיסטוריון בן ציון דינור בנושא ההיסטוגיורפיה הלאומית. מחקר המדגיש את מרכזיותו של נושא ארץ ישראל בעם ישראל, והתמדת מרכזיות זו לאורך כל דורותיו של העם.
אביא פרטים מהביוגרפיה של בן ציון דינור אשר השפיעו השפעה. נכרת על חייו ודרכי התמודדתו עם מחקרו. אסביר כי התיאוריות הלאומיות של חוקרים כגון גלנר ואנדרסון נסו להתאים את התיאוריות הלאומיות שלהם על הציונות ואברר האם התיאוריות שלהם מתאימות למחקרו של בן ציון דינור.
אפנה ל"היסטוריונים החדשים" המבקרים את מחקרו ומפעלו של דינור, ואנתח את מחקרו של אורי רם הטוען כי דינור אשר היה דמות דומיננטית ומשפיעה ביותר, הן במחקר ההיסטורי והן בחינוך הדור, עם תחילת הישוב היהודי בארץ ובתקופת הקמת המדינה, עסק ב"המצאת נראטיב" להיסטוריוגרפיה היהודית, ולכן הגיע העת לדאוג ליצירת זהות ישראלית שאיננה יהודית, זהות בעלת משמעות אך נעדרת מהות ולהכיר בכך כי יש צורך בהיסטוריה חלופית בישראל.
אבקר את מחקרו של דינור ואדגיש כי כוח ההתמדה של מרכזיות אי לעם ישראל כפי שטען דינור, לא עמד לעם במשך דורות רבים וכי היו תקופות שנושא א"י היה בשולי ההוויה של העם היהודי.
וכן אבקר את העובדה שדינור זיהה במשיחיות אלמנטים של לאומיות שממנה הפך את תנועת השבתאות לתנועה שממנה צמחה הלאומיות הציונית. ואבקר את התייחסותו של דינור לתופעת האמנספציה, שהביאה להתבוללות והיתה תנועה רחבה ביותר, כתופעה שולית.
אני שגדלתי במערכת החינוך של מדינת ישראל ולמדתי היסטוריה ע"פ דפוסי החשיבה שבן ציון דינור השריש במערכת החנוך, נחשפתי לדעותיהם של ההסטוריונים החדשים חשיפה זו הביאה אותי ליכולת לקרוא את המחקרים של בן ציון דינור בעיניים ביקורתית ולערער על חלקים ממחקרו של דינור.
כן אתייחס בכובד ראש ובעניין לנושא הציונות הלאומית כ"נראטיב ממוצא" אך אבקר את הפתרון שמציע אורי רם במחקרו, כחלופה לציונות הלאומית. ואדגיש כי הפתרון שאורי רם מציע הינו פתרון אוטופי, שיתקיים כאשר כל מדינות המערב יקבלו את פתרונו. פתרונו אינו ישים במערך הפוליטי מדיני של המזרח התיכון. כאשר גם לפלשתינאים יש "נראטיב מומצא" משלהם.
כן אורי רם אינו בונה את הההיסטוריה החלופית כתהליך מובנה. אין כל אפשרות לבטל פרדיגמה אחת ולהחליפה באחרת ללא תאור התהליכים והדרכים שיגרמו לשינוי. אורי רם מתרכז יותר בשלילת הלאומיות הציונית ופחות במתן תשובות כיצד יתרחש ביצוע הרעיון אותו הוא מציע.
אורי רם טוען כי דינור דחה כל אלטרנטיבה אחרת מלבד הלאומיות היהודית, גם הוא אורי רם בוחר באחת האלטרנטיבות: "הנראטיב הציוני הממוצא", חייב להיות מומר באלטרנטיבה של זהות ישראלית ללא מהות. האם אורי רם אינו נוהג כמו דינור? הוא בוחר באלטרנטיבה אחת ודוחה אלטרנטיבות אחרות?
התחושה ש"הכל הולך" כפי שגלנר מכנה את הסוגיה הרלטביסטית: "השינוי הגדול שהביא אותנו להבנה של הטבע ולשליטה בו גם שלל מאתנו את היכולת להבטיח עוגן יציב לערכים שלנו... נחוצים זקוקי דינור ב"סוף האלף", אבל אסור שהם יפקיעו מאתנו את תחושת המציאות.

ראשי פרקים
א. מבוא
ב. הביוגרפיה של בן ציון דינור
ג. מחשבותיו של דינור על מרכזיות ארץ ישראל
א. מחשבותיו של דינור מתוך כתביו וכתבי חוקרים אחרים עליו.
ב. השינוי המהותי שחל בתכניתו של דינור.
ג. חקר הכוחות הסטטיים ויסודות ההתמדה באומה היהודית.
ד. ההשפעה של תחומי לימודיו, של מוריו, של תקופתו, על מחשבותיו ודרך עבודתו של ההיסטוריון בן ציון דינור
א. השפעת לימודיו בישיבות השונות ובאוניברסיטאות על מחקרו של דינור.
ב. השפעת מוריו על עבודתו של דינור, השפעתו של אוטו טויבלר.
ג. השפעתם של מורים נוספים.
ד. השפעת מקצוע ההוראה על מחקריו ופעולותיו של דינור.
ה. השפעת ההיסטוריונים הלאומיים במאה היט' על ההיסטוריון הלאומי דינור.
ה. התיאוריות על הלאומיות והתאמתן לציונות
א. החלת התיאוריה של גלנר על הציונות.
ב. החלת התיאוריה של אנדרסון על הציונות.
ו. הביקורת על מחקריו של דינור
ז. ביקורתו של אורי רם על מחקרו של דינור
ח. ביקורת חוקרים על מחקרו של אורי רם
ט. ביקורת שלי על מחקרו של דינור
א. ביקורת על רעיון המרכזיות של א"י כפי שדינור מציג.
ב. ביקורת על הפריודיזציה שערך דינור.
ג. ביקורת על היסוד הדתי כפי שמציגו דינור.
ד. ביקורת על ראייתו של דינור בתנועת השבתאות כהתחלה של גאולה מעשית.
י. ביקורת שלי על מחקרו של אורי רם
יא. סיכום.
יב. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

דינור בחר את המקורות לספריו מתוך המקורות היהודיים שהצטברו מימי המקרא ועד ימיו, ההדירם והוסיף דברי פתיחה והערות. ובכתיבתו נשקפת אמונת חייו:
רוב ימיו של עם ישראל, גם בצאת ישראל לגולה, היתה ארצו מרכזית לתולדות ישראל, שכן א"י היא קרקע הצמחיה ובית החיים של התרחשות, של חשיבות ושל הגות בהוית היהודית .
בשנת 1926 פרסם בארץ את הכרך הראשון של "ישראל בגולה" ובכרכים הרבים של חיבור זה, ניסה דינור לבסס את השקפותיו בדבר אחדותה של ההסטוריה היהודית, אחדות המקיפה את כל התקופות והמקומות ואשר במרכזה: הזיקה והכמיהה של העם היהודי לארצו.
הביטוי, "אחדותה של האומה היהודית" על פי דינור פירושו: "גם בימי הפזורה בגולה, ואף בזמנים החדשים מהווה האומה היהודית ישות לאומית מיוחדת, אשר חלקיה קשורים זה לזה ומעורים זה בזה ע"י תהליכי חיים המיוחדים להם ורק להם ".

מקורות:

קהיליות מדומינות. האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב, 2000. אנדרסון בנדיקט,
התפחות לימוד ידיעת ארץ ישראל בעם היהודי בעת החדשה. קתדרה: בתולדות ארץ ישראל וישובה 100. תשס"א 2001, 306-338.
בן אריה יהושע,
תאוריות על הלאומיות ומידת חלותן על הציונות. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים, 1996.
בן ישראל חדוה,
בן ציון דינור ז"ל - האיש במחקרו. ציון רבעון לחקר תולדות ישראל. 37 תשל"ב 222-230.
בן ששון חיים הלל,
לזכר בן ציון דינור ההיסטוריון היחודי. ציון רבעון לחקר תולדות ישראל, 37 תשל"ב 217, 221.
בר יצחק,
עם וארץ בראשית האלף השלישי: סכום ביניים. קתדרא: בתולדות ארץ ויישובה 100. תשד"א 2001, 22-26.
ברטל ישראל,
המהפכה השקטה: מיתוס מדע ומה שביניהם. קתדרא: בתולדות ארץ ישראל וישובה 81. עמ' 160-168.
ברטל ישראל,
לאומים ולאומיות. האוניברסיטה הפתוחה. תל-אביב 1994.
גלנר ארנסט,
הכל הולך. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים 1996, עמ' 116-125.
גלנר ארנסט,
דרכו של היסטוריון עברי. דברים בגו. עם עובד. תל אביב, תשל"ו.
גרשום שלום,
דורות ורשומות. מחקרים ועיונים בהיסטוריוגרפיה הישראלית בבעיותיה ובתולדותיה. מוסד ביאליק. ירושלים. תשל"ח 1978.
דינור בן ציון,
במפנה הדורות. מוסד ביאליק. ירושלים 1955.
דינור בן ציון,
ייחודה של ההיסטוריה היהודית על יסודותיו ורציפותו. ההיסטוריוגרפיה הישראלית לתקופותיה ובעיותיה.
דינור בן ציון,
נפש עדה. ברורים בשלוש שבועות ובדעת ר' יהודה. הוצאת ישיבת קרני שומרון. קרני שומרון, תשס"ג.
זיסברג יעקב,
ילקוט אמרים ויואל משה. מו'ל מ. וואגשאהל. ירושלים, תשס"ג.
טיטלבוים יואל,
מקורות ותעודות וסדורים לפי העניינים והזמנים בתוספת באורים. דינבורג בן ציון. תולדות ישראל: מראשית ימי ישראל עד ימינו אלה. סדרה ב', תל אביב, תרפ,ו.
ישראל בגולה,
פרקים בסוציולוגיה של העם היהודי. בעריכת בן ציון דינור, אריה טרשקובר, יעקב לישצ'ינסקי. מוסד ביאליק. ירושלים, 1954.
כלל ישראל,
האומה היהודית - אמצאה ציונית? בשולי פולמוס ההיסטוריונים. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פחס גינוסר, אבי בראלי. ירושלים 1966, עמ' 31-51.
מינץ מתתיהו,
הציונות בארצות האסלם. מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. ירושלים, תשנ"ז.
סעדון חיים,
הציונות במבחן התאוריות של הלאומיות והמתודה ההיסטוריוגרפית. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים: פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים, 1996.
פפה אילן,
דפוסי ההיסטוריוגרפיה הלאומית ביצירתו של בן ציון דינור, ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל 68 (4). תשס"ג 2003, 425-466.
רין אריאל,
הימים ההם והזמן הזה: ההיסטוריוגרפיה הציונית והמצאת הנראטיב הלאומי היהודי: בן ציון דינור וזמנו. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים 1966.
רם אורי,
"מעבר" לכל - מודרניות, ציונות, יהדות. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים 1996, עמ' 99-115.
שביד אליעז,
לאומיות, היסטוריוגרפיה ורוויזיה היסטורית. ציונות: פולמוס בן זמננו. עורכים פנחס גנוסר, אבי בראלי. ירושלים 1996, עמ' 264-276.
שביט יעקב,
האידיאולוגיה הציונית. האוניברסיטה העברית. ירושלם, תשס"ג.
שמעוני גדעון,

תגים:

היסטוריוגרפיה · פוסט · ציונות · אורי · גלנר · לאומיות · יהודית · גישות · סוציולוגיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בן ציון דינור", סמינריון אודות "בן ציון דינור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.