הקשר בין היצירתיות אצל בנים בכורים ובני זקונים

תקציר העבודה:

הקשר בין יצירתיות בנים בכירים בהשוואה לבני זקונים.

תוכן עניינים - hc1583
1. מבוא
2. יצירתיות
3. מקומה של האישיות בפעילות היצירתית.
4. שינויים במרחב המושגי.
5. אנלוגיות ככלי יצירתי.
6. אמנים יצירתיים.
7. בניית מודל יצירתיות.
8. בעיות פסיכולוגיות ובעיות חברתיות של הילד המתבגר.
9. הקניית הכשרים לילד בתקופה שקדמה לבית הספר.
10. תיאוריות ביחס להשפעת המשפחה על גיבוש זהותו העצמית של הילד.
11. נוכחות אב ואם במשפחה.
12. בניית מודל.
13. מקורות.
14. ביביליוגרפיה.


בעימותים משפחתיים שומעים עיתים את בקשת ההורים מילדיהם הגדולים לוותר
לקטנים וזאת מתוך הנחה שהם מבוגרי דיים כדי לדעת שמה שהם מבקשים יכול קצת
להמתין ואילו הילד הקטן עדיין לא בשל לכם "האני רוצה" של בן הזקונים זוכה לתמיכה
מצד ההורים, מה שמקומם לעיתים את הילדים הגדולים. המצב מורגש במיוחד בבית בו
יש שני ילדים, כאשר יש בינים פער גילים גדול יחסית של 10 שנים. ילד בן 14 וילד בן .4
ה"אני רוצה" יכול לעיתים לבטא תחושה חסך שמונע מהילד להביא לידי ביטוי צורך
להחצין רגשותי. דוגמה לכך הוא מצב בו ההורים החליטו להקציב סוכם מסויים כדי
לקנות לילד הבוגר מעיל חורפי ולילד הקטן כלום. מכיון שתקציב המשפחתי באותו זמן לא
מאפשר זאת. הילד הקטן מרגיש מקופח. למה לאח הגדול כן ולו שום דבר. ואותו אח קטן
מוכשר למוזיקה. ההורים מתוך מצוקה מתלבטים מה לעשות ובסיכומו שלדבר מבקשים
מהאח הבכור לוותר על המעיל, אותו ירכשו לו במועד מאוחר יותר וקונים לאח הקטן
גיטרה.
טיפול אנליטי בדוגמה זו המייצגת מקרים מציגה שאלה בדבר פעמים אפשריים בין
יצירתיות של בנים בכירים ליצירתיות של בני זקונים, עד כמה ואם בכלל יש הבדלים
ביניהם ומה מקומה של המשפחה בכיבוד הסוציאקונומי, שיש בו כדי להצביע אולי על
השפעת הסביבה על מידת החצנתה של היצירתיות.
מחקרי היצירתיות עד היום התמקדו בהיבטים הפסיכולוגיים והמוחיים במובן הנוירולוגי
של הנושא. על הבדלים כל שהם בין ילדים בתוך המשפחה בהקשר מערכת היחסים ביניהם
לבין ההורים אין בעצם שום דבר, אינטואיטיבית וזאת על רקע נסיון מצטבר אפשר לראות
לעיתים כי ילדים "ירשו" בצורה גנטית יכולת זו או חלק מיכולת זו מההורים, אם מצד
האב ואם מצד האם.
הדרך היחידה לנסות להתמודד עם נושא הוא בניית מודל תיאורטי ולבחון אותו באופן
מעשי.
בעבודה עצמה סעיפים רבים המטפלים בכל ההיבטים של הבעיה אולם אפשר לכנסם תחת
שני נושאים והם יצירתיות ומערכת היחסים המשפחתית של הילד המתבגר. ולאחר מכן
בא המודל המציג את הבא להראות את קורפוס כללים הנגזרים ממידת הקשר בין
המשתנה הבלתי תלוי מערך גילים של ילדי המשפחה ומשתנה תלוי יצירתיות.

מקורות:

ב. התיאוריה הפונקציונלית .
תיאוריה זו בוחנת את תרומת ההורים לתהליכי החיברות של הילד והפיכתו לבוגר עצמאי המתפקד כשותף במערכת החברתית, תוך כדי נטילת אחריות, קבלת נורמות התנהגות של הסביבה ואימוץ הערכים החברתיים שלה.
לפי גישה זו המשפחה מהווה מסגרת בה הילד צומח ומתפתח בהדרגה והיא זו שמקשרת ומתווכת בינו לבין החברה.
אחת התיאוריות החשובות היא של חוקר בשם פרסונס 30, אשר כמו פרויד מפריד חד-משמעית בין תפקוד האב ותפקוד האם, וכמוהו סובר כי להורים תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות המינית של הילד. 31
לפי פרסונס תפקודה העיקרי של האם הוא אמוציונלי: היא מספקת לילדים משאבים ריגושיים, מעניקה חום וחסות, ואחראית על התחום האמוציונלי.
לעומת זאת לאב תפקיד אינסטרומנטלי: הוא מתווך בין המסגרת המשפחתית לסביבה החיצונית. הוא מקנה קשרים חברתיים, נורמות התנהגות, משאבים כספיים ואחרים לרכישת ידע ומיומנויות אחרות שמסייעות להתמודדות חברתית.
במלים אחרות: האב מקנה לילדיו כלים להתמודדות בחברה.
דיכוטומיה פונקציונלית זו, על-פי פרסונס, בנויה על מתן דוגמה אישית של ההורה אשר אותה הילד מחקה, ואם התנהגותו נאותה ניתנים לו חיזוקים בהתאם.
ג. תיאורית הלמידה ועיצוב ההתנהגות.
תיאוריה זו שמה דגש על הסיוע של ההורים בלימוד התפקידים החברתיים, כולל התפקוד המיני ועיצוב התנהגותם החברתית של הילדים. 32
סיוע ההורים עוזר להסתגלותם החברתית של הילדים ואימוץ תפקודם המיני ההולם. הלמידה מתבצעת על-ידי תהליכי חיקוי והזדהות. 33
לשני ההורים תרומה מכרעת בעיצוב התנהגותו של הילד ובלימוד תפקודו המיני.
הילדים מתנסים עם כל אחד מן ההורים והם מפנימים בעזרתם נורמות התנהגות וערכים. ההפנמה נעשית על-ידי חיקוי צורת ביטוי או מעשה של אחד ההורים או הבעת הזדהות עם ההורה ועם התנהגותו, כאשר ההורה 'מתגמל' את הילד על התנהגות נאותה או 'מעניש' על התנהגות לא נאותה.
לפי גישה זו לאב יש אמצעים רבים יותר כדי להעניש ולמנוע התנהגות לא הולמת
אנטי-חברתית, בגלל שהוא שולט יותר על המשאבים השונים.
אולם גם לאם יש אמצעים רבים כדי לתגמל או להעניש את הילדים, ובגלל קרבתה
התכופה והרצופה יותר לילד, יש להניח שהשפעתה המצטברת לא נופלת מזו של האב ואולי אף עולה עליה. 34
לפי גישה זו לאב תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הגברית אצל הילד, אך גם אצל הילדה הוא עוזר לגיבוש זהותה המינית הנשית.
האב מעניק תשומת-לב לבת: מעודד אצלה התנהגות 'נשית' ודוחה התנהגות 'גברית' שלה, ובכך עוזר לה לבנות את זהותה המינית הנשית.
ד. תיאורית הסטיגמה.
החברה מפתחת ציפיות חברתיות כלפי זהותו של הפרט ואופן מימוש זהות זו בתוכה. ציפיות אלו מבוססות על סטריאוטיפ שגבשה החברה לגבי אותו אדם ביחס לדרך התנהגותו ותפקודו.
הסטיגמה נוצרת כאשר יש פער בין הציפיות החברתיות לבין זהות הפרט ומעשיו בפועל.
כאשר יש סטייה מן המקובל בחברה, מן הסטריאוטיפ או מן הנורמה, הפרט הופך לדחוי, יוצא דופן, ונחות מבחינה חברתית. 35
הסטיגמה מערערת את בטחונו העצמי, את ציפיותיו, ופוגעת בתפקודו החברתי והאינטלקטואלי. החברה מצדיקה את הרצון להתרחק ממנו, בשל היותו 'שונה', כצעד חיוני ,כביכול, למען שמירת ערכי החברה והנורמות שלה.
הסטיגמה משפיעה על תהליכי הגדילה וההתפתחות של הילד וניתן להסביר באמצעותה את הפערים שקיימים בין תפקוד ילדים ממשפחה חד-הורית לבין
תפקוד ילדים שגדלו במשפחה דו-הורית. 36
לפי גישה זו, ההבדלים בין הילדים שגדלו בסוגי משפחה שונים נובעים מן התיוג שהוצמד להם על-ידי סביבתם החברתית, כאשר היעדר מסגרת משפחתית שלמה, קרי: מצב חד-הורות, נחשב כמצב יוצא-דופן, לא נורמטיבי, על-ידי החברה.
הליך גיבוש הזהות המינית בתקופת הילדות :
בחברות שונות מושגי הגבריות והנשיות נושאים אופי שונה.
במשך השנים האחרונות חלו שינויים בארצות המערב בתפישת מודל ההתנהגות הגברית או הנשית בחברה. יותר נשים יוצאות לעבודה ותופסות עמדות מפתח במקצועות שנחשבו עד לאחרונה כ'גבריים', ויותר גברים חודרים למקצועות שהוגדרו פעם 'נשיים' והם אף משתתפים יותר בטיפול בבית ובגידול הילדים.
מחקרים רבים מצביעים על כך כי ישנם שלשה גורמים עיקריים המקדמים את תהליך גיבוש הזהות המינית של הילד:
א. נוכחות אב ואם במשפחה 37
ב. קיומה של מערכת יחסית חמה וחיובית בין ההורים לילדיהם.
ג. הפרדה ברורה בין תפקידים 'גבריים' אותם ממלא האב ובין תפקידים
'נשיים' אותם ממלאת האם.
נוכחות אב ואם במשפחה.
לפי המחקרים משפחה דו-הורית, בה האב והאם מגדלים יחדיו את ילדיהם תורמת לגיבוש ועיצוב הזהות המינית של הילדים. 38
הגישה הרווחת היא שבמשפחה דו-הורית שני ההורים 'מאמנים' את ילדיהם למילוי תפקידם בעתיד, בהתאם לתפיסתם את המודל הגברי או המודל הנשי.
לפי 39, במשפחות מהמעמד הבינוני מעצבים האבות את התנהגות בניהם לפי הדגם 'הגברי', ואילו האמהות מעצבות את התנהגות בנותיהן לפי הדגם 'הנשי', כשההורים משתמשים במודלים המקובלים עליהם ועל החברה בה הם חיים.
אולם מתברר כי לאב יש תפקיד חשוב גם ביחס לעיצוב זהותה המינית של בתו וביצירת קשריה עם המין השני. 40
לפי לין 41, לאב תפקיד חשוב בעיצוב הזהות המינית של בתו, כשהוא מעודד אותה להתנהגות המקובלת עליו כ'נשית' כמו: פאסיביות, חוסר עצמאות, ותלות בגברים.
לפי מחקר אחר נמצא כי בנות שחיו רק עם אמן, בעקבות התאלמנות או גירושים גילו חרדה וחוסר נוחות בחברת בנים, יותר מאשר בנות שגדלו עם שני הוריהן .
במחקר נמצא כי היעדר אב משפיע על הילדים במיוחד בגיל הרך: ילדים בני חמש ופחות גילו התנהגות 'נשית' שהתבטאה בחוסר בטחון, תלות בחברים והעדפת משחקים שלא דרשו מאמץ גופני, יותר מאשר ילדים בוגרים מהם שהיו במצב דומה.
לעומתם ילדים שגדלו במשפחות דו-הוריות הראו יותר בטחון עצמי, תלות מועטה בחבריהם, ובחרו בדרך-כלל במשחקים שדרשו מאמץ גופני.
נראה הדבר שילדים בוגרים יותר (בני שש ומעלה) במשפחת חד-הורית מצאו לעצמם מודל חיקוי 'גברי' בדמותו של מורה, דוד, אח בוגר, או חבר שיחליף את היעדרו של האב. 42
לעומת זאת יש מעט נתונים על ילדים שגדלו עם אביהם בלבד, בהיעדר האם, ומשום כך קשה לומר בודאות מה תרומת האם לגיבוש האישיות והזהות של ילדיה.
אחת הסברות היא כי היעדר אם בגיל צעיר יכולה לגרום לבעיות נפשיות אצל הילד אשר יתבטא מאוחר יותר בתפקוד מיני וחברתי לקוי .
דומני כי בסיכום שאלת הבעיות בגרימת שינויים באופיו של הילד נוכל לסכם ולומר את הדברים הבאים : ישנה חשיבות רבה גידול הילד בתוך מסגרת משפחתית מאוזנת, שכן מסגרת זו מספקת לילד א אותה רמת בטחון והזדהות מינית הנחוצה להמשך התפתחות אישיותית תקינה.
דומני כי טענה זו הינה מקוממת וסטגנטית מעט, במיוחד לאור העובדה כי בשנים האחרונות אנו מגלים כי יותר ויותר ילדים גדלים במסגרות חד הוריות, מסגרות אלה מקנות להם חום אהבה וכלים מספיקים לשם השלמת הגיבוש האישיותי שלהם. אולם עדיין ע"פ התיאוריות הקלאסיות יש יתרון בגדילה במסגרת של שני הורים. דומה כי הסגמה זו
נובעת מתיאוריות אישיותיות המקובלות במחקר הפסיכולוגי, חלקן הגדול של תיאוריות אלה מקורן בפרוייד ובגישתו הפסיכואנליסטית, אשר רבים מבין החוקרים גורסים כי כיום אין היא רלוונטית יותר. כיום אנו עדים למחקרים המצביעים על כל כי גם במשפחה חד הורית , תוך שימוש בעידוד ובכלים נכונים, יכול הילד לגדול ולהתפתח
באופן בריא. אולם לסיכום ברצוני לדון בנושא אשר מיסודו הוא פילוסופי, אך לטעמי הוא הופך רלוונטי יותר ויותר. יש לזכור כי מרבית התיאוריות הפסיכולוגיות הגורסות כי התפתחותו התקינה של הילד מחייבת את הימצאותם של שני הורים נוצרו בעת שהתא המסורתי של משפחה היה מקובל ויציב כנורמה חברתית. כיום כאשר מספר הגרושין
עולה בחברה המערבית על מס' הנישואין אנו עדים לתחילתה של נורמה חדשה נורמה של משפחה חד הורית. סבורני כי אם תהפוך נורמה זו לדומיננטית בחברה, אזי נאלץ לשנות חלקים נכבדים מהתיאוריות הקלאסיות בדבר אישיות ילדים.
12. בניית המודל
יצירתיות היא למעשה תוצר של מערכת יחסים הכוללת כמרכיבי יסוד את כשרונות הילדים מידת הנכונות והיכולת להחצין אותם והאינטראקציה שבין בני הבית. מתוך הנאמר עד כה אפשר לנסח את הכללים הבאים.
א. ככל שהאדם פעיל יותר אינטלקטואלית סביר יותר שהוא יבוא עם מה שהוא משלו.
ב. היצירתיות היא סך של פעולות מנטליות המביאות את בעליהן לבוא עם מה שהוא חדש.
ג. היצירתיות היא מידת הנכונות לבוא עם מה שהוא חדש.
ד. היצירתיות היא מידת הנכונות לשמוע דברים חדשים.
ה. היצירתיות שכיחה במיוחד אצל בעל דימוי עצמי חיובי.
ו. ככל שהיכולת הוורבלית גבוהה יותר כך גדל פוטנציאל היצירתיות.
ז. ככל שהילד מרגיש עצמו פחות מקופח, כך הוא יצדיק יותר את רגשותיו וישתף יותר את רגשותיו.
ח. ככל שהיכולת הוורבלית גבוהה יותר כך גדל פוטנציאל היכולת שלו לקרוא חומר מורכז ומופשט.
ט. ככל שמערכת היחסים בין האחים היא פתוחה יותר הם משתפים יותר אחד את השני ומעודדים אחד את השני.
י. ככל שמערכת היחסים בין האחים להורים פתוחה יותר הם פתוחים זה לזה ומעודדים אחד את השני.
יא. ככל שמערכת היחסים פתוחה יותר הם תורמים יותר אחד לשני ומעצימים את היכולות הריגושיות שלה.
יב. במערכת יחסים פתוחה אף אחד מהאחים לא ירגיש את עצמו מקופח.
יג. במערכת יחסים פתוחה וליברלית, הזהות המינית של המתבגרים לא הפריעה להם לחשוב בצורה לא שגרתית, לא להישאר על ציר הדיכוטומי של חשיבה גברית וחשיבה נשית.
בדיקה אמפירית של כללים אלה נעשית באמצעות שאלון המועבר בין משפחות שבהם יש מספר אחים בקרב משפחות רגילות ומשפחות חד הוריות משכבות סוציו-אקונומיות שונות.
הרציונל העומד מאחורי גישה זו הוא שכך אפשר להשיג מדגם מייצג. השאלונים עצמם בנויים משני חלקים וחלק אחד אינפורמטיבי שבא ללמד על הסטטוס הסוציו-אקונומי של כל משפחה ומשפחה.
השאלות הן הכללים שהצגנו אבל מנוסחות בצורת שאלות, מותאמות לגילאים שונים והן פתוחות. כל מרואיין מציג את דבריו בלשונו.
כך אפשר להשיג ספונטניות, להרגיש בעושר הלשוני שלו ברצונותיו ובפוטנציאל היצירתי שלו כל משפחה מקבלת מספר שאלונים, כולם ממלאים את השאלון ללא שום פרט מזהה שמנית ובמעטפה סגורה מהשוואה בין השאלונים של כל משפחה, אפשר לקבל תמונה מלאה ככל שניתן על כל אחד מבניה. וזאת מהסיבה שכל אחד כותב על האחרים מזווית
הראייה האישית שלו.
התוצר הסופי הוא שילוב של מחקר כמותי (ברמה האינפורמטיבית) ומחקר איכותי. חשוב מאוד לזכור שזהו מחקר ראשוני ולכן ויהיה צורך לבצע מחקרים עתידיים נוספים שיוכלו לאשש או להפריך את הממצאים.
סיכום
כפי שראינו יצירתיות אינה דבר העומד בפני עצמו, היא תולדה של כשרונות מולדים, כשרונות "מורשים", סביבה חברתית ומערכת יחסים תוך משפחתית, כאשר מערכת יחסים זאת היא סך האינטראקציות בין בני המשפחה. היצירתיות היא דבר דינמי היא יכולה להתפרץ. יש צורך ב"טריגר" שיביא לפריצתה החוצה יש עידוד של בני המשפחה יביא
לפריצתה, ולפריחתה, יחס מתנכר של הורים ושמרנות מצידה יביאו להתכנסות פנימה ולחוסר מוטיבציה לפרוח יצירתית. מערכת היחסים בין האחרים בין הבכור לבין בן הזקונים פועלת גם היא את פעולתה. לחץ על הבכור לוותר לטובת בן הזקונים עלולה להנמיך מוטיבציה של הבכור ולחץ לטובת הבכור עלולה להנמיך מוטיבציה אצל בן הזקונים.
מכיוון שכפי שכבר ראינו אין מעשה שום מחקרים בנושא והמחקר שלנו הוא בבחינת מחקר גישוש, ההשערות הן אינטואיטיביות לשם כך נבנה מערך מחקר איכותי המקיף את כל בני המשפחה. יכול להיות שהתוצאות תהיינה נייטרליות כלומר לא ימצא שום מתאם בין יצירתיות לבין גיל הילדים.
בין שימצא מתאם ובין שלא ימצא מתאם יש לבצע מחקר ראשוני זה בתפרוסת גיאוגרפית גדולה כיד להגיע למדגם מייצג ויהיה צורך לבצע מחקרים דומים לאורך מספר שנים ואז אפשר יהיה להשוות בין משפחות, היום למשפחות חדשות. אנו בעצם בודקים משפחות קיימות לאלה שיקימו משפחות שתוקמנה בשנים הקרובות ואז אפשר יהיה להגיע למעין
"ממוצעים רב שנתיים" וסך הממצאים הם שיוכלו לתת את התמונה המייצגת הריאלית.
מקורות
1. לב יוסי - "התהליך היצירתי" גלילאו 16 מאי/יוני 1996 עמ' 32.
2. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה.
עבודת MA אוניברסיטת ת"א 1976 עמ 1.
3. שם עמ' 1-2.
4. שם עמ' 2.
5. מזר חיים - "יצירתיות פנים רבות לה" מנהלים 51 מאי 1992 עמ' 45.
6. Eysenck Hans J. - The Measurement of Creativity in:  Dimensions of Creativity (Margarit A. Boden Ed.) Mit Press 1994 p. 212.
7. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה. שם עמ' II.
8. שם עמ' 3.
9. שם שם.
10. שם עמ' 7.
11. שם עמ' 13.
12. Margaret Boclen A - What Is Creativity in:  Dimensions of Creativity
(Margaret A Boclen Ed.) Ibid P. 80
13. מזר חיים - יצירתיות פנים רבות לה שם עמ' 45.
14. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה. שם עמ' 9.
15. שם שם.
16. לנדאו אריקה - יצירתיות - הוצאת צריקובר 1973 עמ' 72.
17. שם עמ' 64.
18. Margaret Boclen A. What is Creativity Ibid p. 97
19. Winner in: Ellen Winner and Beth Casey - Cognitive Profiles of Artists
Psychology Process: Asthetic Ellen - Casey Beth M - Emerging Visions of the
Semiology and Philosophy Cambridge University Press 1992 p. 158.
20. Ibid p. 161.
21. Wertheiner M. - Productive Verbalic thinking Cambridge University press 1985 p. 252.
22. האנט - הבסיס הפסיכולוגי לשמוש בהעשרה הוצאת צ'ריקובר 1985 עמ. 19.
23. מינקוביץ - בעיות פדגוגיות הוצאת עם עובד 1989 עמ. 59.
24. Ritvo S. - "Current's status of the emapt of infallible meororis : implications
for diagnoses and technique in psychoanaliy he study of the child 26 p. 160.
25. Ibid 163.
26. Freude A - Normality and Pathology in childhood N. Y. 1965 p. 29.
27. Ibid p. 31.
28. Mosre W. T. - Promiscuity in a 13 year old girl in : Psychonaly His study
of the child 29 p. 303.
29. Freud A. - Normality and fathalogy in childhood Ibid. p. 54.
30. Porsons T. - Family : Socialization and interaction Process in : Parsons
T. Bales R.F - Glencoe Iltinois : Free press 1955. P. 109.
31. Freud - Normality and Pathology in childhood Ibid p. 70.
32. Ibid p. 65.
33. Abelin E. L. - "Some Further observations and comments on the earliest
note of the father" in : International Journal of psychoanalysis 56 1975 p. 295.
34. Ibid p. 299
35. Ibid
36. Ibid p. 300
37. Ibid
38. Ibid
39. Lamb M. E. - The Role of the father in the child development 1976 p. 151.
40. Abelin E. L. - Some Father observations and comments on the earliest rote
of the father Ibid. p. 205.
41. Lynn D. B. - The Father : HI's role in child development 1974 p. 99.
42. Abelin E. L. - Some Further observations and comments on the earliest
role of the father p. 298.
ביבליוגרפיה
1. גבעוני יפה - קשרים בין חשיבה יוצרת תלות בשדה ומוקד שליטה עבודת MA אוניברסיטת ת"א 1976 92 עמ'.
2. לב יוסי - "הלהליך היצירתי" גלילאו 16 מאי/יוני 1996 עמ' 53, 32-37.
3. לנדאו אריקה - יצירתיות הוצאת צ'ריקובר 1973, 125 עמ'.
4. מזר חיים - "יצירתיות פנים רבות לה" מנהלים 51 מאי 1992 עמ' 45.
5. Abelin, E.L., "Some further observations and comments on the earliest role of the father" in: International Journal of Psychoanalysis 56, pp. 293-302, 1975.
6. Ellen Winner and Beth Casey:  Cognitive Profiles of Artists in:
Process: Winner Ellen, Beth M - Emerging Visions of the Acstetic
331 1992 p. Semiology and Philosophy Cambridge University Press
7. Eyosenck Hans J. - The measurment of Creativity in: Dimension of Creativity (Margaret A. Boclen Ed.) MIT Press 1994 p.242
8. Margaret Boden A - What is Creativity in Dimensions of Creativity (Margaret B. Boden Ed.) MIT Press 1994 p. 242
9. Lamb, M.E., The Role of the Father in Child Development, 1976.
10. Lynn, D.B., The Father: His Role in Child Development, 1974.
11. Moore, W.T., "Promiscuity in a 13-year old girl" , in: Psychoanalytic
Study of the Child 29, pp. 301-318, 1974.
12. Ritvo, S ., "Current status of the concept of infantile neorosis. In:
Implications for diagnosis and technique", Psychoanalytic Study of the Child 29, pp. 159-181, 1974.

תגים:

ילדות · ילדים · גיל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין היצירתיות אצל בנים בכורים ובני זקונים", סמינריון אודות "הקשר בין היצירתיות אצל בנים בכורים ובני זקונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.