החזרה בתשובה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
חלק ראשון - סקירת ספרות
1.1 החזרה בתשובה כתופעה כלל עולמית
1.2 החזרה בתשובה בחברה המודרנית
1.3 החזרה בתשובה ביהדות
1.4 חזרה בתשובה היבטים פסיכולוגיים
1.4.1 המלחמה כנקודת מפנה לבעלי תשובה
1.5 חזרה בתשובה - היבטים סוציולוגיים
חלק שני - מתודולוגיה
2.1 שאלות המחקר
שיטת המחקר: שיטת המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
2.2 ממצאים
2.3 דיון ומסקנות
סיכום
נספח - תמליל ראיונות
ביבליוגרפיה

מבוא
ספרות המחקר המתייחסת לתופעת התשובה, מצביעה על כך שתופעה זו אינה נחלת היהדות בלבד אלא הינה תופעה כלל עולמית היכולה להוביל גם לחזרה אל כתות שונות או אף להמרה דתית.
מתוך סקירת הספרות נראה כי תופעת התשובה נובעת מתהליכים סוציולוגים ופסיכולוגיים כשבכולם קיים אלמנט של חיפוש מסויים אחר צמיחה רוחנית דתית או פסיכולוגית (בית הלחמי, 1989).

בעבודה זו אני מניחה כי ההסבר לחזרה בתשובה נובע מחיפוש משמעות בחיים, חיפוש עצמי והרגשת חוסר. התשובה - משמעה השתנות, גיבוש מהות חדשה.
מטרת עבודה זו היא לבדוק את מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה ואת השלבים אותם עברו בדרך להיותם חלק מהמגזר הדתי. הבדיקה תיעשה באמצעות ראיון מובנה פתוח ועבוד הממצאים ברמה הפרשנית של הפרט ולא ברמות ההתנהגותיות או האישיותיות שלו.
שאלת המחקר
1. האם ניתן להצביע על היבטים פסיכולוגים וסוציולוגיים המאפיינים חזרה בתשובה?
2. האם ניתן להצביע על קווים מאפיינים לנקודת המפנה שגרמה לשינוי באורח החיים?
מבנה העבודה
החלק הראשון בעבודה - סקירת ספרות מחקרית.
החלק השני - הפרק המתודולוגי - בנוי מריכוז ממצאים וניתוחם. הממצאים מאורגנים על פי הקטגוריות התייחסות ונוסף פרק דיון ומסקנות אשר עוסק בחקר וניתוח המשמעות הניתנת על ידי הנבדקים לתהליך התשובה, מההיבט האישי שלהם ואת מידת ההשפעה של התהליך על חייהם.
שיטת המחקר:
עבודה זו דורשת לתאר תהליכים ועמדות מכיוון שכך נמצא כי שיטת המחקר האיכותי התאימה יתר מאשר שיטת המחקר הכמותי. על פי שיטת המחקר האיכותי יעבוד הממצאים נעשה בדרך פרשנית ולא סטטיסטית.

אוכלוסיית המחקר
ארבעה גברים בגילאים שונים וממוצא שונה, כולם בעלי השכלה אקדמית שנבחרו בצורה אקראית כל ארבעת הנבדקים חזרו בתשובה בשלב מסויים בחייהם.
כל הנחקרים הגיעו מבתים חילוניים ויחסם לדת היה שטחי. כולם חזרו בתשובה בשנים 1984-5.

כלי המחקר: ראיון מובנה - ניתוח ראיונות חוזרים בתשובה כפי שמובאים בספר "שיח שבים".
(ג. רילק, משה. שיח שבים, בני ברק: הוצאת פלג, תשנ"ב.)

קטע מהעבודה:

מקורות:

ארחות צדיקים (תשמ"ו). ספר המידות, ירושלים.
אריקסון, א. (1987). זהות נעורים ומשבר, ספרית פועלים, תל-אביב.
בן מאיר, י. וקדם, פ. (1979). מדד דתיות עבור האוכלוסיה היהודית בישראל. מגמות כ"ד, (3), 362-353.
גרין, ד. (1986). מומרים בעל כורחם? תופעת הכתות בעולם המערבי ובישראל. פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, 138-113.
ג. רילק, משה. שיח שבים, בני ברק: הוצאת פלג, תשנ"ב.
מייזליש, ש. (1984). חזרה תשובה - תופעה ואנשים, מסדה, ת"א.
סגינר, ר. (1980). הקשרים בין סטטוס חברתי, הערכה עצמית, והישגים בלימודים: סקירת ספרות ושאלות חדשות למחקר, מגמות כ"ה (3), 321-305.
צוקרמן - בראל, ח. (1970). השקפת עולם של נוער דתי בישראל. חיבור לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, האוניברסיטה הערבית, ירושלים.
קוק, א. י. ה. (תשל"ט). אורות התשובה, אור עציון.
שוורצולד, (תש"נ). החינוך הממלכתי דתי - מציאות ומחקר, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
שטיינזף, עדין. תשובה, ירושלים: הוצאת דומינו (תשמ"ב).
תמרזין, א. השאלה והתשובה, דני פרקס, הוצאת תפוצה, תשמ"ג.
Antony, D. Robbins, T. (1982). Spiritual Innovation and The Crisis of American Civil Religion, Dedalus. 111(1), 217.
Beit-Hallahmi, B. (1989). Prolegomena to the Psychological Study of Religion. Lewisburg: Bucknell University Press.
Beit-Hallahmi, B. (1992). New Religious Movements in Israel. Religion Today, 7(3), 12-14.
Bellah, R. (1970). Beyond Belief. New York: Harper Row.
Cohen, E., Ben-Yehuda, N., Aviad, J. (1987). Recentering the World: The Guest for Elective Centers in a Secularized Universe, Sociological Review, 35(2), 320-346.
Gillespie, V. (1979). Religious Conversion and Personal Identity and Why People Change. Religious Education. Birmingham, Alabama.
Glock, C.Y. (1973). The Dimensions of Religious commitment. 9-11, in Glock, C.Y. (ed.), Religion in Sociological Perspective. California: Wadsworth Pub.
Heirich, M. (1977). Change of Heart. A Test of Some Wildly Held Theories about Religious Conversation. American Journal of Sociology, 83, 1376-1395.
James, W. (1958). The Varieties of Religious Experiences. New York: New American Library. (Originally Published 1902).
Kilbourne, B. Richardson, J. (1984). Psychoterapy and New Religions in a Pluralistic Society in American Psychologist, 39, (3), 237-251.
Lofland, J. Stark, R. (1965). Becoming a World Saver - A Theory of Conversion to a Deviant Perspective. American Sociological Review, 30, 862-875.
Menuchin, S. (1974). A Family Model. In Menuchin, S. (ed.). Families and Family Therapy, Harvard University Press.
Miller, D.R. (1963). The Study of Social Relationships: Situation, Identity and Social Interaction. In S. Koch (Ed.), Psychology: A Study of a Science, Vol. 5, 639-737, New York: McGrow-Hill.
Sacks, J. (1986). The World "Now", Reflections on The Psychology of "Teshuva", L'eylah Journal, The Office of The Chief Rabbi, Jews College, London.
Sarbin, T.R. Adler, N. (1970-71). Self-Reconstitution, Processes: A Preliminary Report. The Psychoanalytic Review, 57(4), 600-616.
Snow, D. Machalek, R. (1984). The Sociology of Conversion. Annual Review of Sociology, 10, 167-190.
Stoner, S. Parke, A. (1977). All God's Children. Pennsylvania: Chilton Book Company.
Straus, R.A. (1979). Religious Conversion as a Personal and Collective Accomplishment, Sociological Analysis, 40(2), 158-165.
Wilson, B. (1982). Religion in Sociological Perspective. London: Oxford University Press.
Yogev, A. El-Dor, J. (1987). Attitude and Tendencies Toward Return to Judaism among Israeli Adolescents: Seekers or Drifters? The Jewish Journal of Sociology, 29(1), 5-18.

תגים:

דתיים · חוזרים · בתשובה · יהדות · אורי · זוהר · חיפוש · משמעות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החזרה בתשובה", סמינריון אודות "החזרה בתשובה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.