החזרה בתשובה

תקציר העבודה:

"החזרה בתשובה" הינו השם לתופעה שבה צעירים וצעירות, אך גם מבוגרים יותר, עברו תהליך של התחרדות, כתוצאה מפעילותם של גורמים חרדיים המנסים לספח אליהם צעירים חילוניים ולהפוך אותם לחלק מהעולם הדתי או החרדי.
המחזירים בתשובה שייכים לקבוצות שונות המתמקדות בפעילותן המיסיונרית בתמימי החברה, בנחשליה ונכשליה (מלר, 28 :1995).

תופעת החזרה בתשובה צברה תאוצה בשנים האחרונות, כאשר מצד אחד קיימת החזרה בתשובה שמשמעה מתן תשובות החלטיות הנתפסות כעמדה דתית למהדרין והיא באה לידי ביטוי בקיום מצוות, תנועה מן השוליים למרכז ותחילתם של חיי קדושה המהווים את נחלתו של היהודי הדתי, שומר המצוות (גפני, 42 :1996).
מאידך, יש התופסים את החזרה בתשובה כציד נפשות, כפייה דתית והשתלטות של מה שהם מכנים "כת התשובה", על חיי העם בישראל, אורחותיו, תרבותו וכלכלתו (מלר, 28 :1995).

כמוזכר לעיל, טוענת מלר (שם), כי אותה כת העוסקת בתשובה, עורכת "ציד נפשות" בתמימי החברה, בנחשליה ונכשליה. לפיכך תהיה שאלת עבודתנו, מהם המניעים החברתיים הדוחפים את הצעירים לזרועותיהם של המחזירים בתשובה והאמנם ניתן לראות בפעולה זו פעולה של כפייה דתית, כפי שטוענת מלר?

על מנת לענות על השאלה הנ"ל, נבקש לבחון את משמעות הדת כמוסד חברתי, את העוצמה שיש בדת מבחינת הפונקציות שהיא ממלאת בחיי החברה ואת הלגיטימציה שהיא מספקת למאמיניה. על מקומה של הדת בחברה נבקש לעמוד בעזרת גישתו של דירקהיים (Durkheim, 1965, אצל משוניס, 478-480 :1999). כן נבחן את הדת על פי גישת האינטראקציה הסימבולית בהתאם לטענותיו של ברגר ( ,Berger
1967, אצל משוניס, 480 :1999). נתייחס לגישת הקונפליקט החברתי בהתאם לגישתו של מרקס (Marx, 1964, אצל משוניס, 480-481 :1999) וכן לגישתו של מקס וובר (Weber, 1958, אצל משוניס, 481-484 :1999). לאחר שנעמוד על מקומה של הדת בחברה, נתייחס למענה שמספקת הדת לצורך בשייכות הקיים אצל בני אדם, בהתאם למדרג הצרכים של מסלאו (Maslow, 1954, אצל יזרעאלי, 62 :1994). מסגרת תיאורטית זו תוביל אותנו לדיון שבו נשלב ספרות הנוגעת לחזרה בתשובה, ליחסי דתיים חילוניים ולקונפליקט המתהווה ביניהם.

בעבודתנו נרצה לטעון, כי החזרה בתשובה אינה הופכת את האדם בהכרח לטוב יותר, אלא ממלאת אצלו צורך בשיוך החברתי ובתמיכה החברתית, כאשר בתור תמיכה בטענה זו נציג התרחשויות מתוך העולם החרדי, כאשר התרחשויות אלו, מנוגדות ביסודן לחוקי הדת, אולם אינן מפריעות למבצעיהן להיות חלק מכובד
בקהילה. הדיון שבו נמזג את הרקע התיאורטי יחד עם העדויות המעשיות, אמור להציג את הדת כמסגרת חברתית מגנה, אשר במידה רבה תומכת בפרט המשויך אליה ומספקת לו הגנה ומענה לקשיים שאיתם הוא מתמודד ולתהפוכות הפוקדות אותו. את המענה לשאלתנו נציג בסיכום.

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. המסגרת התיאורטית
ג. דיון
ד. סיכום
ה. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן-צבי, א., "ניצחונה של החילוניות", יהדות חופשית 18, 1999, עמ' 3-8.
בריזל, ש., (1999), שתיקת החרדים, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב.
גפני, מ., "חזרה בתשובה כחובה רוחנית", תכלת 1, 1996, עמ' 40-63.
יזרעאלי, ד., (1994), שיווק הלכה למעשה, צ'ריקובר, תל אביב.
מלר, צ., "הורים נגד המחזירים בתשובה", יהדות חופשית 6, 1995, עמ' 28-29.
משוניס, ג'.ג'., (1999), סוציולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
פישר, ש., "החרדים מן השלום", תיאוריה וביקורת 9, 1996, עמ' 233-239.
פרידמן, מ., (1991), החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
קימרלינג, ב., "דת, לאומיות ודמוקרטיה בישראל", זמנים 50-51, 1994, עמ' 116-131.
רביצקי, א., "דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות פוסט-ציונית?", אלפיים 14, 1997, עמ' 80-96.
רונג, ד., "ראיית האדם בסוציולוגיה המודרנית: חיברות יתר", בתוך: רוט-הלר, ד. ונווה, נ., (עורכים), (1993), היחיד והסדר החברתי, עם עובד, תל אביב, עמ' 148-155.
תימור, א., "ההתמודדות עם העבר העברייני בישיבות המשקמות עבריינים", מגמות לח(1), 1996, עמ' 30-47.

תגים:

חזרה בתשובה · דתיים חילוניים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החזרה בתשובה", סמינריון אודות "החזרה בתשובה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.